במקביל לדיווחים על היענות חמאס להצעה האמריקאית לעסקת חטופים חלקית ולשתיקה הישראלית – עד כה – בעניין הזה, צה"ל מגביר ביממה האחרונה את ההכנות לכיבוש העיר עזה.

צווי המילואים שיצאו בימים האחרונים (כ־60 אלף עד לתחילת חודש ספטמבר), יחד עם כניסת הכוחות הפועלים ברצועה לשכונות זייתון וסברה בדרום העיר וג'באליה בצפונה, מוגדרים על ידי צה"ל במהלכים מקדימים לפעולה הגדולה.

המהלך הזה לא מקרי בתזמון שלו. בישראל מבקשים לייצר מנופי לחץ על חמאס לפני שהם מחזירים תשובה למתווכות. בעניין הזה לפחות לא נראה שיש אי הסכמות בין הרמטכ"ל לדרג המדיני. מבחינת שני הצדדים זה יכול לקדם עסקה טובה יותר.

בישראל מבקשים לייצר מנופי לחץ על חמאס לפני שהם מחזירים תשובה למתווכות. בעניין הזה לפחות לא נראה שיש אי הסכמות בין הרמטכ"ל לדרג המדיני

אלא שלצד האינטרס המשותף הזה קשה להשתחרר מההרגשה שבצה"ל עדיין הולכים בין הטיפות בעניין כיבוש העיר עזה. התוכנית שתוצג הערב לקבינט, אחרי שאושרה על ידי שר הביטחון, מדברת על הכרעת חמאס.

הסיסמה הזו מתכתבת אולי עם הגדרת המשימה ונוחה לאוזני בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, אבל היא מעלה שאלות שונות: מה הפרמטרים של ההכרעה? מה מוגדר כהכרעת חמאס ומה לא? בהנחה שלארגון הטרור נותרו שתי חטיבות פעילות בעיר עזה ובמחנות המרכז, האם הכרעה שלהן תענה על ההגדרה?

הרמטכ"ל אייל זמיר בפיקוד דרום לקראת הרחבת המלחמה בעזה. 17 באוגוסט 2025 (צילום: דובר צה"ל)

גורם צבאי בכיר התחמק בגמלוניות מתשובה ישירה לשאלה זו. זה די ברור מדוע. בלחימה ברצועה, בניגוד להכרעות הברורות בלבנון ובאיראן, הסמנטיקה לבדה עשויה להבחין בין אי־הכרעה לניצחון.

נקודה לא ברורה נוספת היא פינוי האוכלוסייה מהעיר עזה וסביבתה. איך מה שנכשל ב"מרכבות גדעון א'" יצליח ב"מרכבות גדעון ב'"? חמאס מבין היטב שהימצאות האוכלוסייה סביבו בזמן הלחימה משרתת את האינטרסים שלו – זה מקשה על הגמישות המבצעית של צה"ל ומצר משמעותית את מרחב הפעולה המדיני של ישראל.

הדרג המדיני קבע לצה"ל את התאריך 7 באוקטובר 2025 כיעד להשלמת הפינוי של יותר ממיליון פלסטינים מצפון הרצועה. ספק גדול אם היעד הזה ישים בתנאים הנוכחיים

וכל זה נכון במיוחד בימים אלה, אחרי הצלחת קמפיין הרעב של חמאס, שבבת אחת הקריס את מדיניות הסיוע ההומניטרי המדוד של ישראל. הדרג המדיני קבע לצה"ל את התאריך 7 באוקטובר 2025 כיעד להשלמת הפינוי של יותר ממיליון פלסטינים מצפון הרצועה. ספק גדול אם היעד הזה ישים בתנאים הנוכחיים.

בצה"ל אומרים כי בשבוע האחרון כבר החל שלב הפינוי הראשוני עם הודעות מקדימות לבתי חולים בעיר והכנות ישראליות לאספקת מים ומזון לאזורים מדרום לציר נצרים, בשיתוף מספר גורמים בינלאומיים.

חיילי צה"ל בפעילות בעזה. אוגוסט 2025 (צילום: דובר צה"ל)

אולם, נותרו כאן שתי שאלות פתוחות: האם האוכלוסייה תיענה – ואם כן, אז באיזה היקפים?; והשנייה, להיכן היא תנוע, בהנחה שהמוואסי כבר לא יכול להכיל פליטים נוספים? האפשרות היחידה היא מחנות המרכז, שם חמאס עדיין שולט. כלומר, הנעת האוכלוסייה לשם תיצור שוב פקק הומניטרי שיצריך את ישראל להעביר מזון ותרופות ישירות לאזורים בהם נמצא חמאס.

ניכר היטב שבימים האחרונים צה"ל, בהוראת הרמטכ"ל, מנסה להוריד פרופיל בכל הקשור ליחסים עם הדרג המדיני. עובדתית, בכיפוף הידיים מול שר הביטחון, האחרון יצא עם ידו על העליונה כאשר הקפיא את סבב המינויים של הרמטכ"ל, שלדעתו של ישראל כ"ץ נעשה ללא התייעצות מקדימה איתו ובניגוד לנהלים.

בכיר בצה"ל טען כי למרות הוויכוח התקשורתי בין הלשכות, אייל זמיר לא שקל בשום שלב להתפטר. מה שלא ברור, כיצד ינהג זמיר כאשר תגיע הפקודה לדהור לעזה, וביודעין תהיה סכנה לחטופים

הרמטכ"ל נשך שפתיים והמשיך. בכיר בצה"ל טען כי למרות הוויכוח התקשורתי בין הלשכות, אייל זמיר לא שקל בשום שלב להתפטר. מה שלא ברור, כיצד ינהג זמיר כאשר תגיע הפקודה לדהור לעזה, וביודעין תהיה סכנה לחטופים.

על נקודה אחת הרמטכ"ל לא מתפשר מתחילת כהונתו – הגדרת וסדר מטרות המלחמה. מבחינתו הסדר הוא ערכי־מוסרי – קודם שחרור חטופים, ורק אחר כך הכרעת חמאס. עד עכשיו זמיר הצליח לעקוף את החיכוך הזה עם הדרג המדיני, אבל לכולם ברור שהוא יגיע, משום שיש חטופים ישראלים בעיר עזה.

עצרת מחאה לשחרור החטופים, תל אביב, 17 באוגוסט 2025 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)

הבעייתיות שבה נמצא זמיר וצה"ל ניכרת היטב. גורם צבאי בכיר שנשאל על כך הדגיש כי כל הפעולות מתואמות כל העת עם מפקדת השבויים והנעדרים בראשות ניצן אלון, כל שכן אלה העתידיות בעיר עזה עצמה.

אלא שעל השאלה המהותית – האם במקרה של סכנה לחטופים הרמטכ"ל יזהיר את הדרג המדיני ובכך יגלגל אליהם את ההחלטה – בצה"ל מעדיפים לא לענות.