הכול פוליטי בישראל של 2025. לא רק ענייני פנים, ובהם היחס לראשי רשויות, מערכת המשפט או קידום קצינים במשטרה. מתברר שגם מדיניות החוץ של ראש הממשלה בנימין נתניהו נחתכת לפי זהות מפלגתית ולא לפי הצרכים הענייניים של הציבור היהודי בתפוצות.

אם מדובר במנהיג זר שמפלגתו או הבייס שלו נוטים לשמאל, נתניהו נעמד ומשתלח בו. אם זהו מנהיג בעל בייס שמרני, ואף כשמדובר במנהיגים אוטוריטריים, נתניהו יסתער ויחבק.

הדוגמה העדכנית ביותר היא האמירות של נתניהו כלפי ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניזי, וממשלתו הליברלית. עוד בטרם חולצו כל גופות הנרצחים היהודים ממסיבת חנוכה בחוף בונדיי בסידני, נתניהו כבר ידע לקבוע שראש הממשלה האוסטרלי אשם, וכי מתקפת הטרור המחרידה התרחשה בשל תמיכתו של אלבניזי בפתרון שתי המדינות.

הסרטון, שכלל הטלת אחריות על ממשלת אוסטרליה לטבח, הופץ בכל אתרי החדשות. אולם נתניהו טרם נטל אחריות על הטבח היהודי הגדול ביותר מאז השואה שאירע בשטח ריבוני בשליטת ישראל

נתניהו גם מיהר להלל את הגבר "היהודי" (כך הוא כינה אותו) שהסתער והציל את חייהם של יהודים, רק כדי לגלות כעבור שעות אחדות ששמו הוא אחמד אל־אחמד, מוסלמי טוב לב ממוצא סורי, שהציל רבים.

האם הדבר הראשון שראש ממשלת ישראל צריך לומר לאוסטרלים, ברגעים שאחרי טבח של 15 איש, הוא שהוא בכבודו ובעצמו כתב מכתב המזהיר מפני איומים על יהודים? האם זו הדרך להפעיל לחץ על ממשלת אוסטרליה להגן על הציבור היהודי ולהיאבק באנטישמיות?

אלבניזי דחה על הסף את הקשר בין תמיכת ממשלתו בפתרון שתי המדינות לבין המתקפות על הציבור היהודי. את סרטון הביקורת המשתלחת באלבניזי שיגר נתניהו מאירוע נדל"ן בירוחם (השקת שכונה על שם יוני נתניהו), שבו דיבר באנגלית.

הסרטון, שכלל הטלת אחריות על ממשלת אוסטרליה לטבח, הופץ בכל אתרי החדשות. נתניהו טרם נטל אחריות על הטבח היהודי הגדול ביותר מאז השואה שאירע בשטח ריבוני בשליטת ישראל. הוא טרם הקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר המחדל שלו ושל ממשלתו – אך בתוך שעתיים כבר ידע מה לא בסדר אצל אלבניזי.

תמונת המראה הבלתי נתפסת של ההשתלחות של נתניהו באלבניזי היא גאוותו המופגנת בקשריו עם הדיקטטור הרוסי פוטין. אותו פוטין שאירח את משלחת חמאס אחרי הטבח

"החלטת ממשלת אוסטרליה להכיר במדינה פלסטינית שפכה דלק על אש האנטישמיות, חיזקה את מי שמאיים על יהודי אוסטרליה ועודדה את שנאת היהודים שפושטת ברחובותיכם.

"אלבניזי החליף חולשה פוליטית בפייסנות. ממשלתך לא עשתה דבר כדי לעצור את התפשטות האנטישמיות באוסטרליה. לא עשיתם דבר כדי לבלום את תאי הסרטן שצמחו בתוך ארצכם. לא נקטתם שום פעולה. אפשרתם למחלה להתפשט והתוצאה היא ההתקפות המחרידות על יהודים שראינו היום".

מודעת בחירות על מטה הליכוד בתל אביב, ספטמבר 2019 (צילום: מרים אלסטר/פלאשש90)

תמונת המראה הבלתי נתפסת של ההשתלחות של נתניהו באלבניזי היא גאוותו המופגנת בקשריו עם הדיקטטור הרוסי ולדימיר פוטין. אותו פוטין שאירח את משלחת חמאס אחרי הטבח. האם תמיכה בפתרון שתי המדינות מעודדת אנטישמיות, ואילו תמיכה אקטיבית בחמאס אינה מעודדת אנטישמיות?

פוטין הוא שותף אינטימי של ממשלת הטרור בטהרן, ומעניק מחסה לרוצח ההמונים בשאר אל־אסד במוסקבה. על כל אלה אין לנתניהו אפילו מילת ביקורת אחת קטנה, אבל אלבניזי הוא זה שמואשם בעידוד אנטישמיות.

הריבים של נתניהו עם מנהיגי עולם מלמדים כי לא המאבק באנטישמיות הוא שמנחה אותו, וגם לא האינטרסים של מדינת ישראל, אלא חלוקה גסה בין שמרנים לליברלים

ויֵאמר: האוסטרלים גירשו את השגריר האיראני משטחם. והרוסים? איתם ישראל מחזקת את הקשרים ככל האפשר. מדיניות החוץ של נתניהו לוקה בצביעות, ואי אפשר להסתיר זאת.

הריבים של נתניהו עם מנהיגי עולם מלמדים כי לא המאבק באנטישמיות הוא שמנחה אותו, וגם לא האינטרסים של מדינת ישראל, אלא חלוקה גסה בין שמרנים לליברלים. ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, מנהיג הלייבור שהודיע על תמיכה במדינה פלסטינית? רע. נשיא צרפת עמנואל מקרון, שדחף לכנס בינלאומי להקמת מדינה פלסטינית? רע. אבל פוטין – שתומך בפתרון שתי המדינות, מארח את חמאס ומשתף פעולה עם איראן – טוב.

Il caloroso benvenuto di Atreju al Presidente della Palestina, Mahmoud Abbas. pic.twitter.com/XB6iGKtlo3

— Giorgia Meloni (@GiorgiaMeloni) December 12, 2025

קשה למצוא מנהיגי מפלגות ימין, המכהנים כראשי מדינות, שנתניהו מתקוטט עימם גם כאשר הם מביעים עמדות ביקורתיות כלפי ישראל. הינה דוגמה נוספת: איטליה. ראשת ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני הביעה בשנתיים האחרונות עמדות חריפות מאוד נגד ישראל, תמכה בסנקציות נגדה ולפני ימים אחדים אף אירחה את יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. אצל נתניהו, לעומת זאת, דום שתיקה.

מלוני צמחה בערוגות התנועה הלאומית האיטלקית – תנועה בעלת שורשים ניאו־פשיסטיים. מכאן משתמעת המסקנה: ימין מתויג כלגיטימי, וכל הטענות והמענות נגד ממשלות התומכות בפתרון שתי המדינות, כגורם המלבה שיח אנטישמי, פשוט נעלמות.

ישראל זקוקה ליחסים עמוקים ולשיתופי פעולה עם מדינות המערב – בלי קשר לשאלה אם הציבור שם מצביע פעם לימין ופעם לשמאל. זה טבעה של דמוקרטיה (בכל מקום חוץ מישראל): מחליפים שלטון

מצבה הבינלאומי של מדינת ישראל עגום. אי אפשר לבנות מדיניות חוץ על "אמריקה תחילה" ו"הונגריה שנייה ואחרונה". ישראל זקוקה ליחסים עמוקים ולשיתופי פעולה עם מדינות המערב – בלי קשר לשאלה אם הציבור שם מצביע פעם לימין ופעם לשמאל. זה טבעה של דמוקרטיה (בכל מקום חוץ מישראל): מחליפים שלטון. פעם אחת ראש ממשלת קנדה הוא שמרני, וכעבור שנים אחדות הוא ליברלי.

על אף התחושה הפנימית של מעצמה צבאית, ישראל היא מדינה קטנה, וכפי שראינו בשבעה באוקטובר ובשנים שלאחר מכן – גם שברירית. נשיא ארה"ב לא יהיה לעד איש המפלגה הרפובליקאית השמרנית. הוא יוחלף, ככל הנראה, בפוליטיקאי פרוגרסיבי צעיר. ומה תהיה אז מדיניות החוץ של ממשלת ישראל? האם היא תשתלח בו בוקר וערב ותאשים אותו באנטישמיות? לא כדאי.