דקות מעטות לאחר שמועצת הביטחון של האו"ם אישרה את החלטה 2803 שיזמה ארצות הברית בנושא עזה, צייץ נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והודה למדינות השונות.

הראשונה ברשימת התודות של טראמפ הייתה סין, ולאחריה מדינות רבות, כולל ערב הסעודית, קטאר וטורקיה. ישראל לא נכללה ברשימה, מאחר שאיננה כלל שחקן נחשב ב"משחק הגדול" של המעצמות והמדינות המרכזיות באזור (למרות שמדובר בסוגיית עזה).

הראשונה ברשימת התודות של טראמפ הייתה סין, ואחריה מדינות רבות, בהן סעודיה, קטאר וטורקיה. ישראל לא נכללה ברשימה, מאחר שהיא איננה שחקן נחשב ב"משחק הגדול" באזור

ישאל הקורא המצוי, למה תודות לסין? הרי סין ורוסיה נמנעו בהצבעה ולא תמכו בה. אולם, העובדה שהן לא הצביעו נגד ולפיכך לא הטילו וטו על ההחלטה, משמעותה המעשית הינה תמיכה, אשר מאפשרת לארה"ב לממש את התכנית. הנשיא טראמפ אף ציין לחיוב את הימנעותה של סין, בנאומו במהלך קבלת הפנים ליורש העצר הסעודי בבית הלבן.

ההצבעה הסינית סתרה את הקו התקיף של סין כלפי ארה"ב בכלל, וכלפי התנהלות ארה"ב בנושא עזה בפרט. בנאום ההסבר לאחר ההצבעה אמר השגריר הסיני כי ההחלטה האמריקאית "נעשתה במהירות וללא התייעצות מספקת, מסוכנת ומלאה חורים, ואיננה מדגישה שעזה שייכת לפלסטינים בלבד".

אז למה סין לא הטילה וטו על מדיניות ארה"ב בנושא עזה, כפי שכבר עשתה בתקופת הנשיא ג'ו ביידן, ומה יכול להסתתר מאחורי הצבעה זו?

להערכתי, קיימות שתי אפשרויות: הראשונה, בסבירות יחסית נמוכה, שקיימות הסכמות שבשתיקה בין שתי המעצמות אשר אפשרו לסינים לנקוט בקו מתון יותר כלפי ארה"ב. בתחילת הפסגה בין טראמפ ושי ג'ינפינג בסיאול לפני כשבועיים, אמר שי בפומבי כי סין מעריכה את מאמצי טראמפ להפסקת אש בעזה.

מה נאמר לאחר מכן בחדר הסגור? הסינים מבינים את חשיבות הצלחת התהליך בעזה עבור טראמפ, וכלל ידוע הוא שהסינים אינם נותנים דברים בחינם אם הם יכולים לגבות מחיר.

שי ג'ינפינג אמר בפומבי שסין מעריכה את מאמצי טראמפ להפסקת אש בעזה. מה נאמר בחדר הסגור? הסינים מבינים את חשיבות הצלחת התהליך בעזה לטראמפ, וידוע שהם לא נותנים דברים בחינם

האם במקרה זה הם מצפים ל"הטבות מדיניות" שקטות, כמו לדוגמה בהקשר למדיניות ארה"ב מול טאיוואן, נושא הליבה החשוב ביותר עבור הסינים? טראמפ שמר על שתיקה לאחר הצהרותיה של ראש ממשלת יפן סנאה טאקאיצ'י, שתקיפה סינית נגד האי תגרור תגובה יפנית. לצד זאת, הוא אישר השבוע סיוע צבאי לטאיוואן במאות מיליוני דולרים.

בהקשר להסכמות שבשתיקה, כדאי לחזור מעט אחורה בזמן – לאחר טבח טיין-אן-מן ביוני 1989, אז טבח הצבא הסיני במפגינים והפסיק בכך את המחאות נגד הממשל, הטיל הממשל האמריקאי סנקציות שנועדו לבודד את סין.

בייג'ינג נאבקה בכך באמצעות הרחבת קשריה עם מדינות רבות, כולל ישראל. אולם ההזדמנות הסינית הגיעה בסתיו 1990, עת ארה"ב נזקקה לה בהצבעה במועצת הביטחון לאישור האו"ם לתגובה צבאית נגד סדאם חוסיין שפלש לכווית. ואכן, למרות שסין לא תומכת בהתערבות צבאית, היא נמנעה בהצבעה תמורת הסכמה אמריקאית להפשרת הסנקציות וחזרה למסלול יחסים תקין.

האפשרות השנייה, בסבירות גבוהה יותר, טוענת כי סין ניצבה בעמדת חולשה מדינית מהותית מול ארה"ב בהקשר להצבעה זאת, בעיקר בשל הצלחת ממשל טראמפ לרתום לצדו את כל מדינות ערב ולקבל תמיכה פומבית מהרשות הפלסטינית. השגריר הסיני יותר מאשר רמז על כך בהסבר להצבעתם.  

מה ניתן ללמוד מזה על סין, ארה"ב והתהליך בעזה? העובדה שטראמפ הבין את הצעד הסיני והודה להם, יכולה לאותת על אפשרות של שותפויות שקטות בין ארה"ב לסין במסגרת "משחק גדול" בין מעצמות-העל, במקום שאיננו באזור ההשפעה הקרוב, אסיה או דרום אמריקה.

אפשרות סבירה היא שסין בעמדת חולשה מדינית מהותית מול ארה"ב בהקשר להצבעה זו, בעיקר בשל הצלחת טראמפ לרתום לצדו את מדינות ערב ולקבל תמיכה פומבית מהרשות הפלסטינית

לא מן הנמנע שכאשר יתחילו פעולות מעשיות לייצוב הכוח הרב לאומי ואולי מכרזים לבנייתה מחדש של עזה, נראה גם את סין מוזמנת ליטול חלק, תוך שיתוף פעולה עם מדינות מרכזיות באזור.

ד"ר אייל פרופר הינו חוקר ומרצה באוניברסיטת רייכמן. היה בצוות שפתח את השגרירות הישראלית בסין ב-1992 ושימש בהמשך כציר המדיני בבייג'ינג וקונסול כללי בשנגחאי. הדוקטורט שכתב פורסם בספר "פנדה או דרקון - שינויים בניהול משרד החוץ הסיני". יזם וערך את "הספר האדום - המדריך לסין העכשווית".