החודש אנו מציינים תשע שנים לפטירתו של האייקון המדיני-פוליטי. האיש שהתמודד שש פעמים על ראשות מפלגתו, חמש פעמים על ראשות הממשלה, פעמיים על תפקיד נשיא המדינה, תפקידים שזכה למלא. 

האדם שפועלו שנוי במחלוקת, יוזם הסכמי אוסלו שמהווים בסיס למציאות המדינית ביטחונית בה אנו מצויים כיום. הסכמי אוסלו, שבעטיים שותפו למהלך ראש הממשלה יצחק רבין הוצא להורג על ידי פונדמנטליסט ימני. 

האדם שפועלו שנוי במחלוקת, יוזם הסכמי אוסלו שמהווים בסיס למציאות המדינית ביטחונית בה אנו מצויים כיום, ובעטיים שותפו למהלך, יצחק רבין, הוצא להורג על ידי פונדמנטליסט ימני

בעל החלומות שהוכיח, כי עם דבקות במטרה החלום יכול להפוך למציאות.
יש הטוענים, על פי מקורות זרים, שמימש את חזונו של אבי פצצת הגרעין הישראלית, דוד בן גוריון.

שמעון פרס.

עטיפת הספר של רון שביט "שמעון הפוליטיקאי, פרס המדינאי"

ספר חדש שכתב ד"ר רון שביט, מומחה בתחום המנהיגות והפסיכולוגיה הפוליטית, "שמעון הפוליטיקאי, פרס המדינאי" (בהוצאת רסלינג), מנסה לפצח את תעלומת האיש המורכב הזה. האיש שערג לזכות באהבת הציבור, באהבת עמו, אך גם כשזכה בפרס נובל לשלום, וגם כשהתמנה לראש ממשלה בממשלת האחדות, וגם כשנבחר לנשיא המדינה – עדיין חש תחושת החמצה.

כמו בסצנה שמסיימת את רשימת שינדלר, כשאוסקר שינדלר מחזיק בשעון היד שלו ואומר "יכולתי להציל עוד", כך שמעון פרס חש שיכול היה לעשות עוד.

האיש שזכה להיכנס ללשכת ראש הממשלה לאחר הרצח של שותפו-יריבו, אבל לא הצליח – גם לאחר הטראומה הנוראה שעברנו – לפרוץ את חומת התמיכה הציבורית. בבחירות שהגיעו נכנס במקומו אל לשכת ראש הממשלה האיש שעמד ונאם בכיכר ציון אל מול שאגות ההמון המתלהם שזעק "מוות לרבין" וכרזות רבין במדי אס.אס. האיש שמלהטט בנו עד היום – בנימין נתניהו.

ספר חדש שכתב ד"ר רון שביט, מומחה בתחום המנהיגות והפסיכולוגיה הפוליטית, "שמעון הפוליטיקאי, פרס המדינאי", מנסה לפצח את תעלומת האיש המורכב, שערג לאהבת עמו אך גם לנוכח הישגיו – חש עדיין החמצה

פרס התנהל במישור הפוליטי והמדיני כאידיאליסט פרגמטיסט לאורך 27 אירועים מדיניים פוליטיים שרון שביט ריכז בספרו.

ניצחון מול הפסד

בהתמודדות הראשונה מול רבין ב-1974, פרס הפסיד – אבל התמודדות זו הציבה אותו לראשונה בהנהגת המפלגה לאחר דור המנהיגים – של פנחס ספיר, יהושע רבינוביץ' וגולדה מאיר. 

ההתמודדות שלו מול ראש הממשלה המכהן ב-1977, לאחר פרישת רבין, איפשרה לפרס להתמנות ללא התמודדות למנהיג העבודה. אלה היו בחירות 1981, שבהן זכה מנחם בגין למרות צמיחה משמעותית במספר המנדטים של מפלגת העבודה.

בבחירות 1984 ניצחה מפלגת העבודה, אך התיקו הקואליציוני הביא לממשלת אחדות. וכך נמשך התיקו הפוליטי עד 1996, ולמרות מספר המנדטים הגדול יותר של העבודה – נתניהו הוא זה שהקים ממשלה.

זה היה הלילה בו הלכנו לישון עם שמעון פרס כראש ממשלה והתעוררנו עם בנימין נתניהו.

אין ספק שנעשה כאן מאמץ מרתק לכנס את דמותו ופועלו של האיש, שהיה חלק בלתי נפרד מישותה של המדינה שלנו מאז הקמתה. יש כאן גם ניסיון ללמוד וללמד מה דרוש כדי להפוך למנהיג. מעין מורה דרך פסיכו-פוליטי למנהיגות.
שמעון פרס כתב על כך בספרו "כעת מחר":

"המציאות כפי שהיא צריכה להיות – כעין עגלה שניתן לרתום אותה לסוסי החזון הגדול ולגמוא איתה מרחבים גדולים וחדשים".

ונראה שעד יום מותו הוא נשאר האיש שלא חדל לרגע מלגמוא פסגות חזון חדשות.

זהו מאמץ מרתק לכנס את דמותו ופועלו של האיש, שהיה חלק בלתי נפרד מהמדינה שלנו מאז הקמתה. יש כאן גם ניסיון ללמוד וללמד מה דרוש כדי להפוך למנהיג. מעין מורה דרך פסיכו-פוליטי למנהיגות

אגב כשהעניק לי שמעון פרס את ספרו "כעת מחר", היה זה בלשכתו בבית מפלגת העבודה 110, בשיחה חברית. כשהוא יושב עם רגליו מונפות מעל שולחן הכתיבה, גופו שרוע בנוחות על הכורסה, הוא כתב את ההקדשה: "לפאר-לי, שתהיי לפאר-לנו". 

ורציתי לומר לו – עדיין משתדלת. 

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.