"בלי בשר הוא לא יגדל". האמירה הנושנה הזו, שדורות של ישראלים גדלו עליה, עמדה לנגד עיניה של כרם אביטל בבואה לערוך את מחקר הביג דאטה המקיף שלה. אחרי שנה שלמה שהוקדשה לניתוח מסד אדיר של נתונים, היא יכולה לומר בביטחון שלמשפט הזה אין בסיס.

לאיום שבלי בשר התינוק לא יגדל יש קשר למציאות בערך כמו ל"אם לא תאכל יבוא שוטר". בעולם האמיתי השוטר לא יבוא ואפשר לגדול מצוין בלי בשר, ולמעשה גם בלי מוצרי מזון מהחי כמו ביצים וחלב.

המחקר, שהתבסס על נתונים של 1.2 מיליון תינוקות שנולדו בישראל במהלך עשור (2014–2023) פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי "JAMA Network open". אביטל, דיאטנית קלינית מנוסה, דוקטורנטית באוניברסיטת בן־גוריון שבמסגרתה נעשה המחקר וחברה בארגון "רופאים לתזונה", הובילה צוות חוקרים שזכה לשיתוף פעולה מצד אגף התזונה במשרד הבריאות.

"היתה לנו גישה לכל טיפות החלב שמופעלות על ידי משרד הבריאות ולטיפות החלב של העיריות הגדולות – ירושלים ותל אביב. ה־30% שנשארו מחוץ למחקר מופעלות על ידי קופות החולים"

אגף התזונה במשרד – בראשות ד"ר מורן בלייכפלד־מגנאזי ומנהלת תחום המחקר באגף, ד"ר נעמי פליס איסקוב – סייע בהגעה לרישום הנתונים של 70% מהתינוקות שנולדו בישראל בשנים הרלוונטיות. "זו מסה עצומה של נתונים שהייתה לנו גישה אליה בזכות השיטה בישראל שבה קרוב ל־95% מהתינוקות מגיעים לטיפת חלב, זה נתון מדהים", אומרת אביטל.

"היתה לנו גישה לכל טיפות החלב שמופעלות על ידי משרד הבריאות ולטיפות החלב של העיריות הגדולות – ירושלים ותל אביב. ה־30% שנשארו מחוץ למחקר מופעלות על ידי קופות החולים. הנתונים הראשונים הם מ־2014 מכיוון שרק אז איגדו את כל הנתונים למערכת אחת".

תינוק נשקל במהלך בדיקה ב"טיפת חלב" במבשרת ציון, 15 באוגוסט 2012 (צילום: נעם מוסקוביץ/פלאש90)

בדרך אל מאגר הנתונים הנחשק היה צורך לצלוח את החשש מהפרת סודיות רפואית. "התחברנו לסביבה סגורה", אומרת אביטל, "בלי אינטרנט, בלי קופי פייסט וכמובן בלי שום פרט מזהה על התיקים כמו תעודת זהות. בסופו של דבר היה כאן שיתוף פעולה בין המגזר הממשלתי לאקדמיה וככה מקדמים את בריאות הציבור".

החוקרים אספו את נתוני ההתפתחות של התינוקות – משקל, גובה והיקף הראש – לאורך השנתיים הראשונות של החיים – והשוו בין שלוש קבוצות: תינוקות ממשפחות אוכלות כל, משפחות צמחוניות ומשפחות טבעוניות. הטבעונים היו כצפוי הקבוצה הקטנה ביותר, אבל לצורך המחקר הם היו קבוצה גדולה דיה – כ־3,500 משפחות.

ההגדרה מתייחסת למשפחה ולא לתינוק משום שזה נוסח השאלה שמופנית להורים על ידי אחיות טיפת חלב. 95% מההורים השיבו על השאלה, וההנחה היא שכשהורים מצהירים על הרגלי אכילה מסוימים בבית הם חלים גם על התינוק.

"בכל הנוגע להורים צמחוניים", אומרת אביטל, לקחנו בחשבון שייתכן שחלקם נותנים לתינוק גם לאכול בשר, ושזה 'מלכלך' לנו קצת את הנתונים, אם כי בזכות ההיקף הגדול של הנתונים זה בטל בשישים"

"בכל הנוגע להורים צמחוניים", אומרת אביטל, לקחנו בחשבון שייתכן שחלקם נותנים לתינוק גם לאכול בשר, ושזה 'מלכלך' לנו קצת את הנתונים, אם כי בזכות ההיקף הגדול של הנתונים זה בטל בשישים". בכל מקרה, לגבי הטבעונים הבעיה ככל הנראה מצומצמת בהרבה – הם קבוצה אידיאולוגית יותר וסביר שמי שהצהיר על הבית כ'טבעוני' גם דואג שהתינוק יאכל בהתאם.

הממצאים: ההתפתחות של התינוקות זהה בכל שלוש הקטגוריות בכל ההיבטים שנבדקו. הגרפים שמתארים את ההתפתחות (ראו תמונה) זהים כמעט לחלוטין.

ממוצעים חודשיים גולמיים של מדדי אנתרופומטריה בגילים שגרתיים לפי דפוסי התזונה של המשפחה (נתונים: מתוך המחקר של כרם אביטל)

ההבדל היחיד נרשם במשקל בזמן הלידה: תינוקות לאימהות טבעוניות שקלו 100 גרם בממוצע פחות מתינוקות אוכלי כל, ומספר התינוקות שנולדו באחוזון נמוך היה גבוה יותר – 7.2% מהטבעוניים לעומת 4.7% מאוכלי הכל. אולם, הפער הזה נמחק במהירות ובגיל שנתיים שיעור הילדים בתת־משקל כבר היה כמעט זהה.

להערכת אביטל, הסיבה לפערי המשקל בלידה נובעת מהעובדה שהאימהות הטבעוניות נוטות להיות בעלות BMI נמוך יותר – נתון אליו נחשפה במהלך מחקר קודם שערכה.

"במחקר שעשיתי לפני כמה שנים על הריון טבעוני מול צמחוני ואוכלי כל ראיתי הבדלים במשקל של התינוקות בלידה ותהיתי מה קורה איתם בהמשך הדרך. זה הטריד אותי. עכשיו קיבלתי את התשובה: בהמשך הדרך נראה שזה מתאזן".

"זה נכון שהברזל מהבשר נספג יותר מהר, אבל אימהות טבעוניות מאכילות את הילדים ביותר מאכלים עתירי ברזל – טופו, קטניות, זרעים ואגוזים, כך שבסופו של דבר זה מתאזן"

האם זה בכלל חשוב שתינוקות טבעוניים ישקלו כמו אלה שאוכלים בשר? הרי אנחנו נמצאים בתרבות של עודף משקל. מי אמר שמאה גרם פחות זה רע?
"זו סוגייה מעניינת והקדשנו לה הערה בניתוח התוצאות. זה נכון לגבי כל עולם השפע. יש פחד קמאי לגבי תינוקות, החשש שלא יגדלו. אני מניחה שאם אבדוק את המשקל שלהם בגיל 25 והטבעונים ישקלו פחות אלה יהיו חדשות טובות עבורם".

מה לגבי ברזל? מקובל לחשוב שצמחונים ובעיקר טבעונים נוטים להיות אנמים.
"יש מחקר בהתהוות שמתבסס על נתוני בדיקות הדם שעושים לתינוקות בגיל שנה ובוחן בדיוק את זה. ספוילר – גם שם כנראה לא יהיו הבדלים בין טבעונים וצמחונים לאוכלי כל. בניגוד למיתוס, במזונות מהצומח כמו שעועית יש יותר ברזל מאשר בבשר.

תינוקת נוגעת בידה של אימה בירושלים, 30 בדצמבר 2020 (צילום: שיר תורם/פלאש90)

"זה נכון שהברזל מהבשר נספג יותר מהר, אבל אימהות טבעוניות מאכילות את הילדים ביותר מאכלים עתירי ברזל – טופו, קטניות, זרעים ואגוזים, כך שבסופו של דבר זה מתאזן".

אימהות טבעוניות וצמחוניות, התברר עוד במהלך המחקר, נוטות להניק יותר, וגם זה תורם לחוסן הבריאותי של התינוקות.

מה את מצפה שיקרה בעקבות התוצאות החותכות של המחקר? הרי כבר היום המלצות התזונה הרשמיות של משרד הבריאות מבהירות שאין מניעה לגדל ילדים בריאים על תזונה מהצומח.
"אני מקווה שישתמשו בתוצאות כדי לוודא שהמסר הזה מחלחל ומגיע לכל הדרגים המקצועיים שעובדים בשטח. אני מכירה אימהות צמחוניות שמגיעות לטיפת חלב וחופרים להן שהן חייבות להאכיל את הילד 'בשר בשר בשר', אם כי למען ההגינות יש גם מקומות שבהם זה לא קיים.

בין אם התינוק טבעוני, צמחוני או אומניבור, חשוב שיאכל אוכל אמיתי ולא מזון אולטרה מעובד וג'אנק למינהו. שהרי גם העולם הטבעוני מלא היום בתחליפים מעובדים

"לאחרונה הרציתי על תוצאות המחקר בפני רופאים של טיפת חלב, הם מאוד התעניינו ושאלו הרבה שאלות ובסוף אמרו, 'וואלה, ניפצת לנו כמה מיתוסים'".

להורים יש לה שני מסרים עיקריים, מעבר לזה שהילד לא חייב לאכול בשר בשביל לגדול: שבין אם התינוק טבעוני, צמחוני או אומניבור, חשוב שיאכל אוכל אמיתי ולא מזון אולטרה מעובד וג'אנק למינהו. שהרי גם העולם הטבעוני מלא היום בתחליפים מעובדים. במבה וקולה זה תפריט טבעוני – אבל זה לא תפריט שילד שאתם אוהבים צריך לגדול עליו.

ילד אוכל מרק ירקות בליון, 24 בינואר 2013 (צילום: Philippe DESMAZES / AFP)

המסר השני: "חשוב שהורים ילכו פעם אחת לתזונאית כדי לסדר את התזונה של הילדים, בטח כשמדובר בטבעונים, כי אין להם ממי ללמוד. הרי לטבעונים אין את הסבתא שתגיד, 'תמעכי את העוף יחד עם המרק' או משהו כזה".