JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הזמן של איילת קציר | זמן ישראל
איילת קציר
הזמן של
איילת קציר

איילת קציר היא מפקחת בדימוס במשרד החינוך, יו"ר תנועת מובילי חינוך לחיזוק מערכת החינוך הציבורית, פעילה חברתית ומשוררת. מתעניינת במעמדו של החינוך הציבורי בישראל, בהיבטים של מדיניות, תקצוב, תכנים וסכנות הפוליטיזציה של מערכת החינוך – מתוך ניסיון ארוך שנים במערכת ומחויבות אזרחית עמוקה.

הזמן של
איילת קציר

מי מפחד מתיק אישי לתלמיד

ישראל מוציאה כ-90 מיליארד שקל בשנה על מערכת חינוך שאינה מסוגלת לומר אם משהו בה עובד.

מערכת החינוך אינה יודעת אם תוכנית שמקבלת מימון ממשלתי מצמצמת פערים בפועל, אינה יכולה לעקוב אחרי ילד שעזב מסגרת חינוכית ולברר אם הגיע לאחרת, ואינה מסוגלת לבחון אם הזינוק החריג בהיקף החינוך המיוחד משקף צורך אמיתי או תמריצים עקומים.

איילת קציר היא מפקחת בדימוס במשרד החינוך, יו"ר תנועת מובילי חינוך לחיזוק מערכת החינוך הציבורית, פעילה חברתית ומשוררת. מתעניינת במעמדו של החינוך הציבורי בישראל, בהיבטים של מדיניות, תקצוב, תכנים וסכנות הפוליטיזציה של מערכת החינוך - מתוך ניסיון ארוך שנים במערכת ומחויבות אזרחית עמוקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 653 מילים ו-1 תגובות
גם אני מתנגדת לעונש מוות. מעבר לשאלות המשפטיות והמעשיות, יש כאן שאלה חינוכית: מה המדינה מלמדת את אזרחיה כשהיא הופכת נקמה למדיניות וסמל פוליטי. הרתעה לא נבנית מטקסי תלייה בכיכר העיר, אלא... המשך קריאה

גם אני מתנגדת לעונש מוות. מעבר לשאלות המשפטיות והמעשיות, יש כאן שאלה חינוכית: מה המדינה מלמדת את אזרחיה כשהיא הופכת נקמה למדיניות וסמל פוליטי. הרתעה לא נבנית מטקסי תלייה בכיכר העיר, אלא ממדינה מתפקדת, ומחברה שמחנכת לערך חיי אדם, לשלטון חוק, ולגבולות כוח ברורים גם מול אויב.

בין היפוך הפירמידה לבין "מחסני הילדים" - מבחן התיקון של קיש

הלב יוצא אל משפחות שני הפעוטות שמתו במעון בשכונת רוממה בירושלים. עבורן העולם עצר מלכת ואין מילים מנחמות. עבור כולנו זהו רגע שבו מציאות מסוכנת, הנשענת על מדיניות רבת שנים, צפה ועולה אל פני השטח.

מותם של ילדים ב"מחסן הילדים" שפעל ללא רישוי אינו מחדל מקומי. זהו פעמון אזהרה על קריסתה של מערכת האמורה לייצר מוגנות לילדים של כולנו, שבמסגרתה עשרות אלפי ילדים בישראל שוהים מדי יום במסגרות שאינן מפוקחות ואינן מספקות רמת בטיחות נדרשת.

איילת קציר היא מפקחת בדימוס במשרד החינוך, יו"ר תנועת מובילי חינוך לחיזוק מערכת החינוך הציבורית, פעילה חברתית ומשוררת. מתעניינת במעמדו של החינוך הציבורי בישראל, בהיבטים של מדיניות, תקצוב, תכנים וסכנות הפוליטיזציה של מערכת החינוך - מתוך ניסיון ארוך שנים במערכת ומחויבות אזרחית עמוקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
אתה תמיד רע אבל בביטוי ,"מחסן ילדים" עלית לדרגת רשע. בשם ניגוח הממשלה הכל כשר. במקום לבלבל את המוח על פיקוח תתחיל להטיף להישארות האם או האב בבית עם תינוק איך אתם מקבלים את.המצב שתינוק ב... המשך קריאה

אתה תמיד רע אבל בביטוי ,"מחסן ילדים" עלית לדרגת רשע. בשם ניגוח הממשלה הכל כשר. במקום לבלבל את המוח על פיקוח תתחיל להטיף להישארות האם או האב בבית עם תינוק איך אתם מקבלים את.המצב שתינוק בן חודשיים כבר נזרק מהבית ל-10 שעות איזו עבודה או קריירה שוים את זה.לא רוצים פיקוח רוצים משרות אם/אב . ילדים הם לא אורחים בבית

לפוסט המלא עוד 758 מילים ו-2 תגובות
הטור מציב נקודת מוצא חשובה לשיחה על מערכת החינוך: אי אפשר לתקן תקלות נקודתיות בלי לעצב קודם תשתית חוקית יציבה. ההצעה לתקן את חוק החינוך הממלכתי היא צעד נכון ומשמעותי, שמחזיר את הדיון לר... המשך קריאה

הטור מציב נקודת מוצא חשובה לשיחה על מערכת החינוך: אי אפשר לתקן תקלות נקודתיות בלי לעצב קודם תשתית חוקית יציבה. ההצעה לתקן את חוק החינוך הממלכתי היא צעד נכון ומשמעותי, שמחזיר את הדיון לרובד המבני ולא לכיבוי שריפות.
לצד זאת, חשוב לומר שהחקיקה היא שלד בלבד. יישום אמיתי מחייב מערך ביצועי חזק: פיקוח מקצועי, הכשרות, תקצוב דיפרנציאלי ומנגנוני יציבות שאינם תלויים בזהות השר. בנוסף, כל מהלך כזה חייב להתמודד עם המציאות הרב־זרמית של המערכת ועם הפערים המעמיקים בין הזרמים.
אני מסכימה עם טענתך שדרוש שינוי מבני עמוק, אך ייתכן שהדרך הנכונה היא "גם וגם": תיקון בחוק לצד טיפול מיידי בסוגיות יומיומיות הפוגעות בשדה, במיוחד בפריפריה, שם כל שנה אבודה מעמיקה פערים.
זהו טור חשוב שמעלה את רמת השיח ומחזיר את הדיון למקום שבו הוא צריך להיות: מדיניות ארוכת טווח, יציבה ומבוססת הגיון מדינתי.

הטור של לי־אור דיין אטיאס מצביע במדויק על ליבת הכשל: מערכת החינוך בוחרת בשתיקה ובכך משעתקת מנגנון של הדחקה מוסדית. הימנעות ממילים כמו חטופים, אחריות ומחדל אינה זהירות פדגוגית אלא ביטוי ... המשך קריאה

הטור של לי־אור דיין אטיאס מצביע במדויק על ליבת הכשל: מערכת החינוך בוחרת בשתיקה ובכך משעתקת מנגנון של הדחקה מוסדית. הימנעות ממילים כמו חטופים, אחריות ומחדל אינה זהירות פדגוגית אלא ביטוי לוויתור על עיבוד רגשי וחינוכי.
התמודדות עם מציאות טראומטית היא רכיב מהותי בתהליך הגדילה של ילדים ובני נוער, ויש לעשותה באופן מותאם גיל ושלב התפתחותי. חינוך שאינו מאפשר שיח על פחד, אובדן ושאלות העוסקות במוסר, מוותר על תפקידו.
החזרת השפה למערכת היא תנאי לחוסן אישי ולאומי.
איילת קציר , יור תנועת מובילי חינוך

רפורמת "שורשים" של שר החינוך קיש - איום אסטרטגי חמור

השאלה שמונחת היום לפתח החברה הישראלית איננה אם יש מקום ללימודי תנ"ך ולחיזוק הזהות היהודית במערכת החינוך, אלא כיצד הפכה מערכת, שנועדה להיות מרחב משותף לכל ילדי ישראל, לכלי במאבק פוליטי כוחני.

רפורמת "שורשים" של שר החינוך יואב קיש איננה מהלך חינוכי תמים. היא צעד כוחני שמבקש לעגן קריאה אורתודוקסית אחת ובלעדית של היהדות, ובכך להפקיע ממערכת החינוך את תפקידה המרכזי: לעצב דור חושב וביקורתי, המסוגל להתמודד עם אתגרי העתיד.

איילת קציר היא מפקחת בדימוס במשרד החינוך, יו"ר תנועת מובילי חינוך לחיזוק מערכת החינוך הציבורית, פעילה חברתית ומשוררת. מתעניינת במעמדו של החינוך הציבורי בישראל, בהיבטים של מדיניות, תקצוב, תכנים וסכנות הפוליטיזציה של מערכת החינוך - מתוך ניסיון ארוך שנים במערכת ומחויבות אזרחית עמוקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 704 מילים ו-2 תגובות

הפטור מגיוס מתחיל בכיתה א'

המתווה החדש לגיוס, או אי-גיוס מנציח את הכשל החינוכי של המדינה, ומלמד את ילדינו שיעור מסוכן באי-שוויון ובוויתור על אחריות אזרחית.

*  *  *

המתווה לחוק הגיוס שהציג ח"כ יולי אדלשטיין לאחרונה מחריף ומעמיק את הכשלים והפערים הקיימים בין חלקי החברה הישראלית. הוא פוגע בעקרונות השוויון וההוגנות, ומנציח הפרדה מכוונת, פוליטית וצינית בין מערכות החינוך.

איילת קציר היא מפקחת בדימוס במשרד החינוך, יו"ר תנועת מובילי חינוך לחיזוק מערכת החינוך הציבורית, פעילה חברתית ומשוררת. מתעניינת במעמדו של החינוך הציבורי בישראל, בהיבטים של מדיניות, תקצוב, תכנים וסכנות הפוליטיזציה של מערכת החינוך - מתוך ניסיון ארוך שנים במערכת ומחויבות אזרחית עמוקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
צודקת, כמובן; אלא שתני לעסוק בדחוף: חיול עשרות אלפי חרדים. אם "נתחוב" להם (גם) שינוי חינוכי כזה - נקבל קדחת: דור ההורים, והסבים (אצלם מדובר בבני 45...) גדל למציאות חסרת הקשר למדינה ולע... המשך קריאה

צודקת, כמובן; אלא שתני לעסוק בדחוף: חיול עשרות אלפי חרדים. אם "נתחוב" להם (גם) שינוי חינוכי כזה – נקבל קדחת: דור ההורים, והסבים (אצלם מדובר בבני 45…) גדל למציאות חסרת הקשר למדינה ולערכיה. בני המתגייסים – יש סיכוי סביר שכבר יחיו ערכי הישראליות בהם נקבת.
לצפות למחשבה מרחיקת ראות, יסודית, מתקנת מהשורש מחברי הכנסת הנוכחית – כמו להמתין על גדת נחל צין שדוד יקום מקברו…
נמרוד

לפוסט המלא עוד 611 מילים ו-3 תגובות

ישראל עוצרת את האש מול איראן אך ממשיכה להפקיר את העתיד מבית

ויתור על לימודי ליבה, הפרת הנחיות חירום וביטול פיקוח מקצועי, הם לא ביטוי למסורת, אלא תוצאה של כניעה פוליטית מסוכנת.

*  *  *

בימים בהם אנחנו מצויים בהפסקת אש שברירית מול איראן, נדמה שמקבלי ההחלטות בישראל שוכחים היכן באמת מוכרע העתיד. בעוד המדינה משקיעה מיליארדים בבניית כיפת ברזל טכנולוגית, היא מתעקשת לממן מערכת חינוך שאינה כוללת ליבה, ואינה מכשירה את תלמידיה להשתלב בשוק העבודה, בצה"ל או במערכות המדע והחדשנות.

איילת קציר היא מפקחת בדימוס במשרד החינוך, יו"ר תנועת מובילי חינוך לחיזוק מערכת החינוך הציבורית, פעילה חברתית ומשוררת. מתעניינת במעמדו של החינוך הציבורי בישראל, בהיבטים של מדיניות, תקצוב, תכנים וסכנות הפוליטיזציה של מערכת החינוך - מתוך ניסיון ארוך שנים במערכת ומחויבות אזרחית עמוקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 780 מילים ו-1 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.