"ט"ו בשבט הגיע, חג לאילנות", הן מילות-השיר המוכר. אך האם גם המילים "ט"ו בשבט הגיע, חג לפירות" מתאימות? יום ט"ו בשבט הינו חג חביב על כלל עם ישראל, שזכה לשוב לארץ אבותיו ולמולדתו ההיסטורית.

בנוסף לטקסי הנטיעה המתרחשים בכל רחבי הארץ,  נוהגים להרבות באכילת פירות האילן ובמיוחד באכילת שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל (דברים ח', ח'). הפירות הללו, הנאכלים בצוותא בליל סדר ט"ו בשבט ("חמדת ימים") באים על פי מקובלי צפת כתיקון לחטא אכילת עץ הדעת:

בוגר מכון הציוויליזציות והשפות המזרחיות של פריז (INALCO), מלמד את התנ"ך, את שפתו, את מימד האתיקה הטמון בו ואת תולדות ישראל. חיים עלה מצרפת לארץ ב-1989. הוא טבעוני מתוך חזון לעולם טוב יותר וחולם על עידן חדש שבו העולם יבוא לתיקונו השלם. משוכנע שחזרתו של עם ישראל לארץ ישראל מבשרת על התחדשות האידיאל של אחוות-אחים, ומעודד דיאלוג פתוח בין -דתי מתוך כבוד לזולת. חיים מאמין שעל מדינת ישראל לתקן עוול היסטורי ומוסרי בכך שתכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני.

לרגל יום הטבעונות הבינלאומי החל היום, ה-1 בנובמבר, עלינו לשאול את עצמנו מספר שאלות בכל הנוגע לצער בעלי-החיים.

קל תמיד לשפוט את האחר. חלק גדול מהטבעונים נוטים לשכנע בכל מחיר את הצד השני, שלהתנזר מאכילת בשר מהווה מעשה מוסרי עילאי. גם אם אכן הדבר הוא נכון בעיניי, אינני מאמין שכך אפשר יהיה לשנות הרגלים טבועים באדם.

קל לשפוט אחרים. טבעונים רבים נוטים לשכנע את הצד השני, שהתנזרות מאכילת בשר היא מעשה מוסרי עילאי. גם אם הדבר נכון בעיניי, אינני מאמין שכך אפשר לשנות הרגלים טבועים באדם

אפשר אחרת.

בדרך כלל המפגינים לטובת בעלי-החיים מתוך כוונה טובה מעלים תמונות קשות של בעלי-חיים הסובלים סבל רב, הן בדרכם לבתי-המטבחיים והן בתוכם. תמונות אלה, קשות ככל שיהיו לצפייה, גם אם השפעתן היא משמעותית באותו רגע, לא ממש משכנעות לטווח ארוך.

הדרך המועדפת והמועילה, לפי דעתי, הינה הדרך של התבוננות פנימית עמוקה וחינוך לעליונות ערך קדושת החיים על כל פני האדמה. כפי שמלמד המקובל רבי חיים לוצאטו:

"כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל, ומקלקל העולם עמו. ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו" (מסילת מישרים חלק א'ׂׂ).

מדובר קודם כל בעבודה עצמית. מטרת עבודה זו היא שכל בר-דעת, בכל פעם שיוזמן לאכול בשר או שירצה להשתמש בגופם של בעלי-חיים, יתעמק בשאלות הבאות ויקשיב לקול מצפונו:

• האם אני מודע/ת לסבל הרב הנגרם לדג או לפרה שדמם נשפך עבור תענוג רגעי?
• ואם כן, מה עלי לעשות כדי להפסיק את הסבל הזה?
• האם הייתי מוכן לעבור את אותו הסבל כבן אדם? הרי בעלי-חיים ניחנים גם במודעות וברגש כמוני.
• האם דיני השחיטה עדיין מצדיקים במאה ה-21 את מותם של בעלי-חיים שעברו התעללות רבה לכל אורך דרכם, מגידולם דרך בית-המטבחיים ועד לצלחתי?
• במה שחיטת פרה וכבש יותר מוסרית מאשר התעללות על חיות מחמד? מי היה מאפשר אכזריות כלפי חתול וכלב?
• האם מוסרי להוציא עגל שרק עתה נולד מחיק אמו כדי להפכו לעגל חלב? עגל זה כלוא בתא זעיר שאינו מאפשר לו לזוז. מטרת מניעת תזוזתו של  אותו העגל היא שלא יהיה מסוגל לפתח שרירים ולגרום לכך שבשרו יישאר רך לאכילה. האם ניתן לעצום עיניים בפני עינוי כזה?
• האם מוסרי ליהנות מביצים שהוטלו על ידי תרנגולות החיות בסביבה מוארת תמיד על מנת להכפיל את מספר הביצים?
• האם נוכל, כחברה ישראלית נאורה ומתקדמת שעיני כל העולם מופנות אליה, להשאר אדישים מול תופעה בלתי נפסקת של אכזריות כלפי בעלי-חיים? אנחנו יכולים להוות דוגמה לכל שאר מדינות העולם ולהוכיח שעם ישראל, לאור המוסר הטבעי ומסורת ישראל האוסרת על צער בעל חיים, הוא עם של חמלה השוחר חיים וצדק.

מדובר קודם כל בעבודה עצמית. מטרת עבודה זו היא שכל בר-דעת, בכל פעם שיוזמן לאכול בשר או שירצה להשתמש בגופם של בע"ח, יתעמק בכמה שאלות ויקשיב לקול מצפונו

כל אחד מאתנו מסוגל, ברגע שיענה על השאלות הנ"ל, להביא בשורה טובה לכלל האנושות, בכך שיצהיר כמה חשוב ערך החיים הגובר על כל ערך אחר. הטוב שבאדם ומימוש אידאל הטבעונות בחיינו יהפכו את החברה לטובה יותר, כפי שחזה הרב אברהם יצחק הכהן קוק:

"אין ספק לכל איש משכיל והוגה דעות, שהרדיה האמורה בתורה וְ'יִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ' (בראשית א' ,ט" ז) איננה מכוונת לרדיה של מושל עריץ המתעמר בעמו ועבדיו רק להפיק חפצו הפרטי ושרירות לבו; חלילה לחק עבדות מכוער כזה שיהיה חתום בחותם נצחי בעולמו של ה', הטוב לכל ורחמיו על כל מעשיו, שאמר 'עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה'" (תהילים פ"ט, ג' – "חזון הצמחונות והשלום"- "לא הותר בשר לאדם הראשון").

בוגר מכון הציוויליזציות והשפות המזרחיות של פריז (INALCO), מלמד את התנ"ך, את שפתו, את מימד האתיקה הטמון בו ואת תולדות ישראל. חיים עלה מצרפת לארץ ב-1989. הוא טבעוני מתוך חזון לעולם טוב יותר וחולם על עידן חדש שבו העולם יבוא לתיקונו השלם. משוכנע שחזרתו של עם ישראל לארץ ישראל מבשרת על התחדשות האידיאל של אחוות-אחים, ומעודד דיאלוג פתוח בין -דתי מתוך כבוד לזולת. חיים מאמין שעל מדינת ישראל לתקן עוול היסטורי ומוסרי בכך שתכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני.

לפני כשנה מונה לראשונה שגריר ארמני בישראל, ארמן סמבטיאן. רבים הביעו שביעות רצון רבה ממינוי זה וציפו לחיזוק הקשר בין שתי המדינות, למרות שמדינת ישראל אינה מכירה עדיין באופן רשמי ברצח העם הארמני.

אך המלחמה שפרצה בין אזרבייג'ן לבין ארמניה על שאלת ריבונות חבל ארצאך טרפה את הקלפים, משום שמדינת ישראל נתפשה כשותפה פעילה לאזרבייג'ן, בכך ששלחה נשק רב למדינה שעמה כרתה ברית אסטרטגית.

בוגר מכון הציוויליזציות והשפות המזרחיות של פריז (INALCO), מלמד את התנ"ך, את שפתו, את מימד האתיקה הטמון בו ואת תולדות ישראל. חיים עלה מצרפת לארץ ב-1989. הוא טבעוני מתוך חזון לעולם טוב יותר וחולם על עידן חדש שבו העולם יבוא לתיקונו השלם. משוכנע שחזרתו של עם ישראל לארץ ישראל מבשרת על התחדשות האידיאל של אחוות-אחים, ומעודד דיאלוג פתוח בין -דתי מתוך כבוד לזולת. חיים מאמין שעל מדינת ישראל לתקן עוול היסטורי ומוסרי בכך שתכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני.

אבי ז"ל נפטר בשיבה טובה, בשנת תשנ"ו, ארבעה ימים קודם הפסח לפני עשרים ושמונה שנה. קמנו מהשבעה הקצרה, וכמה שעות מאוחר יותר מצאתי עצמי יושב בראש שולחן הסדר החגיגי, מוקף במשפחתי האהובה ומתקשה להתחיל בשירת "קַדֵּשׁ וּרְחַץ" ואמירת הקידוש.

השנה נתונות מחשבותיי לאלפי משפחות שאבדו את יקיריהן בטבח שביצע חמאס בשבעה באוקטובר ובמלחמה שנמשכת מאז, לחטופים הנמקים במנהרות האפלות בעזה ולמשפחותיהם, לכמאה וחמישים אלף פליטים בארצם מיישובי הנגב המערבי והגליל. אני כמעט מתבייש בקושי שלי אז אל מול הייסורים שהם עוברים יום-יום ועוד יותר מאז כניסת החג.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

"אם אין מלחמה אין ממשלה" איים איתמר בן גביר על בנימין נתניהו. לכאורה זו הסיבה לפחד של בנימין נתניהו מפני עסקת שבויים וסיום רשמי של המלחמה.

אחרי המלחמה יימשך משפטו, הכנסת תתפזר, ייערכו בחירות ונתניהו ימצא את עצמו מול איום הכלא וייאלץ להיפרד ממנעמי המלונות והטיסות, מעמד רה"מ והכבוד שמעניקה לו מירי רגב בטקסים ממלכתיים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.