ההכרה של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ברצח העם הארמני התקבלה בהצהרה שפורסמה בפודקאסט ביום 24 באוגוסט 2025. ההצהרה זו כללה הצהרה מפורשת של נתניהו כי הוא מכיר ברצח העם הארמני, לאחר שנים שבהן ישראל נמנעה מהכרה רשמית או הכירה באופן חלקי בלבד באמצעות החלטות כנסת קודמות.

עם זאת, בכנסת הוצעו והועלו בעבר הצעות חוק לדרוש הכרה רשמית ברצח העם הארמני, מתוך הבנה כי מדובר בחובה מוסרית ושיתופי גורל עם העם הארמני.

בוגר מכון הציוויליזציות והשפות המזרחיות של פריז (INALCO), מלמד את התנ"ך, את שפתו, את מימד האתיקה הטמון בו ואת תולדות ישראל. חיים עלה מצרפת לארץ ב-1989. הוא טבעוני מתוך חזון לעולם טוב יותר וחולם על עידן חדש שבו העולם יבוא לתיקונו השלם. משוכנע שחזרתו של עם ישראל לארץ ישראל מבשרת על התחדשות האידיאל של אחוות-אחים, ומעודד דיאלוג פתוח בין -דתי מתוך כבוד לזולת. חיים מאמין שעל מדינת ישראל לתקן עוול היסטורי ומוסרי בכך שתכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני.

מאז הטבח של ה-7 באוקטובר 2023 שבוצע על ידי מחבלי חמאס, העם היהודי ממשיך בכל עת להתמודד עם דילמות אתיות רבות וקשות. מאז ה-7 באוקטובר ובמיוחד בימים האחרונים, החברה הישראלית פועלת במלוא המרץ על מנת להציל את כל בני הערובה מציפורני מפלצות חמאס, אפילו במחיר שחרורם של אלפי מחבלים הכלואים בבתי הכלא הישראליים.

מאז הטבח של ה-7 באוקטובר 2023 שבוצע על ידי מחבלי חמאס, העם היהודי ממשיך בכל עת להתמודד עם דילמות אתיות רבות וקשות. מאז, ובמיוחד בימים האחרונים, כשהחברה הישראלית פועלת להצלת בני הערובה

בוגר מכון הציוויליזציות והשפות המזרחיות של פריז (INALCO), מלמד את התנ"ך, את שפתו, את מימד האתיקה הטמון בו ואת תולדות ישראל. חיים עלה מצרפת לארץ ב-1989. הוא טבעוני מתוך חזון לעולם טוב יותר וחולם על עידן חדש שבו העולם יבוא לתיקונו השלם. משוכנע שחזרתו של עם ישראל לארץ ישראל מבשרת על התחדשות האידיאל של אחוות-אחים, ומעודד דיאלוג פתוח בין -דתי מתוך כבוד לזולת. חיים מאמין שעל מדינת ישראל לתקן עוול היסטורי ומוסרי בכך שתכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

"ט"ו בשבט הגיע, חג לאילנות", הן מילות-השיר המוכר. אך האם גם המילים "ט"ו בשבט הגיע, חג לפירות" מתאימות? יום ט"ו בשבט הינו חג חביב על כלל עם ישראל, שזכה לשוב לארץ אבותיו ולמולדתו ההיסטורית.

בנוסף לטקסי הנטיעה המתרחשים בכל רחבי הארץ,  נוהגים להרבות באכילת פירות האילן ובמיוחד באכילת שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל (דברים ח', ח'). הפירות הללו, הנאכלים בצוותא בליל סדר ט"ו בשבט ("חמדת ימים") באים על פי מקובלי צפת כתיקון לחטא אכילת עץ הדעת:

בוגר מכון הציוויליזציות והשפות המזרחיות של פריז (INALCO), מלמד את התנ"ך, את שפתו, את מימד האתיקה הטמון בו ואת תולדות ישראל. חיים עלה מצרפת לארץ ב-1989. הוא טבעוני מתוך חזון לעולם טוב יותר וחולם על עידן חדש שבו העולם יבוא לתיקונו השלם. משוכנע שחזרתו של עם ישראל לארץ ישראל מבשרת על התחדשות האידיאל של אחוות-אחים, ומעודד דיאלוג פתוח בין -דתי מתוך כבוד לזולת. חיים מאמין שעל מדינת ישראל לתקן עוול היסטורי ומוסרי בכך שתכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני.

לרגל יום הטבעונות הבינלאומי החל היום, ה-1 בנובמבר, עלינו לשאול את עצמנו מספר שאלות בכל הנוגע לצער בעלי-החיים.

קל תמיד לשפוט את האחר. חלק גדול מהטבעונים נוטים לשכנע בכל מחיר את הצד השני, שלהתנזר מאכילת בשר מהווה מעשה מוסרי עילאי. גם אם אכן הדבר הוא נכון בעיניי, אינני מאמין שכך אפשר יהיה לשנות הרגלים טבועים באדם.

קל לשפוט אחרים. טבעונים רבים נוטים לשכנע את הצד השני, שהתנזרות מאכילת בשר היא מעשה מוסרי עילאי. גם אם הדבר נכון בעיניי, אינני מאמין שכך אפשר לשנות הרגלים טבועים באדם

אפשר אחרת.

בדרך כלל המפגינים לטובת בעלי-החיים מתוך כוונה טובה מעלים תמונות קשות של בעלי-חיים הסובלים סבל רב, הן בדרכם לבתי-המטבחיים והן בתוכם. תמונות אלה, קשות ככל שיהיו לצפייה, גם אם השפעתן היא משמעותית באותו רגע, לא ממש משכנעות לטווח ארוך.

הדרך המועדפת והמועילה, לפי דעתי, הינה הדרך של התבוננות פנימית עמוקה וחינוך לעליונות ערך קדושת החיים על כל פני האדמה. כפי שמלמד המקובל רבי חיים לוצאטו:

"כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל, ומקלקל העולם עמו. ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו" (מסילת מישרים חלק א'ׂׂ).

מדובר קודם כל בעבודה עצמית. מטרת עבודה זו היא שכל בר-דעת, בכל פעם שיוזמן לאכול בשר או שירצה להשתמש בגופם של בעלי-חיים, יתעמק בשאלות הבאות ויקשיב לקול מצפונו:

• האם אני מודע/ת לסבל הרב הנגרם לדג או לפרה שדמם נשפך עבור תענוג רגעי?
• ואם כן, מה עלי לעשות כדי להפסיק את הסבל הזה?
• האם הייתי מוכן לעבור את אותו הסבל כבן אדם? הרי בעלי-חיים ניחנים גם במודעות וברגש כמוני.
• האם דיני השחיטה עדיין מצדיקים במאה ה-21 את מותם של בעלי-חיים שעברו התעללות רבה לכל אורך דרכם, מגידולם דרך בית-המטבחיים ועד לצלחתי?
• במה שחיטת פרה וכבש יותר מוסרית מאשר התעללות על חיות מחמד? מי היה מאפשר אכזריות כלפי חתול וכלב?
• האם מוסרי להוציא עגל שרק עתה נולד מחיק אמו כדי להפכו לעגל חלב? עגל זה כלוא בתא זעיר שאינו מאפשר לו לזוז. מטרת מניעת תזוזתו של  אותו העגל היא שלא יהיה מסוגל לפתח שרירים ולגרום לכך שבשרו יישאר רך לאכילה. האם ניתן לעצום עיניים בפני עינוי כזה?
• האם מוסרי ליהנות מביצים שהוטלו על ידי תרנגולות החיות בסביבה מוארת תמיד על מנת להכפיל את מספר הביצים?
• האם נוכל, כחברה ישראלית נאורה ומתקדמת שעיני כל העולם מופנות אליה, להשאר אדישים מול תופעה בלתי נפסקת של אכזריות כלפי בעלי-חיים? אנחנו יכולים להוות דוגמה לכל שאר מדינות העולם ולהוכיח שעם ישראל, לאור המוסר הטבעי ומסורת ישראל האוסרת על צער בעל חיים, הוא עם של חמלה השוחר חיים וצדק.

מדובר קודם כל בעבודה עצמית. מטרת עבודה זו היא שכל בר-דעת, בכל פעם שיוזמן לאכול בשר או שירצה להשתמש בגופם של בע"ח, יתעמק בכמה שאלות ויקשיב לקול מצפונו

כל אחד מאתנו מסוגל, ברגע שיענה על השאלות הנ"ל, להביא בשורה טובה לכלל האנושות, בכך שיצהיר כמה חשוב ערך החיים הגובר על כל ערך אחר. הטוב שבאדם ומימוש אידאל הטבעונות בחיינו יהפכו את החברה לטובה יותר, כפי שחזה הרב אברהם יצחק הכהן קוק:

"אין ספק לכל איש משכיל והוגה דעות, שהרדיה האמורה בתורה וְ'יִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ' (בראשית א' ,ט" ז) איננה מכוונת לרדיה של מושל עריץ המתעמר בעמו ועבדיו רק להפיק חפצו הפרטי ושרירות לבו; חלילה לחק עבדות מכוער כזה שיהיה חתום בחותם נצחי בעולמו של ה', הטוב לכל ורחמיו על כל מעשיו, שאמר 'עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה'" (תהילים פ"ט, ג' – "חזון הצמחונות והשלום"- "לא הותר בשר לאדם הראשון").

בוגר מכון הציוויליזציות והשפות המזרחיות של פריז (INALCO), מלמד את התנ"ך, את שפתו, את מימד האתיקה הטמון בו ואת תולדות ישראל. חיים עלה מצרפת לארץ ב-1989. הוא טבעוני מתוך חזון לעולם טוב יותר וחולם על עידן חדש שבו העולם יבוא לתיקונו השלם. משוכנע שחזרתו של עם ישראל לארץ ישראל מבשרת על התחדשות האידיאל של אחוות-אחים, ומעודד דיאלוג פתוח בין -דתי מתוך כבוד לזולת. חיים מאמין שעל מדינת ישראל לתקן עוול היסטורי ומוסרי בכך שתכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני.

לפני כשנה מונה לראשונה שגריר ארמני בישראל, ארמן סמבטיאן. רבים הביעו שביעות רצון רבה ממינוי זה וציפו לחיזוק הקשר בין שתי המדינות, למרות שמדינת ישראל אינה מכירה עדיין באופן רשמי ברצח העם הארמני.

אך המלחמה שפרצה בין אזרבייג'ן לבין ארמניה על שאלת ריבונות חבל ארצאך טרפה את הקלפים, משום שמדינת ישראל נתפשה כשותפה פעילה לאזרבייג'ן, בכך ששלחה נשק רב למדינה שעמה כרתה ברית אסטרטגית.

בוגר מכון הציוויליזציות והשפות המזרחיות של פריז (INALCO), מלמד את התנ"ך, את שפתו, את מימד האתיקה הטמון בו ואת תולדות ישראל. חיים עלה מצרפת לארץ ב-1989. הוא טבעוני מתוך חזון לעולם טוב יותר וחולם על עידן חדש שבו העולם יבוא לתיקונו השלם. משוכנע שחזרתו של עם ישראל לארץ ישראל מבשרת על התחדשות האידיאל של אחוות-אחים, ומעודד דיאלוג פתוח בין -דתי מתוך כבוד לזולת. חיים מאמין שעל מדינת ישראל לתקן עוול היסטורי ומוסרי בכך שתכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני.

זאת כנראה תופעה רווחת בקרב פוליטיקאים: הם נוטים להסתמך על נטייתם של המוני אנשים להיאחז בעמדה קיצונית, בינארית, בתפיסה של שחור-לבן שאין בה מקום לאמצע, לגוונים אפורים.

כל דעה פסקנית ונחרצת מתבססת על הכללות גורפות. לתפיסה מעין זאת נלווים בדרך כלל קושי להכיל אמביוולנטיות. פסקנות הדוחה כל ספקנות.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

השבוע ציינה מירית שם אור את יום הולדתה, וזו הזדמנות להיזכר בכמה משיריה ולעמוד על ייחודם.

מירית שם אור ­­- עיתונאית וסופרת מוערכת – נודעה גם כמי שכתבה עשרות להיטים לאורך השנים. מירית מעולם לא שאפה להציג עצמה כמשוררת, אלא כתמלילנית שבעצם "נקלעה לסיטואציה".

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

בזמן שמהדורות החדשות של 2026 ממשיכות להזין אותנו בסיסמאות על "ניצחון מוחלט", "הסרת האיום לצמיתות" ו"שינוי פני המזרח התיכון", כדאי שנבין את המנגנון התודעתי שמאפשר למשטרים לבצע פשעים מחרידים מבלי שהם יוגדרו ככאלה.

ההיסטוריון וחוקר הג'נוסייד א. דירק מוזס מציע בספרו "The Problems of Genocide" מראה שחורה ומפכחת: המושג "ביטחון קבוע" (Permanent Security) הוא המנוע המרכזי שמאחורי האלימות המודרנית. זוהי המלכודת שבה כולנו כלואים.

ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.