גם לכישלונות ולמחדלים צורבים בחייו של אדם יש היררכיה. אם אתה מחליק על קליפת בננה לקול צהלות מרושעות של עדי ראייה, זה בהחלט אירוע לא נעים, אבל זו לא יותר מפדיחה.

אם אתה מחליק על קליפת בננה בשיאו של נאום חוצב להבות על חשיבותם של אמצעי זהירות בחיינו – זה כבר ביזיון.

אם אתה מחליק על קליפת בננה בשיאו של נאום חוצב להבות, שבו הצגת את עצמך כ"מר יציבות" וטענת שרק אתה יכול להרתיע את קליפות הבננה, ומיד אתה מתחיל להאשים את קליפת הבננה עצמה וטוען שהיועצת המשפטית לממשלה הניחה אותה בכוונה מתחת לרגליך על מנת להכשיל אותך – זה כבר ביזיון שבעקבותיו יש סיכוי שתתקבל לקבינט הביטחוני המצומצם.   

כמעט מדי שבוע – ולפעמים אפילו כמה פעמים בשבוע – מתרחשים בישראל התבזויות עוצרות נשימה ממש. עד כדי כך שכבר הפסקנו להתרגש. ובכל זאת, אירוע חסר תקדים בתולדות הביזיונות התחולל ביום שני.

כמעט מדי שבוע – ולפעמים אפילו כמה פעמים בשבוע – מתרחשים בישראל התבזויות עוצרות נשימה ממש. עד כדי כך שכבר הפסקנו להתרגש. ובכל זאת, אירוע חסר תקדים בתולדות הביזיונות התחולל ביום שני

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה – אישה חסונה שעומדת במסכת לחצים בלתי נתפסת בעוצמתה ובלתי סבירה בחומרתה – כתבה לשופטי בג"ץ, שאף הם נתונים למתקפות איומות מטעם המשטר, שלמגינת ליבה הממשלה לא נקפה אצבע כדי ליישם פסק דין מחייב של בג"ץ.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בוועדת חוקה של הכנסת, 30 בספטמבר 2025 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

מדובר בפסק דין שניתן לפני כחודשיים ובו שופטי בג"ץ הורו לממשלה לגבש מדיניות סדורה בנוגע לחוק הגיוס, על מנת להבטיח את שמירת השוויון בפני החוק, לרבות נקיטת צעדים אישיים בתחום הפלילי ובתחום הכלכלי והאזרחי.

בכל מה שנוגע לגיוס בני ישיבות, השוויון בפני החוק מופר כבר המון שנים. זה לא חדש. מה שממשלות ישראל עשו עד היום, בעזרת היועצים המשפטיים היצירתיים ששרי הממשלה מבזים היום בהנאה, זה ליצור מראית עין כאילו מטפלים בבעיה, מחפשים לה פתרון, ולכן נדרשת רק עוד אורכה קטנה, באמת לא סיפור גדול, ותימצא לבעיה תשובה הולמת.

בינתיים הגיעו בחירות. או מגפה. או מלחמה. או גם בחירות ואז מגפה ואז מלחמה. ותפוח האדמה הפוליטי הלוהט התגלגל כך מיד ליד, משנה לשנה, מקדנציה לקדנציה, תוך שמירה על מראית עין של כיבוד בית המשפט והחוק.

ואז הגיעו בזה אחר זה ההפיכה המשטרית, טבח השבעה באוקטובר, והמלחמה רבת החזיתות, והעסק הסתבך עוד יותר.

ממשלת ישראל הנוכחית כבר לא נדרשת יותר למראית עין של מכובדות. היא השילה מעליה כל יומרה כזו ופשוט מעמידה עצמה מעל החוק, מזלזלת בו, מזלזלת במטרותיו, מזלזלת בפרשניו ומזלזלת בבית המשפט

ממשלת ישראל הנוכחית כבר לא נדרשת יותר למראית עין של מכובדות. היא השילה מעליה כל יומרה כזו ופשוט מעמידה עצמה מעל החוק, מזלזלת בו, מזלזלת במטרותיו, מזלזלת בפרשניו ומזלזלת בבית המשפט. והיא כמובן נוהגת בבוז תהומי ביועצת המשפטית לממשלה ובכל היועצים המשפטיים שסביבה.

חברת הכנסת טלי גוטליב בדיון בבג"ץ בהדחת ראש שב"כ רונן בר, 8 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

וכך, בתגובה שהגישה היועמ"שית ביום שני לשופטי בג"ץ, היא בסך הכול תיארה במילים פשוטות את הביזיון שגלוי לעין כל:

"הממשלה לא פעלה לבצע את פסק הדין, ואף לא הביעה כוונה כלשהי לקיים את פסק הדין. התנהלות זו מהווה סכנה של ממש לקיומו של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל ובכלל זאת לעקרון הפרדת הרשויות.

"הפרת צווים שיפוטיים, תוך שעולה כי אין כל כוונה של ממש לקיימם, בלא פניה מסודרת לבית המשפט לקבלת ארכה לביצוע הצו השיפוטי, ובפרט שעה שהמפרים הם ראש הממשלה וממשלת ישראל, משמעותה היא ריקון מתוכן של יכולתן של ערכאות שיפוטיות לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית על פעולות הממשלה".

יותר ברור מזה אין.

הרקע, למי שהתייאש והוריד עיניים מהכדור: לפני חודשיים נקבע פה אחד בפסק דין של בג"ץ, בהרכב מורחב של חמישה שופטים, בהתאם לפסק דינו של המשנה לנשיא נעם סולברג (שלא מיותר להזכיר בהקשר הזה שהוא בוגר ישיבת הר עציון באלון שבות, לא בדיוק חממה של שמאלנים רדיקלים) כי "על המדינה לפעול בשקידה ראויה ובמהירות האפשרית, לשם נקיטת הליכים פליליים ממשיים כלפי מי שהוכרזו כמשתמטים מקרב בני הציבור החרדי, כך ששיעור המשתמטים בני הציבור החרדי שננקט לגביהם הליך פלילי, לא יהיה נמוך מזה של ציבורים אחרים".

"על המדינה לפעול בשקידה ראויה ובמהירות האפשרית כך ששיעור המשתמטים בני הציבור החרדי שננקט לגביהם הליך פלילי, לא יהיה נמוך מזה של ציבורים אחרים"

זה העניין הפעוט הזה, נו, של שוויון כל האזרחים בפני החוק.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, ינואר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

על פסק הדין הזה הממשלה אפילו לא טרחה להשיב. ולו למראית עין, כאילו אכפת לה. פסק הדין הזה התקבל בהתעלמות גורפת. וכך הגענו לרגע המבהיל שבו אנחנו מנסים להבין מה בעצם יכולים השופטים לעשות אם הממשלה עצמה פשוט מתעלמת מהם.

העניין הזה מחייב הבהרה, לטובת תלמידי התיכון שמשננים את כללי הפרדת הרשויות לקראת בחינת הבגרות באזרחות. שלא לדבר על הישראלים הרבים שאת כל ידיעותיהם על אזרחות בחברה דמוקרטית הם למדו מעלוני בית כנסת או מסרטוני טיקטוק:

לשופטים בבתי המשפט אין כוח משל עצמם. הם יכולים להכריע בעניין שמובא בפניהם, אבל לא להוציא את הכרעותיהם אל הפועל. לשם כך הם נשענים על כוחה של המדינה, שיש לה גופים המורשים להפעיל אלימות במידת הצורך, כמו ההוצאה לפועל וכמו משטרת ישראל.

אם אזרח יתעלם מפסק דין של שופט, הוא מסתכן בכך שירשיעו אותו בביזיון בית משפט ואנשי ההוצאה לפועל או שוטרי משטרת ישראל ידפקו על דלתו. וזה ממש לא נעים. ביזיון בית משפט זו עבירה חמורה, שעלולה להוביל למאסר.

אם אזרח יתעלם מפסק דין, הוא מסתכן בכך שירשיעו אותו בביזיון בית משפט וההוצאה לפועל או משטרת ישראל ידפקו על דלתו. וזה ממש לא נעים. ביזיון בית משפט זו עבירה חמורה, שעלולה להוביל למאסר

אבל המשטרה היא זרוע האכיפה האלימה של המשטר. ואם הממשלה עצמה היא זו שתואשם בביזיון בית המשפט, מי בדיוק יכפה עליה לשוב לדרך הישר?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ומפכ"ל המשטרה דני לוי בביקור באקדמיה לשוטרים בבית שמש, 15 בספטמבר 2025 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

אף אחד. בדיוק. ולכן מעולם לא התקבלה בישראל החלטה שרשויות המדינה אשמות בביזיון בית משפט, למרות שבעבר עלו לא פעם טענות כאלה. השופטים חכמים מספיק ללכת על שולי התהום, אבל נזהרים לא ליפול לתוכה. הפוליטיקאים כמובן יודעים את זה, ומגיבים בהתאם. ככה המדינה התנהלה עד לא מזמן.

כדאי בהקשר הזה לשים לב למילה החריגה "ביזיון" שהוצמדה לאירוע. כאן לא מדובר על "הפרה" או על "אי כיבוד", או כל ניסוח אחר שהולם יותר את הלשון המשפטית הקרירה בדרך כלל.

ביזיון היא מילה קשוחה. מילה עם קצף על השפתיים. מילה של אוהדי כדורגל שיוצאים מדוכאים מהדרבי (לא יודע מאיפה קפץ לי הדימוי הזה פתאום). אף אוהד הפועל שיצא ביום רביעי מהדרבי בבלומפילד לא האשים את הקבוצה ב"רשלנות בקישור והתנהלות כושלת ברחבה שגבלו במחדלים מערכתיים". הם האשימו את הקבוצה בביזיון.

אף אוהד הפועל שיצא ביום רביעי מהדרבי בבלומפילד לא האשים את הקבוצה ב"רשלנות בקישור והתנהלות כושלת ברחבה שגבלו במחדלים מערכתיים". הם האשימו את הקבוצה בביזיון

ההכרזה שאדם אשם ב"ביזיון בית משפט" היא לפיכך הכרזה בוטה. לכן הפסיקה חוזרת ומזהירה שיש להפעילה בזהירות מרבית, שהרי ההכרזה שפלוני אשם בביזיון בית משפט לא נועדה להעניש על מעשי העבר – אלא להבטיח שפסקי דין של בית המשפט יכובדו  בעתיד. לוודא שבית המשפט לא יתבזה בעיני הציבור ויאבד את מעמדו וסמכותו.

אבל אם הממשלה עצמה הכריזה מלחמה על מערכת המשפט – הו, אז הביזיון כבר כולו שלנו.

שר המשפטים יריב לוין מציג את הרפורמה שלו במערכת המשפט, 4 בינואר 2023 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש 90)

כי אם ממשלה נבחרת והעומד בראשה מואשמים בביזיון בית המשפט, הם למעשה מואשמים בביזיון השיטה המשטרית שנהוגה במדינת ישראל, אותה שיטה שמכוחה הם נבחרו. לכן זה אירוע עד כדי כך חמור.

זה כנראה לא מפתיע שמי שדחפו אותנו לתהום הזו הם בדיוק אלה שעל פי כל קנה מידה סביר – כזה שיהיה מובן גם ליושבי שער שבע בבלומפילד וגם לבוגרי ישיבת הר עציון – מחליקים פעם אחר פעם על קליפות בננה ואז מאשימים את הקליפות, את היועמ"שית, ואת ערוצי התבהלה.

אלה אנשים שביזיון הוא שיגרת יומם. וזה ממש לא מפריע להם. אולי להפך.

זה לא מפתיע שמי שדחפו אותנו לתהום הזו הם בדיוק אלה שעל פי כל קנה מידה סביר מחליקים פעם אחר פעם על קליפות בננה ואז מאשימים את הקליפות, את היועמ"שית, ואת ערוצי התבהלה

מהצעקנות הביזיונית של טלי גוטליב, דרך הבוז הרושף מעיניה של מאי גולן, עבור ברדיפת הכוח, הכסף והכבוד של שר התרבות מיקי זוהר ושות', העילגות של ניסים ואטורי, האנגלית של בצלאל סמוטריץ', ההבטחות הריקות מתוכן של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הנסיעות המיותרות של שרת התחבורה מירי רגב ברחבי הגלובוס כשהיא מבזה את קודשי ישראל בפוסטים ביזיוניים על פרשת השבוע והפרשת חלה, ועד ההתכתבויות המופרעת של בכירי לשכת ראש הממשלה – כוכבי "קטאר-גייט" – כשנודע להם על רצח ששת החטופים.

ממשלת ישראל הנוכחית היא ממשלה שביזיון הוא מרכיב בולט בקווי היסוד שלה. זו הממשלה שהובילה אותנו אל הביזיון הביטחוני הגדול בתולדותינו. אז מה הפלא שזו גם הממשלה שקרובה מאי פעם לביזיון בית המשפט?