ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניין להמשיך בתפקידו עוד כ־10 חודשים, עד לבחירות בסוף שנת 2026, אך נמנע מלמנות בעלי תפקידים מרכזיים במשרד ראש הממשלה ובעמדות קריטיות במשק הישראלי. רשימת המשרות "הפתוחות" הולכת ומצטברת, ומילוי התפקידים באמצעות ממלאי מקום זמניים הפך לנורמה.

לפני שבוע הודיע נתניהו על מינוי מזכירו הצבאי, תא"ל רומן גופמן, לתפקיד ראש המוסד. בער לו לקבע את המינוי הביטחוני החשוב כשישה חודשים לפני שראש המוסד דדי ברנע מסיים את תפקידו. זהו אירוע חריג בדברי ימי שלטונו של נתניהו. לרוב הוא ממתין לרגע האחרון ואז מתרוצץ כדי למצוא מועמדים לתפקידים.

למרות הצהרות פומביות על משיכת ימיה של הממשלה עד הרגע האחרון, ייתכן שנתניהו מבין שהכנסת עשויה להתפזר בכל עת, ורצה לקבע כבר כעת אדם שיהיה נאמן לו בתפקיד הביטחוני החשוב, גם למקרה שיפסיד בבחירות. כך עשה גם במקרה של ראש שב"כ דוד זיני.

שיטת ממלאי המקום הזמניים נורמלה זה מכבר בציבוריות הישראלית, וכפי שניתן לראות להלן, הנושא אף אינו תופס כותרות או מעורר שיח ציבורי משמעותי

עם זאת, מספר המשרות הבכירות הפנויות מעיד על שיטת ניהול רשלנית. הצבת ממלאי מקום בתפקידים בכירים מעמידה אותם במצב של זמניות לפרקי זמן ממושכים, חושפת אותם להדחה בכל רגע נתון, ובעיקר עלולה להביא להתכופפות מקצועית מול הדרג הפוליטי, שכן הם אינם קבועים בתפקידם.

שיטת ממלאי המקום הזמניים נורמלה זה מכבר בציבוריות הישראלית, וכפי שניתן לראות מהרשימה שלהלן, הנושא אף אינו תופס כותרות או מעורר שיח ציבורי משמעותי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לוחץ את ידו של מזכירו הצבאי רומן גופמן (צילום: דוברות ראש הממשלה)

אלו הם רק חלק מהתפקידים שנותרו ריקים:

ראש המועצה לביטחון לאומי, צחי הנגבי, הודח על ידי נתניהו באוקטובר 2025, כשבועיים לאחר השלמת עסקת החטופים האחרונה. הנגבי גילה על כוונת ראש הממשלה למנות ראש מל"ל תחתיו, והקדים לשלוח הודעה לכתבים: "לאור זאת תסתיים היום כהונתי כיועץ לביטחון לאומי".

מאז חלפו חודשיים, ונתניהו לא מינה ראש מל"ל. מה כן נעשה עם התפקיד החשוב? נתניהו הציב את סגן ראש המל"ל, גיל רייך, כממלא מקום. הזמני הוא הקבוע.

ממלא מקום נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, נכנס לתפקיד ביוני 2025, לאחר שנתניהו כשל במינוי נציב קבוע. האדם האחרון שמילא את התפקיד במינוי קבוע היה הרשקוביץ עצמו, וכהונתו פקעה בספטמבר 2024, בשיאה של המלחמה.

לאיש לא אכפת שכמעט שנה אין מנכ"ל למשרד ראש הממשלה. נתניהו ביקש למנות את דרורית שטיינמץ, אך מינויה נתקל בקשיים בשל אי־סדרים – ולכן מונתה למ"מ

נתניהו לא הצליח להביא מינוי של דמות בכירה אחרת, וניסה למנות אדם זוטר יחסית, עו"ד רואי כחלון, לתפקיד. המינוי נתקל בקשיים רבים, כולל התנגדות היועצת המשפטית לממשלה, עד שנתניהו האריך את מינויו של הרשקוביץ באופן זמני, ולבסוף פשוט החזיר אותו לתפקיד, הפעם כ"ממלא מקום".

הרשקוביץ הפך לאורך תקופת שירותו לחותמת גומי של הממשלה. הוא אדיש לכך שתפקידים רבים בשירות המדינה ריקים מתוכן או מאדם. הוא אינו מעיר לממשלה על מינויים בניגוד לחוק ובניגוד עניינים, ובהם הניסיון למנות את השופט אשר קולה לממונה על חקירת הפצ"רית.

נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, ינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כאשר התבקש הרשקוביץ על ידי יריב לוין להפוך את השופט בדימוס יוסף בן חמו לעובד מדינה, כדי שזה ישמש כממונה על חקירת הפצ"רית, הוא הריץ את המסמכים בהרף עין, מבלי להקשיב להנחיות בג"ץ בעניין.

בתוך כך, לאיש לא אכפת שכמעט שנה אין מנכ"ל למשרד ראש הממשלה. נתניהו שיגר את מנכ"לו הקודם, יוסי שלי, לתפקיד הרגיש של שגריר ישראל באיחוד האמירויות, שם האחרון אינו מביא עימו יותר מדי כבוד, וביקש למנות את דרורית שטיינמץ למנכ"לית המשרד.

מינויה נתקל בקשיים בשל אי־סדרים בנושא תקציבי מעונות ראש הממשלה, בתקופה שבה שימשה ראש אגף תקציבים ופרויקטים בחשבות המשרד. בשנת 2023 היא אף ננזפה על ידי המנכ"ל דאז, יוסי שלי.

במרץ 2025 פרשה לגמלאות היועצת המשפטית הוותיקה של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע־פרגו. מי ממלא את תפקידה בלשכה המשפטית? ככל הידוע, אף אחד

כיום, לאחר שנתניהו לא הצליח למנות אותה למנכ"לית קבועה, הוא פשוט הודיע כי היא משמשת ממלאת מקום, תוך צפצוף על כללי המנהל התקין. אגב, לאורך השנים ניסה נתניהו למנות את שלי לראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכיום שמו מוזכר גם כמועמד ליו"ר רשות מקרקעי ישראל.

במרץ 2025 פרשה לגמלאות היועצת המשפטית הוותיקה של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע־פרגו. ברנע־פרגו הייתה השומרת האחרונה על ברזי הכסף במשרד ראש הממשלה, ומנעה הוצאות כספים בניגוד לחוק. מי ממלא את תפקידה בלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה? ככל הידוע, אף אחד.

היועצת המשפטית לשעבר של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע־פרגו (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ראש מערך ההסברה, מושיק אביב, התפטר מתפקידו במאי 2024 לאחר כעשרה חודשים בתפקיד. מאז ועד היום עומד התפקיד מיותם. אין ראש מערך הסברה, ולמעשה אין הסברה כלל, אלא אם סופרים את מאמצי ההסברה שניסו לנהל יונתן אוריך, אלי פלדשטיין וישראל איינהורן נגד אזרחי מדינת ישראל ונגד משפחות החטופים.

במקרה המסוים הזה אין אפילו ממלא מקום. מבחינת נתניהו, ההסברה היא הוא, ואין צורך בבעלי תפקידים.

כמו כן, ארבעה שופטים עליונים חסרים כיום, וזאת משום ששר המשפטים יריב לוין מסרב להכיר בכהונתו של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, ומסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בהרכבה הקבוע בחוק ולמנות שופטי עליון.

בראשות המוסד לביטוח לאומי, תאגיד סטטוטורי עצמאי המנהל תקציב של 113 מיליארד שקל, עומדים זה שלוש שנים ממלאי מקום, משום שממשלת ישראל אינה מצליחה למצוא מועמד מתאים

לפני מספר חודשים עבר בכנסת חוק המשנה את הרכב ועדת המינויים, כך שייכנס לתוקף רק בכנסת הבאה, הכנסת ה־26. אף על פי כן, לוין ממשיך בברוגז, ובית המשפט העליון נמצא כיום בחסר של ארבעה שופטים: השופטות אסתר חיות וענת ברון פרשו באוקטובר 2023, השופט עוזי פוגלמן פרש באוקטובר 2024 והשופט יוסף אלרון פרש בספטמבר 2025. לאף אחד מהם לא מונה מחליף.

שר בריאות, שר פנים, שר השיכון, שר הרווחה ושרים נוספים: השר לוין מילא את תפקיד שר הפנים כממלא מקום למשך שלושה חודשים, ולאחרונה מונה לתפקיד השר הקבוע־זמני, עד שנתניהו יצליח להחזיר את ש"ס לממשלה. השר חיים כץ מילא את תפקידי שר הבריאות, שר השיכון ושר הרווחה כממלא מקום – וגם במקרה שלו הוא קיבל את התיקים באופן קבוע־זמני עד שיוחזרו שרי ש"ס ואגודת ישראל.

שר המשפטים יריב לוין בטקס הפרישה של השופט יוסף אלרון, 18 בספטמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בשני המקרים, הזמניות פוגעת בציבור הישראלי. לוין וכץ מחזיקים את התיקים במקביל לעבודתם במשרדי המשפטים והתיירות, בהתאמה. מקורביהם של השרים הקודמים נותרו בתפקידיהם כדי לאפשר המשך שליטה מן החוץ. כך, למשל, נשאלת השאלה מי נושא באחריות לנושאים כמו מגפת החצבת, תמותת תינוקות ומחלת השפעת? אם יש מי שאחראי לכך, הדבר אינו מורגש.

בראשות המוסד לביטוח לאומי, תאגיד סטטוטורי עצמאי בפיקוח משרד העבודה, המנהל תקציב של 113 מיליארד שקל, עומדים זה שלוש שנים ממלאי מקום, משום שממשלת ישראל אינה מצליחה למצוא מועמד מתאים בעל ניסיון בניהול תקציבים של 25 מיליארד שקל ומעלה. נדמה שגם אין מאמץ אמיתי לעשות זאת. אז מי אחראי מול הציבור על התאגיד החברתי החשוב ביותר בישראל? ממלאי מקום.

בדצמבר 2024 סיים עמיר פרץ את תפקידו כיו"ר התעשייה האווירית. המועמד לתפקיד היה שגריר ישראל לשעבר באו"ם, גלעד ארדן, אך בשל מאבקי כוחות בליכוד פסל שר הביטחון ישראל כ"ץ את מועמדותו. מאז לא הצליח כ"ץ למנות יו"ר לתעשייה הביטחונית הגדולה והחשובה בישראל.

ביוני 2025 הודיע הממונה על אגף התקציבים, יוגב גרדוס, כי הוא פורש מתפקידו. מאז, יותר מחצי שנה, לא מצליח שר האוצר למלא את התפקיד. מדוע? משום שסמוטריץ' נעול על מינוי גברים בלבד

באפריל 2025 ניסה כ"ץ להביא למינויו של גבי סרוסי ליו"ר התעשייה האווירית, אך ועדת המינויים פסלה את המועמדות בשל אי התאמה לתפקיד.

ביוני 2025 הודיע הממונה על אגף התקציבים, יוגב גרדוס, כי הוא פורש מתפקידו. מאז, יותר מחצי שנה, לא מצליח שר האוצר למלא את התפקיד. מדוע? משום שבצלאל סמוטריץ' היה נעול על מינוי גברים בלבד לכל התפקידים הבכירים במשרד האוצר, והדרת נשים מן התפקידים הללו נתקלה בעתירות לבג"ץ ובפסיקה שקבעה כי עליו לכל הפחות לנסות לאתר ולמיין מועמדות נשים לפני מינוי גברים בלבד.

ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה פסלה את החלטותיו של סמוטריץ' למנות את מהרן פרוזנפר, בשל אי מתן ייצוג הולם לנשים. בינתיים, התפקיד נותר ריק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ, ראש הסגל צחי ברוורמן והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה רומן גופמן בחמ"ל המבצעים המיוחדים של שירות הביטחון הכללי, 9 בספטמבר 2025 (צילום: תקשורת שב"כ)

אולם הבוקר (ראשון) פורסם כי סמוטריץ' החליט להחזיר את מיכל עבאדי־בויאנג'ו לתפקיד שמילאה לפני כמה שנים – החשבת הכללית במשרד האוצר. מינויה, שצפוי להיכנס לתוקף בסוף ינואר 2026, עשוי לסלול את הדרך עבור סמוטריץ' להשלים את מינויו של פרוזנפר לראש אגף התקציבים.

אחרון חביב, ועדיין טרי: ראש הסגל של ראש הממשלה, צחי ברוורמן, מונה לאחרונה לתפקיד שגריר ישראל בבריטניה. לפני כמה ימים אישרה ממשלת בריטניה את מינויו, והוא צפוי לעזוב את תפקידו בזמן הקרוב. מי יהיה ראש הסגל הבא? בשלב זה, לא ידוע.

שיטת ממלאי המקום התרחבה לאחרונה גם לתוך צה"ל, מתוך חוסר ברירה של הרמטכ"ל. מאז ששר הביטחון משחק עם סוגיית המינויים, נאלץ הרמטכ"ל להודיע על מינוי ממלא מקום קצין תותחנים ראשי

אגב, גם מספר ועדות בכנסת פועלות ללא יו"ר כבר יותר מחודשיים, בשל עזיבת ש"ס ויהדות התורה את הקואליציה – עזיבה חלקית, שכן הן תומכות בקואליציה בהצבעות קריטיות במליאה. מדובר בוועדת הבריאות, ועדת החינוך, הוועדה לצמצום פערים והוועדה לפניות הציבור.

שיטת ממלאי המקום התרחבה לאחרונה גם לתוך צה"ל, מתוך חוסר ברירה של הרמטכ"ל. מאז ששר הביטחון משחק עם סוגיית המינויים בצה"ל, נאלץ הרמטכ"ל להודיע על מינוי ממלא מקום קצין תותחנים ראשי, במקום למנות את הקצין שנבחר לתפקידו באופן מלא ומכבד.