כינוס רבני אגודת ישראל אמש (רביעי) הסתיים ללא כותרות. בעוד האדמו"ר מגור ניסה להטות את הפורום נגד החוק, רבני החסידויות האחרות ביקשו לתת עוד צ'אנס לחוק הפטור מגיוס – בתנאי שלא ייכללו בו סנקציות על צעירים חרדים.

הסיפא של הרבנים סותרת, כמובן, את עיקרי החוק, ולפיכך כמעט ברור שבעתיד הקרוב לא ניתן יהיה להתקדם עם החקיקה. לכך יש להוסיף אולטימטום נוסף (אחד בסדרה אינסופית) של ש"ס, ובו דרישה להעביר את חוק הפטור לפני ההצבעה על התקציב.

לא מזמן הבהירו ראשי הסיעות החרדיות כי הם מצפים שחוק הפטור יעבור במליאה עד אמצע ינואר. ובכן, אמצע ינואר כבר מעבר לפינה, והדיונים בוועדת חוץ וביטחון אינם נראים קרובים להשלמה.

לאחר שבוטלו הדיונים על חוק ההשתמטות בימים האחרונים, היום יתקיימו שתי ישיבות ממושכות. באחת מהן יעלה על סדר היום סעיף כ"א העוסק בהשלכות גיוס החרדים על מעמד הנשים בצה"ל

בתוך כך, לאחר שבוטלו דיוני הוועדה בימים האחרונים, היום יתקיימו שתי ישיבות ממושכות. באחת מהן יעלה על סדר היום סעיף כ"א העוסק בהשלכות גיוס החרדים על מעמד הנשים בצה"ל.

כ־30% ממשרתי הקבע בצה"ל הן נשים. בשירות הסדיר שיעורן עומד על כ־50%. בקרב דרגות הקצונה הזוטרות (עד סרן) שיעור הנשים הוא כ־40%. שיעור הנשים בכוח הלוחם בצה"ל עומד על 20.9%.

כינוס מועצת גדולי התורה בנוגע לחוק הפטור מגיוס, 7 בינואר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

במסגרת המהלך להקמת חטיבת החשמונאים עלתה השאלה האם צה"ל יציב על גדרות הבסיס שלט בוהק עם הכיתוב: "אין כניסה לנשים". על רבים בצה"ל ובחברה הישראלית מקובלת ההנחה כי יש לגייס חרדים במחיר של מסלול צבאי שבו הם אינם שוהים בבסיס משותף עם נשים, ולפיכך אין להם מדריכות, נהגות ואף לא מש"קיות ת"ש, שלישות או סמלות מבצעים.

אלא שעולה השאלה מה אמור לקרות בצה"ל אם, חלילה וחס, חייל נפצע בתוך בסיס או במוצב שבו משרתים חיילים חרדים, והאמבולנסים הדוהרים פנימה לשם הצלת חיים כוללים גם פרמדיקיות ורופאות צבאיות. לכאורה, מבחינה הלכתית לא אמורה להיות בעיה – הצלת חיים מעל לכל. אולם הצבת שלט האוסר כניסה עלולה ליצור בעיה קשה לצה"ל ולחברה הישראלית.

בוועדת חוץ וביטחון עשויה להתעורר היום מהומה סביב הסוגייה, שכן בצה"ל – ובכלל בחברה הישראלית – לא יעלה על הדעת לייצר מתחם שאליו אסורה כניסת נשים או בני קבוצות אחרות.

בוועדת חוץ וביטחון עשויה להתעורר היום מהומה סביב הסוגייה, שכן בצה"ל – ובכלל בחברה הישראלית – לא יעלה על הדעת לייצר מתחם שאליו אסורה כניסת נשים או בני קבוצות אחרות

יתרה מכך, בצה"ל משרתות נשים בתפקידי קצונה רוחביים. קצינת מודיעין חטיבתית או שלישת אוגדה מרחבית לא תיחסם מלהיכנס לבסיס, ולבטח לא תיחסם כניסתה של ראשת אכ"א – אם וכאשר תהיה שוב אישה בתפקיד – גם כאשר תרצה לסייר בבסיס חטיבת החשמונאים.

לפיכך, על ועדת חוץ וביטחון לכלול סעיפים שיסדירו את תנאי השירות והמגורים של החיילים החרדים, אך ללא איסור גורף שיצמצם את צעדיהן של נשים בצה"ל כאשר הן נדרשות לבצע פיקוח, בקרה או עבודת מטה. צה"ל יכול לסייע לחיילים החרדים בנקודות ממשק ספציפיות, אך לא מעבר לכך.

חיילת וקצינה בפעילות מעצרים בשטחים, 21 בספטמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

נקודה נוספת המחייבת תשומת לב היא חסימת מינויים של נשים אך ורק בשל החשש שבאגף מסוים בצה"ל לא יהיו מוכנים לאפשר להן לסייר. אם מפקד אוגדה יחשוב שאישה בתפקיד קמ"נית תגביל את פעילות המטה שלו, הוא עלול מלכתחילה לבלום קידום של נשים.

אחת השאלות המשמעותיות בחקיקת סעיף כ"א, שיעלה היום לדיון בוועדה, היא האם לקבוע פיקוח קבוע של ועדת חוץ וביטחון על השפעת החקיקה על החיילות והקצינות – אחת לחצי שנה או אחת לשנה.

בהצעת חוק הפטור מגיוס, כפי שנוסחה על ידי יו"ר ועדת חוץ וביטחון הקודם אדלשטיין, כלל סעיף כ"א הנחיה לרמטכ"ל לקבוע יעדים שנתיים להגדלת הייצוג הנשי בכל דרגות הפיקוד. אצל ביסמוט תת־הסעיף הוסר

בהצעת חוק הפטור מגיוס, כפי שנוסחה על ידי יו"ר ועדת חוץ וביטחון הקודם, ח"כ יולי אדלשטיין, כלל סעיף כ"א הנחיה לרמטכ"ל לקבוע יעדים שנתיים להגדלת הייצוג הנשי בכל דרגות הפיקוד – בסדיר, בקבע ובמילואים – וכן מחויבות של הרמטכ"ל לדווח לוועדת חוץ וביטחון אחת לשנה על שיעור העמידה ביעדים ועל תוכניות השירות שנועדו להשגתם.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט, 3 בספטמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אולם כאשר ח"כ ביסמוט הניח את הצעת החוק המתוקנת שלו לפני מספר חודשים, באורח פלא תת־הסעיף האמור הוסר, ונותרה רק ההוראה הכללית שלפיה: "לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצא־צבא אישה בשירות ביטחון בשל שירותם של בוגרי מוסדות חינוך חרדים".