בשבוע האחרון חמאס הפתיע. החזרת ארבעת החיילים החללים – אסף חממי, עומר נאוטרה, איתי חן ועוז דניאל – סתרה בבת אחת את ההערכה הישראלית כי ארגון הטרור יחזיק בהם עד הרגע האחרון של שלב א' בעסקה.

לצעד הזה של חמאס עשויות להיות כמה פרשנויות. הראשונה: הופעלו עליו לחצים כבדים מצד המתווכות, בהמשך ללחץ האמריקאי עליהן. אפשרות נוספת היא שחמאס מרגיש בטוח מספיק בהבטחות שניתנו לו לקראת שלב ב', ולכן מחזיר גם את מי שבעבר נחשבו מבחינתו "נכסים".

בשעת כתיבת שורות אלה עדיין לא ברור אם הדיווחים מרצועת עזה על מציאת גופתו של הדר גולדין נכונים, אף שקיימת אופטימיות רבה בצד הישראלי. אלא שבישראל צריכים להיערך לכך שחמאס ידרוש מחיר עבור ההתגמשות שלו.

"לצבא האמריקאי יש מאות נעדרים ממלחמת וייטנאם והם המשיכו הלאה… הם חושבים כנראה שבישראל יכולים להתיישר לפי העיקרון הזה. יש כאן פער מובנה בין תפיסות בסיסיות של שני הצדדים"

בינתיים, הלחץ האמריקאי להתקדם לשלב ב' של העסקה נתקל בסירוב ישראלי. בדיון הקבינט ביום חמישי עלתה שוב האפשרות לאפשר למחבלים הכלואים במנהרות בחאן יונס וברפיח – שני מתחמי מנהרות, חלקן שייכות למתחם הפיקוד של יחיא סנוואר – לצאת ללא נשק לשטח שבשליטת חמאס.

הרמטכ"ל אייל זמיר היה נחרץ מאוד בעמדתו: או מוות או כניעה. "שירימו ידיים ונוליך אותם עם פלנלית על העיניים לקציעות" – כך תיאר זאת גורם המצוי בפרטי הדיון. לצד זאת הבהיר זמיר כי צה"ל יבצע כל הוראה של הדרג המדיני, גם אם היא מנוגדת לעמדתו המקצועית.

הרמטכ"ל אייל זמיר תועד כשהוא יוצא מבית הוריו של החלל החטוף הדר גולדין, 8 בנובמבר 2025 (צילום: אלון גלבוע)

לא מן הנמנע שהמהירות שבה הודיע חמאס על מציאת גופתו של גולדין היא ניסיון להעביר את הלחץ לישראל ולאפשר את יציאת המחבלים הלכודים ללא קרב. בדיון הקבינט עלתה גם האפשרות להגלותם כצעד הרתעתי־תודעתי, אך בשלב זה הרעיון לא התקדם לדיון מעשי.

גורם ישראלי המצוי בתמונת המגעים מול האמריקאים תיאר לזמן ישראל בסוף השבוע את הדינמיקה בצד האמריקאי. זו התרשמותו האישית, אך היא מלמדת לא מעט על ההמשך. לדבריו: "יש הרגשה בצד הישראלי שכאשר החטופים החיים חזרו, מבחינת האמריקאים שלב א' הסתיים.

תפיסתית, ארה"ב כבר נמצאת מבחינתה בשלב ב', בעוד שישראל אינה רואה את סיומו של שלב א' עד אשר אחרון החללים יוחזר

"לצבא האמריקאי יש מאות נעדרים ממלחמת וייטנאם והם המשיכו הלאה… הם חושבים כנראה שבישראל יכולים להתיישר לפי העיקרון הזה. יש כאן פער מובנה בין תפיסות בסיסיות של שני הצדדים".

התיאור הזה מסביר את הלחץ האמריקאי בימים האחרונים על ישראל להתקדם, גם אם חמאס גורר רגליים בנושא החטופים. תפיסתית, ארה"ב כבר נמצאת מבחינתה בשלב ב', בעוד שישראל אינה רואה את סיומו של שלב א' עד אשר אחרון החללים יוחזר.

חיילי צה"ל מצדיעים לארונות שלושת החטופים – עומר נאוטרה, אסף חממי ועוז דניאל – שהתקבלו מחמאס. 2 בנובמבר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

הדבר זה עלה גם מהודעת הרמטכ"ל אמש (שבת) לאחר ביקורו אצל משפחת גולדין – "הרמטכ"ל עמד מחויבות צה"ל להשבת כלל החללים החטופים […]" – וגם מדברי שר הביטחון שהגיע אחריו: "עד להשבת החללים ועד למנהרה האחרונה, נמשיך לפעול בעוצמה למימוש יעדינו בעזה".

ההערכה במערכת הביטחון היא שחמאס יכול להשיב לפחות עוד שניים או שלושה חטופים בתוך ימים ספורים; העובדה שאינו עושה זאת משקפת רצון להרוויח זמן ולמתוח עוד קצת את הציבור הישראלי. מבחינתו – Win–Win.

וכאן תימדד סבלנותו של איש אחד: הנשיא דונלד טראמפ. בעבר הוא הוכיח שהוא יודע "לקפל" את נתניהו כשהוא רוצה. לכן, לא מן הנמנע שלקראת שלב ב', זה יקרה שוב

השאלה היא מה תעשה ישראל כאשר חמאס יתקשה להגיע לאחרון החללים החטופים. האם בשלב הזה תיכנע ללחץ האמריקאי להתקדם לשלבים הבאים של ההסכם אף שחמאס לא עמד במלוא התחייבויותיו?

מעבר לסכנה הפוליטית לממשלה מצד איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', נראה שראש הממשלה יתקשה בשנת בחירות לשווק לציבורו שתי תמונות קשות: הראשונה – אזרחים ישראלים המוחזקים בידי ארגון טרור שנתיים לאחר פרוץ המלחמה; השנייה – מאות מחבלים יוצאים בחיים, ועוד במסגרת הסכם, ממנהרות שבשליטת צה"ל. מבחינת נתניהו זו בבעיה פוליטית מהותית, ומכאן נובעת עקשנותו שלא להתקדם לשלב ב'.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים בבית הלבן, 29 בספטמבר 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

וכאן תימדד סבלנותו של איש אחד: הנשיא דונלד טראמפ. בעבר הוא הוכיח שהוא יודע "לקפל" את נתניהו כשהוא רוצה – בעסקת החטופים בינואר 2024 לקראת כניסתו לבית הלבן, ובשיחת ההתנצלות לקטאר מהחדר הסגלגל. לכן, לא מן הנמנע שלקראת שלב ב', שהנשיא טראמפ רואה בו הישג אישי, זה יקרה שוב.