את המשפט הבא צריך לקרוא פעמיים כדי להאמין: קרוב לשלוש שנים מאז הקמת הממשלה, חלק משרי הממשלה טרם חתמו על הסדרי ניגוד עניינים, שעליהם הם אמורים לחתום בסמוך לתחילת כהונתם כשרים.
לא זו בלבד, אלא שחלק מהשרים – ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו – מעכבים במכוון את מאמצי הייעוץ המשפטי לממשלה להשלים את הסדרי ניגוד העניינים, כאשר הממשלה מתקרבת לשנה הרביעית והאחרונה לכהונתה.
המידע שומט הלסתות הזה נחשף בתשובה שהגישה בימים האחרונים הפרקליטות לעתירת התנועה למען איכות השלטון לבג"ץ מחודש פברואר השנה. אתמול (שלישי) הובאה העתירה לדיון בפני השופטים עופר גרוסקופף, יחיאל כשר ורות רונן.
לא רק שחלק משרי הממשלה משבשים במכוון את המאמצים להשלמת הסדרי ניגוד העניינים שלהם, אלא שלמעשה אין כל דרך לחייב אותם לשתף פעולה
במהלך הדיון התבררה, במענה לשאלתה של השופטת רונן, עובדה מדהימה נוספת: לא רק שחלק משרי הממשלה משבשים במכוון את המאמצים להשלמת הסדרי ניגוד העניינים שלהם, אלא שלמעשה אין כל דרך לחייב אותם לשתף פעולה. המנגנון הוא שצריך לסמוך על רצונם הטוב לשתף פעולה עם הייעוץ המשפטי. או בקיצור, לקוות לנס.
בתום הדיון הורו השופטים למדינה להגיש הודעה מעדכנת בתוך חודשיים, שבה היא אמורה להודיע על השלמת כלל הסדרי ניגוד העניינים עם חברי הממשלה, שטרם הושלמו.
השופטים כללו בהחלטתם משפט המכוון לעיני שרי הממשלה עצמם: "המשיבים הרלוונטיים" – הכוונה לשרים שאינם משתפים פעולה עם הייעוץ המשפטי ושבעניינם טרם גובש ההסדר – "מתבקשים לעשות ככל הנדרש על מנת להשלים עמידה בדרישות הדין עד למועד האמור".
עתירת התנועה, באמצעות עו"ד אורי הס, הוגשה כאמור למעלה משנתיים לאחר תחילת כהונתה של הממשלה, בדרישה פשוטה: שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה תפרסם את כלל הסדרי ניגוד העניינים שגובשו עבור שרי הממשלה וסגני השרים. זאת כפי שנקבע במסגרת "כללי ועדת אשר למניעת ניגוד עניינים", המשמשים הקוד האתי עבור חברי הממשלה מאז 1980.
תמונת המצב: מתוך 27 השרים וסגני השרים המכהנים כיום, נחתמו 22 חוות דעת למניעת ניגוד עניינים, ועוד שתי "טיוטות מחייבות" נמסרו לחברי הממשלה. שלוש חוות דעת נמצאות בתהליכי עבודה
הטענה הופנתה לכאורה כלפי היועצת, אך האשמים האמיתיים הם השרים: הממשלה הנוכחית היא הראשונה בתולדות המדינה ששריה מרשים לעצמם לא לשתף פעולה עם היועצת המשפטית, ונמנעים ממילוי חובותיהם בהתאם לדין. מעולם לא היה מצב שבו חלק ניכר משרי הממשלה נמנעו במשך תקופה כה ארוכה מלהסדיר את סוגיות ניגוד העניינים שלהם.
תגובת המדינה לעתירה, שהוגשה ערב הדיון על ידי מחלקת הבג"צים בפרקליטות, משקפת באופן חסר תקדים את המצב הבלתי אפשרי שבו מצויים אנשי מחלקת ייעוץ וחקיקה אל מול הדרג הפוליטי.
"רובן המוחלט של חוות הדעת הושלמו זה מכבר", הודיעה הפרקליטות בנימוס, והוסיפה: "אך במקרים ספורים, על אף מאמצי הייעוץ המשפטי לממשלה, לא הושלם תהליך גיבוש חוות הדעת, ונדרשות עדיין השלמות מגורמים שונים, לרבות ההתייחסות ממשרדי הממשלה ומחברי הממשלה".
וזוהי תמונת המצב ביחס לגיבוש הסדרי ניגוד עניינים עם חברי הממשלה: מתוך 27 השרים וסגני השרים המכהנים כיום, נחתמו 22 חוות דעת למניעת ניגוד עניינים, ועוד שתי "טיוטות מחייבות" נמסרו לחברי הממשלה. שלוש חוות דעת נמצאות בתהליכי עבודה.
"במקרים ספורים, על אף מאמצי הייעוץ המשפטי לממשלה, לא הושלם תהליך גיבוש חוות הדעת, ונדרשות עדיין השלמות מגורמים שונים, לרבות ההתייחסות ממשרדי הממשלה ומחברי הממשלה"
המספרים הללו אינם לוקחים בחשבון את כלל השרים וסגני השרים שפרשו מהממשלה, למשל נציגי הסיעות החרדיות – מבחינת היועצת המשפטית, בעת הנוכחית הם אינם רלוונטיים ולא נעשים מהלכים להשלמת חוות הדעת בעניינם.
ביחס לראש הממשלה נתניהו – בעניינו נמצאת בתוקף חוות דעת הנובעת ממצבו כנאשם בפלילים, ובמקביל נעשים מאמצים לגיבוש חוות דעת כללית למניעת ניגוד עניינים בעניינו, בנושאים שאינם קשורים להליכים הפליליים המתנהלים נגדו
חוות דעת זו טרם הושלמה, התבקשו השלמות שונות מעורכי דינו של נתניהו, השלמות כאלה נמסרו במרץ 2025 ובאוגוסט 2025, והשלמה נוספת מטעם נתניהו אמורה להימסר בימים הקרובים.
הגורם המיניסטריאלי הבעייתי הנוסף בהקשר של גיבוש חוות דעת למניעת ניגוד עניינים הוא, שלא במפתיע, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. תחילה, לקח לו שמונה חודשים למסור את תשובותיו לשאלון הראשוני שנמסר לו עם מינויו לתפקידו. לאחר מכן הוא התעלם מפניות חוזרות ונשנות להשלמת פרטים. מכתבים מהמשנה ליועצת, ד"ר גיל לימון, ממאי ומנובמבר 2024, לא נענו.
ההתייחסות מטעמו של בן גביר הועברה בסופו של דבר לפני שבועיים, ובמשרד המשפטים עמלים כעת על גיבוש טיוטה מחייבת בעניינו.
אפשר להתווכח על פרק הזמן הסביר שניתן ליטול, אך לא ניתן לטעון ששלוש שנים הן פרק זמן העומד במבחן הסבירות או ההיגיון
בעניינם של שר הביטחון ישראל כ"ץ, שר התפוצות עמיחי שיקלי, שרת החדשות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל, וסגנית שר החוץ שרן השכל, נמסרו טיוטות מחייבות של חוות דעת, אך טרם נחתם הסדר סופי.
בעניינו של השר זאב אלקין, השר הנוסף במשרד האוצר, טרם חוברה אפילו טיוטה מחייבת. כך גם ביחס לכהונתו של השר חיים כץ כשר הבינוי והשיכון, ובתפקידיו כשר הבריאות ושר הרווחה, שטרם אושרו על ידי הכנסת.
היועצת אינה מכחישה את טענת התנועה לאיכות השלטון כי קיימת חובה לערוך הסדרי ניגוד עניינים לשרים ולסגני השרים מייד עם כניסתם לתפקידם, אולם מציינת ש"לא ניתן להתנות את תחילת כהונתם של חברי הממשלה בהסדרה מוקדמת של ניגוד עניינים".
איש לא טען שיש להסדיר את נושא ניגוד העניינים של השרים בטרם כניסתם לתפקידם. החובה היא לגבש ולחתום על הסדר כזה מייד לאחר תחילת כהונתם.
אפשר להתווכח על פרק הזמן הסביר שניתן ליטול, אך לא ניתן לטעון ששלוש שנים הן פרק זמן העומד במבחן הסבירות או ההיגיון. פתרון הביניים של היועצת המשפטית הוא כי טיוטות הסדרי ניגוד העניינים שגובשו בעניינם של השרים הסוררים אינן סופיות, אך הן נחשבות, לטענתה, מבחינת הדין כ"טיוטות מחייבות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
למה שהשרים יטרחו להסדיר את ניגוד העניינים כאשר ראש הממשלה הוא ניגוד עניינים ענק ומהלך. כל זאת תודות ל-11 שפני בג"צ שחשבו שראש ממשלה יכול לכהן בזמן משפטו – הם לא הביאו בחשבון שראש הממשלה הזה הוא נוכל נרקיסיסט חסר מעצורים, ואשכרה האמינו לו שהוא מסוגל לעשות בשעה מה שלפיד לא עושה בשנה, יוכל להתייצב לעדות, ויחתום על הסדר ניגוד עניינים שגם יקיים. או התמימות…
כעת ברור לכל בר דעת שמעשית זה בלתי אפשרי ולכן לאור הראיות החדשות ולאור כך שהחשוד מרח את משפטו שעוד מתנהל, ראוי לפתוח את הנושא ולדון בכך שוב לקראת הבחירות הבאות.