"בצה"ל משרתות יותר מ־5,000 לוחמות, ואנחנו רואים עלייה אקספוננציאלית בהצטרפות נשים ללוחמה. רואים אותן בכל מקום" – כך אמרה השבוע תא"ל רוזיטל אביב, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם), בדיון מיוחד שהוקדש לנשות הקבע ולנשות המשרתים בקבע בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי בכנסת, בראשות ח"כ מירב כהן מיש עתיד.
לפי הנתונים שהציגה תא"ל אביב, בחמש השנים האחרונות נרשמה עלייה של 7% במספר הנשים המשרתות בקבע. נכון ל־2024, שליש ממשרתי הקבע בצה"ל הן נשים, המשובצות במגוון רחב של תפקידים.
אביב הציגה שלל נתונים מרתקים. כך, למשל, שיעור הנשים המסיימות קורס קצינות קרביות בבה"ד 1 במסגרת גדוד להב עומד כיום על 14% – עלייה מ־9% בתוך חמש שנים. בגדודי מעוז (תומכי לחימה) ונחשון (קצינים שאינם לוחמים), שיעור הקצינות עומד על 72% ו־57% בהתאמה.
בסך הכול, 33% ממשרתי הקבע הן נשים – נתון הכולל גם קצינות וגם נגדות בקבע – לעומת 26% בלבד לפני חמש שנים
בסך הכול, 33% ממשרתי הקבע הן נשים – נתון הכולל גם קצינות וגם נגדות בקבע – לעומת 26% בלבד לפני חמש שנים.
אחד הנושאים המוכרים בצה"ל הוא הירידה בשיעור הנשים ככל שמטפסים בסולם הדרגות. בדרגות סג"ם וסרן נשים מהוות כ־44% ממקבלי דרגות הקצונה, אך בדרגת רס"ן השיעור יורד ל־33%, בדרגת סא"ל ל־23%, ובדרגת אל"ם ל־14%. בדרגות תא"ל ואלוף נרשמת ירידה נוספת ל־7% ו־5% בהתאמה.
כיום משרתות בצה"ל שתי נשים בדרגת אלופה – שתיהן משפטניות – ובהן הפצ"רית לשעבר יפעת תומר־ירושלמי, שהושעתה מתפקידה ודרגותיה עשויות להישלל.
במהלך הדיון אמרה תא"ל אביב כי בצה"ל מודעים לקשיים שנשים חוות במסלול הקידום, וכי תחת אחריותה מתבצעת עבודת מטה שמטרתה לבחון כיצד לאפשר לקצינות להתפתח לתפקידים בכירים במהלך השירות. הסוגיה מוכרת ונידונה לאורך השנים בכלל החילות ובקרב קציני כוח אדם. אולם לאחר שנתיים מורכבות במיוחד, שבסופן גובר השיח על נטישת שירות הקבע ועזיבת צה"ל, האתגר רק הולך ומעמיק.
נשים מהוות 13% מהקצינים הלוחמים בדרגת סגן, 10% בדרגת סרן ו־6% בדרגת רב־סרן. שיעור הסא"ליות והאל"מיות מן הדרג הלוחם עומד על 3% ו־1% בלבד
באשר לחלוקה למערכי קצונה שונים, שיעור הקצינות בדרג הלוחם נמוך באופן משמעותי. נשים מהוות 13% מן הקצינים הלוחמים בדרגת סגן, 10% בדרגת סרן ו־6% בדרגת רב־סרן. שיעור הסא"ליות והאל"מיות מן הדרג הלוחם עומד על 3% ו־1% בלבד, בהתאמה.
כיום ידוע על שלוש אל"מיות מבצעיות: שתיים ממערך התותחנים – אל"ם רעות רטיג־וייס, מפקדת אגד 214, ואל"ם אפרת קייקוב, מפקדת עוצבה 215. לצידן מכהנת אל"ם ענבל מ"ן, לשעבר מג"דית אית"ם וכיום מפקדת מחלקת הגנת הגבולות בזרוע היבשה.
ביחידות המעורבות – קרקל, חטיבת חילוץ והדרכה, איסוף קרבי, תותחנים וחיל הים – שיעור הקצינות בדרגת סגן (דרגת מפקדת מחלקה) עומד על 32%.
עם העלייה לדרגת סרן נרשמת ירידה ל־18%, וברמות הבכירות יותר – רב־סרן, סא"ל ואל"ם – השיעורים צונחים ל־10%, 7% ו־5% בהתאמה, נכון לשנת 2024. עם זאת, הגרפים שהציגה תא"ל אביב מצביעים על עלייה משמעותית בשיעור הקצינות הקרביות בתוך שנה אחת בלבד.
גם בענף הקצונה הטכנולוגית שיעור הקצינות גבוה יותר בכל הדרגות, וגם שם ניכרת עלייה בשיעור הקצינות בקבע בשנת 2024 בהשוואה ל־2023. כמו כן, גרף שיעור הנגדות בצה"ל מציג עלייה עקבית בכל הדרגות לאורך חמש השנים האחרונות.
בוועדה דיברה גם סא"ל שוקרון־יפרח, לשעבר מ"פ גדוד שחר, שהשתתפה בקרבות ב־7 באוקטובר ולאחר מכן שהתה כשלושה חודשים עם חיילי וחיילות הגדוד שלה בתוך רצועת עזה
באשר לשיעור הנשים המשרתות במילואים – בצה"ל אינם מספקים נתונים מדויקים בשל מגבלות צנזורה, אך מצביעים על מגמה ברורה של גידול במספר המשרתות בין השנים 2016 ל־2023/24, עד לכדי שירות של כ־50 אלף נשים במערך המילואים במהלך המלחמה האחרונה.
במהלך הדיונים בוועדה הופיעה גם סא"ל ליאור פאר־בכר, בת 35, אלמנתו של רס"ן גל בכר, קצין ההדרכה של אוגדה 36 שנהרג בדצמבר 2023. פאר־בכר מונתה להוביל את הגוף הצה"לי החדש, "מרכז מצפים", המטפל עבור משפחות הקבע בסוגיות של פריון, הריון והורות.
במהלך המלחמה נותרו בצה"ל נשים משרתות קבע שבעליהן נהרגו, והן מצאו את עצמן מנהלות לבדן את גידול הילדים. נוסף על כך, כמו בכל ארגון גדול, גם בצה"ל יש חד־הוריים רבים והורים לילדים עם צרכים מיוחדים. סא"ל פאר־בכר הציגה נתון שלפיו כ־1,700 משפחות בקבע הן הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. המרכז החדש מעניק מענה פנים־צה"לי לכלל האתגרים המשפחתיים הללו.
"אני גאה ללבוש את המדים האלה" | הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
הוועדה דנה במצבן של משרתות הקבע בצה"ל ומשפחותיהן. ליאור פאר בכר, אשת קבע: "אני אמא של עומר בן שש וחצי ונעם בן ארבע וחצי, ותמיד אני אהיה אשתו והיום אלמנתו של רס"ן גל בכר שנהרג ב-10 בדצמבר 2023 במסגרת המלחמה.… pic.twitter.com/kVmmXzccMP
— הכנסת – The Knesset (@KnessetIL) December 9, 2025
בוועדה דיברה גם סא"ל ירדן שוקרון־יפרח, לשעבר מ"פ גדוד שחר (חטיבת החילוץ וההדרכה), שהשתתפה בקרבות ב־7 באוקטובר ולאחר מכן שהתה כשלושה חודשים ברציפות עם חיילי וחיילות הגדוד שלה בתוך רצועת עזה במשימות קרביות. כיום היא משמשת כמפקדת בית הספר למקצועות החילוץ (בה"ד 16).
שוקרון־יפרח סיפרה כי בין 7 באוקטובר לפסח 2024 הייתה בביתה שבאופקים רק שש פעמים. "אני אימא לוחמת. אנחנו יכולות לקבל את כל המשימות"
במהלך דבריה אמרה יו"ר הוועדה ח"כ כהן, כי בונים על שוקרון־יפרח להגיע לקצונה הבכירה בצה"ל, לאור הרקע הקרבי המרשים שלה. שוקרון־יפרח סיפרה כי בין 7 באוקטובר לפסח 2024 הייתה בביתה שבאופקים רק שש פעמים. "אני אימא לוחמת. אנחנו יכולות לקבל את כל המשימות", אמרה.

























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו