החיסון נגד נגיף הפפילומה נכנס סוף־סוף לסל הבריאות גם עד גיל 26 – החלטה שעשויה להציל אלפי נשים וגברים בישראל ממחלות סרטניות קשות. מדוע גם מי שכבר נחשף לנגיף חייב להתחסן, ואיך מהלך זה מציב את ישראל בחזית המאבק למיגור סרטן צוואר הרחם?

"הלוואי שהיו מציעים לי את החיסון בכיתה ח'" – כך אמרה לי השבוע מטופלת צעירה, בת 24, כשישבה מולי במרפאה, דמעות בעיניה. בבדיקת סקר שגרתית נמצא אצלה נגיף הפפילומה, ובהמשך אובחן נגע טרום סרטני בצוואר הרחם. היא נאלצה לעבור ביופסיות חוזרות וכעת מועמדת לניתוח "קוניזציה" הגורם לקיצור צוואר הרחם, ניתוח שעלול לפגוע בפוריות העתידית שלה.

"הלוואי שהיו מציעים לי את החיסון בכיתה ח'" – אמרה לי השבוע מטופלת בת 24, כשישבה מולי במרפאה, דמעות בעיניה. בבדיקת סקר שגרתית נמצא אצלה נגיף הפפילומה, ובהמשך אובחן נגע טרום סרטני בצוואר הרחם

היא לא היחידה – נשים רבות בגילה מספרות לי סיפור דומה, על חיסון שלא קיבלו בזמן עקב חשש מהחיסון – שבינתיים הסתבר כחיסון בטוח ויעיל ביותר – ועל מחלה שניתן היה למנוע.

החיסון שנכנס סוף־סוף לסל

על הרקע הזה, ההחלטה האחרונה של ועדת סל הבריאות להכניס את חיסון הפפילומה לנשים ולגברים בגילאי 18–26 היא לא רק בשורה רפואית – אלא תיקון היסטורי. מהיום, מי שלא חוסן בנעוריו יוכל להשלים את החיסון ללא עלות ובזמינות במרפאות קופות החולים.

במשך שנים עמדנו – רופאות ורופאים מתחומי הגינקולוגיה, האונקולוגיה, רפואת המשפחה ובריאות הציבור – בחזית המאבק להרחבת נגישות החיסון. אני עצמי פעלתי בוועדת הבריאות של הכנסת, והובלתי יחד עם עמיתים קואליציה מקצועית שקידמה אסטרטגיה לאלימינציה של סרטן צוואר הרחם בישראל. לראות את ההחלטה הזו מתממשת – הוא רגע מרגש של ניצחון רפואי, חברתי ואנושי.

האם אפשר להיפטר אי פעם מההדבקה בנגיף הפפילומה?

נגיף הפפילומה האנושי הוא הזיהום המועבר במגע מיני הנפוץ ביותר בעולם. ברוב המקרים הגוף מתגבר עליו, אך לעיתים הוא מתמיד וגורם למחלות קשות: יבלות באיברי המין, נגעים טרום סרטניים, ומעל לכל – גידולים סרטניים.

כמעט 99% ממקרי סרטן צוואר הרחם נגרמים על ידי הנגיף. בנוסף נגיף הפפילומה אחראי לגידולים של הפות, הנרתיק, פי הטבעת, הפין, ואף גידולי ראש־צוואר. מדובר בעשרות אלפי מקרים חדשים מדי שנה ברחבי העולם בנשים וגברים, מחלות שניתן היה למנוע.

החלטת ועדת סל הבריאות להכניס את חיסון הפפילומה לנשים ולגברים בגילאי 18–26 היא לא רק בשורה רפואית – אלא תיקון היסטורי. מהיום, מי שלא חוסן בנעוריו יוכל להשלים את החיסון ללא עלות

לאחרונה הסתבר כי הנגיף עלול להישאר בצוואר הרחם לאורך זמן ברמות נמוכות, מבלי להתגלות בבדיקות המשטח הרגילות, וכי ייתכנו מצבים שבהם הוא יישאר בגוף גם עשרות שנים. המשמעות היא שאישה עלולה לשאת נגיף מסוכן מבלי לדעת על כך, לא להגיע לבירור ולטיפול – ובינתיים הנזק עלול להתקדם. עובדה זו מחזקת עוד יותר את החשיבות של החיסון, שמספק הגנה מראש ואינו תלוי באיתור בזמן של הזיהום.

למה גם אחרי גיל 18?

במשך שנים נטען שהחיסון מועיל רק לבני נוער לפני תחילת חיי מין. ואכן, זהו הגיל האופטימלי, שכן אז טרם התקיימה חשיפה לנגיף. אך מחקרים רבים הוכיחו כי גם בגילאי 18–26, ואפילו עד גיל 45, החיסון מספק הגנה משמעותית.

גם אנשים שכבר נחשפו לנגיף הפפילומה נהנים מהחיסון – הוא מפחית את שיעור ההישנות של נגעים טרום סרטניים, מונע הדבקה בזנים אחרים, ומקטין את הסיכון להתפתחות מחלות סרטניות עתידיות. ארגון הבריאות העולמי קבע בבירור: החיסון בטוח, יעיל, ומהווה כלי מרכזי במניעת סרטן.

ומה עם בני הזוג?

במאמר שפרסמנו לאחרונה יחד עם עמיתים מהעולם הרפואי, הצגנו את הבעיה הכמעט מושתקת – ניהול בני ובנות זוג של נשים שנמצאו חיוביות לנגיף הפפילומה. בעוד שהפרוטוקולים לנשים ברורים, אצל גברים אין כיום בדיקות סקר אמינות או הנחיות ברורות.

במאמר שפרסמנו הוצגה הבעיה הכמעט מושתקת – ניהול בני ובנות זוג של נשים שנמצאו חיוביות לנגיף הפפילומה. בעוד שהפרוטוקולים לנשים ברורים, אצל גברים אין כיום בדיקות סקר אמינות או הנחיות ברורות

סרטן הפה והלוע שכיח יותר בגברים מאשר בנשים, והוא נגרם על ידי נגיף הפפילומה, אותו נגיף שגורם גם לסרטן צוואר הרחם. יותר מכך, גברים מהווים מקור הדבקה. מחקרים מראים ש־68% מהזוגות המונוגמיים חולקים את אותו זן של הנגיף. חיסון של שני בני הזוג. גם אם כבר התקיימה חשיפה, יכול להפחית משמעותית את ההדבקה ההדדית ולשפר את בריאות שניהם.

ה"סטיגמה"

אבחנה של זיהום בנגיף הפפילומה אינה רק עניין רפואי. היא מטלטלת זוגות, מעלה חשדות, יוצרת חרדות ולעתים אף מערערת מערכות יחסים. לפעמים מי שנושא את הנגיף נושא "סטיגמה" שהוא מדבק במחלת מין ואף בסרטן.

רבות מהנשים מספרות על תחושת אשמה או בושה. ההסבר המדעי – שהנגיף יכול להיות רדום שנים רבות ולהתעורר מחדש, ושלא ניתן לדעת ממי הגיע – לעיתים קרובות אינו מצליח להרגיע את הסערה.

דווקא החיסון, כשניתן לשני בני הזוג, הופך לכלי שמחזק את תחושת האחריות המשותפת ומפחית את תחושת האשמה.

הזדמנות שאסור להחמיץ

הרחבת החיסון עד גיל 26 היא יותר מצעד טכני במערכת הבריאות – היא אמירה ציבורית: מניעת סרטן היא לא פריווילגיה אלא זכות. מתן החיסון בחינם ובזמינות לכל צעירה וצעיר, גם אם פספסו בכיתה ח', הוא ביטוי לשוויון ולצדק בריאותי.

בישראל יש כיום מאות אלפי צעירים שלא חוסנו בגיל ההתבגרות. כעת יש בידיהם הזדמנות שנייה – והחובה שלנו כרופאים וכחברה היא לעודד אותם לנצל אותה.

מבט קדימה

החזון של ארגון הבריאות העולמי ברור: אלימינציה (סילוק) של סרטן צוואר הרחם עד שנת 2030. ישראל יכולה וצריכה להיות בחזית המהלך הזה. הכנסת החיסון לסל עד גיל 26 היא אבן דרך חשובה, אך עלינו להמשיך הלאה – להעלות מודעות, לעודד התחסנות, להמשיך בבדיקות סקר צוואר הרחם, ולחסן גם את בני הזוג.

אבחנה של זיהום בנגיף הפפילומה אינה רק עניין רפואי. היא מטלטלת זוגות, מעלה חשדות, יוצרת חרדות ולעתים מערערת מערכות יחסים. נושא הנגיף נושא גם "סטיגמה" – כמדבק במחלת מין ואף בסרטן

כשהמטופלת הצעירה יצאה מהמרפאה אחרי ביופסיה נוספת, היא חזרה ואמרה: "אם רק הייתי מקבלת את החיסון בזמן". בזכות ההחלטה האחרונה, צעירים אחרים כבר לא ייאלצו לומר זאת.

פרופ׳ יעקב בורנשטיין הוא מומחה למיילדות, גינקולוגיה וקולפוסקופיה ויו"ר החברה הישראלית לחקר ומניעת מחלות המועברות במגע מיני, והשתתף במחקרי החיסון נגד נגיפי הפפילומה.