1

בקומה ה-34 של המגדל המהודר ברחוב יצחק שדה בתל אביב שררה חדוות עשייה. קבוצות של צעירים ישבו עם לפטופים פתוחים סביב שולחנות, בכל שולחן כמה ישראלים ואחד או אחת מאפריקה, ורקמו תוכניות. הם חולמים לכבוש את אפריקה. לא, לא בכוח הזרוע. במובן הטכנולוגי, כלכלי, סביבתי.

11 יזמים ישראלים מצויים כרגע בעיצומה של תכנית ההכשרות של "נורה – המעבדה לחדשנות גלובלית". פעם היא נקראה קרן פירס, על שם התורמים -פילנתרופים יהודים מבריטניה – היום זו רק נורה. "בכל השפות שמושפעות מערבית וארמית, ממערב אפריקה ועד בכלל, נור זה אור", אומרת המנכ"לית חגית פרויד.

למה דווקא אפריקה? כי היא הכי קרובה והכי מוחמצת, לדברי פרויד. "אפריקה הכי קרובה אלינו, יש לנו איתה גבול יבשתי, אתיופיה נמצאת 4 וחצי שעות טיסה מכאן. היא גם יותר קרובה מבחינת השפה"

למה דווקא אפריקה? כי היא הכי קרובה והכי מוחמצת, לדברי פרויד. "גם באמריקה הלטינית וגם במזרח אסיה יש הרבה יותר פעילות עסקית ישראלית למרות המרחק. גם כי יש שם יותר מעמד ביניים וגם כי בדרום אמריקה יש קהילות יהודיות. אפריקה הכי קרובה אלינו, יש לנו איתה גבול יבשתי, אתיופיה נמצאת 4 וחצי שעות טיסה מכאן.

"היא גם יותר קרובה מבחינת השפה – באמריקה הלטינית קשה לעשות תהליכי חדשנות אם היזם לא מדבר ספרדית, ובאפריקה אנחנו עובדים מול שווקים גדולים ודוברי אנגלית. וכמובן, הצרכים שם אדירים והפוטנציאל אין סופי. אנחנו מתעסקים בלחבר בין החדשנות והטכנולוגיה הישראלית לצרכים של אפריקה. כשהחיבור מצליח, אתה ממש יכול לגעת בחיים של הרבה אנשים ולעשות שינוי".

סיור יזמים ישראלים של "נורה" בניירובי (צילום: באדיבות נורה, מעבדה לחדשנות גלובלית)

המיזמים משיקים בעיקר לתחומי החקלאות, הפסולת, האנרגיה והמים – שדות שבהם יש בישראל הרבה ידע ובעיקר הרבה רעיונות טובים, שלמרבה הצער לא תמיד מיושמים בישראל עצמה.

המוח הישראלי ממציא לנו פטנטים: "לגונה", המיזם של ליאנה ברלין-פישלר, פיתח מתקן טיהור שפכים קומקפטי שלא זקוק לחיבור לרשת והופך את הביוב למי השקיה; "אקוגארד" של רסלאן גנאים מציע טכנולוגיה לניהול אוטונומי של החממה כך שכל גידול ייהנה מהטמפרטורה והתאורה האופטימליים עבורו; ואילו עדן מזרחי מפתח טכנולוגיה להפיכת פסולת חקלאית כמו חרצני תמרים לביו-פלסטיק.

פרויד מסבירה כי "אנחנו מחפשים יזמים שיש להם רעיונות איך לשדרג את אפריקה וזקוקים למימון התנעתי, ואנחנו ניתן להם כלים להיכנס ולבנות רשת של קשרים עם יזמים ושותפים מקומיים, להכיר את הרגולטור ואת החוקים"

"אנחנו מחפשים יזמים שיש להם רעיונות איך לשדרג את אפריקה וזקוקים למימון התנעתי", אומרת פרויד, "אנחנו ניתן להם כלים להיכנס ולבנות רשת של קשרים. הדימוי המקובל לגבי אפריקה הוא שאתה צריך להכיר מישהו שמכיר מישהו שמוכר נשק לנשיא. אנחנו רוצים לספר סיפור אחר – שדומה לאיך שעושים עסקים בארצות הברית או בסין. להקים רשת קשרים עם יזמים ושותפים מקומיים, להכיר את הרגולטור, את החוקים".

ולמה אתם מתרכזים במיזמים דווקא בתחום הסביבה והאקלים?
"מדינות אפריקה תרמו הכי מעט למשבר האקלים והם הראשונות שכבר מתמודדות עם ההשלכות. בישראל נוהגים לומר שהאסון עוד יגיע, במזרח אפריקה הוא כבר הגיע. אזורים שלמים שהיו בהם שתי עונות גשומות כל שנה ודורות על דורות שהתרגלו שבעיתוי מסוים מגיע גשם סובלות מזה שיש רק עונה אחת עם כמויות מטורפות של גשמים שלא מאפשרות ליבולים לצמוח ומצד שני בצורות קשות.

ביקור של "נורה" בשוק באקרה בירת גאנה (צילום: באדיבות נורה, מעבדה לחדשנות גלובלית)

"מבחינתם הדחיפות מאוד גדולה והם משוועים לפתרונות חדשניים. יש חברה שאנחנו מלווים כבר כמה שנים שמתעסקת בהארכת חיי מדף של תוצרת חקלאית. מדובר בטכנולוגיה של קירור באמצעות שחרור איטי של פחמן דו חמצני.

"בשווקים מתפתחים אין קירור לאורך שרשרת ההובלה והאובדן של התוצרת החקלאית מאוד גדול. זה כבר מתחיל להיכנס בגאנה וניגריה. אם אתה מצליח לצמצם את כמות האוכל הטוב שנזרק עשית משהו חשוב".

התהליך כולל גם סיעור מוחות עם סטודנטים אפריקאים שעושים בישראל תארים מתקדמים, ומשקפים ליזמים את צורת החשיבה ואורחות החיים במדינות המוצא שלהם. "זה עולם שלם שצריך ללמוד"

פרויד ושותפיה בהאב הפילנתרופי בחרו את 11 המיזמים מתוך כ-50 שהוגשו, ואת הנבחרים הם מעבירים תהליך הכשרה ממושך לעבודה מול השוק האפריקאי. התהליך הזה כולל, כמו ביום שבו הגעתי, גם סיעור מוחות עם סטודנטים אפריקאים שעושים בישראל תארים מתקדמים ומשקפים ליזמים את צורת החשיבה ואורחות החיים במדינות המוצא שלהם. למיזמים הבולטים צפויה גם נסיעה למזרח אפריקה למפגש עם שותפים אפשריים ויזמים מקומיים.

"זה עולם שלם שצריך ללמוד", אומרת פרויד, "אני לא אומרת שזה קל ופשוט, אבל זה לגמרי אפשרי. ב-2100, 40 אחוז מאוכלוסיית העולם תחיה באפריקה. הכלכלה שם לא יכולה להישאר במקום שבו היא נמצאת היום. היא תעשה קפיצות משמעותיות קדימה, ואין סיבה שאנחנו לא נהיה חלק מזה".

ביקור של "נורה" בחוות הדגמה באפריקה של החברה הישראלית הום ביוגז (צילום: באדיבות נורה, מעבדה לחדשנות גלובלית)

עבור פרויד אפריקה היא לא מקום תיאורטי. אחרי שסיימה את לימודיה באוניברסיטה העברית עשתה התמחות בקמפלה, בירת אוגנדה. התחנה הבאה היתה בקיגאלי, בירת רואנדה, שם ייצגה סטארט אפ ישראלי שפיתח ברית מילה בלי ניתוח במטרה לצמצם את התפשטות האיידס (גברים שעברו מילה נדבקים הרבה פחות).

ברואנדה מאוד נוח לנשים, יש שם הרבה מודעות לשוויון, בניגוד למדינות אחרות שבהן את מוצאת את עצמך לבד עם המון גברים. גם בערים אחרות, כמו נאירובי בירת קניה או דר א-סלאם בירת טנזניה, בסך הכל בטוח"

לא מסוכן לאישה לחיות לבד ברואנדה?
"ממש לא. גרתי עם שותפה בבית צמוד קרקע עם שומר לילה שתפקידו היה לפתוח ולסגור את השער בעיקר כדי שתהיה לו תעסוקה. הסתובבתי לבד בג'יפ בכל מקום בלי בעיה. בכלל, ברואנדה מאוד נוח לנשים, יש שם הרבה מודעות לשוויון, בניגוד למדינות אחרות שבהן את מוצאת את עצמך הרבה פעמים לבד בחדר עם המון גברים.

"אבל גם בערים אחרות, כמו נאירובי בירת קניה או דר א-סלאם בירת טנזניה, בסך הכל בטוח, חוץ מאזורים שאליהם כולם יודעים שעדיף לא להיכנס. וגם אם כן, המקסימום שיכול לקרות זה שוד. פעם עשיתי טעות, לקחו אותי לכספומט כדי שאוציא להם כסף והשאירו אותי בפינת רחוב".

מנכ"לית "נורה" חגית פרויד (צילום: באדיבות נורה, מעבדה לחדשנות גלובלית)

אפריקה, אומרת פרויד, היא לא מקום פשוט, אבל יש פער גדול בין הדימוי שלה אצלינו לבין המצב האמיתי, לפחות בחלק מהמדינות. "יש פוטנציאל לקפיצות צפרדע עם חדשנות טכנולוגית", היא אומרת, "בתחומים מסוימים, כמו פינטק ומסחר דיגיטלי, הקפיצה כבר נעשתה. בתחום הזה קניה הקדימה את ישראל בעשור".

בתחומים מסוימים, כמו פינטק ומסחר דיגיטלי, קניה הקדימה את ישראל בעשור. כבר ב-2014 התחילו לבצע העברות כספים דרך הטלפון, והיום יש לזה חדירה של 100 אחוז. זה חיבר המון אנשים שלא הייתה להם גישה לפיננסים"

מה זאת אומרת?
"בקניה כבר לפני עשור התחילו לבצע העברות כספים דרך הטלפון, והיום יש לזה חדירה של 100 אחוז. למעשה בלי זה אתה לא יכול להתנהל. הייתי לפני חצי שנה בנאירובי, שהיא עיר מדהימה. כשאתה מגיע לשדה התעופה אתה ישר חייב לפתוח חשבון באמפסה – מגה אפליקציה מקומית, משהו שמקביל לאפליקציה של הסינים – אחרת לא תוכל לשלם לאובר וגם להרבה עסקים שכתוב עליהם 'cash less' (ללא מזומנים).

"כשאתה משלם זה יורד מהטלפון שלך שמשמש גם כחשבון בנק, אם יש לך חשבון בנק 'אמיתי' אז זה מקושר אליו. זה חיבר המון אנשים שלא הייתה להם גישה לפיננסים וחיו בעל כורחם במזומן ובכלכלה שחורה לעולם של הלוואות, חסכונות, וכמובן דרך לשמור על כסף כך שלא יגנבו לך אותו".

נוסע קנייתי משלם בעזרת הטלפון בתחבורה הציבורית, יוני 2014 (צילום: SIMON MAINA / AFP)

עכשיו אפריקה מחפשת את קפיצת הצפרדע בתחום הסביבה והאקלים: את הטכנולוגיות שיאפשרו לצרוך אנרגיה בלי חיבור לרשת, להפיק מים מהאוויר בלי תשתיות וצנרת, להיפטר מהשפכים בלי תשתיות ביוב יקרות.

טכנולוגיות כאלה, של התנהלות אוף-גריד (מנותקת רשת) כבר קיימות, חלקן אפילו פותחו בישראל, והמרוץ הוא מי יפתח את הדבר הבא, היעיל יותר והזול יותר, שיאפשר להזניק קדימה יבשת שלמה.

עכשיו אפריקה מחפשת את קפיצת הצפרדע בתחום הסביבה והאקלים. טכנולוגיות כאלה כבר קיימות, חלקן אפילו פותחו בישראל, והמרוץ הוא מי יפתח את הדבר הבא שיאפשר להזניק קדימה יבשת שלמה

"לשם הולך היום כל העולם", אומרת פרויד, "הרי גם אם היינו מקימים את מדינת ישראל מהתחלה לא היינו הולכים על תחנת כוח בחדרה ואנרגיה ריכוזית, אלא על כיוון אחר לגמרי. אז אפריקה יכולה לבנות את זה אחרת מלכתחילה".

איפה יהיו החבר'ה שיושבים בחדר הסמוך בעוד חמש שנים?
"מתוך 11 המיזמים שיש לנו עכשיו אני מאמינה שבעוד שנה יישארו שלוש חברות פעילות, ובעוד חמש שנים חברה אחת או שתיים שיהיו משמעותיות ויעשו שינוי אמיתי. אם תשאל על יוזמות ישראליות שהצליחו בעולם, כולם יגידו 'וייז' או 'נטפים'. אין לך בראש דוגמה לחברה ישראלית שעשתה את זה באפריקה. אז אנחנו רוצים לעזור להקים את הווייז של אפריקה".

תחנת הכוח הסולארית בפלאיישהוול, שהוקמה על ידי חברה איטלקית בשיתוף עם חברת החשמל הלאומית של דרום אפריקה, 5 ביוני 2024. (צילום: RODGER BOSCH / AFP)

2

יש תמונות ששוות יותר מאלף מילים, ויש גם מפות כאלה. די להציץ במפה של פריסת פקחי יחידת 'ינשוף' ברחבי הארץ כדי להבין למה ההפקרות וההזנחה שולטות בטבע ובשטחים הפתוחים, ולמה שרפות הפסולת הפיראטיות, שהוגדרו על ידי המשרד להגנת הסביבה כמכת מדינה, ממשיכות לבעור ולהרעיל באין מפריע.

יחידת ינשוף, מעין סיירת מובחרת של פקחים שהוקמה ב־2019, מתוקצבת על ידי המשרד להגנת הסביבה ומופעלת על ידי רשות הטבע והגנים. בעבר ניתנה הבטחה להגדיל את מספר הפקחים לכ-20 אבל זה לא קרה וכיום הוא עומד על כמחצית. כן, לכל הארץ.

שרפות הפסולת הפיראטיות, שהוגדרו על ידי המשרד להגנת הסביבה כמכת מדינה, ממשיכות לבעור ולהרעיל באין מפריע, ורק כעשרה פקחים של יחידת "ינשוף" פועלים בכל הארץ נגד התופעה המסוכנת

לפקחי ינשוף יש מוניטין של מקצועיות ויעילות, אבל גם האיש הכי מקצועי ומסור בעולם לא יכול להשתלט לבדו על רבע מדינה.

זה, פחות או יותר, מה שנדרש לעשות הפקח שאחראי על האזור שמשתרע מאילת ועד עין גדי, כולל כל הנגב המזרחי ועד באר שבע. כדאי לזכור את המפה הזו בפעם הבאה ששרי הממשלה מתלוננים על מחסור במשילות.

מפת פריסת פקחי יחידת 'ינשוף' ברחבי הארץ

3

תשכחו מ'בתים מבפנים'. מעכשיו זה 'מנהרות מבפנים'. רגע לפני המערכה עם איראן, במסגרת אירוע פתיחת הדלתות השנתי של מבנים בתל אביב, פתחה נת"ע לקהל את מנהרת הקו הירוק שנמצאת בשלבי חפירה מתקדמים.

תשכחו מ'בתים מבפנים'. מעכשיו זה 'מנהרות מבפנים'. רגע לפני המערכה עם איראן פתחה נת"ע לקהל את מנהרת הקו הירוק שנמצאת בשלבי חפירה מתקדמים. הסלפי נשפך כמים

במשך שלושה ימים ירדו המבקרים, כמה עשרות בכל פעם, דרך הפתח בשדרות נורדאו וצעדו בעומק של 30 מטרים מתחת לאדמה לאורך אבן גבירול. הסלפי נשפך כמים.

מבקרים במנהרת הקו הירוק של נת"ע, יוני 2025 (צילום: מתוך דף הפייסבוק של נת"ע‎)

4

תאגידי המים מיואשים מהמגבונים. או יותר נכון מהישראלים שמשליכים את המגבונים בהמוניהם לאסלה. המגבונים מתלכדים לכדורי ענק שסותמים את הצנרת, גורמים להצפות ביוב והתיקונים עולים מיליונים.

מילא שהתמכרנו לנוחות החד פעמית שהמגבונים מספקים, אבל למה כל כך קשה לזרוק אותם לפח? ולא, אל תאמינו לכיתובים כמו 'נשטפים/מתכלים במים'. זהו פייק ניוז על סטרואידים.

בניסיון לשכנע את הציבור להפסיק למלא את האסלה במגבונים, יצרו ב'מי כרמל', תאגיד המים של חיפה, סרטון אנימציה. הכוונה טובה, אבל לא בטוח שזה יעשה את העבודה

בניסיון לשכנע את הציבור להפסיק למלא את האסלה במגבונים, יצרו ב'מי כרמל', תאגיד המים של חיפה, סרטון אנימציה. הכוונה טובה, אבל לא בטוח שזה יעשה את העבודה.

אולי כדאי לשקול העסקת משפיעניות בטיקטוק. אם מירי רגב יכולה לשפוך על זה כספי ציבור כדי לפאר את עצמה, תאגידי המים יכולים לעשות את זה למטרה ראויה.