JavaScript is required for our website accessibility to work properly. איילת קציר: רפורמת "שורשים" של שר החינוך קיש - איום אסטרטגי חמור | זמן ישראל

רפורמת "שורשים" של שר החינוך קיש - איום אסטרטגי חמור

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך יואב קיש בבית הספר ״מנחם בגין״ בנוף הגליל עם פתיחת שנת הלימודים, 1 בספטמבר 2025 (צילום: אלעד זגמן)
אלעד זגמן
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך יואב קיש בבית הספר ״מנחם בגין״ בנוף הגליל עם פתיחת שנת הלימודים, 1 בספטמבר 2025

השאלה שמונחת היום לפתח החברה הישראלית איננה אם יש מקום ללימודי תנ"ך ולחיזוק הזהות היהודית במערכת החינוך, אלא כיצד הפכה מערכת, שנועדה להיות מרחב משותף לכל ילדי ישראל, לכלי במאבק פוליטי כוחני.

רפורמת "שורשים" של שר החינוך יואב קיש איננה מהלך חינוכי תמים. היא צעד כוחני שמבקש לעגן קריאה אורתודוקסית אחת ובלעדית של היהדות, ובכך להפקיע ממערכת החינוך את תפקידה המרכזי: לעצב דור חושב וביקורתי, המסוגל להתמודד עם אתגרי העתיד.

רפורמת "שורשים" אינה מהלך חינוכי תמים. היא צעד כוחני שמבקש לעגן קריאה אורתודוקסית בלעדית של היהדות, ובכך להפקיע ממערכת החינוך את תפקידה המרכזי: לעצב דור חושב וביקורתי

הרפורמה איננה מסתפקת בחיזוק לימודי התנ"ך. היא מכתיבה שיעור שבועי מחייב, בחינת מיצ"ב בתנ"ך ומקצוע חדש בשם "בשבילי המורשת". מנהלי בתי הספר נדרשים להפנות תקציבים לתכניות זהות מתוך מאגר סגור, שבו זוכות לקדימות עמותות בעלות אג'נדה דתית לאומית ואף משיחית. גם הסיורים והטקסים, שנועדו להיות הזדמנות ללמידה מגוונת, הופכים לחובה, המתמקדת באתרי מורשת בירושלים וביהודה ושומרון.

בכך מצטמצם החופש הפדגוגי של המנהלים והמורים. שיקול הדעת המקצועי נשלל מהם והם נדרשים ליישם תכתיבים מוכנים מראש. המשמעות היא צמצום האפשרות להציג לתלמידים מגוון של זוויות ודרכי הוראה, ומערכת החינוך כולה מאבדת את יכולתה לשקף את המורכבות התרבותית של תלמידיה.

עבור ילדים רבים, המשמעות היא התנגשות יומיומית בין עולמם המשפחתי והתרבותי לבין המסרים האחידים שהם פוגשים בבית הספר, התנגשות שמטפחת ניכור במקום שייכות. ההורים מבינים כי המערכת חדלה לכבד את זכותם לעצב את חיי ילדיהם על פי תפיסת עולמם, ובמקום זאת מבקשת להכתיב דרך חיים וערכים אחידים. מערכת שנועדה להיות הגשר המאחד בין קבוצות שונות – עלולה להפוך לגורם מפלג.

מאז קום המדינה נעשו ניסיונות להטמיע בחינוך הממלכתי תפיסה פלורליסטית של הזהות היהודית. ועדת שנהר בשנות התשעים ניסחה המלצות ברוח זו, שנועדו להבטיח כי התלמידים ייחשפו למורשת היהודית כרב קולית וכקשורה לערכי תרבות כלל אנושיים. יישום ההמלצות היה חלקי, אך הכיוון היה ברור: עידוד חקירה, פתיחות והכרה בשונות.

הרפורמה אינה מסתפקת בחיזוק לימודי התנ"ך. מנהלי בתי הספר נדרשים להפנות תקציבים לתכניות זהות מתוך מאגר סגור, שבו זוכות לקדימות עמותות בעלות אג'נדה דתית לאומית ואף משיחית

רפורמת "שורשים" מייצגת תפנית הפוכה. במקום לחזק את המרחב המשותף, היא מכפיפה את החינוך לפרשנות אחת שנכפית מלמעלה, כאילו המורשת היהודית מצטמצמת לנוסחה אחידה שאין בלתה.

גם סדרי העדיפויות התקציביים מלמדים על עומק הבעיה. בשעה שהמערכת מתמודדת עם מחסור חמור במורים מקצועיים, עם כיתות צפופות, עם מחסור באלפי פסיכולוגים חינוכיים ועם פערים מתרחבים בין מרכז לפריפריה, בחר משרד החינוך להפנות כספים לתכנית זהותית פוליטית. תקציבים שהיו אמורים להבטיח למידה איכותית, טיפול רגשי ותנאים בסיסיים לילדים, הופנו לשיעורי חובה, טקסים ובחינות מיצ"ב בתנ"ך.

הסטת המשאבים הזו איננה טעות ולא תוצאה של חוסר תשומת לב. היא נעשתה בכוונת מכוון על מנת להעמיד תכנית של עיצוב תודעתי מעל הצרכים החינוכיים הדחופים ביותר של תלמידי ישראל.

וכאן טמון האיום הרחב יותר: ישראל נתפסת כמדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, וזו נקודת החוזק האסטרטגית שלה. על בסיס זה נבנו הבריתות עם המערב, ההשקעות הכלכליות ושיתופי הפעולות הביטחוניים והמדעיים. כאשר מערכת החינוך מתפקדת כמנגנון תעמולה לאומני ואוטוקרטי, ישראל מחלישה את עצמה.

בשעה שהמערכת מתמודדת עם מחסור חמור במורים מקצועיים, כיתות צפופות, מחסור באלפי פסיכולוגים חינוכיים ופערים מתרחבים בין מרכז לפריפריה, בחר משרד החינוך להפנות כספים לתכנית זהותית פוליטית

ישראל מוותרת על החינוך לחשיבה ביקורתית, שהוא תנאי לחדשנות ולכושר המצאה. היא מוותרת על מרחב אזרחי משותף, שהוא תנאי לחוסן חברתי. ובעיקר, היא משדרת לעולם התרחקות מערכים דמוקרטיים.

זו איננה מחלוקת על תכנית לימודים. זהו איום ישיר על מעמדה של ישראל כשותפה לגיטימית בזירה הבינלאומית ועל יכולתה לשמור על הבריתות שמבטיחות את ביטחונה.

ההחמצה כאן מהותית. במקום לעצב רפורמה שיכולה הייתה לשלב בין זהות יהודית לבין ערכים דמוקרטיים, ולהעניק לתלמידים היכרות עם מורשתם תוך שמירה על פלורליזם ופתיחות, נבחרה דרך שמגבילה ומצמצמת. כך הוחמץ פוטנציאל ממשי להפוך את המורשת היהודית למשאב מלכד ומעשיר, והיא משמשת כעת גורם שמעמיק הבדלים ומחליש את המרחב המשותף.

רפורמת "שורשים" של קיש איננה עוד מהלך חינוכי שנוי במחלוקת. היא חוטאת לתפקידה של מערכת החינוך הממלכתית, מפלגת במקום לאחד, ומסכנת את חוסנה של ישראל כדמוקרטיה יחידה באזור ואת יכולתה לעמוד מול אויבים מבחוץ. כאשר המדינה פועלת בכוחניות לשנות את דרך חייהן של משפחות בישראל, היא רומסת את זכותן לחנך את ילדיהן על פי תפיסת עולמם ועל פי חוק.

ישראל מוותרת על החינוך לחשיבה ביקורתית, שהוא תנאי לחדשנות ולכושר המצאה. היא מוותרת על מרחב אזרחי משותף, שהוא תנאי לחוסן חברתי. ובעיקר, היא משדרת לעולם התרחקות מערכים דמוקרטיים

וכאשר מערכת החינוך מנוצלת להנדסת תודעה, איננו מאבדים רק דור של תלמידים סקרנים וביקורתיים, אלא פוגעים בלב החוסן הלאומי של מדינת ישראל.

איילת קציר היא מפקחת בדימוס במשרד החינוך, יו"ר תנועת מובילי חינוך לחיזוק מערכת החינוך הציבורית, פעילה חברתית ומשוררת. מתעניינת במעמדו של החינוך הציבורי בישראל, בהיבטים של מדיניות, תקצוב, תכנים וסכנות הפוליטיזציה של מערכת החינוך - מתוך ניסיון ארוך שנים במערכת ומחויבות אזרחית עמוקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 704 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שני, 25 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

דיווח: איראן חידשה את ייצור הטילים הבליסטיים בקצב מהיר בהרבה מכפי שהוערך בתחילה

טראמפ: על מדינות המפרץ להצטרף להסכמי אברהם במסגרת ההסכם עם איראן ● רחפני נפץ נפלו ביישוב שומרה וסמוך לגבול לבנון, ללא נפגעים ● לפיד: "ההסכם המתגבש הוא אסון, שוב נתניהו מציב מטרות ולא עומד בהן" ● דרעי: "חוק הגיוס לא יעבור בכנסת הנוכחית"; מוכן לבחירות ב-15 בספטמבר ● דיווח: מיקי זוהר נחקר באזהרה בפרשת ההסתדרות בפעם השלישית

לכל העדכונים עוד 39 עדכונים

כבר לא מעוררים דחייה?

בשנת 2007 פורסם ספר המבוסס על מחקר באוניברסיטה העברית, אשר עסק בשאלה איך ייתכן שאחרי כמעט ארבעים שנות שלטון ישראליות ביהודה, שומרון ועזה – כמעט שאין דיווחים על אונס כנגד פלסטיניות. אחד הפתרונות שהוצגו בעבודה זו הוא שחיילים מתייגים פלסטיניות כמגעילות וכנחותות ולכן הם נמנעים מלאנוס אותן.

חלפו עשרים שנים מאז והתמונה השתנתה. לאחרונה פרסם בניו יורק טיימס העיתונאי המעוטר ניקולס קריסטוף טור דעה תחת הכותרת "The silence that meets the rape of Palestinians".

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 888 מילים

חלף עם הרוח

מה שהתחיל בהתעלמות מהתושבים הדרוזים, מסתיים ברפיסות וחוסר משילות ● ממשלת ישראל שלחה את חברת "אנרג'יקס" להקים טורבינות רוח בצפון רמת הגולן, וברגע האמת נטשה אותה לבד מול אלימות המפגינים ● המפכ"ל נתן את ברכת הדרך אבל לשטח הגיעו שישה שוטרים, ונתניהו הבטיח להקים צוות בין-משרדי אבל התאייד ● ניר ישועה, מנכ"ל אנרג'יקס: "ברמת הגולן לא הייתה משטרה ולא מדינה"

לכתבה המלאה עוד 1,484 מילים
אמיר בן-דוד

גיוס חרדים וערבים - מתווה תכליתי בר-השגה

אציג כאן עמדה מעט מורכבת בסוגיית גיוס חרדים וערבים ואשתדל לפשט אותה ככל הניתן. ברמת הרצוי – מוטב שכל אזרחי ישראל יתגייסו לשירות צבאי משמעותי או לשירות אזרחי מקביל וזהה באורכו. ראשית מתבקש דיוק לגבי שתי נקודות שמסבירות את ההיגיון מאחורי הטענה – מדוע הרצוי הוא גיוס של כולם?

1

ד"ר לאוניד (ליאון) גרשוביץ הוא תושב שלומי. בעל תואר PhD מאוניברסיטת ת"א, מתמחה בתולדות יהודי ברית המועצות. בוגר תכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית. במשך שנים שימש במגוון תפקידים במערך החינוך, בהם מורה ורכז תחומי דעת, תנ"ך והיסטוריה, מחנך בתיכון ומנהל תיכון. כעת מנחה באקדמיה ומרצה במכינות קדם-צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 648 מילים ו-1 תגובות

הקרב על הדמוקרטים מתחיל בכיבוש

ריאיון העיתונאי והיוצר הדוקומנטרי נועם שיזף קורא להתפקד לדמוקרטים כדי להקים בתוך המפלגה בלוק אנטי־כיבוש, שילמד מהמתנחלים בליכוד איך מפעילים לחץ פוליטי מבפנים ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר למה בעיניו הפלת ממשלת נתניהו אינה מספיקה, מדוע השמאל חייב לחזור לומר "כיבוש", ולמה אין דרך לסיים אותו בלי לשנות את האלקטורט היהודי

לכתבה המלאה עוד 1,948 מילים ו-1 תגובות

משחק כפול בביירות

נביה ברי, מנהיג תנועת אמל והשותף הבכיר של חזבאללה בדואופול השיעי בלבנון, פועל מאחורי הקלעים כדי לשמר את מעמדו הפוליטי ● בעוד שהרס כפרי הדרום מעורר זעם ציבורי גובר נגד ארגון הטרור, ברי ממתין לשעת כושר כדי להציג את עצמו כאלטרנטיבה מתונה – אך בינתיים ממשיך להעניק לחזבאללה מטרייה הפוליטית

לכתבה המלאה עוד 1,270 מילים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מופע ההתקרבנות של עו"ד ציון אמיר מול שופטי בג"ץ מוכיח כי מטרתו העיקרית של שר המשפטים היא לסחוט פרובוקציה ● למרות שהשר מייבש בתי משפט במכוון וממציא חוקי בחירה חדשים, נציגו מתעקש להציגו כמי שמציל את הסדר התקין ● השופטים, שמבינים את המלכוד, מנסים לאלץ את לוין למינויים טקטיים כדי לא להעניק לו עילה פוליטית נוספת להתנגחות במערכת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 930 מילים

תגובות אחרונות

נקמת העובדים של עידן הבינה המלאכותית

במשך שנים סיפרו לנו שהטכנולוגיה תחזק את כוחם של ההנהלה ובעלי המניות מול העובדים ● ההסכם שנחתם בין עובדי סמסונג להנהלת החברה מוכיח שלפעמים קורה ההפך: העובדים, שמחזיקים בידע הנדרש לייצור השבבים בחברה, הצליחו לכפות הסכם מהפכני למורת רוחם של בעלי המניות ● במסגרתו, הם הפכו לשותפים מלאים ברווחי החברה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 771 מילים

הסוס הטרויאני של חב"ד העיר את הרוב הדומם

מעקב זמן ישראל המחאה הציבורית בעקבות תחקיר זמן ישראל נושאת פירות: ראש עיריית רחובות מתחיל לסגת מההחלטה להציב בית כנסת בתוך בית ספר יסודי בעיר ● במקביל, הציבור החילוני התייצב בהמוניו לצד גלידריה שנפתחה בשבת וספגה התנכלויות מצד העירייה ● שוב הוכח כי לציבור יש יכולת להיאבק בהדתה ובפגיעה באיכות החיים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 810 מילים ו-1 תגובות

ישראל הפכה לשק החבטות של הקמפיינים המקומיים בארה"ב

מדמוקרטית בטקסס שמציעה לסרס "ציונים אמריקאים" ועד ציר רפובליקאי בקנטקי שלועג ליריבו על קשרים עם איפא"ק: שאלת הסיוע לישראל הפכה למטבע עובר לסוחר בבחירות האמצע בארה"ב ● עם תמיכה צונחת בקרב צעירים משני צידי המתרס הפוליטי, המועמדים מגלים שהדרך הקלה ביותר למשוך תשומת לב היא לתקוף את בת הברית במזרח התיכון ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

נראה שבישראל השלימו עם העובדה שאם אכן יושג הסכם מול טהרן, נושא הגרעין יידחה לסוף המשא ומתן ● בזמן שהאיראנים דורשים "הפסקת אש אזורית" שתגן על חזבאללה ומפשירים מיליארדים מקטאר, בירושלים מתמקדים בניסיון לוודא שארצות הברית תוציא את כל האורניום המועשר ● במקביל, רצף התאריכים שמתקרב דוחק את הנשיא האמריקאי להשיג שקט בכל מחיר ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 556 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הפסולת בצפון נשרפת, והמשילות איתה

ראשי ערים נורים בזה אחר זה, אתרי פסולת בוערים, הגליל הופך לטריטוריה של משפחות פשע והממשלה לא קיימת ● מתברר שדווקא יש ח"כים לשעבר שנוסעים באוטובוסים ● אם זה לא כותרות על הספארי, זה לא מעניין את כרמל שאמה הכהן ● וגם: כשהמדרגות הקסומות של חיפה הופכות ליריד אמנות מקומית

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,672 מילים

בזמן שדרמר ממשיך בשיחות עם שר החוץ הסורי, דמשק מכריזה כי אין כניסה לסחורות ישראליות ● באבו דאבי רוצים להתנתק מהורמוז ולהקטין את התלות בטהרן ● בחתונה המונית בטהרן הייתה חסרה רק עוגה עם חבל תלייה עליה ● והשבוע ב-1967: מצרים הכריזה על סגירת מצרי טיראן בפני ישראל ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

לכתבה המלאה עוד 984 מילים ו-1 תגובות
חבר, אתה חסר

איש נבואי קוסמי עליז

עלי מוהר הציע לנו חיבור לאחד התדרים העדינים ביותר של החילוניות הישראלית, של התל אביביות, של "הנעשה בעירנו". תדר של בהירות. של כמיהה לנורמליות

עלי מוהר

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
הטקסט היפה שהבאת של עלי מוהר, הזכיר לי רגע - ללא ספק חסר חשיבות לאומית - שארע לי היום, כאשר הילד שלי, שהוא עדיין פעוט (שנה ושלוש) הצביע ממקום מושבו בעגלה מעלה ואמר 'אור'! כשהרמתי מבטי מ... המשך קריאה

הטקסט היפה שהבאת של עלי מוהר, הזכיר לי רגע – ללא ספק חסר חשיבות לאומית – שארע לי היום, כאשר הילד שלי, שהוא עדיין פעוט (שנה ושלוש) הצביע ממקום מושבו בעגלה מעלה ואמר 'אור'! כשהרמתי מבטי מעלה אל הכיוון אליו הסתכל, שמחתי לראות שהוא מכוון אל חרמש הירח, שבין כל האורות המלאכותיים שאנחנו מוקפים בהם, עדיין שבה את ליבו. זה אמנם היה בהוד השרון ולא בתל אביב, אבל כל הארץ הפכה בטון כבר מזמן.
עלי מוהר היה גיבור תרבות של עלומי, הייתי מחכה ליום חמישי או שישי לקרוא 'מהנעשה בעירנו' וגם 'בשער', שהיה מצחיק ושנון למרות חוסר אהדתי לכדורגל. ואכן, גם אצלי כמו אצלך הוא עדיין קיים ותופש מקום, בזרם התודעה הממשיך לזרום.

לכתבה המלאה עוד 1,335 מילים ו-1 תגובות
חבר, אתה חסר

התגלמות העצמאות השיפוטית

אין שופטים כמו חשין. יש טובים ממנו, יש גרועים ממנו, אבל כמוהו אין. הוא לא פחד מכלום ומימש את עצמאותו בקורפוס השיפוטי שלו. והוא לא היה מסכים לקבל את מה שהשופטים סופגים כיום

שופט בית המשפט העליון מישאל חשין

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 620 מילים
חבר, אתה חסר

מחפש הפשרות

השילוב בין עוצמת המנהיגות, המעמד ההלכתי, הפרגמטיות, השיח, הדאגה האמיתית לציבור והסנטימנט כלפי כל אדם - הרב עובדיה הותיר אחריו ואקום שמורגש כיום יותר מתמיד

הרב עובדיה יוסף

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 611 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.