שר החוץ של ארצות הברית, מרקו רוביו, אומר כי וושינגטון "אופטימית" לגבי הסיכויים להקים כוח ייצוב בינלאומי בעזה, וכי היא פועלת לקדם טיוטה חדשה במועצת הביטחון של האו"ם לשם הקמת הכוח.

"אנחנו מתקדמים היטב בנוסח ההחלטה, ואני מקווה שנראה פעולה בעניין הזה ממש בקרוב. איננו רוצים לאבד מומנטום", אמר רוביו לכתבים בקנדה, שם השתתף בפסגת ה־G7.

כוחות צה"ל ברצועת עזה, נובמבר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

ארצות הברית מעוניינת להביא בימים הקרובים להצבעה את ההחלטה שתיצור את המנדט הבינלאומי להקמת כוח ה־ISF, כך אמר דיפלומט מערבי לזמן ישראל.

משימה נפרדת שעומדת בפני ארה"ב היא לשכנע מדינות לתרום כוחות לכוח, שכן רבות מאותן מדינות מציינות בשיחות פרטיות שאינן מעוניינות לשלוח חיילים לאזור לחימה שבו יצפו מהם להשתמש בכוח לפירוק חמאס מנשקו.

טיוטת ההחלטה העדכנית, שהגיעה אתמול לידי זמן ישראל, מציינת כי ייתכן שה־ISF יקבל מנדט לבצע פעולות כאלה.

הכוח "ייצב את המצב הביטחוני בעזה באמצעות הבטחת תהליך הפירוז של רצועת עזה, כולל השמדה ומניעה של שיקום התשתיות הצבאיות, הטרוריסטיות וההתקפיות, וכן פירוק קבוע מנשק של ארגונים חמושים שאינם מדינתיים", כך קובעת טיוטת ההחלטה.

כשנשאל אם ה־ISF יהיה כוח לאכיפת שלום (peace enforcement) ולא רק כוח לשמירת שלום (peacekeeping), אמר רוביו: "הוא לא אמור להיות כוח לוחם".

רוביו טען כי "ההסכם שנחתם ושכל הצדדים הסכימו עליו קורא לפירוק חמאס מנשקו", כשהוא ככל הנראה מתייחס לתוכנית 20 הסעיפים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לסיום המלחמה בעזה, אלא שההסכם הזה לא נחתם על ידי שום מדינה. אומנם עשרות מדינות העניקו לו רמות שונות של תמיכה מילולית, וראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל אותו בעל פה בספטמבר, אולם ההסכם שנחתם בפועל בין ישראל לחמאס ב־9 באוקטובר עסק רק בהפסקת אש ראשונית, נסיגת צה"ל, חילופי חטופים ואסירים והסדרי סיוע הומניטרי.

פעילי חמאס וחברים בוועד הבינלאומי של הצלב האדום מחפשים בין ההריסות בעיר עזה אחר גופות שישראל תובעת את השבתן, 3 בנובמבר 2025 (צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)

גורמים אמריקאיים טענו כי מנהיגי חמאס התחייבו להתפרק מנשק בפגישה שקיימו עם יועציו הבכירים של טראמפ בערב חתימת הפסקת האש. חמאס, מצידו, דחה שוב ושוב בפומבי את האפשרות שיתפרק מנשקו.

"באשר לפירוז – זו התחייבות שחמאס נתן. זו התחייבות שכל השותפים שלנו בעסקה הזאת נתנו, ואנחנו מצפים שמדינות אלו יפעילו לחץ על חמאס לעמוד בהתחייבות הזאת", אמר רוביו.

"השאלה היא מי יעמוד על הקו הזה ומעבר לו כדי לספק ביטחון? משום שיהיה צורך בביטחון אם רוצים להציף את עזה באמת [בסיוע], במיוחד באזור האדום שאינו בשליטה ישראלית. אם באמת רוצים לראות זינוק משמעותי, לא רק בסיוע הומניטרי אלא גם בשיקום – צריך ביטחון, וזה לא יכול להיות חמאס", הוא הוסיף.

שר החוץ נשאל לאחר מכן אם כוח ה־ISF ייפרס בצד המערבי של הקו הצהוב, הנמצא כיום בשליטת חמאס. רוביו אמר שהמטרה היא שלבסוף לא יהיה קו צהוב כלל – מה שיביא לכך שישראל תיסוג מכל הרצועה ושחמאס לא ישלוט באף חלק ממנה.

"בטווח הארוך, אף חלק מהרצועה לא צריך להיות תחת שליטת חמאס. צריכה להיות ישות פלסטינית אזרחית שמנהלת את עזה, והמטרה היא להקים אותה, לתת לה יכולות, לאפשר לה לצמוח הן מבחינת יכולת והן מבחינת אמינות, ובסופו של דבר היא תהיה זו שתשלוט בעזה," הוא המשיך.

"הישראלים לא רוצים לשלוט בעזה, אנחנו לא רוצים לשלוט בעזה, ואף מדינה במזרח התיכון לא רוצה לשלוט בעזה. אבל יידרש זמן לבנות את היכולות הללו, ובינתיים מישהו חייב לספק את הביטחון", אמר רוביו, כשהוא מתייחס לכוח ה־ISF.

שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו משוחח עם עיתונאים לאחר ביקורו במרכז התיאום האזרחי־צבאי בדרום ישראל, 24 באוקטובר 2025 (צילום: Fadel Senna / Pool Photo via AP)

מכתב הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לנשיא יצחק הרצוג, שבו ביקש לחון את ראש הממשלה בנימין נתניהו, אינו חלק מיוזמה רחבה יותר הקשורה להפסקת האש בעזה או להסכמי אברהם, כך אומר גורם אמריקאי לזמן ישראל.

הגורם מאשר דיווח באתר Axios, ומדגיש כי אין בסיס להשערות שלפיהן טראמפ מפעיל לחץ לחון את נתניהו בתמורה לכך שראש הממשלה יעשה ויתורים בנושא הפלסטיני כדי לשמר את הפסקת האש או להרחיב את הסכמי אברהם.

שר החוץ של ארצות הברית, מרקו רוביו, אומר שיש "מידה מסוימת של חשש" מפני אירועים בגדה המערבית שעלולים לפגוע במאמצים לשמור על הפסקת האש בעזה – אלה התבטאויותיו הראשונות בנוגע לגל האחרון של אלימות מתנחלים.

"בהחלט יש מידה מסוימת של חשש שאירועים בגדה המערבית יזלגו וישפיעו באופן שעלול לפגוע במה שאנחנו עושים בעזה", אמר רוביו לכתבים, לפני שהבהיר שהוא מקווה שהאלימות לא תפגע בהפסקת האש ואף אינו מצפה לכך.

חיילי צה"ל מתעמתים עם מתנחלים המפריעים לפלסטינים למסוק את עצי הזית שלהם בכפר סעיר שבנפת חברון, 23 באוקטובר 2025 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

רוביו ממשיך ומשבח את הגינויים שפרסמו הנשיא יצחק הרצוג ומפקדים בכירים בצה"ל נגד תקיפות המתנחלים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושאר חברי הקואליציה שמרו על שתיקה בנושא, בעוד מבקריהם מאשימים את הממשלה בכך שהיא מעניקה גיבוי שבשתיקה לתקיפות, שמתרחשות כמעט מדי יום.

דבריו של רוביו מהווים מקרה חריג שבו ממשל הנשיא דונלד טראמפ מתייחס לסוגיית אלימות המתנחלים.

ביומו הראשון בתפקיד, טראמפ חתם על צו נשיאותי שביטל את משטר הסנקציות שהוקם שנה קודם לכן בידי הנשיא דאז ג'ו ביידן נגד מתנחלים קיצוניים – יחידים וגופים.

מוקדם יותר הבוקר, צה"ל תקף מחסן אמצעי לחימה ותשתית טרור תת־קרקעית אשר שימשו את חזבאללה במרחב דרום לבנון, כך נמסר מדובר צה"ל.

על פי ההודעה, תשתיות הטרור שהותקפו מוקמו בסמוך לאוכלוסיה אזרחית, ומהוות דוגמה נוספת לשימוש הציני שעושה חזבאללה באזרחי לבנון כמגן אנושי לפעולות הארגון מתוך נכסים אזרחיים.

בהמשך צה"ל, בהובלת אוגדה 91 ובאמצעות מטוסי קרב של חיל האוויר, תקף תשתית טרור נוספת.

אירוע חמור של אלימות על רקע פוליטי בבית הספר מקיף א' בבאר שבע: קבוצה של כמה תלמידים נכנסה לשיעור של תלמידים מחוננים בכיתה ח', הסתובבה בין הספסלים וכינתה את התלמידים בשמות גנאי.

הורים בבית הספר סיפרו לזמן ישראל כי התלמידים שפרצו לכיתה כינו את התלמידים "שמאלנים מסריחים" וצעקו "מוות לקפלניסטים", "ביבי המלך" ועוד.

לטענת הורים לתלמידים בבית הספר, המתח בין המחוננים לתלמידים בכיתות "הרגילות" נמשך כבר תקופה, וזהו אינו האירוע הראשון שבו תלמידים מחוננים מותקפים.

על פי גורמים בבית הספר, המורה ששהתה באותו הזמן בכיתה הוציאה את התלמידים ואף נעלה את הדלת מאחוריה, אולם צעקות, קללות ואף יריקות נמשכו גם מחוצה לה במשך דקות ארוכות.

לאחר התקרית התפתחו בין ההורים דיונים זועמים בקבוצות הווטסאפ, והורים סיפרו לזמן ישראל כי באירועים בעבר נטען כי המנהלת מטפלת בתקריות כאלה ביד רפה מדי.

"הילדים שלנו חווים אלימות בגלל שהם מחוננים", סיפר אחד האבות לזמן ישראל. "כבר הרבה זמן שההורים מתלבטים איך לטפל בתופעה. מדהים שהצליחו לחבר בין העובדה שהם מחוננים ל'קפלניסטים'. מה הקשר בכלל?".

חברת הכנסת יסמין סאקס־פרידמן מיש עתיד פנתה לשר החינוך יואב קיש ודרשה לפעול בנחישות. לטענתה, הנהלת בית הספר מנסה לגמד את האירוע לכדי "חילופי קללות בין תלמידים, על אף שהאירוע שהתרחש היה חמור הרבה יותר וכלל התפרצות לכיתה ואיומים על תלמידים. הניסיון לייצר סימטריה בדרך שבה פעל כל אחד מהצדדים באירוע חוטא לאמת".

יסמין סאקס־פרידמן בכנסת (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

לטענת חברת הכנסת, התלמידים התוקפים הושעו ליומיים מהלימודים. "אין להפריד את הדברים מאירועי השבוע האחרון, כאשר הגיע סגן שר במדינת ישראל לאוניברסיטת בן־גוריון, פרץ לכיתה באמצע שיעור, גידף את המרצה לעיני התלמידים וניסה לעורר פרובוקציה".

ממנהלת בית הספר מיכל בנבנישתי נמסר: "המידע שניתן כנראה חוטא במידת מה למציאות. יש לפנות לדוברות משרד החינוך".