במרכז הסכסוך הישראלי־פלסטיני צומחת בשנים האחרונות מגמה מסוכנת: חוגים פונדמנטליסטיים, יהודיים ופלסטיניים כאחד, מנסים לשרטט את הסכסוך לא כמאבק לאומי אלא כמלחמה דתית. הם שולפים פסוקים מן התנ"ך ומן הקוראן כדי להעניק הצדקה תיאולוגית למעשי אלימות, המוגדרים במפורש על ידי המשפט הבינלאומי כפשעים.
בכך הם מבקשים להסיג את החברה שלנו מאות שנים אחורה, לעולם שבו השמדת עמים וביזה הוצגו כהוראה אלוהית, במקום להכיר בכך שהאנושות ניסחה במאה העשרים נורמות מחייבות המגנות על חיי אדם ומוקיעות את האלימות.
חוגים פונדמנטליסטים מבקשים להסיג את החברה מאות שנים אחורה, לעולם בו השמדת עמים וביזה הוצגו כהוראה אלוהית, במקום להכיר בכך שהאנושות ניסחה במאה ה-20 נורמות מחייבות המגנות על חיי אדם
התנ"ך אינו מסתיר את ציוויו:
"לֹא תְחַיֶּה כָּל־נְשָׁמָה. כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם" (דברים כ, טז–יז).
ביריחו, כך מספר ספר יהושע,
וַיַּחֲרִימוּ אֶת־כָּל אֲשֶׁר בָּעִיר מֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה מִנַּעַר וְעַד־זָקֵן" (ו, כא).
הצו לשאול בנוגע לעמלק אף מחמיר:
"וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד־אִשָּׁה, מֵעוֹלֵל וְעַד־יוֹנֵק" (שמואל א טו, ג).
גם משה מצווה על חייליו אחרי מלחמת מדיין:
"וְעַתָּה הִרְגוּ כָּל זָכָר בַּטָּף וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִיש" (במדבר לא, יז).
פסוקים אלה מציבים את השמדת העם כאידיאל דתי. הקוראן מצדו מתאר תמונה אחרת, אך גם בה יש לגיטימציה לשפיכות דמים. מצד אחד נכתבה אזהרה מפני חציית גבולות המוסר:
"נלחמו באשר נלחמים בכם, וְאַל תַּעְתַּדּוּ" (סורת אל־בקרה 2:190).
מצד שני הוא מתאר אירועים כמו חיסול שבט בני קורייזה במדינה:
"והשליך פחד בלבם: קבוצה הרגתם וקבוצה לקחתם בשבי" (סורת אל־אחזאב 33:26).
המסר ברור: בשני הספרים הקדושים, אלימות טוטלית נתפסת כתגובה אפשרית ואף מוצדקת. לעומתם, המשפט הבינלאומי המודרני נוקט קו הפוך: אמנת מניעת וענישת פשע רצח עם (1948) קובעת בסעיף II: "רצח עם פירושו… מעשים שנעשו מתוך כוונה להשמיד, כולו או מקצתו, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית".
כלומר, מה שהוצג כמעלה דתית הוא כיום הפשע החמור ביותר שיכול לעמוד בפני בית דין בינלאומי.
בתנ"ך ובקוראן אלימות טוטלית נתפסת כתגובה אפשרית ואף מוצדקת. לעומתם, המשפט הבינל' המודרני נוקט קו הפוך: מה שהוצג כמעלה דתית הוא כיום הפשע החמור ביותר שיכול לעמוד בפני בית דין בינל'
גם ביחס לביזה, התנ"ך אינו מותיר מקום לספק:
"רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה… כׇּל שְׁלָלָהּ תָּבֹז לָךְ" (דברים כ, יד).
ספר במדבר מתאר בפירוט את חלוקת השלל ממדיין, ויהושע מציין כי הכסף והזהב נמסרו לאוצר בית ה' (ו, יט–כד). לעיתים, החטא היה דווקא בכך שחיילים נטלו שלל בניגוד לצו החרם, כפי שנאמר לשאול:
"ויעט אל־השלל" (שמ"א טו, יט).
הקוראן אינו שולל את רעיון השלל אלא מסדירו:
"ישאלוך על השלל; אמור: השלל לאל ולא־שליחו" (סורת אל־אנפאל 8:1).
"חֻמְשׁוֹ לאלוהים, לשליח, לקרוביו ולעניים" (8:41).
גם בסורת אל־חַשׁר (59:7) נאמר כי השלל יופנה לטובת הציבור, כדי "שלא יהיה נחלת העשירים בלבד". מול גישות אלה, הנורמות המודרניות קובעות איסור גורף: סעיף 47 לתקנות האג (1907) קובע: "הביזה אסורה באופן רשמי", ואמנת ז'נבה הרביעית (1949), סעיף 33, חוזרת ואוסרת: "ביזה אסורה". אמנת רומא (1998) אף הופכת ביזה לעבירה פלילית אישית בסעיף 8(2)(b)(xvi).
השבויים מהווים נקודת מבחן נוספת. במקרא הם לעיתים נרצחים, כפי שראינו בציווי על עמלק ובמלחמת מדיין, ולעיתים נלקחים כשלל מותר, כפי שמתיר ספר דברים:
"רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף… תָּבֹז לָךְ" (כ, יד).
הקוראן מדגיש נורמה אחרת:
"כאשר תפגשו את הכופרים – הכו בצוואריהם… ואחר כך אסרו אותם; ואז או שחררו בחסד או בפדיון" (סורת מוחמד 47:4).
במילים אחרות, שבוי זכאי לשחרור, אם בחינם ואם תמורת פדיון. המשפט הבינלאומי מנסח זאת כמחויבות: אמנת ז'נבה השלישית (1949) מבטיחה זכויות מלאות לשבויי מלחמה, ובאמנת רומא (סעיף 8(2)(a)(vi)) נקבע כי הריגת שבוי היא פשע מלחמה.
השבויים מהווים נקודת מבחן נוספת. במקרא הם לעיתים נרצחים ולעיתים נלקחים כשלל מותר. בקוראן שבוי זכאי לשחרור, אם בחינם ואם תמורת פדיון. המשפט הבינלאומי מנסח זאת כמחויבות
נושא הרכוש מחדד שוב את הפער. ביריחו, נאמר:
"וְהָעִיר שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְכֹל אֲשֶׁר בָּהּ" (יהושע ו, כד).
השמדת רכוש הייתה חלק מצו החרם. בקוראן לא קיימת הוראה גורפת, אך נכסי אויב הוגדרו כפַיְא', המיועדים לצורכי הכלל (סורת אל־חַשׁר 59:7). המשפט המודרני שולל זאת לחלוטין: "כל השמדה של רכוש… אסורה" (אמנת ז'נבה הרביעית, סעיף 53), אלא אם קיימת הכרחיות צבאית, והאג (1907) אוסרת במפורש השמדת רכוש שלא נדרש. אמנת רומא (סעיף 8(2)(b)(ii)) הופכת הרס רכוש רחב היקף לפשע מלחמה.
והנה הענישה הקולקטיבית: בתנ"ך מדובר בעיקרון מוצהר – החרם מופעל על העם כולו, כולל נשים וילדים. בקוראן אין ציווי פורמלי אך הלחימה מכוונת לעיתים כלפי קהילה שלמה. המשפט הבינלאומי מסמן כאן גבול ברור: סעיף 33 לאמנת ז'נבה הרביעית אוסר על עונשים קולקטיביים; אמנת רומא (סעיף 8(2)(b)(xxiii)) מגדירה אותם כפשע מלחמה.
השימוש בכוח עצמו מייצג אולי את ההבדל העמוק ביותר. במקרא הוא מצווה דתית, חלק מייעודו של עם ישראל. בקוראן – מותר רק במי שנלחם בכם, תוך אזהרה מפני חריגה: "ואל תעברו את הגבול" (בקרה 2:190). ואילו המשפט הבינלאומי המודרני מציב כלל יסוד: סעיף 2(4) למגילת האו"ם אוסר שימוש בכוח, פרט להגנה עצמית (סעיף 51). אמנת רומא (סעיף 7) מגדירה התקפה נרחבת ושיטתית נגד אזרחים כפשע נגד האנושות.
השימוש בכוח מייצג אולי את ההבדל העמוק ביותר. במקרא הוא מצווה דתית, חלק מייעוד עם ישראל. בקוראן – מותר רק במי שנלחם בכם ללא חריגה. המשפט הבינל' המודרני אוסר שימוש בכוח, פרט להגנה עצמית
אין זה תיאור תיאורטי בלבד. בתי הדין הבינלאומיים יישמו את הכללים הללו בפועל. במשפטי רואנדה הורשע ז'אן־פול אקאייסו (1998) ברצח עם לאחר שאירגן מתקפות על הטוטסי, ובית הדין קבע כי גם אונס ונזק נפשי מהווים חלק מהשמדה.
במשפטי יוגוסלביה הורשע הגנרל רדיסלב קרסטיץ' (2001) ברצח עם על חלקו בטבח סרברניצה, שבו נרצחו יותר מ־8,000 מוסלמים. בפרשת Tadić (1997) הורשע נאשם בביזה ובהתקפות על כפרים. בדרפור הוגש כתב אישום נגד נשיא סודן עומר אל־באשיר על פשעי רצח עם וענישה קולקטיבית. ובקונגו הורשע ז'רמן קטנגה (2014) בפשעים נגד האנושות לאחר שהוביל התקפה על אזרחים.
המשמעות ברורה: מה שנכתב במקורות הקדומים כמצווה אלוהית, הפך במשפט המודרני לעבירה חמורה. המעבר חד – מאלוהים המצווה "לֹא תְחַיֶּה כָּל־נְשָׁמָה", אל הקהילה הבינלאומית הקובעת, כי השמדת עם היא פשע שאין לו צידוק, שעל מדינות ויחידים למנוע ולהעניש. מן המציאות שבה השלל חולק למנצחים, אל איסור מוחלט על ביזה. מהריגת שבויים כחלק מהמלחמה, אל חובה משפטית להגן עליהם.
המאבק הפונדמנטליסטי להציב את פסוקי התנ"ך והקוראן כמצפן פוליטי אינו רק עיוות של הדתות עצמן, אלא גם איום על החברה שלנו. מי שמבקש להחזיר אותנו לנורמות של ביזה והשמדה מבקש לפרק את ההתקדמות האנושית ולהחזיר את האלימות לקדמת הבמה.
המאבק הפונדמנטליסטי להציב את פסוקי התנ"ך והקוראן כמצפן פוליטי אינו רק עיוות של הדתות, אלא גם איום על החברה. מי שמבקש להחזיר אותנו לנורמות ביזה והשמדה מבקש לפרק את ההתקדמות האנושית
דווקא היום, בתוך סכסוך שעדיין גובה מחיר דמים כבד, עלינו להתעקש שהנורמות המחייבות הן אלה של המשפט הבינלאומי. לא חרב שלופה, אלא חוק ברור; לא חרם דתי, אלא זכויות אדם אוניברסליות. בכך טמון ההבדל בין עולם ישן שבו האל מצווה על חורבן, לבין עולם חדש שבו אנו מחויבים להגן על חיי כל אדם כערך עליון.
ד"ר שאול אריאלי, אל"ם במיל', לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת המו"מ במשרד ראש הממשלה, כיום ראש קבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה", פרסם 11 ספרים ואטלסים על הסכסוך, מחקרים שונים ומאמרי דעה רבים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהדת היא רק אמצעי או צידוק לתקוף, לרצוח, לאנוס, מתוך שנאה, נקמנות ורוע. כך חמאס ורוב הפלסטינים. ואיפה החוק הבינלאומי, ה"קידמה", היכן ההגנה על המותקף? מי שמטיף לסימטריה הוא בעד התפיסה הכי לא מוסרית שאפשר לתאר.
הטענה בסוף על עיוות הדתות האיסלאם יהדות מוזרה לאחר שהראית עד שם שהנורמות היהודיות מוסלמיות מוליכות לשפיכות דמים נוראה
הנצרות הינה הרכבה על הכנה היהודית לפני 1500 שנה והביאה למה שקרוי נאורות
האיסלאם צעיר מידי
היהודים של היום הם הסורות גידולי הפרא שצומחים תחת ההרכבה …החקלאי מסתבר לא היה מספיק פיקח
היהודים עכשיו
המלחמה של הערבים נגד מדינת ישראל היא מלחמת דת, דוגמה,האונס הקבוצתי של נשים יהודיות בנובה הבאה אקט של השפלת יהודיה ולא פורקן מיני. החמאס, החיזבאללה האחים המוסלמים ועוד ארגונים הם ארגונים דתיים. אין שני צדדים פונדמנטליסטים, יש רק צד אחד והוא הצד הערבי. האיסלם אינו יכול לקבל שלטון יהודי בארץ ישראל.
כל החוקים הנאורים האלה של ג'נבה נכתבו לאחר שהוסדרו הגבולות ותמו המלחמות במערב אירופה. על השולחן זה תמיד נראה נהדר, ואכן לשם צריך לשאוף אבל….
המלחמה, כידוע, היא ממלכת אי הוודאות. ופחד מוות משנה אנשים. זה לא משחק מחשב. ועובדה: כאשר האירופאים והאמריקאים הנאורים יצאו לאסיה להילחם, על אמת, גם מהם יצאה החייתיות כך שלהטיף לנו זה נהדר רק נראה אותם מול אש האויב.
אבל זו רק הסתייגות. הכל במאמר נכון. הלוואי שהמשיחיים היו מניחים לנו לנפשנו. אבל ככה זה: החבר הדמיוני מנצח.
עם עובדי האליל שבני ישראל יצרו מאיחוד של "אל" ראש פנתיאון האלילים הכנענים עם "יהוה" אליל סערות אדומי – אין מה להתווכח. מי שמסוגל להאמין בשטות הזאת אי אפשר לדבר אליו בהגיון.
זה כולל את כל הנגזרות העוד יותר מטופשות של האליל הזה בנצרות והאסלאם.
בתורה כתוב שבטרם תצא למלחמה על אויבך, הצע לו הסדרה בדרכי שלום, קודם ורק אם יסרב, תילחם בו ובבחינת "חפש שלום ורדפהו".
מול מחבלים שפלים שבאו ושחטו מעמך, במיטתם, עם זאת, אין מנוס אלא להשמידם עד חורמה.
הכלל שאם יכו אותך, "תן את הלחי השניה", של ישו והנוצרים, ויתר כללי המלחמה שניסחו ב"הומניות" השוויצרים ודומיהם, באמנות השונות, דווקא הם חוטאים בחוסר אנושיות ובאי הבנת הנקרא.
מדובר פה במלחמת חורמה של הטוב נגד הרע.
זה כבר לא. מלחמה על אדמה, זו מלחמה נגד מי שרוצה לחסל אותך, כי זה אתה, יהודי, שמצווה להשמידו.
אין לך הבנה בסיסי בתנך, קצת צניעות וענווה שיהיה לך כשאתה קורא טקסטים שאין לך מושג איך לקרוא אותם.
אגב זה כמו שירקן בשוק מחנה יהודה שמגיל צעיר לא ביקר בבית ספר וההשכלה שלו זה מסחר שוק, ינסה להסביר לך תיאוריות בפיזיקה…
אתה ירקן, התעסקת כל החיים בצבא ובלהרוג אנשים, איך בדיוק אתה חושב שאתה יודע לקרוא תנ"ך ועוד יותר אתה מעיז לפרשן אותו?
כנראה זה הגאווה וגסות הרוח שנמצאת בכל אחד שפיקד על כמה חיילים ובזז את השונאים שלנו, ובשביל שפתאום בא לו מצפון אז הוא חותך שמאלה למחוזות הקיצוניים…
אנחנו לא אשמים שהמצפון התעורר לך בגיל מאוחר, או השעמום הטוטלי שפוקד אותך בימים אלו.
פשוט תניח לעם ישראל, תניח לנו לנפשנו אתה ושכמותך.
עוד אתאיסט כופר בור ועם הארץ שלא מבין מימינו ע"א היותו אל"מ במי"ל ומחט חטיבת עזה.. ולא משמאלו, ללא נפש יהודי הומיה.. שנמצאת במלכוד 22 של יהודי אתאיסט שמאמין בפרדוקס למוצאו, עם הקוף הקדמון שעשה אותו וחזר להיות קוף.. זה עדיף בעיניו מלהברא בצלם אלוקים, עם שורה תחתונה ורציונלית לכופרים נאורים, שהעולם בגדול המציא את עצמו, אין יצרן ליצירה ולא בורא לבריאה.. לא לחוקות שמיים במלאכת מחשבת, לא משמעות יעוד ותכלית לחי טבע וצומח קסום, אף שהכל מראה הפוך.. ולא תיתכן יד המקרה דבש לדבורה חלב לפרה ומוח הידיעה לאדם בחיר היצירה.. אך הכל נראה לכופר מובן מאיליו, כשהכל נוצר על כוכב לכת אחד שנבחר לחיים.. מיני מיליארדים ואנו לא נופלים ממנו, כי נדבקים לקרקע מעוצמת האנרגיה בכח המשיכה.. לכל הפלא המסונכרן אין לאתאיסט הכופר בעיקר אבא.. לא דין לא דיין לא השגחה ולא כח עליון שליט.. כדי להתנער חס וחלילה מאיזה שיוך דתי "פרימיטיבי פונדמנטליסטי",
כמו להאמין בציור ללא צייר בית ללא בנאי וטסלה ללא אילון מאסק..
אך ירוץ האדיוט שלא מבין למה דנ"א יהודי, מינע אתו אוטומט, לעשות את ההפך מכפירתו.. ומניח את עוללו הקטן לפני המוהל "הפגאני" לחתוך לו תקטן כי חבר דמיוני בשמיים אמר?!
עוד פרדוקס של מלכוד 22 לכופר..
היהודי והבור שמשווה את דתו לשאר העמים המומוצאים בשל ישו אחד ומוחמד אחד שלמדו את דת משה וסיפרו לעולם שדיברו עם האל ללא עד אחד.. והלכו אחריהם כל העולם.. לעומת 600 ריבוא אדם ומשפחותם מעידים על מתן תורה בהר סיני, עם נעשה ונשמע.. ומפאת אמיתותו זה עובר מדור לדור פן נטמע בין העמים ונעלם.. הרי שרדנו עד היום כיהודים בשל כך , אם יהודיה, ברית, שפה, שבת, וחגי ישראל, בדיוק כפי התורה להבדילנו מהעמים ולשמש דוגמא.. ולמה שאדם יחלק חינם יהלום נדיר ויקר שעמל הזיע וכאב בשבילו, ויתננו לזר.. ועוד יכריח אותו לקחת תיהלום.. זה רק מראה את שקר דתם של העמים שאין כלום אמיתי באמתחתם.. ומוכרים מרכולתם לכל דורש חינם.. וכופים אמונתם "ותורתם" על עם אחר וכובשים ארץ לא להם.. ואיך תשווה את תורת עם ישראל לשאר העמים..
יש גם הלכות מלחמה בחוקים לעם ישראל לשם הישרדותו.. בניהם "הקם להורגך השכם להורגו" וגדיעת זרע עמלק ששחט אותנו גם בשמחת תורה על שנאת חינמנו, ע"כ בדמייך חיי לתקומה.. כך לאורך כל ההיסטוריה מתקיימת התורה, עם כפרת עווננו.. כשמגיע לנו אסוננו על חטאנו בחילול הקודש מכפירה כפי שהובטח לנו בתורה..
ראה חולדאי אוכל הכלבים.. במילים אחרות של שיוויון דת גזע ומין.. רוצה להתיר גם לדת המוסלמית והנוצרית להכנס לבית כנסת ולהתפלל להשמדתנו מול ספר תורה.. פשטייט? כל זה מהכפירה בורות ועמי ארצות שלא מבין מיהו מהו ולמה הוא.. ומסתובב כמו טווס בעולם.. כאילו אין נוטע עין ואוזן שיראה וישמע..
זו השקפת עולם של משומד במדינת היהודים..
להזכירך דר' שאולי ב 6.10 שרפו פה יהודים מדינה שלמה עד ששרפו את כולנו.. על ששחטו את הפרה הקדושה האחרונה.. וחיללו את יום הכיפורים 23 בפרהסיה ברחובות וחוצות העיר.. ללא טיפת יראת שמיים, כשכל העם מכבד את היום הקדוש ומתחבר לקונו בשמיים בתפילה וכפרה על חטאיו שיסיים את השנה בשלום.. כשיודע שהיום הוא פה ומחר הוא שם.. אך טימאו הערב רב את ארץ הקודש.. הפוך מאמונת אלוקי ישראל.. עם אוכל ושתייה ועצרו תתפילות בתפילת נעילה עד שגרשו מתפללים בכוח.. תוך כדי קוראים בוז ובושה לשופר, פעם ראשונה בהיסטוריה בעם ישראל, מאז כיפור תנ"כי ראשון.. עד שהזדעזעו השמיים והארץ וכל צבאם עם כל המדינה.. בואכה טבח 7.10 מתחת לאפינו עם "כוחי ועוצם ידי".. וכשגילינו שגורל משותף אחד לכולנו והוא יהודי.. אז למרות הכל ביודעם של יהודים, שכל ריב ומדון בתוך הארץ של יהודים ביהודים, מביא עלינו את הקמים עלינו.. קמים אנשים נאורים לאחר אודים מוצלים מאש.. קטני אמונה כמו דר' שאולי שגם לא סקרן להיווכך באמיתות התורה מדעית.. שהוכח שלא יכולה להכתב ולהאמר ולהתחייב על עתיד עד אחרית הימים בלי שתופרך.. רק בדברי מעשה ידי בשר ודם, ולא יתכנו חגי ישראל ללא ציווי אלוקי.. עצם מוצאו של היהודי וקיומו אחר 3500 שנה.. מעיד על ממציאו..
אך דר' שאולי רוצה לנצח את אוייביו הגויים, כשהוא נמצא בפרדוקס עצמי של משבר זהות ולא מודע לתפקידו הקולקטיבי של עמו.. וכך מגיע הניתוק עם השקפת עולם ללא כלום אמונה באמתחתו.. שמתעלם מתורתו שהביאתו עד הלום.. ומתכחש למלחמת דת היסטורית, כשעמו נאלץ לקדש את השם ועמו ישראל באמונתו, לחיזוק רוחו בקרבות, ולהמשיך להלחם בעמלק.. כי השם מכביד את ליבו של חמאס כמו פרעה, כדי לתת בהם אותותיו.. ויתקיים בנו הכתוב "מחה תמחה את זכר עמלק מעזה".. כי לא אלמן ישראל שהבטיח לנו ארץ זו מיפי עליון ולא הוכח אחרת.
אנו בתקופה היסטורית ותיקון עולם לפני בוא יום ה' הגדול והנורא שהיא תכלית הבריאה.. להכרה אבסולוטית בבורא עולם.. בעולם כפוי טובה..
"והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"..
זו השקפת עולם יהדותך ואין מציאות אחרת מלבדה, לעמך ישראל..
כי מה זכותך על הארץ מול אומות העולם, אם לא הקושאן והבטחה אלוקית.. ולא בשר ודם, שגם אומות העולם מאמצים אמונה זאת.. והתירו לנו באמונתם המונותאיסטית לחזור לארצנו.. רק בזכות ספר הספרים,
לאחר 2000 שנות גלות משיחיים, שהיהודי הנאור לועג להם..
בזכות שמירת התורה שרדנו להוכיח אמונתנו, אם לא זה בסלנו, לא היו דורכות רגלינו בשעריך ירושלים.
כשיש אמונה, יש צדקת דרך, יש חזון, ויש ניצחון.
ניפגש לקפה בריוויארה של טראמפ