JavaScript is required for our website accessibility to work properly. קיסינג'ר, בז'ז'ינסקי והבטחת הריאליזם | זמן ישראל
היועץ לביטחון לאומי לשעבר זביגנייב בז'ז'ינסקי (משמאל) ושר החוץ לשעבר הנרי קיסינג'ר בפורום פרס נובל לשלום באוסלו, 11 בדצמבר 2016 (צילום: Terje Bendiksby / NTB scanpix)
Terje Bendiksby / NTB scanpix
היועץ לביטחון לאומי לשעבר זביגנייב בז'ז'ינסקי (משמאל) ושר החוץ לשעבר הנרי קיסינג'ר בפורום פרס נובל לשלום באוסלו, 11 בדצמבר 2016
בממשל טראמפ משדרים שערכים הם מותרות, אך העבר מוכיח שהם גם כוח

קיסינג'ר, בז'ז'ינסקי והבטחת הריאליזם

ממשל טראמפ נוטש את זכויות האדם והדמוקרטיה כמרכיבים במדיניות החוץ שלו וחוזר לגרסה צרה של "ריאליזם דיפלומטי" ● לא מדובר ברעיון חדש: קיסינג'ר כבר הציג מדיניות קשוחה, אך בפועל נכנע לשליטה סובייטית על חצי מאירופה ● מחליפו הדמוקרטי העדיף פוליטיקה של ערכים אוניברסליים, וגישתו התגלתה כנבואית

FPממשל טראמפ ממשיך לנטוש את זכויות האדם והדמוקרטיה כמרכיבים במדיניות החוץ שלו. לפי הדיווחים, ב-17 ביולי הורה מזכיר המדינה מרקו רוביו לדיפלומטים אמריקאים בחו"ל להפסיק להתייחס להוגנות של בחירות זרות, ולהסתפק בברכות לזוכים.

בכך בוטלה מדיניות אמריקאית של עשרות שנים, שבמסגרתה וושינגטון התנגדה באופן קבוע להצבעות גנובות או מבוימות. המדיניות החדשה מצטרפת לצעדים אחרים שנועדו לחסל כלים לקידום דמוקרטיה וזכויות אדם. 

לפי הדיווחים, שר החוץ הורה לדיפלומטים אמריקאים בחו"ל להפסיק להתייחס להוגנות של בחירות זרות, ולהסתפק בברכות לזוכים, בניגוד למדיניות של עשרות שנים, שהתנגדה בקביעות להצבעות גנובות או מבוימות

בין היתר, הממשל ניסה לבטל את המימון ל-National Endowment for Democracy, שהוקמה בתקופת רונלד רייגן. (גילוי נאות: הכותב חבר מועצת המנהלים של הארגון).

הממשל גם פועל להרוס את Radio Free Europe/Radio Liberty (שמשדר לאירופה המזרחית, מרכז אסיה, הקווקז והמזרח התיכון), Radio Martí (קובה), Radio Free Asia ואת Voice of America. כל הארגונים הללו מבקשים לקדם את האינטרסים האמריקאיים באמצעות קידום הערכים האמריקאיים, ובראשם דמוקרטיה וזכויות אדם.

דונלד טראמפ מציג צו נשיאותי לשינוי שמו של הפנטגון ל"משרד המלחמה", לצד שר ההגנה פיט הגסת', 5 בספטמבר 2025 (צילום: Mandel NGAN / AFP)
דונלד טראמפ מציג צו נשיאותי לשינוי שמו של הפנטגון ל"משרד המלחמה", לצד שר ההגנה פיט הגסת', 5 בספטמבר 2025 (צילום: Mandel NGAN / AFP)

במקום זאת נדמה כי הממשל חוזר לגרסה צרה של ריאליזם במדיניות החוץ. שר ההגנה פיט הגסת' סיכם את החשיבה הזו בנאום בסינגפור ב-31 במאי.

"ארצות הברית אינה מעוניינת בגישה מוסרנית ומטיפה למדיניות חוץ כפי שהיה בעבר", אמר. "איננו כאן כדי ללחוץ על מדינות אחרות לאמץ מדיניות או אידיאולוגיות… אנו רוצים לעבוד אתכם במקום שבו האינטרסים המשותפים שלנו חופפים".

"ארצות הברית אינה מעוניינת בגישה מוסרנית ומטיפה למדיניות חוץ כפי שהיה בעבר", אמר הגסת'. "איננו כאן כדי ללחוץ על מדינות אחרות לאמץ מדיניות או אידיאולוגיות"

הצבת היחסים עם מדינות על בסיס אינטרסים משותפים והצדקת הערכים המשותפים – הימנעות מ"גישה מוסרנית ומטיפה", כפי שהגדיר זאת הגסת' – מושכת תומכים רבים בתנועת MAGA ומעבר לה.

תומכים במדיניות זו ניתן למצוא גם בקרב פרוגרסיביים, הסבורים שמאמצי ארצות הברית לקדם דמוקרטיה הם צבועים, לא מעט בשל הכישלונות והתסכולים שנבעו מניסיונות לכאורה לקדם דמוקרטיה בכוח באפגניסטן ובעיראק.

תומך טראמפ מניף שלט MAGA בעצרת בחירות של הנשיא דונלד טראמפ בגרין ביי, ויסקונסין, 2 באפריל 2024 (צילום: AP Photo/Mike Roemer)
תומך טראמפ מניף שלט MAGA בעצרת בחירות של הנשיא דונלד טראמפ בגרין ביי, ויסקונסין, 2 באפריל 2024 (צילום: AP Photo/Mike Roemer)

הגסת', רוביו (על אף תמיכתו בעבר בזכויות אדם ודמוקרטיה) ובכירים אחרים בממשל, כמו מנהלת המודיעין הלאומי טולסי גאברד, כולם נראים כמי שנמצאים במצב של צמצום ונסיגה.

"ערכים הם מותרות", כך נדמה כי אומרת גרסתם לריאליזם: ארצות הברית אינה יכולה להרשות לעצמה מטרות אוניברסליות כמו דמוקרטיה, אלא חייבת לדאוג לאינטרסים האסטרטגיים והכלכליים המיידיים שלה בעולם קשוח.

הצבת היחסים עם מדינות על בסיס אינטרסים משותפים והצדקת הערכים המשותפים – הימנעות מ"גישה מוסרנית ומטיפה", כפי שהגדיר זאת הגסת' – מושכת תומכים רבים בתנועת MAGA ומעבר לה

האסטרטגיה האמריקאית כבר אימצה בעבר סוג כזה של נסיגה, בתקופה של תסכול מהמסלול ההולך ונעשה הרסני של מלחמת וייטנאם – "המלחמה האינסופית" של הדור הקודם, שהסתיימה בתבוסה משפילה.

ב-1975 פיתח היועץ לביטחון לאומי דאז הנרי קיסינג'ר, בתמיכת הנשיא ריצ'רד ניקסון, מדיניות חוץ ריאליסטית וקשוחה שנועדה לבלום מה שהם ראו כהידרדרות אמריקאית.

נשיא ארה"ב לשעבר ריצ'רד ניקסון במסיבת עיתונאים בבית הלבן, 15 במרץ 1973 (צילום: AP Photo/Charles Tasnadi)
נשיא ארה"ב לשעבר ריצ'רד ניקסון במסיבת עיתונאים בבית הלבן, 15 במרץ 1973 (צילום: AP Photo/Charles Tasnadi)

המדיניות החדשה כללה דטאנט עם ברית המועצות, שהייתה אז עדיין משטר רודני מלא; פתיחות כלפי סין, שהייתה תחת עריצותו האלימה של מאו דזה-דונג; ודוקטרינת ניקסון, שלפיה ארצות הברית תימנע ממעורבות ישירה בסכסוכים ברחבי העולם ותאציל את העבודה הזו לבעלות ברית אמינות.

הדוגמה הבולטת לדוקטרינת ניקסון הייתה השאה של איראן, שהציג את עצמו כשליט סמכותי מודרניזטור המסוגל לייצב את המזרח התיכון (והיה רוכש מרכזי של נשק אמריקאי) תוך שהוא שולט באופן רודני.

הדוגמה הבולטת לדוקטרינת ניקסון הייתה השאה של איראן, שהציג את עצמו כשליט סמכותי מודרניזטור המסוגל לייצב את המזרח התיכון (והיה רוכש מרכזי של נשק אמריקאי) תוך שהוא שולט באופן רודני

גרסתו של קיסינג'ר לריאליזם התאימה לזמנה. המעורבות הצבאית האמריקאית בווייטנאם נמכרה לעם האמריקאי בשם המאבק האוניברסלי בקומוניזם, אך בסוף שנות ה-60 זה השתנה.

כשיותר מ-500 אלף חיילים אמריקאים לחמו בווייטנאם ומספר ההרוגים הצבאיים היה גבוה בהרבה מכל מה שחוותה ארה"ב לאחר מכן בעיראק ובאפגניסטן, האמריקאים לא היו במצב רוח להיענות לקריאתו של הנשיא קנדי "לשלם כל מחיר, לשאת כל עול, לעמוד בכל קושי, לתמוך בכל ידיד, להתנגד לכל אויב", כפי שנוסח בנאום ההשבעה שלו ב-1961.

מוחמד רזא פהלווי, השאה של איראן, לצד שר החוץ האמריקאי הנרי קיסינג'ר (משמאל), בנושאהר, איראן, 6 באוגוסט 1976 (צילום: AP Photo)
מוחמד רזא פהלווי, השאה של איראן, לצד שר החוץ האמריקאי הנרי קיסינג'ר (משמאל), בנושאהר, איראן, 6 באוגוסט 1976 (צילום: AP Photo)

הריאליזם של קיסינג'ר בוודאי לא היה "גישה מוסרנית ומטיפה". הדטאנט עם מוסקבה יצר יציבות אסטרטגית באמצעות בקרת נשק והיווה הישג משמעותי.

אך קיסינג'ר היה מוכן לקבל את תנאי הקרמלין: הוא וניקסון צמצמו את ההתייחסות לזכויות האדם בברית המועצות וניסו (ללא הצלחה) להתנגד למאמצי הקונגרס ללחוץ על הקרמלין לאפשר הגירה מוגבלת למערב.

הריאליזם של קיסינג'ר לא היה "גישה מוסרנית ומטיפה". ההסכם עם מוסקבה היה הישג משמעותי, אך הוא נעתר לתנאי הקרמלין; יתרה מכך, קיסינג'ר קיבל בשתיקה את המשך השליטה הסובייטית על שליש מאירופה

יתרה מכך, קיסינג'ר קיבל בשתיקה את המשך השליטה הסובייטית על שליש מאירופה. ההצהרה האמריקאית-סובייטית מ-1972, שעסקה בהיבטים שונים של יחסיהן, לא הזכירה כלל את זכויות האדם או את מסך הברזל. זה היה הסכם מצוין עבור הקרמלין.

הנרי קיסינג'ר, יועצו לביטחון לאומי של הנשיא ניקסון, מגיע לבית הלבן, וושינגטון, כדי לענות על שאלות בעניין ההסכם עם ברית המועצות, 15 ביוני 1972 (צילום: AP Photo)
הנרי קיסינג'ר, יועצו לביטחון לאומי של הנשיא ניקסון, מגיע לבית הלבן, וושינגטון, כדי לענות על שאלות בעניין ההסכם עם ברית המועצות, 15 ביוני 1972 (צילום: AP Photo)

ניקסון גילה עניין מועט בדיכוי של מוסקבה את המדינות באימפריה האירופית שלה – או את עמה שלה – והוא לא היה היחיד.

הנשיא שקדם לניקסון, לינדון ג'ונסון, הפגין אדישות כמעט מלאה כלפי צ'כוסלובקיה, גם כאשר כוחות סובייטיים פלשו אליה באוגוסט 1968 ומחצו באכזריות את ממשלתה הקומוניסטית הרפורמיסטית. יותר מעשור קודם לכן, דווייט אייזנהאואר כמעט שלא הגיב לפלישה הסובייטית להונגריה ב-1956.

ניקסון גילה עניין מועט בדיכוי של מוסקבה את המדינות באימפריה האירופית שלה – או את עמה שלה – והוא לא היה היחיד. הנשיא שקדם לניקסון, לינדון ג'ונסון, הפגין אדישות כמעט מלאה כלפי צ'כוסלובקיה

מחוץ לאירופה, קיסינג'ר התנגד להתפשטות הסובייטית בחלקים רבים של העולם, אם כי בתוצאות מעורבות: הוא הצליח לדחוק את הסובייטים מהמערב התיכון אך השקיע יתר על המידה בשאה, שהדיכוי שלו מבית הוביל לבסוף לנפילתו.

קיסינג'ר גם עודד את ההפיכה העקובה מדם ב-1973 שהדיחה את נשיא צ'ילה הסוציאליסטי הנבחר, סלבדור איינדה.

טור טנקים סובייטיים בפראג במהלך הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה, 28 באוגוסט 1968 (צילום: AP Photo/Dieter Endlicher)
טור טנקים סובייטיים בפראג במהלך הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה, 28 באוגוסט 1968 (צילום: AP Photo/Dieter Endlicher)

הנשיא ג'ימי קרטר ואסטרטג מדיניות החוץ המרכזי שלו, זביגנייב בז'ז'ינסקי, ניהלו סוג אחר של ריאליזם במדיניות חוץ: פוליטיקה של כוח המבוססת על ערכים אוניברסליים.

כמו גישת ניקסון-קיסינג'ר, הם תמכו בבקרת נשק עם ברית המועצות והעמיקו את הפתיחות האמריקאית כלפי בייג'ינג, כולל באמצעות נרמול היחסים וניתוק הקשרים הדיפלומטיים הרשמיים עם טייוואן.

הנשיא ג'ימי קרטר ואסטרטג מדיניות החוץ המרכזי שלו, זביגנייב בז'ז'ינסקי, ניהלו סוג אחר של ריאליזם במדיניות חוץ: פוליטיקה של כוח המבוססת על ערכים אוניברסליים

במהלך אולי הריאליסטי ביותר בסגנון קיסינג'ר – וכפי שהתברר, הטעות הקטסטרופלית ביותר – הם המשיכו להישען באופן חזק על השאה, והחמיצו סימנים לחולשתו הפוליטית עד שהיה מאוחר מדי.

במהלך הנועז והמצליח ביותר של קרטר, הוא הוביל את נרמול היחסים בין ישראל למצרים בהסכמי קמפ דייוויד.

ג'ימי קרטר, מנחם בגין ואנואר סאדאת בחתימה על הסכם השלום בבית הלבן, 1979 (צילום: AP)
ג'ימי קרטר, מנחם בגין ואנואר סאדאת בחתימה על הסכם השלום בבית הלבן, 1979 (צילום: AP)

עם זאת, בשני תחומים קריטיים קרטר ובז'ז'ינסקי נפרדו מניקסון וקיסינג'ר. האחד היה הדגשתו של קרטר את זכויות האדם כעניין אמריקאי מרכזי; השני היה שימושו של בז'ז'ינסקי בזכויות האדם ובחירויות הדמוקרטיות כדי לאתגר את ברית המועצות ואת האימפריה הסובייטית.

חלק מזה היה סמלי: לפי המלצתו של קיסינג'ר, הנשיא ג'רלד פורד לא נפגש עם אלכסנדר סולז'ניצין, סופר סובייטי מתנגד לשלטון שגלה למערב, מחשש לעורר את זעמה של מוסקבה. קרטר, לעומת זאת, פעל לפי עצתו של בז'ז'ינסקי בראשית כהונתו ונפגש עם ולדימיר בוקובסקי, מתנגד סובייטי אחר שגלה.

בשני תחומים קריטיים קרטר ובז'ז'ינסקי נפרדו מניקסון וקיסינג'ר. האחד היה הדגשת זכויות האדם כעניין אמריקאי מרכזי; השני היה שימושו של בז'ז'ינסקי בזכויות האדם ובדמוקרטיה כדי לאתגר את ברית המועצות

מעבר למחוות הסמליות הללו, המעבר לריאליזם המבוסס על ערכים נשא עמו השלכות עמוקות. כהונתו של קרטר חפפה לעליית ההתנגדות הדמוקרטית בברית המועצות – לרבות ברפובליקות הבלטיות ובאוקראינה – ובאירופה הנתונה לשליטה סובייטית, במיוחד בפולין, בצ'כוסלובקיה ובהונגריה.

תנועת "סולידריות" בפולין צמחה ב-1980, כאשר מתנגדים דמוקרטיים חברו לעובדי מספנות שובתים, ותוך זמן קצר מנו חבריה מיליונים.

ChatGPT said: הנשיא ג'ימי קרטר במסיבת עיתונאים בבית הלבן, 28 בדצמבר 1979. לצדו יועץ הביטחון הלאומי זביגנייב בז'ז'ינסקי (משמאל) ודובר הבית הלבן ג'ודי פאוול (צילום: AP Photo)
ChatGPT said: הנשיא ג'ימי קרטר במסיבת עיתונאים בבית הלבן, 28 בדצמבר 1979. לצדו יועץ הביטחון הלאומי זביגנייב בז'ז'ינסקי (משמאל) ודובר הבית הלבן ג'ודי פאוול (צילום: AP Photo)

קרטר ובז'ז'ינסקי, בניגוד לקודמיהם, תמכו בתנועות הללו. הם גיבו את "סולידריות" ובכך הפגינו את עניינה הפעיל של ארה"ב בשחרורה הסופי של פולין מהשליטה הסובייטית.

כאשר נדמה היה כי ברית המועצות עומדת לפלוש לפולין כדי לדכא את "סולידריות", בז'ז'ינסקי תזמר אזהרות להנהגה הסובייטית שארצות הברית תגיב, ועבד לשם כך עם האפיפיור יוחנן פאולוס השני, כומר פולני פיקח וכריזמטי שנהנה מפופולריות עצומה בארצו.

קרטר ובז'ז'ינסקי, בניגוד לקודמיהם, תמכו בתנועות ההתנגדות הדמוקרטיות באירופה. הם גיבו את "סולידריות" ובכך הפגינו את עניינה הפעיל של ארה"ב בשחרורה הסופי של פולין מהשליטה הסובייטית

זה היה ניתוק עמוק ממדיניות ניקסון-קיסינג'ר: וושינגטון לא תכיר עוד בשתיקה בספרת ההשפעה הסובייטית, אלא תתמוך באלה שיאתגרו אותה מבפנים.

מאוחר יותר, התמיכה הנלהבת של הנשיא רונלד רייגן ב"סולידריות" ובחירותה של פולין, כמו גם קריאתו המפורסמת בברלין ב-1987 – "אדון גורבצ'וב, הרוס את החומה הזאת" – זכו ובצדק להערצה. אך הכול היה המשך למדיניות הדמוקרטיה וזכויות האדם שבז'ז'ינסקי הנהיג.

הקונגרס הראשון של תנועת "סולידריות" בגדנסק, פולין, 7 בספטמבר 1981, באולם ספורט ענק שבו נאספו קרוב לאלף צירים (צילום: AFP PHOTO)
הקונגרס הראשון של תנועת "סולידריות" בגדנסק, פולין, 7 בספטמבר 1981 (צילום: AFP PHOTO)

בסוף שנות ה-70 נעשו השוואות רבות בין קיסינג'ר לבז'ז'ינסקי, שני מדינאים אמריקאים גדולים של אותו דור. הביוגרפיה החדשה והמעמיקה של בז'ז'ינסקי מאת אדוארד לוס, "זביג", סוקרת חלק מהתחום הזה.

אני הייתי תלמיד של בז'ז'ינסקי באמצע שנות ה-70 ועבדתי בצמוד אליו כששירתתי בממשל (כהונה שנמשכה מממשל קרטר ועד השבועות הראשונים של כהונת טראמפ הראשונה, כולל כשגריר ארצות הברית בפולין) ויכול להוסיף להשוואה.

בסוף שנות ה-70 נעשו השוואות רבות בין קיסינג'ר לבז'ז'ינסקי, שני מדינאים אמריקאים גדולים מאותו דור. כפליטים מעריצויות אירופיות, שניהם היו זרים לאליטה הוותיקה של מדיניות החוץ האמריקאית

כפליטים מעריצויות אירופיות, גם קיסינג'ר וגם בז'ז'ינסקי היו זרים לאליטה הוותיקה של מדיניות החוץ האמריקאית שנשלטה בידי פרוטסטנטים-לבנים.

שניהם הפכו לפטריוטים נלהבים שהאמינו בכוחה של ארצות הברית ובמנהיגותה בעולם. ושניהם היו מציאותיים בנוגע לצורך בכוח קשה ובקבלת החלטות קשות.

הנרי קיסינג'ר נואם באסיפה הכללית של האו"ם ב-25 בספטמבר 1973 (צילום: AP Photo/Marty Lederhandler)
הנרי קיסינג'ר נואם באסיפה הכללית של האו"ם ב-25 בספטמבר 1973 (צילום: AP Photo/Marty Lederhandler)

אך ההבדלים ביניהם היו עמוקים. קיסינג'ר נתן אמונו בסדר ובמשטרים שישמרו עליו מול כאוס, אלימות והאידיאולוגיות הרעילות שהולידו אותם.

ספרו המפורסם מ-1957, "עולם מושב על כנו" (A World Restored), היה מחווה למדינאי והאסטרטג האוסטרי מהמאה ה-19, קלמנס פון מטרניך, שתיעב פטריוטיזם, הגדרה עצמית לאומית ושאר הכוחות שהשתחררו בעקבות המהפכה הצרפתית.

קיסינג'ר נתן אמונו בסדר ובמשטרים שישמרו עליו מול כאוס, אלימות והאידיאולוגיות הרעילות שהולידו אותם. האסטרטגיה הגדולה שלו נדמתה ספוגה בפסימיות היסטורית לגבי כוחה של הדמוקרטיה וערך זכויות האדם

האסטרטגיה הגדולה של קיסינג'ר נדמתה ספוגה בפסימיות היסטורית לגבי סיכוייה של ארצות הברית במאבקה מול הקומוניזם, כוחה המתמשך של הדמוקרטיה וערך זכויות האדם.

בז'ז'ינסקי היה קרוב יותר למסורת הפוליטית הפולנית, שעלתה בסוף המאה ה-18 וקישרה את המאבק הלאומי של פולין עם המאבק למען דמוקרטיה בבית ובחו"ל.

ד"ר זביגנייב בז'ז'ינסקי, היועץ לביטחון לאומי של הנשיא קרטר, בוושינגטון, 29 באוקטובר 1977 (צילום: AP Photo/PSR)
ד"ר זביגנייב בז'ז'ינסקי, היועץ לביטחון לאומי של הנשיא קרטר, בוושינגטון, 29 באוקטובר 1977 (צילום: AP Photo/PSR)

המהנדס הצבאי, הגנרל והמדינאי הפולני הדגול טדאוש קושצ'ושקו נלחם במהפכה האמריקאית משום שזיהה את עניינה עם זה של ארצו, שהייתה אז מאוימת בידי אוסטריה, פרוסיה ובמיוחד רוסיה.

מסיבות דומות, הגנרל הפולני יוזף בם נלחם לצד ההונגרים בהתקוממות הלאומית שלהם נגד אוסטריה בשנים 1848–1849, עד תבוסתו בידי הכוחות הרוסים שווינה הזמינה כדי למוטט את המרד.

הסיסמה הפולנית מאותה תקופה – "למען חירותכם וחירותנו" – מסכמת מסורת של סולידריות עם עמים הנאבקים על חירותם. היא עדיין בשימוש כיום, בין השאר לתמיכה בסיוע הפולני לאוקראינה.

הסיסמה הפולנית מאותה תקופה – "למען חירותכם וחירותנו" – מסכמת מסורת של סולידריות עם עמים הנאבקים על חירותם. היא עדיין בשימוש כיום, בין השאר לתמיכה בסיוע הפולני לאוקראינה

גם אם הגעגוע הפולני לדמוקרטיה אוניברסלית נתפס לעיתים כגרסה רומנטית-אידיאליסטית במיוחד, בז'ז'ינסקי היה רחוק מלהיות אידיאליסט. הוא האמין בכוח, אך כיבד את כוחם של ערכים אוניברסליים, הקשורים בפטריוטיזם לאומי, לסייע לעמים להתנגד לשליטה הסובייטית – באופן שלא נראה שקיסינג'ר זיהה.

בז'ז'ינסקי השתמש בערכים ככלי בכוחה של ארצות הברית נגד הקומוניזם הסובייטי, ובכך החל למעשה מתקפה רעיונית במלחמה הקרה.

ChatGPT said: הנשיא ג'ימי קרטר (משמאל) ונשיא ברית המועצות ליאוניד ברז'נייב (מימין) חותמים על מסמכי אמנת SALT II בארמון הופבורג, וינה, אוסטריה, 18 ביוני 1979 (צילום: AP Photo)
ChatGPT said: הנשיא ג'ימי קרטר (משמאל) ונשיא ברית המועצות ליאוניד ברז'נייב (מימין) חותמים על מסמכי אמנת SALT II בארמון הופבורג, וינה, אוסטריה, 18 ביוני 1979 (צילום: AP Photo)

קיסינג'ר ובז'ז'ינסקי ייצגו שתי גרסאות של ריאליזם. קיסינג'ר הציג ריאליזם של כיבוד הכוח המיידי, ונטה להיכנע לו. בז'ז'ינסקי הציג ריאליזם שהכיר בכוחן ארוך הטווח של השאיפות האנושיות לחירות לאומית ואישית גם יחד.

שנים רבות נדמה כי קיסינג'ר גבר בוויכוח, וגישתו עדיין מהדהדת בקרב ספקנים בני זמננו כלפי כוחה וערכיה של ארצות הברית. אך גישתו של בז'ז'ינסקי, שתמכה בזכויות אדם ובשאיפות לאומיות לנוכח הקומוניזם הסובייטי, התגלתה כנבואית ובסופו של דבר גם יעילה.

קיסינג'ר ובז'ז'ינסקי ייצגו שתי גרסאות של ריאליזם. קיסינג'ר הציג ריאליזם של כיבוד הכוח המיידי, ונטה להיכנע לו. בז'ז'ינסקי הציג ריאליזם שהכיר בכוחה ארוך הטווח של השאיפה האנושית לחירות לאומית ואישית

עמדותיהם של בז'ז'ינסקי וקרטר בנוגע לדמוקרטיה ולזכויות האדם במדיניות החוץ חצו בקלות את גבולות המפלגות והשתלבו בסדר היום של רייגן לקידום חירות.

בנוסף, תמיכתם בתנועות פטריוטיות שהיו קשורות לערכים דמוקרטיים הוכיחה עצמה כריאליסטית יותר מהנחת היסוד של קיסינג'ר, כי יש להשלים לעד עם האימפריה הסובייטית המדכאת.

זביגנייב בז'ז'ינסקי, 17 בספטמבר 1979 (צילום: AP Photo/RP)
זביגנייב בז'ז'ינסקי, 17 בספטמבר 1979 (צילום: AP Photo/RP)

הריאליזם של בז'ז'ינסקי, שהונחה בידי ערכים אוניברסליים, נראה קרוב יותר לאמנה הפוליטית של ארצות הברית כמדינה שהוקמה על בסיס עקרונות החלים "על כל אדם ובכל זמן", כפי שהתעקש אברהם לינקולן.

הריאליזם של בז'ז'ינסקי, שהונחה בידי ערכים אוניברסליים, נראה קרוב יותר לאמנה הפוליטית של ארה"ב. ויתור על עקרונות היסוד ה"מוסרניים ומטיפניים" אולי מתאים לרוח התקופה, אך ספק שיעמוד במבחן הזמן

ויתור על עקרונות היסוד של ארצות הברית בתור "מוסרניים ומטיפניים" ואימוץ הכוח כיחידת המידה היחידה במדיניות החוץ אולי מתאימים לאופייה הציני והעסקני של התקופה.

אך ריאליזם במדיניות חוץ המושתת על כבוד למה שמייצג גיבור שובר הקופות של הקיץ הזה – "אמת, צדק והדרך האמריקאית" – נראה הולם ומבטיח היום בדיוק כפי שהיה בימיו של בז'ז'ינסקי.

דניאל פריד הוא חוקר בכיר במועצה האטלנטית, לשעבר מתאם מדיניות הסנקציות בממשל אובמה ובכהונתו הראשונה של טראמפ, לשעבר עוזר שר החוץ לענייני אירופה ואירו-אסיה בממשלי אובמה וג'ורג' וו. בוש, ולשעבר שגריר ארצות הברית בפולין.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,943 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 26 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

דיווח: ארה"ב הזהירה את ישראל שלא לתקוף בביירות, מחשש לפגיעה במו"מ עם איראן

צה"ל העמיק את הפעולה בלבנון מעבר לקו הצהוב עקב איום הכטב"מים ● הוועדה למינוי בכירים עדיין סבורה כי מינוי גופמן ראוי, היו״ר גרוניס מתנגד ● האופוזיציה דורשת לכנס מיידית את ועדת הכנסת לקידום פיזור הכנסת ● מבקר המדינה: הממשלה לא ערוכה למתקפות סייבר, מערכות רגישות היו חשופות ● דיווח: קיש מתכוון לפטר את ראש ראמ"ה על רקע סערת הציונים הנמוכים

לכל העדכונים עוד 41 עדכונים

אהרן ברק - "כיפת הברזל" של הדמוקרטיה הישראלית

דמותו של אהרן ברק – כחוקר משפטי בעל שיעור קומה עולמי, כיועץ משפטי שנאבק ללא חת בשחיתות הציבורית וכשופט עליון פורץ דרך – מציבה אותו כאחד מהמאורות הגדולים של המשפט הישראלי. יחד עם זאת, מורשתו מצויה כיום בלב מחלוקת ציבורית עמוקה, החורגת בהרבה מכל דיון טכני בגבולות הפרשנות או בהיקף הביקורת השיפוטית.

בעוד שבקהיליית המשפט הבינלאומית נחשב ברק לאחד המשפטנים הבולטים של תקופתנו, בישראל נקשר שמו במאבק פוליטי וחברתי רחב על דמותה וזהותה של החברה הישראלית.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,195 מילים ו-2 תגובות

במזה"ת החדש, הבלוקצ'יין ניצח את הסנקציות

איראן גובה דמי מעבר לא חוקיים במצר הורמוז בהיקף של מיליארדים, ועוקפת את הסנקציות שהוטלו עליה באמצעות תשתית פיננסית פרטית הקשורה בטבורה לצמרת הממשל האמריקאי ולכלכלת ארה"ב בכללותה ● הממשל והרשויות בארה"ב פועלים מול התופעה בשני קולות מנוגדים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,143 מילים
אמיר בן-דוד

לכל סיום יש הטרלה חדשה

אחד המאפיינים של העידן המשונה שבו אנחנו חיים זה ששום דבר לא באמת נגמר. כל משא ומתן הוא פרומו לפיצוץ שמוביל לעוד סיבוב של ספקולציות שמובילות לנאום שמוביל לפגישת פסגה שמובילה למסיבת עיתונאים וחוזר חלילה ● וגם: חמינאי חוזר לאיים ● הצפון ממשיך לבעור ● חדשות משפטיות ● גל חום קיצוני באירופה ● ועוד...

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבית הקברות הצבאי בארלינגטון, וירג'יניה, 25 במאי 2026 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)
AP Photo/Alex Brandon

אנושיות בלב הכאוס - על העומדים בפרץ בפרעות הפרהוד

במרחב הציבורי העכשווי, הנטייה לשקוע אל תוך פריזמה קוטבית של "שחור ולבן" הופכת דומיננטית מתמיד. השנאה הנספגת בשיח האינטנסיבי אינה מותירה מקום למורכבות, והכללות גורפות מחליפות לעיתים קרובות את הדיון המושכל באחריות ובמוסר.

כמי שמרכז עיסוקה המקצועי הוא צמצום האלימות וקידום הסובלנות, אני מוצאת כי חיוני להאיר את אותם צמתי הכרעה מוסריים שבהם נשמר צלם האדם דווקא בשעות האפלות ביותר.

לילי הלפרין היא חוקרת, מרצה וראש "מרכז אמת" לקידום הסובלנות וצמצום האלימות. מאמריה עוסקים בסוגיות הבוערות של החברה והחינוך בישראל מתוך תפיסה המחברת בין אירועי העבר לאתגרי השעה והיא שותפה למאבקים חברתיים וחינוכיים לשיפור פניהם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 579 מילים

ריאיון המסע פורץ הדרך של הרופאה הדרוזית הראשונה

ד"ר נאדיה ח'יר, שזכתה בשבוע שעבר בפרס יוקרתי למנהיגות נשית, נזכרת בימים שבהם לנשים דרוזיות היה אסור לנהוג או ללמוד באוניברסיטה ● ההחלטה ללמוד רפואה נולדה מתוך רצון לעזור לנשים בקהילה שסירבו להיבדק אצל רופאים גברים – ודרשה פגישה חשאית עם מנהיג העדה כדי לקבל אישור חריג

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

האבולוציה לא עצרה לרגע

האבולוציה האנושית עדיין מתרחשת. אנחנו נוטים לחשוב על האבולוציה האנושית כעל סיפור עתיק שהסתיים כאשר האדם המודרני הופיע לפני מאות אלפי שנים. בתודעה הציבורית, האבולוציה שייכת לעידן המערות, לציידים-לקטים ולשלדים מאובנים.

אך מחקר חדש ומסקרן שפורסם בשנת 2026 בכתב העת המדעי היוקרתי Nature מציע תמונה שונה לחלוטין: האבולוציה האנושית לא רק שלא נעצרה, אלא האיצה באופן משמעותי דווקא בעשרת אלפים השנים האחרונות.

ד״ר אסנת רזיאל היא מומחית בכירורגיה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מאמר מאוד מעניין! אבולוציה מעצם מהותה היא תהליך של שינוי בהתאם לסביבה, ולכן אם הסביבה משתנה באופן דרסטי, גם האבולוציה אמורה להשתנות באופן דרסטי. מצד שני, גם אם הסביבה קפואה לחלוטין ו... המשך קריאה

מאמר מאוד מעניין!

אבולוציה מעצם מהותה היא תהליך של שינוי בהתאם לסביבה, ולכן אם הסביבה משתנה באופן דרסטי, גם האבולוציה אמורה להשתנות באופן דרסטי. מצד שני, גם אם הסביבה קפואה לחלוטין ואינה משתנה, האבולוציה רק תאט אבל לא תעצור לחלוטין: תמיד יהיה תהליך מסויים של שינויים בזמן לפי איזורים מקומיים בסביבה (הקפואה), לפי ההיסטוריה האינדבדואלית של הפרט ומשפחתו, ולפי הבדלים בתוך אותו מין ביולוגי. הרי אנחנו שונים זה מזה והדנ"א שלנו אינו זהה לחלוטין.

בעצם אפשר לתאר את תהליך האבולוציה כמו סימולציה עם רעש, שנע בשני צירים במקביל: רעש אחד הוא התפלגות סטטיסטית מסויימת – לצורף העניין גרדיינט נמוך כלשהו. והוא תמיד קיים סביב הממוצע. רעש שני קשור למרחק שבין אותו ממוצע לבין האופטימליות מבחינת הסביבה. דהיינו, אם האופטימליות מבחינת הסביבה היא A והממוצע הוא B, אז הרעש הוא פונקציה של המרחק ביניהם.

לצורך העניין, ננסה לכתוב זאת בצורה פיסיקלית. נניח שיש לנו טבלה שמכילה את כל בני האדם שחיו אי פעם בעולם; כל שורה בטבלה היא בנאדם אחד. הטבלה מכילה את העמודה T, שמייצגת את הזמן שאותו אדם נולד בו; את העמודה E שמכילה את תנאי הסביבה המסויימים שאותו אדם חי בה; את העמודה E_opt שמכילה את האסטרטגיה הביולוגית המתאימה ביותר לסביבה המסויימת הזאת (אני צריך לחשוב איך אפשר למדל דבר כזה); ואת העמודה X, שהיא ערך מספרי מסויים שמייצג את הפיזור של הדנ"א של אותו אדם ביחס לאחרים. את זה אני הייתי מחשב בעזרת אלגוריתם KNN עם 20 אלף מימדים – מספר הגנים שיש באדם. זה יצא ערך כמו (x1_1, x1_2, x1_3 …. x1_20000). ושיהיה בהצלחה עם המעבד של המחשב שלכם.

כעת נבנה מדד שמתאר תהליך אבולוציוני ונקרא לו UDI. הוא יחושב בצורה הבאה:
UDI(T=t) = func(abs(E_opt – mean(X))) + constant

זה מדד שמייצג את הלחץ על האוכלוסייה לעבור שינוי אבולוציוני. דהיינו, את "האנרגיה הפוטנציאלית" שחבויה בתוך הדנ"א של האוכלוסייה. ככל ש-UDI יותר גבוה, כך האבולוציה תהיה מהירה יותר. ומכאן נוכל להשוות את תהליך האבולוציה. למשל אם UDI(T=1) < UDI(T=2) אז האבולוציה תתרחש מהר יותר בזמן 2 מאשר בזמן 1.

אבל האם זה נכון? ובכן, זה לא באמת נכון. כי הרי אותו constant הוא לא באמת קבוע, אלא פונקציה מורכבת להחריד שתלויה במין הביולוגי הספציפי, ומן הסתם גם ב-E; ואותו E_opt אינו חד ערכי וייתכנו כמה וכמה E_opt עבור כל ערך E; ואותו X אינו באמת בר-חישוב, כי הגנים בוודאות קשורים איכשהו זה לזה. אבל מי יודע? יש מצב שזה יעבוד. אולי יום אחד אצליח לעשות דוקטורט…. חח

לפוסט המלא עוד 936 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בצפון, המורתע הפך למרתיע

יותר מ־130 תקיפות בשבוע אחד ו־11 חיילי צה"ל שנהרגו מאז הפסקת האש אינם עוד "הפרות" נקודתיות, אלא סימן לשינוי מאזן ההרתעה בצפון ● חזבאללה זיהה את נקודת התורפה הישראלית ברחפני הנפץ, הקפיא בפועל את תנועת הכוחות בתוך לבנון והרחיב בהדרגה את טווח הפגיעה גם לתוך ישראל ● כל עוד הדרג המדיני מרסן את התגובה, הארגון ימשיך לפרש את הזהירות הישראלית כחולשה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 850 מילים

תגובות אחרונות

הפלירטוט החרדי עם איזנקוט הוא בעיקר מסר לנתניהו

החרדים מנסים להחזיר לעצמם את מעמד לשון המאזניים באמצעות פלירטוט פומבי עם איזנקוט, אבל האיום על נתניהו נשען על בלוף כפול: הם לא באמת בדרך לממשלת מרכז–שמאל, ומתווה הגיוס של איזנקוט רחוק מאוד ממה שהם מבקשים ● המטרה הפוליטית ברורה: ללחוץ על הליכוד, לבלבל את הגוש שממול ולנסות להפוך את איזנקוט לגלגל חמישי בקואליציית נתניהו הבאה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 780 מילים

חלף עם הרוח

מה שהתחיל בהתעלמות מהתושבים הדרוזים, מסתיים ברפיסות וחוסר משילות ● ממשלת ישראל שלחה את חברת "אנרג'יקס" להקים טורבינות רוח בצפון רמת הגולן, וברגע האמת נטשה אותה לבד מול אלימות המפגינים ● המפכ"ל נתן את ברכת הדרך אבל לשטח הגיעו שישה שוטרים, ונתניהו הבטיח להקים צוות בין-משרדי אבל התאייד ● ניר ישועה, מנכ"ל אנרג'יקס: "ברמת הגולן לא הייתה משטרה ולא מדינה"

לכתבה המלאה עוד 1,484 מילים ו-2 תגובות

הקרב על הדמוקרטים מתחיל בכיבוש

ריאיון העיתונאי והיוצר הדוקומנטרי נועם שיזף קורא להתפקד לדמוקרטים כדי להקים בתוך המפלגה בלוק אנטי־כיבוש, שילמד מהמתנחלים בליכוד איך מפעילים לחץ פוליטי מבפנים ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר למה בעיניו הפלת ממשלת נתניהו אינה מספיקה, מדוע השמאל חייב לחזור לומר "כיבוש", ולמה אין דרך לסיים אותו בלי לשנות את האלקטורט היהודי

לכתבה המלאה עוד 1,948 מילים ו-4 תגובות

משחק כפול בביירות

נביה ברי, מנהיג תנועת אמל והשותף הבכיר של חזבאללה בדואופול השיעי בלבנון, פועל מאחורי הקלעים כדי לשמר את מעמדו הפוליטי ● בעוד שהרס כפרי הדרום מעורר זעם ציבורי גובר נגד ארגון הטרור, ברי ממתין לשעת כושר כדי להציג את עצמו כאלטרנטיבה מתונה – אך בינתיים ממשיך להעניק לחזבאללה מטרייה הפוליטית

לכתבה המלאה עוד 1,270 מילים

מופע ההתקרבנות של עו"ד ציון אמיר מול שופטי בג"ץ מוכיח כי מטרתו העיקרית של שר המשפטים היא לסחוט פרובוקציה ● למרות שהשר מייבש בתי משפט במכוון וממציא חוקי בחירה חדשים, נציגו מתעקש להציגו כמי שמציל את הסדר התקין ● השופטים, שמבינים את המלכוד, מנסים לאלץ את לוין למינויים טקטיים כדי לא להעניק לו עילה פוליטית נוספת להתנגחות במערכת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 930 מילים

נקמת העובדים של עידן הבינה המלאכותית

במשך שנים סיפרו לנו שהטכנולוגיה תחזק את כוחם של ההנהלה ובעלי המניות מול העובדים ● ההסכם שנחתם בין עובדי סמסונג להנהלת החברה מוכיח שלפעמים קורה ההפך: העובדים, שמחזיקים בידע הנדרש לייצור השבבים בחברה, הצליחו לכפות הסכם מהפכני למורת רוחם של בעלי המניות ● במסגרתו, הם הפכו לשותפים מלאים ברווחי החברה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 771 מילים

הסוס הטרויאני של חב"ד העיר את הרוב הדומם

מעקב זמן ישראל המחאה הציבורית בעקבות תחקיר זמן ישראל נושאת פירות: ראש עיריית רחובות מתחיל לסגת מההחלטה להציב בית כנסת בתוך בית ספר יסודי בעיר ● במקביל, הציבור החילוני התייצב בהמוניו לצד גלידריה שנפתחה בשבת וספגה התנכלויות מצד העירייה ● שוב הוכח כי לציבור יש יכולת להיאבק בהדתה ובפגיעה באיכות החיים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 810 מילים ו-2 תגובות

ישראל הפכה לשק החבטות של הקמפיינים המקומיים בארה"ב

מדמוקרטית בטקסס שמציעה לסרס "ציונים אמריקאים" ועד ציר רפובליקאי בקנטקי שלועג ליריבו על קשרים עם איפא"ק: שאלת הסיוע לישראל הפכה למטבע עובר לסוחר בבחירות האמצע בארה"ב ● עם תמיכה צונחת בקרב צעירים משני צידי המתרס הפוליטי, המועמדים מגלים שהדרך הקלה ביותר למשוך תשומת לב היא לתקוף את בת הברית במזרח התיכון ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

נראה שבישראל השלימו עם העובדה שאם אכן יושג הסכם מול טהרן, נושא הגרעין יידחה לסוף המשא ומתן ● בזמן שהאיראנים דורשים "הפסקת אש אזורית" שתגן על חזבאללה ומפשירים מיליארדים מקטאר, בירושלים מתמקדים בניסיון לוודא שארצות הברית תוציא את כל האורניום המועשר ● במקביל, רצף התאריכים שמתקרב דוחק את הנשיא האמריקאי להשיג שקט בכל מחיר ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 556 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.