ההכרה של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ברצח העם הארמני התקבלה בהצהרה שפורסמה בפודקאסט ביום 24 באוגוסט 2025. ההצהרה זו כללה הצהרה מפורשת של נתניהו כי הוא מכיר ברצח העם הארמני, לאחר שנים שבהן ישראל נמנעה מהכרה רשמית או הכירה באופן חלקי בלבד באמצעות החלטות כנסת קודמות.

עם זאת, בכנסת הוצעו והועלו בעבר הצעות חוק לדרוש הכרה רשמית ברצח העם הארמני, מתוך הבנה כי מדובר בחובה מוסרית ושיתופי גורל עם העם הארמני.

במשך שנים ישראל נמנעה מהכרה רשמית או הכירה חלקית בלבד ברצח העם הארמני, למרות שבכנסת הועלו בעבר הצעות חוק להכרה רשמית, מתוך הבנה שמדובר בחובה מוסרית ושיתוף גורל עם העם הארמני

להלן כמה מהן:

הצעת חוק התשפ"ג–2022: הצעת חוק הכרה ברצח העם הארמני וייחוד לו יום זיכרון רשמי. מטרת החוק היא להכיר ברצח העם הארמני ולקבוע את יום ה-24 באפריל כיום לציון רצח העם עם טקסים רשמיים ומעורבות ממשלתית בכנסת, במשרד החינוך ובממשלה בכלל. ראש הממשלה ממונה על ביצוע החוק.

הצעת חוק קודמת, התשפ"א–2021, ביוזמת חברת הכנסת תמר זנדברג: הצעת חוק שמטרתה להכיר ברצח העם הארמני ולייחד יום זיכרון רשמי ב-24 באפריל מדי שנה, עם קיום טקס ממלכתי, דיונים בכנסת ופעילויות חינוכיות. נקבע כי אם התאריך נופל על סוף השבוע, היום יוקדם ליום חמישי.

הצעות נוספות הוצגו בשנים קודמות, כולל הצעת חוק דומה מ-2020, שעניינה קביעת יום לציון רצח העם הארמני, אך לא תמיד הן עברו את כל שלבי החקיקה, בין היתר בשל שיקולים פוליטיים. 

ברקע ההצעות עומדים שיקולים מוסריים של הכרה ברצח עם שנעשה ליותר ממיליון וחצי ארמנים באימפריה העות'מאנית ב-1915, לצד שיקולים פוליטיים הנוגעים ליחסי ישראל עם טורקיה.

ההכרה של ראש הממשלה נתניהו באה בהקשר זה כמעשה יוצא דופן ומרכזי, אך לא נמצאה כרגע קריאה ברורה ומפורשת מכלל חברי הכנסת להתלכד לטובת הכרה רשמית בעקבות הצהרתו.

אני קורא ומבקש היום מכל חברי הכנסת להתלכד ולהתעלות מעל כל מחלוקת ולהכיר ברצח העם הארמני.

מה היינו אומרים אילו ממשלות העולם היו מכחישות את השואה?

ההכרה של נתניהו היא מעשה יוצא דופן ומרכזי, אך אין כרגע קריאה מפורשת מכלל הח"כים להתלכד לטובת הכרה רשמית בעקבות הצהרתו. מה היינו אומרים לו ממשלות העולם הכחישו את השואה?

בנוסף לכך הכרה רשמית ברצח העם הארמני תתרום רבות בהרחבת המודעות של הציבור הישראלי. מודעות לרצח העם הארמני קיימת בארץ, אך היא מוגבלת יחסית – הנושא אינו נלמד במערכת החינוך בישראל באופן קבוע. זאת למרות שבמעגלים רחבים יותר, בעיקר אקדמיים, בתקשורת ובקרב חברי כנסת, קיימת מודעות גבוהה לחשיבות הנושא והשוואתו לשואה היהודית – במיוחד בהקשר המוסרי וההומניטרי.

יחד עם זאת, בגלל העובדה שמדינת ישראל לא מכירה ברצח העם באופן רשמי ומעניקה עדיפות ליחסים המדיניים עם טורקיה, הציבור הרחב פחות חשוף לנושא ולמורכבותו, ורבים כלל אינם מודעים למשמעותו, להיקפו וללקחיו.

יש לציין כי בפתח הוועדה שהתקיימה ב-8 ביולי 2015, הכריז יו"ר ועדת החינוך ח"כ יעקב מרגי: "מדינת ישראל, מדינתו של העם היהודי הייתה צריכה להיות מהראשונות להכיר, לגלות את רגישות היתר הזאת ולכן להכיר. יש דברים שאף פעם אין זמן מתאים לעשות אותם". והוסיף: "אנחנו מודעים לרגישויות המדיניות, אבל התגברנו עליהן והגיע הזמן שכך תעשה גם הממשלה".

ובסוף הוועדה הודיע: "הוועדה קוראת ליו"ר הכנסת לעמוד בהבטחתו משנה שעברה שהכנסת תכיר ברצח העם הארמני, ועד אז, כל עוד הכנסת לא עושה זאת, ועדת החינוך של הכנסת מודיעה בזאת, במעמד זה, שהיא, ועדת החינוך של כנסת ישראל מכירה ברצח העם הארמני".

בנוסף לכך ועדת החינוך, התרבות והספורט דאז קראה לממשלת ישראל "להכיר ברצח העם הארמני. אין חשש שיהיה בכך שכתוב ההיסטוריה, אלא רק הכרה בה".

לכן הגיעה העת להחזיר את הדיון למליאת הכנסת. מוטלת על כלל חברי-הכנסת חובה מוסרית והיסטורית לתקן סוף סוף עוול שנגרם לעם הארמני.

כעת קיימת הזדמנות פז להכרה רשמית ברצח העם הארמני, לא בשל העוינות מטורקיה כלפי מדינת ישראל, אלא בעקבות הצעד המשמעותי שנקט ראש ממשלת ישראל, וכן בשל העובדה שנושא זה מהווה קונצנזוס רחב בקרב רוב סיעות הכנסת.

הכרה ברצח העם הארמני היא משמעותית במיוחד גם כלפי הארמנים החיים בישראל. בארץ חיות קהילות ארמניות ותיקות לצד צאצאי ניצולי רצח העם שהגיעו לכאן במהלך ומייד לאחר מלחמת העולם הראשונה. הכרה רשמית מצד מדינת ישראל ברצח העם הארמני היא צעד שמחזק את תחושת השייכות, ההכרה והכבוד כלפי הקהילה הארמנית בישראל, ומשדר מסר של הזדהות ושותפות גורל עם העם הארמני על הטרגדיה ההיסטורית שעבר.

הכרה רשמית מצד ישראל ברצח העם הארמני תחזק את תחושת השייכות, ההכרה והכבוד כלפי הקהילה הארמנית בישראל, ותשדר מסר של הזדהות ושותפות גורל עם העם הארמני על הטרגדיה ההיסטורית שעבר

על כנסת ישראל לנצל הזדמנות זו לאמץ הכרה רשמית ברצח העם הארמני. הדורות הבאים לא יסלחו לנו אם לא ננקוט באומץ כדי להתמודד עם האמת ולהכיר רשמית ברצח העם הארמני.

בוגר מכון הציוויליזציות והשפות המזרחיות של פריז (INALCO), מלמד את התנ"ך, את שפתו, את מימד האתיקה הטמון בו ואת תולדות ישראל. חיים עלה מצרפת לארץ ב-1989. הוא טבעוני מתוך חזון לעולם טוב יותר וחולם על עידן חדש שבו העולם יבוא לתיקונו השלם. משוכנע שחזרתו של עם ישראל לארץ ישראל מבשרת על התחדשות האידיאל של אחוות-אחים, ומעודד דיאלוג פתוח בין -דתי מתוך כבוד לזולת. חיים מאמין שעל מדינת ישראל לתקן עוול היסטורי ומוסרי בכך שתכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני.