ההתערבות הבוטה של שר הביטחון ישראל כ"ץ בהחלטות מבצעיות ואחרות של הרמטכ"ל אייל זמיר היא סכנה גדולה לביטחון המדינה. כ"ץ, שאין לו הרבה מושג בנושאי ביטחון, מתערב כבר מאז מינויו של זמיר לתפקיד בהחלטות חשובות של מפקד הצבא, וזה קורה רק מסיבות פוליטיות. השיטה הזו מערערת את הסמכות של הרמטכ"ל ומהוה סכנה של ממש לביטחון המדינה.

ההתערבות הישירה של שר הביטחון בהחלטות מקצועיות‑מבצעיות של הרמטכ"ל מסוכנת, כי היא עלולה לשבור את האיזון בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, לפגוע בכשירות ובמקצועיות צה"ל, ולערער את אמון המערכת והציבור.​

ההתערבות הישירה של שר הביטחון בהחלטות מקצועיות‑מבצעיות של הרמטכ"ל מסוכנת, כי היא עלולה לשבור את האיזון בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, לפגוע בכשירות ובמקצועיות צה"ל, ולערער את אמון המערכת והציבור

חוק יסוד הצבא קובע, שהרמטכ"ל הוא הדרג הפיקודי העליון בצה"ל, אך כפוף לשר הביטחון ולממשלה, המגדירים את המדיניות והיעדים האסטרטגיים. נהוג ששר הביטחון מתערב בניהול העניינים ברמה האסטרטגית והמדינית, בעוד שהניהול השוטף, בניין הכוח וההפעלה הטקטית‑מבצעית – מסורים בלעדית לרמטכ"ל ואינם מנוהלים ישירות על ידי השר.​

כאשר שיקולים פוליטיים או קואליציוניים חודרים להחלטות מקצועיות כמו מינויים, תפיסת הפעלה ויעדי לחימה, נפגעת עצמאות השיקול המקצועי של הרמטכ"ל והקצונה הבכירה. מצב כזה מחליש את אמון הציבור בצה"ל כגוף ממלכתי ניטרלי, מה שמהווה סיכון אסטרטגי ארוך טווח.​

צפיתי את מה שקורה ב"מכתב אישי" שפרסמתי כאן לרמטכ"ל זמיר מייד עם מינויו לתפקיד, אבל גם אני לא דמיינתי עד כמה ההתערבות של שר הביטחון בגיבוי מלא של ראש הממשלה בנימין נתניהו תהיה גדולה.

אם קצינים מבינים שההכרעה הצבאית אינה מקצועית אלא פוליטית באופייה, זה מחליש משמעת מקצועית, מעודד עמידה בקשר ישיר מול הדרג המדיני, ועוקף את הרמטכ"ל. לאורך זמן הדבר פוגע ביכולת לתכנן ולהפעיל כוח באופן עקבי, וברגעי משבר עלול לגרום לבלבול, עיכובים וקבלת החלטות שגויה.​

כששיקולים פוליטיים או קואליציוניים חודרים להחלטות מקצועיות כמו מינויים, תפיסת הפעלה ויעדי לחימה, נפגעת עצמאות השיקול המקצועי של הרמטכ"ל והקצונה הבכירה, ונחלש אמון הציבור בצה"ל כגוף ממלכתי

ועדות חקירה בעבר, כמו ועדת אגרנט, הדגישו שהרמטכ"ל חייב להציג לדרג המדיני עמדה מקצועית, עניינית ובלתי תלויה, והדרג המדיני חייב להחליט על מדיניות ביטחונית אך לא לנהל בפועל את הצבא.

כאשר שר הביטחון חוצה את הקו ומתחיל להחליף את שיקול הדעת המבצעי של הרמטכ"ל, נעלמת הביקורת ההדדית הבריאה בין הדרגים, ושגיאות אינן זוכות לתיקון פנימי – עד שהן מתפוצצות במשבר.​

התערבות פוליטית גסה בצה"ל עלולה להחריף שסעים בחברה – למשל, אם חלקים בציבור או במילואים יראו בצבא "זרוע של מחנה פוליטי" ולא צבא העם.

בשורה התחתונה, כאשר שיקול הדעת המקצועי של הרמטכ"ל נדחק הצידה לטובת אינטרסים פוליטיים של שר ביטחון כלשהו, הסיכון איננו רק למעמדו האישי של הרמטכ"ל, אלא לביטחון הלאומי כולו.​

הבעיה חמורה יותר שכן כ"ץ פועל כבובה על חוט של נתניהו. כל פעולה שלו מקבלת אישור מוקדם מראש הממשלה. זה טירוף מערכות מוחלט. לו כ"ץ היה שומע את הכינויים שהודבקו לו במערכת הביטחון הוא היה נכנס למקלט לחודשים.

אחרי שנתניהו פיטר את שר הביטחון יואב גלנט, אשר הבין הרבה בביטחון, ומינה תחתיו את כ"ץ בתפקיד בובה על חוט – ההתערבות הפוליטית בענייני הצבא הגיעה לממדים מפלצתיים.

כאשר שר הביטחון חוצה את הקו ומתחיל להחליף את שיקול הדעת המבצעי של הרמטכ"ל, נעלמת הביקורת ההדדית הבריאה בין הדרגים, ושגיאות אינן זוכות לתיקון פנימי – עד שהן מתפוצצות במשבר

זו ממש סכנה לביטחון, זה פוגע ישירות ברמטכ"ל, זה משפיע על דרגי הפיקוד השונים וגם על החיילים בשטח, בעיקר אנשי המילואים שרואים את ההתערבות הפוליטית בנושאים בהם הם עוסקים מאז תחילת המלחמה מאות ימים בשנה.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.