ההפיכה המשטרית היא מהלך של שבירת מראות. הממשלה אינה מעוניינת שיהיה שום גורם שיפרט בקול רם מה היא בעצם מעוללת. בין אם הממשלה מיישמת מדיניות המקפחת חלקים נרחבים מקרב הציבור ומיטיבה רק עם מגזרים מקורבים, ובין אם היא כושלת בביצוע תפקידיהן המתמידים של ממשלות ישראל לדורותיהן, ובראשם השמירה על הביטחון – מבחינת הממשלה יש למנוע כל בחינה ביקורתית של פעולותיה.

הבחינה הביקורתית יכולה להיות מכיוון מערך הייעוץ המשפטי לממשלה; או מכיוון בג"ץ; או מצד עיתונאים וכלי התקשורת; או מהאקדמיה; או ממפלגות האופוזיציה; או מקרב ארגוני החברה האזרחית.

ולכן – כל אלה הם יעד למתקפה הממשלתית, שהחלק הארי מתוכה מכונה בפיה "הרפורמה המשפטית", שהחלה לפני שלוש שנים בדיוק, בהודעה דרמטית בשידור חי של שר המשפטים יריב לוין, ימים ספורים לאחר כינון הממשלה.

"זו לא דמוקרטיה!" רעם שר המשפטים יריב לוין באותם רגעים טלוויזיוניים מעוררי חלחלה, רגע לפני שמנה את הנושאים שבהם הוא מתכוון לחולל מהפכה

"זו לא דמוקרטיה!" רעם שר המשפטים באותם רגעים טלוויזיוניים מעוררי חלחלה, רגע לפני שמנה את הנושאים שבהם הוא מתכוון לחולל מהפכה:

"אני משיק היום את השלב הראשון של רפורמת המשילות, שתכליתה חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון. הרפורמה שאני מביא תחזק את מערכת המשפט ותשיב את אמון הציבור בה. היא תשיב את הסדר על כנו: היא תאפשר למחוקקים לחוקק, לממשלה למשול, ליועצים לייעץ, ולשופטים לשפוט".

שר המשפטים יריב לוין מכריז על השלב הראשון ברפורמה המשפטית, 4 בינואר 2023 (וידאו: ערוץ הכנסת)

בעוד שמרבית הרכיבים המרכזיים שהרכיבו את היוזמה הממשלתית המקורית לשינוי פניה של מערכת המשפט נבלמו או בוטלו; ועל אף ששר המשפטים לוין מסומן, מקץ שלוש שנים להכרזת ההפיכה, כמי שנכשל בכל היבט של יישום תוכניתו – באופן פרדוקסלי, ההפיכה המשטרית הצליחה.

המשטר במדינת ישראל אינו מזכיר, כמעט בשום היבט שלו, את המנגנון השלטוני ששרר כאן בעת שממשלת בנט-לפיד העבירה את מושכות השלטון לידיה של ממשלת נתניהו, בסוף שנת 2022.

המשטר במדינת ישראל אינו מזכיר, כמעט בשום היבט שלו, את המנגנון השלטוני ששרר כאן בעת שממשלת בנט-לפיד העבירה את מושכות השלטון לידיה של ממשלת נתניהו, בסוף שנת 2022

לוין רצה לחוקק חוק יסוד שיאסור על בית המשפט העליון לדון בפסילת חוקי יסוד. לא רק שזה לא עלה בידו, אלא שכתוצאה מחוק יסוד אחר שהוא חוקק – יחד עם תאומו לקידום ההפיכה המשטרית, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן – שאסר על בית המשפט לבחון את פעולות הממשלה ושריה במשקפי עילת הסבירות, הוא קיבל בפעם הראשונה פסק דין, שבו בית המשפט ביטל סעיף בחוק יסוד.

במשך כמה חודשים, מאז שהכנסת חוקקה את סעיף ביטול עילת הסבירות, ועד שבג"ץ פסל את הסעיף הזה, אכן הייתה הממשלה חסינה מבחינה מעשיה במשקפי סבירות.

אך בפסק דין שניתן בהרכב מלא של 15 שופטי העליון – ערב פרישתם של נשיאת העליון אסתר חיות וכן שופטים נוספים, שמקומם לא התמלא – בית המשפט החזיר את המצב לקדמותו.

הרכב 15 שופטי העליון דן בביטול עילת הסבירות, 12 בספטמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בתוך כך, בית המשפט רשם תקדים מטלטל: כאשר הדמוקרטיה ניצבת עם גבה אל הקיר, והכנסת, בכובעה כרשות המכוננת חוקה, פוגעת באופן אנוש בעקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי, בית המשפט לא יירתע מלעשות את המהלך הקיצוני, מרחיק הלכת, שבהתערבות בחקיקת יסוד.

בחודשים הראשונים של ההפיכה המשטרית, לוין ורוטמן פעלו בהתאם לדוקטרינת ההלם: הצעות חוק הועלו חדשות לבקרים, כל פעם בנוסח שונה, בכל החזיתות במקביל

בחודשים הראשונים של ההפיכה המשטרית, לוין ורוטמן פעלו בהתאם לדוקטרינת ההלם: הצעות חוק הועלו חדשות לבקרים, כל פעם בנוסח שונה, בכל החזיתות במקביל.

• הפיכת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למינויים פוליטיים;
• הפיכת חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה לבלתי מחייבות;
• הצבת תנאים דמיוניים לסמכותו של בית המשפט העליון לפסול חוקים של הכנסת, דוגמת הדרישה שפסק הדין יינתן פה אחד על ידי כלל שופטי העליון;
• פסקת התגברות שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש כל חודש שבג"ץ פוסל;
• שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים;

וכך הלאה עד אין קץ.

שר המשפטים יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן מתחבקים במליאת הכנסת אחרי שהתיקונים לחוק יסוד השפיטה עברו בקריאה ראשונה, 20 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כמו במשטרים שמהם שאבו לוין וחבריו את השראתם, מרכיב עיקרי של ההפיכה המשטרית הוא סימון אויבים: לוין בחר את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ואת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. איש מתומכיו ושופרותיו לא יוכל למנות ולו פסק דין אחד שמייחד את עמית והופך אותו לדמון שכזה, לעומת קודמיו אסתר חיות ועוזי פוגלמן.

אך לוין הוביל קו ממשלתי המסרב להכיר בעמית כנשיא העליון, וממשיך לטעון שמינויו הושג שלא כדין; זאת, אף שמי שפעל שלא כדין בכל סאגת מינויו של נשיא העליון, היה דווקא שר המשפטים עצמו, שבתמורה להסכמתו למנות נשיא חדש לעליון, דרש שיתאפשר לו להכניס לעליון כמה ממנסחי ההפיכה המשטרית, אנשי "פורום קהלת".

במקביל לחוקי הליבה של מערכת המשפט, התרחבה ההפיכה המשטרית – הן בפאזה הראשונה שלה, שנעצרה בחריקת בלמים ב-7 באוקטובר, והן בפאזה השנייה שלה, שהתחדשה על אף שישראל הייתה עדיין שקועה בלחימה עצימה – והחלה להקיף שורת נושאים נוספים.

לוין הוביל קו ממשלתי המסרב להכיר בעמית כנשיא העליון, וממשיך לטעון שמינויו הושג שלא כדין; זאת, אף שמי שפעל שלא כדין בכל סאגת מינויו של נשיא העליון, היה דווקא שר המשפטים עצמו

• חוקי התקשורת של השר שלמה קרעי, שתכליתם ערעור יציבותם הכלכלית של הערוצים המסחריים, וניסיון לסגירת כלי התקשורת הציבוריים – תאגיד השידור וגלי צה"ל;
• החלשת לשכת עורכי הדין;
• מתן סמכויות דרקוניות לבתי הדין הרבניים;

שר התקשורת שלמה קרעי וח"כ גלית דיסטל אטבריאן בדיון הפתיחה של הוועדה המיוחדת לחוק התקשורת בכנסת, 8 בדצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

• ניתוק מח"ש מהפרקליטות ופוליטיזציה שלה;
• הדתה במרחב הציבורי;
• הסרת חסמים למינוי מקורבים פוליטיים במגזר הציבורי;

ועוד ועוד.

חלק מהיוזמות שהגיעו לקו הסיום הנורמטיבי – בחקיקה בכנסת או בהחלטת ממשלה סופית – בוטלו בבג"ץ, בפסקי דין דרמטיים.

כך, התיקון לחוק יסוד הממשלה שהפך את סוגיית נבצרותו של ראש הממשלה לאות מתה – תחולתו נדחתה לכנסת הבאה בשל היותו פרי של חקיקה פרסונלית; כך ביטול עילת הסבירות שנפסל; וכך גם החלטת הממשלה לפטר את היועמ"שית בהרב-מיארה, ולבטל את חובת ההיוועצות של הממשלה עם ועדת האיתור, כאשר היא חפצה להיפטר מהיועץ המשפטי לממשלה.

אך בתום שלוש שנים של הפיכה משטרית אינטנסיבית, כשבתווך גם שנתיים של מלחמה שחייבה את הציבור לפצל את מאמציו ולהפנות חלק עיקרי בהם לדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ודרישה כי הממשלה תלך לעסקה להשבת החטופים ולסיום המלחמה – הציבור הישראלי מותש, ורשויות המשפט מורתעות ומוצפות.

בתום שלוש שנים של הפיכה משטרית אינטנסיבית, כשבתווך גם שנתיים של מלחמה, הציבור הישראלי מותש, ורשויות המשפט מורתעות ומוצפות

• בית המשפט פסל את מועמדיו של לוין להשתלט על חקירת פרשת הפצ"רית, במטרה להדביק כתם פלילי ליועצת המשפטית לממשלה וכך לחייב אותה להתפטר, אך אישר על הדרך מעורבות פוליטית בקביעת הגורם המחליט בחקירה הרגישה;

הפרקליטה הצבאית הראשית יפעת תומר־ירושלמי בצאתה ממעצר בבית הסוהר נווה תרצה ברמלה, 7 בנובמבר 2025 (צילום: פלאש90)

• פיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה אמנם בוטלו, אך הדרך סלולה לממשלה ליזום את הליך ההדחה מבראשית;
• הממשלה מתעלמת במופגן מהנחיותיה המשפטיות של היועצת המשפטית, פועלת בהיקפים חסרי תקדים שלא כדין, ובאה בטענות לבית המשפט ולמערך הייעוץ המשפטי כאשר אלה מסרבים להגן על שורת ההתפרעויות שאינן כדין;
• המשטרה התיישרה כבר מזמן לפי גחמותיו של השר הממונה עליה איתמר בן גביר, ובית המשפט נאלץ לשוב וללמד את המשטרה כללי יסוד בנוגע לחופש ההפגנה וחופש הביטוי;
• שרי הממשלה מתחרים ביניהם מי יהיה אגרסיבי יותר בקריאות להתעלם מהחלטות שיפוטיות, וברקע מרחף, כמו ענן שחור מאיים, הרגע שבו מוסד ממלכתי שאיננו פוליטיקאי מזמן יודיע במפורש כי הוא מסרב למלא אחר פסק דין שיצא תחת ידי השופטים.

המשטרה התיישרה כבר מזמן לפי גחמותיו של השר הממונה עליה איתמר בן גביר, ובית המשפט נאלץ לשוב וללמד את המשטרה כללי יסוד בנוגע לחופש ההפגנה וחופש הביטוי

"האם אנחנו עדיין דמוקרטיה ליברלית?" תהה אמש (מוצ"ש) בקול רם נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, בנאום מצולם שהוקרן בהפגנה בקפלן. התשובה שהשיב לשאלתו שלו, חדה וכואבת: "תשובתי – כבר לא! היבטים מהותיים של הדמוקרטיה נמצאים תחת התקפה קשה, והדמוקרטיה נחלשת".

נאום נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק במלאת שלוש שנים להפיכה המשטרית, 3 בינואר 2025

למרבה הצער, גם ברק עצמו הפך – במאמץ מתמשך ארוך שנים של פוליטיקאים שטופי זדון – לדמות המסמלת את הקרע בציבור, בין שני המחנות. הקרע הזה ילך ויעמיק במהלך שנת הבחירות הקרובה.

למרבה הצער, גם ברק עצמו הפך – במאמץ מתמשך ארוך שנים של פוליטיקאים שטופי זדון – לדמות המסמלת את הקרע בציבור, בין שני המחנות. הקרע הזה ילך ויעמיק במהלך שנת הבחירות הקרובה

היבטים מרכזיים של ההפיכה המשטרית, במובנה הרחב, יגיעו לנקודת רתיחה. העקרונות היסודיים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית יועמדו במבחן קיומי. סדרה של רגעי אמת לפנינו.