בצה"ל עדיין ממתינים לסיום תחקיר הירי לעבר בית החולים נאסר בחאן יונס ביום שני שעבר, לאחר שהתחקיר הראשוני הצביע על חשש להתנהלות בעייתית בתהליך אישור הירי.

רשת הטלוויזיה האמריקנית CNN פרסמה ביום חמישי תיעוד שבו נראית הפגיעה השנייה במדרגות החיצוניות של בית החולים, אחרי שכבר נורו לעבר המבנה שני פגזים ובמקום התאספו צוותי עזרה ראשונה ועיתונאים. בתיעוד רואים בבירור פגיעה של שני פגזי טנק נוספים, בהפרש של של שניות האחד מהשני.

בנוסף, ה-BBC פרסם אתמול (שבת) תחקיר משלו, בו נראה תיעוד החושף לראשונה כי צה"ל פגע בבית החולים ארבע פעמים ברציפות – כשאחת הפגיעות הייתה בכלל בנקודה אחרת שעד כה לא דווחה, בצד הצפוני של בית החולים. 

ה-BBC פרסם תחקיר בו נראה תיעוד החושף לראשונה כי צה"ל פגע בבית החולים ארבע פעמים ברציפות – כשאחת הפגיעות הייתה בכלל בנקודה אחרת שעד כה לא דווחה, בצד הצפוני של בית החולים

הירי הזה מעלה מספר שאלות, שהתחקיר הראשוני לא נתן עליהם תשובה. מדוע נעשה שימוש בירי של פגזי טנק לעבר בית חולים ולא שימוש בנשק מדויק יותר, כמו רחפן או טיל? האם הכוחות לא זיהו כי מדובר בנקודה שממנה משדרים עיתונאים בשל קשיי קליטה? ומדוע נורו פגזים נוספים אחרי הפגיעה הראשונה? 

על פי הנוהל בצה"ל, ירי לעבר מטרות רגישות ברצועה מחייב אישור מוקדם של קצין בדרגת אלוף, וללא ספק בית חולים עונה על ההגדרה הזו. ממה שמסתמן עד כה, ככל הנראה בתקיפה הזו לא היה אישור ישיר של מפקד פיקוד דרום, האלוף יניב עשור, אלא אישור של  דרג נמוך יותר. לא ברור האם מדובר באישור שניתן בידיעתו של עשור ותחת האצלת סמכות שלו לדרג נמוך יותר.

ככל הנראה בתקיפה לא היה אישור ישיר של מפקד פיקוד דרום, האלוף יניב עשור, אלא אישור של  דרג נמוך יותר. לא ברור האם מדובר באישור שניתן בידיעתו של עשור ותחת האצלת סמכות שלו לדרג נמוך יותר

זו הסיבה שבהודעת דובר צה"ל לאחר הצגת התחקיר הראשוני לרמטכ"ל ביום רביעי האחרון – הודעה כללית שמנוסחת בזהירות יתר – נכתב כי הרמטכ"ל מבקש "העמקה ביחס להליך האישורים בין המפקדות טרם התקיפה". נבדקת האפשרות שאישור התקיפה ניתן כמה ימים לפני התקיפה הקטלנית של צה"ל, ומישהו פשוט התייחס לכך כ"אישור עקרוני".

המצלמה במדרגות החיצוניות של בית החולים זוהתה כבר ביום חמישי לפני עשרה ימים. נראה שגם כאן יש פער מודיעיני לא ברור. מסרטונים ברשת אפשר לראות בבירור שמדובר בנקודה ממנה משדרים צוותי טלוויזיה ולכן יש שם מצלמות. מכאן שגם "תהליך ההפללה" של גרם המדרגות הזה והגדרתו כמטרה, חייב להיבדק.

גם אם מדובר בחשש ישראלי מאיום כלשהו, דווקא בגלל רגישות המיקום בבית החולים הייתה חייבת להיות כאן בדיקה יסודית יותר לפני הירי. בין הזיהוי הראשוני ביום חמישי ועד התקיפה ארבעה ימים אחר כך ניתן היה לבדוק את זה מודיעינית וחזותית טוב יותר.  

הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר (משמאל), ומפקד פיקוד הדרום, אלוף יניב עשור, מקיימים הערכת מצב בעזה, 27 ביוני 2025 (צילום: דובר צה"ל)

שאלה נוספת, נוקבת לא פחות, היא ירי מטח הפגזים השני לעבר גרם המדרגות, כאשר רואים בבירור צוותי הצלה שפועלים במקום. גם כאן מבקש הרמטכ"ל, ולא בכדי, העמקה של התחקיר כדי להבין האם ומתי הירי הזה אושר על ידי דרג מפקד, או שמדובר ביוזמה של מפקד שטח.

כך או כך נראה, שהירי הזה הוא בניגוד לפקודות משני טעמים: אין כאן סכנה מיידית לכוח ובוודאות יש בסביבה אזרחים בלתי מעורבים.

הרמטכ"ל הבין מייד את נפיצות האירוע הזה ולכן כבר אחרי כמה שעות הוציא דובר צה"ל הודעה כי האירוע מתוחקר. אירוע כפר כנא בלבנון מ-1996, במסגרת מבצע ענבי זעם, נמצא כל העת בתרחישי הבלהות של צה"ל. אז, בעקבות ירי של פגזי ארטילריה לעבר מתקן של האו"ם, נהרגו יותר מ-100 תושבים לבנונים שמצאו בו מחסה. האירוע הזה עורר גל מחאה בינלאומי חריף שאילץ את ישראל לסיים את המבצע.

ההסבר לגבי מצלמה שהוצבה באחד מחדרי בית החולים ועקבה אחרי הכוחות – כמו גם שישה הרוגים שהתבררו מאוחר יותר כמחבלים, לדברי צה"ל – לא ממש מצליח לשכנע את העולם

ההסבר לגבי מצלמה שהוצבה באחד מחדרי בית החולים ועקבה אחרי הכוחות – כמו גם שישה הרוגים שהתבררו מאוחר יותר כמחבלים, לדברי צה"ל – לא ממש מצליח לשכנע את העולם, שמאמץ את הגרסה הפלסטינית כי מדובר ב-20 הרוגים, בהם עיתונאים וצוותי רפואה. זו דוגמה לקושי הישראלי בהסברה אחרי שנתיים של לחימה: גם אם יש הסבר הגיוני לתקיפה כלשהי, העולם הפך לחסר קשב לעמדה הישראלית.

בית החולים נאסר בחאן יונס לאחר התקיפה הראשונה של צה"ל, דרום רצועת עזה, 25 באוגוסט 2025 (צילום: AP Photo/Mariam Dagga)

התקרית בבית החולים נאסר תופס את צה"ל במהלך ההכנות לפעולה הגדולה בעיר עזה. אם מישהו רצה הוכחה למורכבות של פעילות באזור רווי אוכלוסייה, התקרית בבית החולים היא הוכחה טרייה.

אם כיבוש העיר עזה יצא לפועל ללא פינוי מסיבי של כמיליון איש לפחות, החיכוך עם האוכלוסייה יכבול את ידי צה"ל בצורה משמעותית. חמאס מבין את זה היטב ולכן יעשה הכול כדי לכלוא את האוכלוסייה בשטח הלחימה.

אם כיבוש העיר עזה יצא לפועל ללא פינוי מסיבי של כמיליון איש לפחות, החיכוך עם האוכלוסייה יכבול את ידי צה"ל בצורה משמעותית. חמאס מבין את זה היטב ולכן יעשה הכול כדי לכלוא את האוכלוסייה בשטח

במהלך מבצע מרכבות גדעון א', חמאס הצליח לעשות את זה ולמנוע ירידה של אזרחים דרומה, למרות קריאות של צה"ל. פינוי האוכלוסייה הפך לעימות מתוקשר בין דובר צה"ל בערבית שקרא לתושבים בעזה לרדת דרומה לאזורים בהם יהיה מענה הומניטרי, לבין חמאס שפרסם כי אין יותר מקום לפליטים בדרום הרצועה.

כליאת האוכלוסייה היא נכס אסטרטגי עבור חמאס, המשרת עבורו שתי מטרות: הסתתרות מאחורי אזרחים כדי לבצע פעולות גרילה באופן מיטבי, ובנוסף כל פגיעה בבלתי מעורבים היא נכס הסברתי חשוב.

פלסטינים מתאספים כדי לחפש ניצולים באתר של תקיפה ישראלית שפגעה במספר מבנים בשכונת רימאל בעיר עזה ב־30 באוגוסט 2025 (צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)

לכן צריכה להישאל כאן שאלה אחרת: האם אי-פינוי אוכלוסייה יעכב את פעולת צה"ל, למרות הדד-ליין של הדרג המדיני לסיום פינוי האזרחים בעזה עד ל-7 באוקטובר? לפחות שני חברי קבינט ששוחחנו איתם מבקשים לזרז את תחילת הפעולה, וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע שהוא תומך בהקדמת לוחות הזמנים.

האם אי-פינוי אוכלוסייה יעכב את פעולת צה"ל, למרות הדד-ליין של הדרג המדיני לסיום פינוי האזרחים בעזה עד ל-7 באוקטובר? לפחות שני חברי קבינט ששוחחנו איתם מבקשים לזרז את תחילת הפעולה

מועד תחילת הפעולה אמור לעלות הערב (ראשון) בישיבת הקבינט, וזה עלול להציב את הרמטכ"ל אייל זמיר שוב במצב בעייתי: האם לפעול שלא בהתאם לתנאים המבצעיים שהוא קבע לתחילת המבצע (פינוי אוכלוסייה), או להתעמת (שוב) עם הדרג המדיני.