התלבטתי רבות אם לכתוב עוד פוסט על יום הזקן הבינלאומי שחל היום, 1 באוקטובר. הרי כרגיל יצוצו כתבות קצרות בעיתונות. אזכור קטן במהדורות החדשות. פוסטים של משרדי הממשלה עם ברכות רשמיות. אולי גם סרטון נחמד של רשות מקומית.

כמובן שיהיו גם סיפורים קורעי לב. על עוני, על בדידות, על זקנים מתים שנשכחים בביתם. ובצדק. אבל הפעם החלטתי להביא משהו אחר. לא עוד מבט עייף וכואב בלבד. אלא קריאה לשינוי אמיתי.

כמובן שלרגל יום הזקן יהיו גם סיפורים קורעי לב. על עוני, על בדידות, על זקנים מתים שנשכחים בביתם. ובצדק. אבל הפעם החלטתי להביא משהו אחר. לא עוד מבט עייף וכואב בלבד. אלא קריאה לשינוי אמיתי

יום הזקן – תזכורת והזדמנות

יום הזקן הבינלאומי מצוין מאז החלטת האו"ם בשנת 1990. מדי שנה נבחר נושא חדש שמאיר זווית אחרת וקורא לפעולה. השנה, 2025, בחרו באומות המאוחדות נושא יוצא דופן:

"מבוגרים מובילים פעולה מקומית וגלובלית: השאיפות שלנו, הרווחה שלנו, הזכויות שלנו". 

המסר ברור, לא עוד התייחסות לזקנים כקבוצה מוחלשת בלבד, אלא הכרה בהם כסוכני שינוי וכבעלי חזון, ניסיון ויכולת להוביל תהליכים, מהשכונה ועד הבמה הבינלאומית.

מבט עולמי – מה עושים בעולם

העולם מזדקן בקצב מסחרר. לפי נתוני האו"ם, עד 2050 אחד מכל שישה אנשים יהיה מעל גיל 65. מדינות שונות כבר נערכות לכך. לא כאיום בלבד אלא כהזדמנות.

יפן – מאפשרת תעסוקת מבוגרים והכשרה מחדש. לפי דוח משנת 2022, שיעור השתתפות של אזרחים ותיקים בשוק העבודה, למעלה מ25%.

גרמניה – החל מינואר 25 נכנס חוק פנסיה חדש, המעודד פרישה מאוחרת באמצעות תמריצים כספיים למעסיקים. נפתחו תכניות לחזרה הדרגתית לשוק העבודה. לצד יוזמה פדרלית לשיפור סביבת עבודה למבוגרים.

קנדה – מקדמת קהילות בין-דוריות בהובלת ותיקים. פרויקטים סביבתיים וחינוכיים המחברים בין צעירים למבוגרים. מעודדת באמצעות מענקים כספיים יוזמות להפחתת בדידות.

במדינות הללו מבינים – מבוגרים אינם נטל אלא שותפים לעתיד טוב יותר. 

המסר של האו"ם בבחירת הנושא השנתי ביום הזקן ברור: לא עוד התייחסות לזקנים כקבוצה מוחלשת בלבד, אלא הכרה בהם כסוכני שינוי וכבעלי חזון, ניסיון ויכולת להוביל תהליכים, מהשכונה ועד הבמה הבינלאומית

מבט ישראלי – בין תרומה להזנחה

בישראל חיים כיום קרוב ל-1.3 מיליון אזרחים ותיקים, כ־13% מהאוכלוסייה. לפי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עד 2050 שיעורם יעלה לכ־18%.

המציאות מראה פער חד:

עוני – כ־20% מהאזרחים הוותיקים בישראל מתחת לקו העוני, שיעור גבוה משמעותית מהממוצע במדינות ה־OECD.

פנסיות – קצבת הזקנה עומדת על כ־1,700 ש"ח ליחיד או 2,600 ש"ח לזוג – סכום שאינו מאפשר קיום בכבוד.

בריאות – כ־40% מבני 65+ מתמודדים עם לפחות מחלה כרונית אחת, ושיעור המיטות הסיעודיות בישראל (29 לכל 1,000) נמוך בהרבה מהממוצע במערב.

תעסוקה – ישנה עלייה הדרגתית בשיעור המועסקים, אבל קיימים הבדלים משמעותיים בין גברים ונשים וגם פער בשיעורי תעסוקה מול מדינות כמו קנדה ויפן.

תחבורה ונגישות – 60% מהוותיקים בפריפריה מדווחים על קושי ממשי להשתמש בתחבורה הציבורית.

תרומה לחברה – על פי סקר הלמ"ס (2016), כ‑20% מבני 65 ומעלה עוסקים בפעילות התנדבותית. למעשה, שיעור זה גבוה מהממוצע הכללי של האוכלוסייה הבוגרת. האזרחים הוותיקים תורמים רבות לקהילה, בפעילויות חינוכיות, תרבותיות, חברתיות וסביבתיות. אם נוסיף את העזרה למשפחה נגיע לאחוזים גבוהים בהרבה. 

הפער צורם. תרומה אדירה מצד אחד והשקעה ציבורית חלקית בלבד מצד שני. מה צריך לעשות בישראל? זה הזמן לקרוא לממשלה, לכנסת ולמפלגות החדשות.  האזרחים הוותיקים אינם שולי החברה, הם במרכזה. 

הפער צורם. תרומה אדירה מחד והשקעה ציבורית חלקית בלבד מאידך. מה צריך לעשות בישראל? זה הזמן לקרוא לממשלה, לכנסת ולמפלגות – האזרחים הוותיקים אינם שולי החברה, הם במרכזה

הגיע הזמן לשינוי עמוק

1

הקמת משרד ממשלתי לענייני אזרחים ותיקים: נדרש משרד ממשלתי עצמאי, בראשות שר לענייני זקנה, שירכז את כלל הסוגיות: בריאות, פנסיות, תעסוקה, נגישות, דיור ושירותים חברתיים. כיום הנושאים מפוזרים בין משרדי ממשלה שונים. התוצאה היא טיפול מפוזר ללא תיאום, בזבוז משאבים וחוסר ראייה הוליסטית. משרד אחד – מדיניות כוללת.

2

הבטחת זכות להמשיך לעבוד ועידוד תעסוקת מבוגרים: יש לאפשר למבוגרים שמעוניינים בכך להמשיך בעבודה גם אחרי גיל הפרישה, בלי עונש כלכלי בקצבאות. יתרה מכך, יש לעודד מעסיקים להעסיק עובדים ותיקים באמצעות הטבות מס, קורסי הכשרה וגמישות בשעות.

3

נציגות ותיקה בכל ועדה פרלמנטרית, "אין עלינו בלעדינו": נדרשת קביעת מושבים ייעודיים לנציגי ציבור מהגיל השלישי בוועדות הכנסת ובמועצות מקומיות. מי שמושפע מהמדיניות חייב להיות חלק מקבלת ההחלטות.

4

שדרוג מערך הבריאות והתחבורה: שירותי בריאות מותאמים לגיל השלישי, זמינות רופאים גריאטריים בקהילה, ותחבורה ציבורית נגישה, עם דגש על אזורים פריפריאליים שבהם כיום קשה הרבה יותר להזדקן בכבוד.

נדרשת נציגות ותיקה בכל ועדה פרלמנטרית, "אין עלינו בלעדינו": קביעת מושבים ייעודיים לנציגי ציבור מהגיל השלישי בוועדות הכנסת ובמועצות מקומיות. מי שמושפע מהמדיניות חייב להיות חלק מקבלת ההחלטות

5

תכניות מנהיגות והעצמה אישית: הקמת מסגרות בהן אזרחים ותיקים מקימים ומובילים פרויקטים קהילתיים. מעורבים בחינוך ילדינו בבתי ספר,  משמשים כיועצים עסקיים ויזמים חברתיים. זהו מאגר כוח אדם וניסיון אדיר שחייבים להפעיל.

לסיום, מבט אישי

אני בוחרת לראות ביום הזה לא רק תזכורת לכאב ולעוני, אלא הזדמנות לשינוי עומק. הזדמנות להביט בעיניים של כולנו, הורים, סבים וסבתות ולומר:

אתם לא שקופים, אתם לא נטל, אתם חלק בלתי נפרד מהחברה שלנו, עם קול, עם מנהיגות, עם עתיד. העתיד של ישראל, כמו של כל מדינה, תלוי בשאלה אחת פשוטה. איך אנחנו מתייחסים למבוגרים שלנו? האם כמי שמחכים לקבל סיוע או כמי שמובילים אותנו קדימה?

הגיע הזמן להקים משרד לענייני האזרח הוותיק. הגיע הזמן לאפשר עבודה והובלה בגיל השלישי. הגיע הזמן להציב את האזרחים הוותיקים בשורה הראשונה של מקבלי ההחלטות.

אני בוחרת לראות ביום הזה לא רק תזכורת לכאב ולעוני, אלא הזדמנות לשינוי עומק. הזדמנות להביט בעיני כולנו, הורים, סבים וסבתות ולומר: אתם לא שקופים ולא נטל, אתם חלק בלתי נפרד מהחברה

כי הזדקנות האוכלוסייה היא פצצת הזמן האמיתית. זה האיום הגרעיני הבא. זה ה"האויב על הגדר", ואני מושכת בדש המעיל: קומו ועשו מעשה.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.