מועצת חכמי התורה של ש"ס התכנסה אתמול אחר־הצוהריים (רביעי) בישיבה סגורה לתקשורת במשרדי התנועה בירושלים. בסיומה הודיע השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי באופן רשמי כי ש"ס פורשת מהממשלה – אך נותרת חברה בקואליציה.

לדבריו, ההחלטה התקבלה בשל "הרדיפה נגד בני התורה […] במצב הנוכחי לא ניתן לשבת בממשלה ולהיות שותף לה". עם זאת, הוא הדגיש כי ש"ס לא תשתף פעולה עם האופוזיציה ולא תיתן יד לפיזור הכנסת או להרכבת ממשלה אחרת.

"אין מקום לשום שיתוף פעולה עם מפלגות השמאל והאופוזיציה להביא להכתרת מועמד שלהם לראשות הממשלה, ואף לא באופן זמני, שהרי גם הם הובילו את ההסתה הפרועה נגד בני התורה, ואין חוטא נשכר", נאמר בהודעת ש"ס שיצאה לאחר ישיבת המועצה.

בדרמה הפוליטית שהתפתחה בין הליכוד, ש"ס ויהדות התורה, מצביעים בש"ס על אשם אחד עיקרי: יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, שלדבריהם "מחבל בכל מתווה"

המשמעות המיידית של ההחלטה היא התפטרות שרי ש"ס מתפקידיהם: שר הבריאות אריאל בוסו, שר הפנים משה ארבל, השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי, שר העבודה יואב בן צור ושר הרווחה יעקב מרגי.

את הכיוון הזה ניתן היה להבין כבר אתמול בבוקר, עם פרסום כותרת היומון "הדרך" של ש"ס, שדיברה על "הפגיעה החמורה והבלתי מתקבלת במעמדם של לומדי התורה והפרת סיכומים בוטה מצד הליכוד ואדלשטיין".

העמוד הראשי של עיתון "הדרך" של ש"ס, 16 ביולי 2025 (צילום: הדרך, צילום מסך)

בדרמה הפוליטית שהתפתחה בין הליכוד, ש"ס ויהדות התורה, מצביעים בש"ס על אשם אחד עיקרי: יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, שלדבריהם "מוליך שולל, מחבל בכל מתווה אפשרי, משחק משחק פוליטי ומפיל ממשלת ימין. נציגי הליכוד והימין צריכים להוקיע אותו על כך".

יומון התנועה נמנע מלהזכיר את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלפי ש"ס גרר רגליים במכוון בנושא חוק הגיוס. מבחינת ש"ס (וכן יהדות התורה), אדלשטיין הוא האחראי למצב – כפי שבעבר הפנו אצבע מאשימה לשר יואב גלנט עד שפוטר בנובמבר 2024, ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, לראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם תת־אלוף שי טייב, וכמובן גם לרמטכ"ל רב־אלוף אייל זמיר.

כולם אשמים – רק לא נתניהו. וכמובן, למפלגת ש"ס, שרבניה מסרבים לשלוח לצה"ל אפילו נוער משתמט, אין שום אחריות

כולם אשמים – רק לא נתניהו. וכמובן, למפלגת ש"ס, שרבניה מסרבים לשלוח לצה"ל אפילו נוער משתמט, אין שום אחריות.

הציבור החרדי, באמצעות רבניו ונציגיו בממשלה ובכנסת, הולך ומסתגר, מתרחק עוד צעד מהאוכלוסייה הישראלית הכללית. למרות הבדלנות הזו, בליכוד ממשיכים להכיל ולקבל – ואין רצון להתעמת. נתניהו מחלק תפקידי שרים ותקציבים בנדיבות רבה לסיעות החרדיות, ואינו דורש מהן דבר בתמורה.

בתוך הליכוד, לעומת זאת, לא היה קשה למצוא מי שיקפוץ להוקיע את אדלשטיין. ח"כ טלי גוטליב הזכירה ברשת X כי כבר באוגוסט, ספטמבר ודצמבר 2024 טענה שהוא "חותר תחת נתניהו". גם אתמול, כפי שעשתה בעבר, קראה לפטר אותו.

אני חברת ליכוד, מפלגת ימין שורשית ליברלית, לא אצביע לחוק הגיוס! חוק מיכסה של כ- 1,750 מתגייסים חרדים בשנה!
אנו בשעת מלחמה עצימה! חוק הגיוס פוגע קשות בתחושת השוויון בנטל, ובאחריות של כולנו לבטחון המדינה ובצרכי הצבא להגדלת סד"כ.
לא באתי לכנסת כדי להיות קוף לחקיקה בלתי ראויה.
יש…

— טלי גוטליב (@TallyGotliv) May 23, 2024

מהי אותה "חתירה"? רק לפני שנה אמרה גוטליב שהיא מתנגדת לחוק המגייס 1,750 חרדים בשנה, בטענה כי הוא "פוגע קשות בתחושת השוויון בנטל". כעת, כשיש חשש שהמהלך להפלת החוק יפיל את הקואליציה – דעתה התהפכה, ומי שדורש גיוס שוויוני מכונה לפתע "חתרן".

חברי ליכוד נוספים – בהם השרים שלמה קרעי ודוד אמסלם, וכן ינון מגל (שאינו ח"כ אך ממלא תפקיד מרכזי בהנעת תמיכה או סלידה במפלגה) – טענו כי כל האשמה מוטלת על כתפיו של אדלשטיין. קרעי אף אמר שאדלשטיין מנסה להגיע לתפקיד נשיא המדינה, אך לא הסביר כיצד מתמודדים ב־2025 על תפקיד שיתפנה רק ב־2028, ושגם אז יידרש לו רוב פוליטי מימין ומשמאל.

השר אמסלם אמר בערוץ הכנסת כי הוא קורא לנתניהו "להציב אולטימטום לאדלשטיין – העברת החוק באופן מיידי או הדחה".

גם מההודעות הראשוניות של ש"ס ויהדות התורה היה ניתן להבין כי הן מבקשות את ראשו של אדלשטיין. לרגע אפשר היה לחשוב שנתניהו או אנשיו עומדים מאחורי המסרים

גם מההודעות הראשוניות של ש"ס ויהדות התורה היה ניתן להבין כי הן מבקשות את ראשו של אדלשטיין. לרגע אפשר היה לחשוב שנתניהו או אנשיו הם שעמדו מאחורי ניסוח המסרים.

האם נתניהו יפטר את אדלשטיין? בשלב זה לא ברור, אך בליכוד כבר יש מי שמתחמם על הקווים ודורש את תפקידו כיו"ר ועדת חוץ וביטחון. לפי דיווח של יובל שגב בערוץ 13, ח"כ בועז ביסמוט הוא המועמד שמבקש את התפקיד. כך או כך, פיטוריו של אדלשטיין עלולים להפוך אותו לח"כ בלתי מחויב, שיצביע בהתאם לשיקול דעתו במגוון סוגיות.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת יולי אדלשטיין בדיון בוועדה, 17 ביוני 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הממשלה בראשות נתניהו התכווצה אתמול במספר השרים, והקואליציה נותרה עם 60 חברים (או 61, תלוי איך סופרים את ח"כ אבי מעוז), כאשר מעמדה של ש"ס בתוך הקואליציה נותר עמום. מדובר במצב ביניים בעייתי, אך אינו סופני – לעת עתה.

למרות מאמציו של נתניהו למצוא פתרון, בליכוד נשמעו בתקופה האחרונה גם קולות אחרים, שמביעים חוסר שביעות רצון מהעמדה הנחרצת של החרדים בנושא השירות הצבאי.

בניגוד למה שגוטליב סבורה, העמדות הללו אינן נובעות מ"חתרנות" נגד המנהיג האהוד, אלא משיח שמגיע מהשטח הליכודי, שם חוק ההשתמטות נתפס כפוגעני גם כלפי הציבור הליכודי המשרת

שניים שביטאו עמדות שונות מהמיינסטרים הליכודי הם חברי הכנסת דן אילוז ומשה סעדה. קשה לדעת כיצד היו מצביעים אילו הייתה מוגשת פשרת חקיקה כלשהי, אך כעת, בהיעדר חוק, הם יכולים להתהדר בכך שניצבו מול החרדים.

מנגד, גוטליב עשתה סיבוב פרסה בנושא. עם זאת, חשוב לשים לב גם לאמירות של ח"כים ושרים נוספים: בניגוד למה שגוטליב סבורה, העמדות הללו אינן נובעות מ"חתרנות" נגד המנהיג האהוד, אלא משיח שמגיע מהשטח הליכודי, שם חוק ההשתמטות נתפס כפוגעני גם כלפי הציבור הליכודי המשרת.

ראשי יהדות התורה נוהגים בחוסר אחריות. אסור לחבר בין הצורך הלאומי לסלק מהכנסת שונא ישראל תומך טרור, לבין הצורך לחוקק את חוק הגיוס.

יהדות התורה בהחלטתה שלא לתמוך בהדחת עודה מנתקת עצמה מהמחנה הלאומי ופוגעת בחיילי צה"ל, במשפחות השכולות ובחטופים ובני משפחותיהם.

אחיי החרדים, אחרי…

— אביחי בוארון (@AvichayBuaron) July 14, 2025

שרת התחבורה מירי רגב אמרה אתמול בוועידת השלטון המקומי כי היא מצפה מהחרדים "להיכנס תחת האלונקה ולראות איך עובדים ביחד" – אף שבאותה נשימה האשימה את אדלשטיין בניסיון להפיל ממשלת ימין.

ח"כ אביחי בוארון הביע כעס על הסיעות החרדיות על שקישרו בין חוק הגיוס להצבעה שנכשלה על הדחת ח"כ איימן עודה.

נתניהו היה מעדיף שנושא חוק ההשתמטות לא יהפוך ללב הקמפיין הפוליטי הבא. לכן הוא נמנע מהתבטאויות בעניין. אומנם הסקרים הכלליים מלמדים שזה אינו נושא מרכזי בשיקול הציבורי, אך יהיה קשה להעלים אותו לגמרי ממערכת הבחירות.

ההנחה הרווחת היא שרבים מראשי הארגונים הפועלים בכנסת נגד השתמטות החרדים ישאפו להשתלב ברשימות פוליטיות לקראת הכנסת הבאה

ההנחה הרווחת היא שרבים מראשי הארגונים הפועלים בכנסת נגד השתמטות החרדים ישאפו להשתלב ברשימות פוליטיות לקראת הכנסת הבאה. עו"ד שבות רענן, למשל, אמרה השבוע בערוץ 12 שהיא בהחלט רואה את עצמה בדרך לפוליטיקה, וכרגע משתפת פעולה עם יועז הנדל. "אם הם מאכזבים אותנו ולא מגייסים עוד חיילים, אין לנו ברירה אלא להתמודד על ההנהגה בעצמנו", אמרה.

עם החלטת יהדות התורה וש"ס לפרוש מהממשלה על רקע הנושא הזה – ובזמן שחיילים ממשיכים ליפול או לפגעו בעצמם מדי יום – לא ברור כיצד יצליח הליכוד להסיט את השיח הציבורי הרחק מהסוגיה הטעונה של השירות הצבאי.