"ט"ו בשבט הגיע, חג לאילנות", הן מילות-השיר המוכר. אך האם גם המילים "ט"ו בשבט הגיע, חג לפירות" מתאימות? יום ט"ו בשבט הינו חג חביב על כלל עם ישראל, שזכה לשוב לארץ אבותיו ולמולדתו ההיסטורית.

בנוסף לטקסי הנטיעה המתרחשים בכל רחבי הארץ,  נוהגים להרבות באכילת פירות האילן ובמיוחד באכילת שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל (דברים ח', ח'). הפירות הללו, הנאכלים בצוותא בליל סדר ט"ו בשבט ("חמדת ימים") באים על פי מקובלי צפת כתיקון לחטא אכילת עץ הדעת:

בוגר מכון הציוויליזציות והשפות המזרחיות של פריז (INALCO), מלמד את התנ"ך, את שפתו, את מימד האתיקה הטמון בו ואת תולדות ישראל. חיים עלה מצרפת לארץ ב-1989. הוא טבעוני מתוך חזון לעולם טוב יותר וחולם על עידן חדש שבו העולם יבוא לתיקונו השלם. משוכנע שחזרתו של עם ישראל לארץ ישראל מבשרת על התחדשות האידיאל של אחוות-אחים, ומעודד דיאלוג פתוח בין -דתי מתוך כבוד לזולת. חיים מאמין שעל מדינת ישראל לתקן עוול היסטורי ומוסרי בכך שתכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני.

לרגל יום הטבעונות הבינלאומי החל היום, ה-1 בנובמבר, עלינו לשאול את עצמנו מספר שאלות בכל הנוגע לצער בעלי-החיים.

קל תמיד לשפוט את האחר. חלק גדול מהטבעונים נוטים לשכנע בכל מחיר את הצד השני, שלהתנזר מאכילת בשר מהווה מעשה מוסרי עילאי. גם אם אכן הדבר הוא נכון בעיניי, אינני מאמין שכך אפשר יהיה לשנות הרגלים טבועים באדם.

קל לשפוט אחרים. טבעונים רבים נוטים לשכנע את הצד השני, שהתנזרות מאכילת בשר היא מעשה מוסרי עילאי. גם אם הדבר נכון בעיניי, אינני מאמין שכך אפשר לשנות הרגלים טבועים באדם

אפשר אחרת.

בדרך כלל המפגינים לטובת בעלי-החיים מתוך כוונה טובה מעלים תמונות קשות של בעלי-חיים הסובלים סבל רב, הן בדרכם לבתי-המטבחיים והן בתוכם. תמונות אלה, קשות ככל שיהיו לצפייה, גם אם השפעתן היא משמעותית באותו רגע, לא ממש משכנעות לטווח ארוך.

הדרך המועדפת והמועילה, לפי דעתי, הינה הדרך של התבוננות פנימית עמוקה וחינוך לעליונות ערך קדושת החיים על כל פני האדמה. כפי שמלמד המקובל רבי חיים לוצאטו:

"כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל, ומקלקל העולם עמו. ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו" (מסילת מישרים חלק א'ׂׂ).

מדובר קודם כל בעבודה עצמית. מטרת עבודה זו היא שכל בר-דעת, בכל פעם שיוזמן לאכול בשר או שירצה להשתמש בגופם של בעלי-חיים, יתעמק בשאלות הבאות ויקשיב לקול מצפונו:

• האם אני מודע/ת לסבל הרב הנגרם לדג או לפרה שדמם נשפך עבור תענוג רגעי?
• ואם כן, מה עלי לעשות כדי להפסיק את הסבל הזה?
• האם הייתי מוכן לעבור את אותו הסבל כבן אדם? הרי בעלי-חיים ניחנים גם במודעות וברגש כמוני.
• האם דיני השחיטה עדיין מצדיקים במאה ה-21 את מותם של בעלי-חיים שעברו התעללות רבה לכל אורך דרכם, מגידולם דרך בית-המטבחיים ועד לצלחתי?
• במה שחיטת פרה וכבש יותר מוסרית מאשר התעללות על חיות מחמד? מי היה מאפשר אכזריות כלפי חתול וכלב?
• האם מוסרי להוציא עגל שרק עתה נולד מחיק אמו כדי להפכו לעגל חלב? עגל זה כלוא בתא זעיר שאינו מאפשר לו לזוז. מטרת מניעת תזוזתו של  אותו העגל היא שלא יהיה מסוגל לפתח שרירים ולגרום לכך שבשרו יישאר רך לאכילה. האם ניתן לעצום עיניים בפני עינוי כזה?
• האם מוסרי ליהנות מביצים שהוטלו על ידי תרנגולות החיות בסביבה מוארת תמיד על מנת להכפיל את מספר הביצים?
• האם נוכל, כחברה ישראלית נאורה ומתקדמת שעיני כל העולם מופנות אליה, להשאר אדישים מול תופעה בלתי נפסקת של אכזריות כלפי בעלי-חיים? אנחנו יכולים להוות דוגמה לכל שאר מדינות העולם ולהוכיח שעם ישראל, לאור המוסר הטבעי ומסורת ישראל האוסרת על צער בעל חיים, הוא עם של חמלה השוחר חיים וצדק.

מדובר קודם כל בעבודה עצמית. מטרת עבודה זו היא שכל בר-דעת, בכל פעם שיוזמן לאכול בשר או שירצה להשתמש בגופם של בע"ח, יתעמק בכמה שאלות ויקשיב לקול מצפונו

כל אחד מאתנו מסוגל, ברגע שיענה על השאלות הנ"ל, להביא בשורה טובה לכלל האנושות, בכך שיצהיר כמה חשוב ערך החיים הגובר על כל ערך אחר. הטוב שבאדם ומימוש אידאל הטבעונות בחיינו יהפכו את החברה לטובה יותר, כפי שחזה הרב אברהם יצחק הכהן קוק:

"אין ספק לכל איש משכיל והוגה דעות, שהרדיה האמורה בתורה וְ'יִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ' (בראשית א' ,ט" ז) איננה מכוונת לרדיה של מושל עריץ המתעמר בעמו ועבדיו רק להפיק חפצו הפרטי ושרירות לבו; חלילה לחק עבדות מכוער כזה שיהיה חתום בחותם נצחי בעולמו של ה', הטוב לכל ורחמיו על כל מעשיו, שאמר 'עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה'" (תהילים פ"ט, ג' – "חזון הצמחונות והשלום"- "לא הותר בשר לאדם הראשון").

בוגר מכון הציוויליזציות והשפות המזרחיות של פריז (INALCO), מלמד את התנ"ך, את שפתו, את מימד האתיקה הטמון בו ואת תולדות ישראל. חיים עלה מצרפת לארץ ב-1989. הוא טבעוני מתוך חזון לעולם טוב יותר וחולם על עידן חדש שבו העולם יבוא לתיקונו השלם. משוכנע שחזרתו של עם ישראל לארץ ישראל מבשרת על התחדשות האידיאל של אחוות-אחים, ומעודד דיאלוג פתוח בין -דתי מתוך כבוד לזולת. חיים מאמין שעל מדינת ישראל לתקן עוול היסטורי ומוסרי בכך שתכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני.

לפני כשנה מונה לראשונה שגריר ארמני בישראל, ארמן סמבטיאן. רבים הביעו שביעות רצון רבה ממינוי זה וציפו לחיזוק הקשר בין שתי המדינות, למרות שמדינת ישראל אינה מכירה עדיין באופן רשמי ברצח העם הארמני.

אך המלחמה שפרצה בין אזרבייג'ן לבין ארמניה על שאלת ריבונות חבל ארצאך טרפה את הקלפים, משום שמדינת ישראל נתפשה כשותפה פעילה לאזרבייג'ן, בכך ששלחה נשק רב למדינה שעמה כרתה ברית אסטרטגית.

בוגר מכון הציוויליזציות והשפות המזרחיות של פריז (INALCO), מלמד את התנ"ך, את שפתו, את מימד האתיקה הטמון בו ואת תולדות ישראל. חיים עלה מצרפת לארץ ב-1989. הוא טבעוני מתוך חזון לעולם טוב יותר וחולם על עידן חדש שבו העולם יבוא לתיקונו השלם. משוכנע שחזרתו של עם ישראל לארץ ישראל מבשרת על התחדשות האידיאל של אחוות-אחים, ומעודד דיאלוג פתוח בין -דתי מתוך כבוד לזולת. חיים מאמין שעל מדינת ישראל לתקן עוול היסטורי ומוסרי בכך שתכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני.

אני קצת מקנאה באנשים שנולדו בתאריך מיוחד, וכולם זוכרים ומציינים. למשל חברה הגיחה לאוויר העולם באחד בינואר, והרי סיבה למסיבה. או קרוב שהחל את חייו ביום כיפור ולא חוגג בו ביום, אך זוכה לשפע התייחסויות, כי אי אפשר לשכוח.

לכשעצמי, יום הולדתי חסר ייחוד, אם כי יש לו חשיבות משפחתית – באותו תאריך ב-1948 עלתה ארצה אמי, שורדת אושוויץ. היא יצאה מהונגריה בקבוצה האחרונה של "עליית הנוער", ממש לפני ירידת מסך הברזל. נישואין ולידה ראשונה במדינה יהודית עצמאית היו ביטוי עוצמתי לשיקום אישי ולתקומה לאומית.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות להאחר התפרקות ברה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.

אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמת תודעה. מכהנת כאן ממשלה לגיטימית שכשלה כמעט בכל אחת מהחלטותיה בכלל ובכל הנוגע לשבעה באוקטובר בפרט. ממשלה שהבטיחה ביטחון למדינה ולאזרחיה, אך נתפסה לא מוכנה למתקפת חמאס. מתקפה שהתנהלה באין מפריע מול חסרי ישע וקומץ אנשי ביטחון אשר שילמו בחייהם בניסיון לעצור פלישה רצחנית. מתקפה שהייתה נמנעת אילו העיניים והשכל היו פתוחים לרווחה.

כמובן שלא ניתן לדבר על היעדר הביטחון ללא הפניית מבט אל מה שקרה לצבא, שהיה מקור גאווה לכולנו. המלחמה הזאת החלה ממכה שקשה לקלוט, בגלל המחיר הכבד מנשוא בנרצחים ובגלל העובדה שחמאס חטף לעזה מספר בלתי נתפש של אזרחים וחיילים, נשים וגברים, ילדים וילדות ואפילו תינוקות. אך ככל שחולף הזמן נראה שהאסון הולך ונשכח, והמסר העולה ממנו עבר טרנספורמציות. היום רבים חושבים שה-7.10.23 זו תקלה חמורה וכי הממשלה והעומד בראשה הצליחו להפוך את המשוואה וישראל כעת במצב טוב הרבה יותר מזה שהיה לפני כן.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

לאחרונה  משה בוגי יעלון, שר ביטחון לשעבר, העז  לומר שישראל מבצעת טיהור אתני בעזה. בתגובה הוא ספג תגובות קשות. היו שרצו לשלוח אותו לכלא או לבית חולים פסיכיאטרי עם אבחנה של שגעון. היו מי שאמרו שבזקנתו הוא מבייש את נעוריו. אולי דווקא ההפך הוא הנכון.

לפי המתרחש בפוליטיקה של ימינו ברור כי לו יעלון היה אזרח פשוט, הוא היה כבר מקבל הזמנה לחקירה. העם מזועזע מהדברים ולא מבין איך אפשר לומר דברים כאלה על הצבא המוסרי שלו.

אנה גלמן היא פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית לאקאנינית. היא מדריכה ומנחה סמינרים ומרצה על פסיכואנליזה ועל פוליטיקה של הפסיכואנליזה בזמננו.