ילדי עזה החלו לחזור לבתי הספר לאחר כשנתיים של מלחמה שבהן מערכת החינוך ברצועה כמעט לא פעלה, כשעשרות אלפים חוזרים לכיתות המנוהלות בידי אותה סוכנות של האו"ם, שלדברי מבקריה שטפה במשך עשרות שנים את מוחות הפלסטינים בשנאה לישראל.
כ־30 אלף תלמידים חזרו ללמידה פרונטלית בבתי ספר שמפעילה אונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים, כך לדברי דובר הסוכנות בעזה, עדנאן אבו חסנה.
אחרים לומדים בבתי ספר שמפעילות עמותות שונות, וגם בתי ספר פרטיים שגובים שכר לימוד החלו לצוץ. עם זאת, מערכת החינוך הציבורית המנוהלת בידי הממשלה ברצועה – שבה למדו לפני המלחמה כ־300 אלף ילדים – עדיין מושבתת.
התלמידים בבתי הספר של אונר"א אינם יכולים לשוב לכיתות עם שולחנות ולוחות, בשל נזקי המלחמה הנרחבים והעובדה שרוב בתי הספר הפכו למקלטים לעקורים. במקום זאת, תיעודים מעזה מראים תלמידים יושבים על הרצפה בבניינים הרוסים או באוהלים.
דוח שהוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם ביוני האחרון מצא כי למעלה מ־90% מהאוניברסיטאות ובתי הספר בעזה ניזוקו או נהרסו לחלוטין כתוצאה מפעולות ישראל
דוח שהוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם ביוני האחרון מצא כי למעלה מ־90% מהאוניברסיטאות ובתי הספר בעזה ניזוקו או נהרסו לחלוטין כתוצאה מפעולות ישראל – בהפצצות, בירי תותחים, בשריפות ובפיצוצים מבוקרים.
???? Palestinian children are trying to continue their education under difficult conditions in a UNRWA building in Deir al-Balah, Gaza
???? Educational activities have been suspended in Gaza for nearly 2 years, as bombs have destroyed most schools, and the remaining buildings have… pic.twitter.com/GX5kgKhti2
— Anadolu English (@anadoluagency) November 5, 2025
גם כיום, בבתי הספר של אונר"א שעדיין עומדים על תילם, משפחות עקורות ממשיכות למצוא מקלט – מה שמונע חזרה מלאה ללימודים סדירים. דובר אונר"א בעזה, עדנאן אבו חסנה, מודע היטב למצב – אך אינו מתייאש.
"אנחנו עובדים עם מה שיש לנו", אמר אבו חסנה לזמן ישראל בראיון מקהיר, לשם עבר מעזה במהלך המלחמה. "התחלנו ב־1949 באוהלים – ועכשיו אנחנו מתחילים שוב באוהלים".
אונר"א הוקמה כדי לטפל בפלסטינים שנעקרו במהלך מלחמת העצמאות של ישראל ב־1948, ומאז היא ממשיכה לספק שירותי חינוך ובריאות חינם למיליוני פלסטינים בעזה, בגדה המערבית, בלבנון, בסוריה ובירדן, מצאצאי אותם פליטים ראשונים.
הרצועה מהווה למעלה ממחצית מכ־550 אלף התלמידים שאונר"א משרתת – כמעט 300 בתי ספר לימדו כ־290 אלף תלמידים עזתים נכון ל־2022, מתוך כ־600 אלף שלמדו ברצועה לפני המלחמה. רק צאצאי פליטים זכאים ללמוד בבתי הספר של אונר"א.
רוב מי שלא למדו בבתי ספר של אונר"א למדו בבתי ספר ממשלתיים, שהמשיכו להשתמש בתוכנית הלימודים של הרשות הפלסטינית גם לאחר שחמאס השתלט על עזה
רוב מי שלא למדו בבתי ספר של אונר"א למדו בבתי ספר ממשלתיים, שהמשיכו להשתמש בתוכנית הלימודים של הרשות הפלסטינית גם לאחר שחמאס השתלט על עזה.
מחקרים שנערכו במשך שנים מצאו כי חלק מהחומרים הנלמדים בבתי ספר של הרשות ושל אונר"א בעזה ובגדה כללו הסתה לאלימות נגד ישראל, שלילת לגיטימיות למדינת ישראל ותכנים אנטישמיים או גזעניים.
אונר"א מלמדת בעזה ובגדה באמצעות ספרי לימוד שמספקת הרשות הפלסטינית, ובאלו נמצאו תכנים בעייתיים – כמו אי־הכרה בישראל והסתה לאלימות נגד ישראלים.
מחקר שנערך לפני 7 באוקטובר 2023 על חומרי לימוד משלימים שכתבה אונר"א במיוחד לעזה מצא גם בהם תכנים בעייתיים.
מרקוס שף, מנכ"ל ארגון פיקוח על תוכני לימוד IMPACT-SE, אמר לזמן ישראל כי אונר"א ככל הנראה ממשיכה להשתמש בעזה בחומרי לימוד בעייתיים של הרשות הפלסטינית, למרות הבטחותיה לבצע רפורמות ולהסיר תכנים פוגעניים.
"הספרים האלה אנטישמיים ומסיתים לאלימות", אמר שף לזמן ישראל. "כפי שאמרנו פעמים רבות, אונר"א הפרה את חובת האחריות שלה כלפי התלמידים שהיא מלמדת וכלפי הקהילה הבינלאומית".
"הספרים האלה אנטישמיים ומסיתים לאלימות", אמר שף לזמן ישראל. "כפי שאמרנו פעמים רבות, אונר"א הפרה את חובת האחריות שלה כלפי התלמידים שהיא מלמדת וכלפי הקהילה הבינלאומית"
אבו חסנה דחה את ההאשמות הללו. "יש לנו פלטפורמה שמציגה את כל תוכנית הלימודים שלנו, והיא נקייה לחלוטין. זו תוכנית לימודים חפה מהסתה – תוכנית שמדברת על שוויון, זכויות אדם וסוגיות מגדריות".
באתר האינטרנט של אונר"א מופיעה רק גרסה חלקית של חומרי ההוראה שבהם היא משתמשת, תוך השמטת מקצועות וספרי לימוד מסוימים.
בתי הספר הממשלתיים עדיין סגורים
מלבד כמה בתי ספר שנפתחו מחדש במהלך הפסקת האש בת חודשיים בינואר ובפברואר השנה, מערכת החינוך בעזה מושבתת למעשה מאז תחילת המלחמה, עם מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר.
במהלך המלחמה הדגישה אונר"א כי המשיכה להעניק חינוך מרחוק, שאִפשר לתלמידים להוריד חומרי לימוד דרך טלפונים ניידים. לפי דיווחים, מאות אלפי תלמידים בעזה נרשמו למסלול הלמידה המקוון הזה. עם זאת, הסוכנות הודתה שהאפשרות הזו הייתה מוגבלת מאוד – זמינה רק לבעלי גישה למכשירים סלולריים ולחשמל.
במהלך המלחמה הדגישה אונר"א כי המשיכה להעניק חינוך מרחוק, שאִפשר לתלמידים להוריד חומרי לימוד דרך טלפונים ניידים. לפי דיווחים, מאות אלפי תלמידים בעזה נרשמו למסלול הלמידה המקוון הזה
גם הרשות הפלסטינית הפעילה תוכנית למידה מרחוק לתלמידי עזה. לפי מחקר שפורסם על התוכנית, חלק מהחומרים שנכתבו במיוחד עבור תלמידי עזה בתנאי המלחמה הכילו תכנים אנטי־ישראליים ואנטישמיים.
שובם של תלמידים לכיתות הלימוד הפיזיות בשבועות האחרונים מסמן, לדברי גורמים באונר"א, את תחילתה של חזרה הדרגתית ללמידה פרונטלית מלאה.
"פתחנו 467 מרכזי למידה ברחבי הרצועה, בתוך 67 מקלטים לעקורים", אמר אבו חסנה. "ישנם 8,000 מורים, והשיעורים מחולקים לשתי משמרות – בוקר וצוהריים".
הסוכנות מפעילה בתי ספר רק באזורים בעזה שצה"ל נסוג מהם – כולל מרכז הרצועה, חאן יונס ועיר עזה.
"אנחנו לא יכולים לעבוד באזורים שנמצאים תחת שליטה צבאית או כאלה שאינם בטוחים, אבל רוב האנשים נמצאים ממילא במערב עזה. אנחנו עובדים עם מה שיש – גם בלי ספרים – אבל הפעילות שלנו נמשכת", אמר.
"אנחנו לא יכולים לעבוד באזורים שנמצאים תחת שליטה צבאית או כאלה שאינם בטוחים, אבל רוב האנשים נמצאים ממילא במערב עזה. אנחנו עובדים עם מה שיש – גם בלי ספרים – אבל הפעילות שלנו נמשכת"
לעומת זאת, בתי הספר שפעלו בעבר תחת ממשלת חמאס בעזה טרם שבו לפעילות. לא פורסמה הצהרה רשמית מצד רשויות השלטון בעזה או מצד חמאס בנוגע לפתיחה מחודשת של בתי הספר הממשלתיים, וגם לא נראו תיעודים חזותיים לכך.
עיז א־דין שחאב, תושב מרכז עזה, סיפר לזמן ישראל כי כמה מורים לשעבר מבתי הספר הממשלתיים מתנדבים ללמד ילדים בבתי הספר היסודיים.
התוכנית האמריקאית לשיקום עזה לאחר המלחמה אינה מפרטת מי יהיה אחראי על מערכת החינוך ברצועה, או אם אונר"א תמשיך למלא את התפקיד הזה.
לפי התוכנית, העניינים האזרחיים – שככל הנראה כוללים גם את החינוך – יופקדו בידי ועדה מנהלית זמנית של טכנוקרטים פלסטינים שתנהל את הרצועה.
לפי דיווחים בתקשורת הערבית, הוועדה טרם הוקמה בשל מחלוקות פנימיות בין חמאס לרשות הפלסטינית, וכן עקב חילוקי דעות בין הפלסטינים לישראל בנוגע לזהות חברי הוועדה ומי שיעמוד בראשה.
בלי פיקוח, אבל עם שכר לימוד
מעבר לאונר"א, פועלות כיום בעזה עשרות מסגרות וארגונים נוספים בתחום החינוך. חלקם הם ארגונים הומניטריים שפעלו בתחום גם במהלך המלחמה והרחיבו מאז את פעילותם, ואחרים נכנסו לתחום רק לאחרונה – כשהפסקת הלחימה אפשרה חזרה נרחבת יותר ללמידה פרונטלית.
מעבר לאונר"א, פועלות כיום בעזה עשרות מסגרות וארגונים נוספים בתחום החינוך. חלקם הם ארגונים הומניטריים שפעלו בתחום גם במהלך המלחמה והרחיבו מאז את פעילותם, ואחרים נכנסו לתחום רק לאחרונה
תיעוד ששודר באל־ג'זירה ב־27 באוקטובר הראה בית ספר שפועל באוהלים בדיר אל־בלח, המנוהל בידי ארגון הצדקה הבריטי המוסלמי Human Appeal. ב־30 באוקטובר פרסם פהיז אבו שמאלה, לשעבר ראש עיריית חאן יונס, סרטון שבו תיעד את עצמו מבקר בבית ספר בעיר שמפעיל ארגון הסיוע האמריקאי LIFE.
תיעודים נוספים הראו בתי ספר אחרים – מבלי שיהיה ברור מי מפעיל אותם – ובהם גם בית ספר חדש שנראה בדיווח של אל־ג'זירה מ־2 בנובמבר משכונת זיתון בעיר עזה. לפי הדיווח, לומדים בו כ־300 תלמידים.
לא ברור איזו תוכנית לימודים משמשת בבתי ספר אלה – בין אם מופעלים בידי ארגוני סיוע ובין אם על ידי גורמים מקומיים אחרים. אף אחד מהארגונים לא פרסם באתריו או בהצהרות רשמיות פרטים על חומרי ההוראה שלהם, ואין כיום שום גורם שמפקח או עוקב אחר מה שנלמד בהם.
בעוד שרוב שני מיליון תושבי עזה נמצאים בחלקה המערבי של הרצועה, הנתון לשליטת חמאס לכאורה, לפי הערכות מערכת הביטחון הישראלית יש גם עשרות אלפי אזרחים באזורים הנתונים לשליטת צה"ל או בארבעה אזורים שבהם פועלות מיליציות הנתמכות בידי ישראל.
לפי הערכות מערכת הביטחון הישראלית יש גם עשרות אלפי אזרחים באזורים הנתונים לשליטת צה"ל או בארבעה אזורים שבהם פועלות מיליציות הנתמכות בידי ישראל
הוותיקה שבהן, בראשות יאסר אבו שבאב, מפעילה לפי דיווחים בית ספר זה כמה חודשים, ובו כמה מאות תלמידים.
תיעוד שפורסם באוגוסט הראה תלמידים לומדים שם על סובלנות ושלום. לפי גורמים במיליציה, הם מסתמכים על ציוד שסופק להם מישראל.
תושבי עזה אומרים שגם בתי ספר וגני ילדים פרטיים שגובים שכר לימוד נפתחים ברחבי הרצועה. לפני המלחמה גבו רק אחוז קטן ממוסדות החינוך הפרטיים בעזה שכר לימוד חודשי, בעוד שמוסדות אונר"א והממשלה פעלו בחינם למעט תשלומים סמליים.
לפני המלחמה פעלו בתי הספר הפרטיים בעזה רק לאחר שקיבלו רישיון מהממשלה. כיום הם פועלים ללא פיקוח, ורבים מהם נראים כמיזמים למטרות רווח המנוהלים בידי אנשי עסקים מקומיים. אך עם סגירת בתי הספר הממשלתיים ומחסור במקומות פנויים בבתי הספר החינמיים של העמותות, הורים עזתים רבים נאלצים לשלם כדי שילדיהם ילמדו.
"אני לא יודע אם אצליח לעמוד בתשלומים", אמר ענאס ערפאת, אב לשלושה מעיר עזה, שרשם לאחרונה את בנו בן השש לבית ספר פרטי. "היעדר הכנסה מקשה מאוד".
"אני לא יודע אם אצליח לעמוד בתשלומים", אמר ענאס ערפאת, אב לשלושה מעיר עזה, שרשם לאחרונה את בנו בן השש לבית ספר פרטי. "היעדר הכנסה מקשה מאוד"
בנו הצעיר, בן חמש, שואל כל הזמן מתי יוכל ללכת לגן. אך כשבתי הספר גובים 800 שקלים לחודש ועוד 500 שקלים דמי הרשמה, אומר עורך הדין המובטל שהחשבון פשוט לא מסתדר.
"הוא ממשיך לשאול מתי ארשום אותו, אבל המחירים גבוהים מאוד כשאין לנו הכנסה", אמר ערפאת.
מועין חילו, תושב נוסף של עזה, ציין כי למרות דמי הלימוד, חלק מהגנים ובתי הספר הפרטיים עדיין פועלים באוהלים – בשל ממדי ההרס ברצועה. בתי הספר הם רק חלק אחד מחיי היום־יום בעזה שיידרשו זמן רב להשתקם מהמלחמה, הוסיף.
"בתי הספר הממשלתיים עדיין לא נפתחו, כי אנשים גרים בהם. לרוב עזה אפילו אין מים זורמים", אמר חילו. "עזה הרוסה בכל מובן".

























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו