אלה סוגי העבירות לפי חומרתן בחוק הישראלי: "חטא" – עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; "עוון" – עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים; "פשע" – עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים.

הצורך בהגדרות הללו חל גם על מעשיו החמורים לכאורה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ובכן, האישומים כלפי ראש הממשלה נתניהו נמצאים במעשים לכאורה המפורטים להלן.

חלק ראשון: אישומים על מעשיו בתקופה שלפני המלחמה

אישום מס' 1 – תרבות השקר.

נתניהו נוהג לשקר בדבריו ללא הרף, תוך שהפך את השקר לתרבות כוללת של התנהלותו והתנהלות מקורביו. משפע שקריו כבר אין לדעת במה הוא מאמין, ואיזה פייק ניוז הוא ממציא בכל רגע נתון.

אישום מס' 2:

נתניהו חבר פוליטית אל אנשים שנמצאים בשולי החברה הישראלית, תלמידי מאיר כהנא וברוך גולדשטיין, והשיג את השלטון בזכות החבירה הזאת, ובזכות המשטר הדמוקרטי שהתקיים עד כה בישראל.

נתניהו חבר פוליטית אל אנשים שנמצאים בשולי החברה הישראלית, תלמידי מאיר כהנא וברוך גולדשטיין, והשיג את השלטון בזכות החבירה הזאת, ובזכות המשטר הדמוקרטי שהתקיים עד כה בישראל

אישום מס' 3: הובלת מהלכי חקיקה שיהפכו את ישראל מדמוקרטיה למדינה נטולת חוק, שבה הרשות הממשלתית חולשת על כל האיזונים והבלמים. משלוש רשויות לשתיים ומשתיים לאחת. בכך מוביל נתניהו להפיכתנו לאחת המדינות נטולות הדמוקרטיה שישנן היום בעולם המערבי. את הביצוע הטיל על יריב לוין.

אישום מס' 4: נכונות ראש הממשלה לאפשר לשותפים הקואליציוניים כל דרישה, ובלבד שלא יפרקו את הקואליציה שלו ויגרמו לבחירות חדשות. החופש שהוא מאפשר לשותפיו להזיק למדינה הוא מלא.

אישום מס' 5: נכונות ראש הממשלה להרוס את מדינת ישראל כולה, בכל התחומים שיפורטו להלן, ובלבד שהוא ומשפחתו לא ייפגעו. הפגיעה במדינה אינה פגיעה עתידית, אלא היא כבר בעיצומה: פגיעת-הווה.

אישום מס' 6: בתוך כך יוצר הנאשם קרעים גדולים, אולי בלתי ניתנים לאיחוי, בין חלקי הציבור החי בישראל.

אישום מס' 7: חוסר היענות לפניותיו של נשיא המדינה לחדול ממעשיו ולהיכנס להידברות בחסות בית הנשיא.

אישום מס' 8: פגיעה חמורה ואולי לא ניתנת לתיקון בַתחומים החיוניים ביותר למדינת ישראל: מוסר, ביטחון, אקלים, תקשורת, תחבורה, כלכלה, רשות שופטת, בריאות, שסעים חברתיים, שוויון מגדרי, חינוך ואקדמיה, זיקה למדינה, יחסים בין-לאומיים, התגברות האנטישמיות ותחומים נוספים. קצר המצע מהשתרע לפרט את התחומים הללו, שהיבטים רבים לכל אחד מהם; אי-לכך מובאות הכותרות בלבד.

פגיעה חמורה ואולי לא ניתנת לתיקון בַתחומים החיוניים ביותר למדינה: מוסר, ביטחון, אקלים, תקשורת, תחבורה, כלכלה, רשות שופטת, בריאות, שסעים חברתיים, שוויון מגדרי, חינוך ואקדמיה ועוד

אישום מס' 9: מתן אפשרות לאשתו שרה להשפיע על תהליכים לאומיים, אף שלא מונתה לשום תפקיד ממלכתי-ציבורי.

אישום מס' 10: במעשיו גרם הנאשם לא.נשים להודיע (עוד בטרם פרצה המלחמה) על הפסקת שירותם במילואים; על עזיבתם את ישראל; לחברות עסקיות להוציא מישראל את כספם ורכושם; לא.נשים לחוש מצבים של חרדה ודיכאון ועוד.

חלק שני: אישומים על מעשיו בתקופה שלאחר פרוץ המלחמה

אישום מס' 11: במשך שנים בנה נתניהו את התפיסה שאומרת: "חמאס הוא נכס עבורנו והרשות הפלסטינית היא נטל". "חמאס מורתע". לכן, יש לאפשר למיליוני דולרים, המגיעים מקטאר להיכנס לרצועה. שם הם משמשים לרכישת כלי מלחמה והקמת תשתיות מלחמה בהיקפים אדירים. הקונספציה הזאת חודרת כלפי מטה אל כלל גורמי הביטחון, ומאפשרת את השואה של ה-7 באוקטובר.

אישום מס' 12: הסיבה לבניית הקונספציה הזאת היא החשש של הנאשם ושל בני בריתו מפני הרשות הפלסטינית, שאם תתחזק – תדרוש הקמת מדינה פלסטינית.

אישום מס' 13: התנערות מאחריות אישית כלשהי לפרוץ המלחמה הקשה והממושכת במלחמות ישראל, שפרצה במשמרת של נתניהו אחרי שנות שלטון ארוכות שלו בישראל.

בניית התפיסה: "חמאס נכס", "הרשות הפלסטינית נטל" ו"חמאס מורתע". התנערות מאחריות אישית לפרוץ המלחמה הקשה והממושכת במלחמות ישראל במשמרתו של נתניהו אחרי שנות שלטון ארוכות שלו

אישום מס' 14: נתניהו מסכל כל מחשבה – אשר 70 אחוז מאזרחי ישראל תומכים בה – שיש להקים בהקדם ועדת חקירה ממלכתית לחקור את מלחמת חרבות ברזל וללמוד את לקחיה.

אישום מס' 15: ניהול מלחמה אין-סופית שלא הוגדרה לה כל מטרה מדינית ואין לה "יום שאחרי". למלחמה שתציין בקרוב את יומה ה-700 אין יעד. גם אם נצליח למוטט את חמאס עדיין אין תכנית למצבה של עזה לאחר הסתיים המלחמה.

אישום מס' 16: נתניהו סיכל פעמים רבות את החזרת חטופינו וחטופותינו מעזה והיה שותף בכיר לעובדה שלא מעט מביניהם גוועו לַמוות במנהרות החמאס, מוות אכזרי להרוגים ולמשפחותיהם. הכול נעשה כדי לשמר ולבצר את ממשלתו ואת מעמדו האישי.

אישום מס' 17: נתניהו מסכל באופן שיטתי, בתמיכת הקואליציה כולה, את הדרישה לבחירות, לאחר אירועים טראומטיים שמתרחשים כאן בשנתיים וחצי האחרונות. הוא מונע מן הציבור את זכותו להכריע בנושא המנהיגות שהוא מבקש לעצמו.

אישום מס' 18: גם תוך כדי המלחמה הלא-נגמרת ממשיך נתניהו להרוס את הדמוקרטיה הישראלית.

אישום מס' 19: אינטרסים חרדיים. בכדי להגן על ממשלתו והצורך לשמר בה את המפלגות החרדיות, מונע נתניהו את חוק הגיוס ומקדם את חוק ההשתמטות. בעוד הציבור החילוני והמסורתי נקרא למילואים שוב ושוב, החרדים פטורים מכך,

אישום מס' 20: נתניהו מדרדר את מעמדה הבינלאומי של ישראל, ומעלה לשיאים חדשים את האנטישמיות ברחבי העולם, בשל מעשיה החמורים של ישראל בעזה.

ניהול מלחמה אין-סופית שלא הוגדרה לה כל מטרה מדינית ואין לה "יום שאחרי". למלחמה שתציין בקרוב את יומה ה-700 אין יעד. גם אם נצליח למוטט את חמאס עדיין אין תכנית למצבה של עזה לאחר הסתיים המלחמה

סיכום

בית המשפט העתידי יראה, שמרבית אישומיו של נתניהו הם לכאורה בקטגוריית "פשע", וישלח אותו ודאי לכלא לשארית חייו.

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.