התגובות שנשמעו אתמול (חמישי) בזירה הפוליטית מקרב תומכי הקואליציה – בעקבות חוות הדעת המשפטית שהורתה לנטרל את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מליווי ופיקוח על פרשת הפצ"רית – מעוררות פליאה והשתאות.

מזמן לא נראו כה רבים מתומכי ההפיכה המשטרית מתייחסים בחרדת קודש ובכבוד כה גדול לחוות דעת משפטית שיצאה משולחן ה"דיפ סטייט" במשרד המשפטים, וקוראים לפעול בהתאם לה באדיקות מלאה.

אפשר לראות בכך התפתחות חיובית, אם כי מי שמצפה לקונסיסטנטיות בעמדתם, כאשר חוות הדעת מופנות נגד הפוליטיקאים החביבים עליהם, צפוי כנראה להתאכזב.

מזמן לא נראו כה רבים מתומכי ההפיכה המשטרית מתייחסים בחרדת קודש ובכבוד כה גדול לחוות דעת משפטית שיצאה משולחן ה"דיפ סטייט" במשרד המשפטים, וקוראים לפעול בהתאם לה באדיקות מלאה

חוות דעתה של היועצת המשפטית למשרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק, התבקשה על ידי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי), ד"ר גיל לימון, במסגרת גיבוש תשובת המדינה לעתירה לבג"ץ של ח"כ אביחי בוארון וארגון הימין "לביא", שדרשו לפסול את בהרב-מיארה מטיפול בפרשת הפצ"רית.

עו"ד יעל קוטיק, היועצת המשפטים של משרד המשפטים (צילום: משרד המשפטים)

קוטיק בחרה לנקוט קו מחמיר ביותר במסגרת מתחם שיקול הדעת הנתון למשפטנים המגבשים החלטות בסוגיית ניגודי עניינים.

השורה התחתונה של חוות הדעת שלה היא כי בהרב-מיארה מנועה "לעת הזו" מללוות ולפקח על חקירת הפצ"רית ואנשי הפרקליטות הצבאית, החשודים הן בהדלפת סרטון ההתעללות משדה תימן והן באחריות לכך שהמדינה הגישה לבג"ץ הודעה ותצהיר כוזבים ביחס למהלכים למציאת המדליף.

בניגוד לטענותיו המופרכות של שר המשפטים יריב לוין, קוטיק מצהירה באופן מפורש שאין שום ראיה ושום אינדיקציה שאכן דבקה ביועצת המשפטית לממשלה אחריות כלשהי לחשדות הנחקרים כלפי הפצ"רית.

בניגוד לטענותיו המופרכות של שר המשפטים יריב לוין, קוטיק מצהירה באופן מפורש שאין שום ראיה ושום אינדיקציה שאכן דבקה ביועצת המשפטית לממשלה אחריות כלשהי לחשדות הנחקרים כלפי הפצ"רית

הסיבה שבעטיה היא החליטה לפסול את בהרב-מיארה היא כפולה:

האחת, אפשרות עתידית, שלא ניתן לשלול אותה בעת הזו, כי היועצת המשפטית תצטרך למסור עדות בתיק (כעדה ולא כחשודה) באשר לעבירת שיבוש מהלכי משפט שבה חשודה יפעת תומר-ירושלמי;

והשנייה, ההיבט של "מראית פני הצדק" והצורך לפעול בתיק הנוכחי לשיקום אמון הציבור בטוהר השיקולים של רשויות החוק, אמון שנפגע קשות בפרשת הפצ"רית.

בשעת ערב אמש התברר עד כמה בלשכת היועצת המשפטית לא אהבו את הגישה הקיצונית הזו של קוטיק, שאיננה ננקטת כעניין שבשגרה בהסדרים ובהחלטות המתקבלות במשרד המשפטים בעניין ניגודי עניינים של פוליטיקאים.

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון בדיון של ועדת החוץ והביטחון בנושא גיוס תלמידי ישיבות. 24 ביוני 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

לאחר ששר המשפטים לוין רכב על מסקנותיה של קוטיק והודיע כי הוא מעביר את סמכויותיה של היועצת המשפטית לממשלה בנושא פרשת הפצ"רית לידיו של השופט בדימוס אשר קולה, נציב תלונות הציבור על שופטים, שיגר המשנה ליועצת, ד"ר גיל לימון, מכתב נזעם ללוין.

"הודעתך אינה חוקית", הוא כתב בפשטות ללוין, "ההודעה היא בגדר התערבות פסולה בהליכים פליליים ובעצמאות התביעה הכללית. היא נגועה בשיקולים זרים".

להוכחת השיקולים השרים, לימון הסתמך על ראיון שהעניק לרדיו 103 ח"כ משה סעדה (ליכוד) ובו חשף את תוכניתו של לוין: למנות את קולה לאחראי על החקירה; קולה ינחה את החוקרים לזמן את בהרב-מיארה לחקירה באזהרה (כחשודה, ולא כעדה); ואז – לפי כללי ועדת שמגר – היא לא תוכל להמשיך לשמש בתפקיד היועצת המשפטית לממשלה.

ביחס לחוות הדעת של היועצת המשפטית למשרד המשפטים, כתב לימון:

"חוות הדעת גובשה מבלי שנערך בירור עובדתי, [וכך] הנחות מרכזיות שעליהן מבוססת חוות הדעת אינן נכונות וממילא גם מסקנתה; ובנוסף, האמור בה אינו תואם תקדימי עבר".

זוהי ביקורת חריפה כלפי חוות הדעת של עו"ד קוטיק, וזו לא נשארה חייבת והודיעה – במסגרת תגובת המדינה לעתירת ארגון "לביא" וח"כ אביחי בוארון, שהוגשה אמש באישון לילה לבג"ץ – כי היא "מסתייגת" מדבריו אלה של לימון, בנימוק שמדובר ב"דבר והיפוכו".

שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בטקס הפרידה ממ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, 1 באוקטובר 2024 (צילום: אורן בן חקון/פול)

המערכת הפוליטית כולה המתינה כמעט בנשימה עצורה להודעתה של בהרב-מיארה לבג"ץ, לאחר שבשעות אחר הצוהריים נפוצו ידיעות כוזבות ביחס להחלטתה, האם לאמץ את חוות הדעת של קוטיק או לא.

המערכת הפוליטית כולה המתינה כמעט בנשימה עצורה להודעתה של בהרב-מיארה לבג"ץ, לאחר שבשעות אחר הצוהריים נפוצו ידיעות כוזבות ביחס להחלטתה, האם לאמץ את חוות הדעת של קוטיק או לא

עמדתה התבהרה בשני שלבים שבאו בשעות הערב והלילה בזה אחר זה:

מכתבו של לימון ללוין, שהבהיר כי מבחינת היועצת המשפטית לממשלה, החלטתו להעביר את סמכויותיה בפרשת הפצ"רית לידי הנציב קולה היא בלתי חוקית;

והודעת הפרקליטות לבג"ץ, שבה התברר כי מאחר שתפקידה של היועצת כמלווה ומפקחת על החקירה איננו תפקיד סטטוטורי – כלומר, החוק אינו מחייב שההחלטות בתיק יתקבלו דווקא ע"י דרג היועצת – הרי שאין קושי בהסמכת גורם נמוך יותר בהיררכיה כפרקליט המלווה והמכריע הבכיר.

וכך אכן בהרב-מיארה בחרה לפעול – ולהסמיך את פרקליט המדינה עמית איסמן.

כעת מחכים כולם למוצא פיו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, שאצלו חונות הן העתירה של בוארון ו"לביא", והן עתירת "משמר הדמוקרטיה הישראלית" הדורשת לבטל את החלטת שר המשפטים להעביר את הסמכויות לנציב קולה (גילוי נאות: הח"מ משמש יו"ר "משמר הדמוקרטיה הישראלית").

המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, ינואר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

אשר לדרישה כי היועצת "תמשוך ידיה" מהטיפול בפרשה, הרי שמבחינה מעשית הדרישה הזו התייתרה, ובית המשפט ייטה למחוק את העתירה נוכח השינוי בתשתית העובדתית.

אך מבחינת הטלת התפקיד על הנציב קולה, לא תהיה לשופטי בג"ץ דרך לברוח מהכרעה.

העברת הטיפול וההכרעה בפרשה פלילית רגישה לידיים שמחוץ למערכת אכיפת החוק, שבראשה עומדת ראשת התביעה הכללית, היועצת המשפטית לממשלה – היא רגע מכונן בהפיכה המשטרית, ובוודאי מקרה מבחן בעבור הפוליטיקאים התומכים במהלך.

אם את פרשת הפצ"רית ניתן להוציא מידיה של היועצת המשפטית לממשלה, ולא לגורם אחר בתוך מערכת אכיפת החוק אלא לגורם חיצוני, בוודאי ניתן לעשות זאת גם בפרשות אחרות

אם את פרשת הפצ"רית ניתן להוציא מידיה של היועצת המשפטית לממשלה, ולא לגורם אחר בתוך מערכת אכיפת החוק אלא לגורם חיצוני, בוודאי ניתן לעשות זאת גם בפרשות אחרות.