המוכרים של "צים" קיבלו מחיר פנטסטי עבור החברה, שנסחרת בוול סטריט ללא גרעין שליטה ונשלטת בפועל בידי מנהליה. בעסקה שנחתמה בתחילת השבוע שעבר נמכרה ענקית הספנות הישראלית תמורת 4.2 מיליארד דולר, שהם 35 דולר למניה. תג המחיר משקף פרמיה של 58% מעל למחיר בבורסה. ביום המסחר שלאחר ההודעה עלתה המניה ל־29 דולר, והתייצבה סביב רמה זו בימים הבאים.

הפער של 17% בין מחיר השוק לבין המחיר הגבוה יותר שמובטח בעסקה המסתמנת נובע מכך שהמשקיעים מטילים כיום ספק משמעותי בסיכויי השלמתה. "צים" נשלטת בידי הדירקטוריון בראשות יאיר סרוסי, לשעבר יו"ר בנק הפועלים, שלו מיוחס הקרדיט להשגת התמורה הגבוהה. כך גם לסאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שייעץ לרוכשת העיקרית, "האפאג־לויד" הגרמנית.

השניים ודאי מכירים זה את זה מתפקידיהם הקודמים בבנקים, וככל הנראה הייתה לכך תרומה למגעים. הם ניסו לשווק את העסקה כמהלך שיבטיח את איתנותה של "צים" וישמור על קווי האספקה הימית של המדינה בשגרה ובחירום. במסגרת העסקה צפויה החברה להתפצל לשתיים, כך ש"האפאג לויד" תרכוש את חלקה העיקרי, הכולל את מרבית האוניות בחכירה ובבעלות.

ב"צים החדשה" יהיו 16 אוניות, והמדינה תחזיק בה את מניית הזהב. אלא שהמחיר בעסקה הוא רכיב קטן בלבד בדרך להשלמתה, שכן היא טעונה את אישור השרים ורה"מ

נוסף על כך תוקם "צים החדשה", שאותה תרכוש קרן ההשקעות הישראלית "פימי", בניהולו של ישי דוידי. בחברה החדשה יהיו 16 אוניות, והמדינה תחזיק בה את מניית הזהב, המחייבת בין השאר להחזיק דרך קבע לפחות 11 אוניות. עם זאת, המחיר שנקבע בעסקה הוא רק רכיב אחד בדרך להשלמתה, שכן היא טעונה את אישור רשות החברות וכלל השרים הבכירים, לרבות ראש הממשלה.

שרת התחבורה מירי רגב כבר הודיעה שהיא מתנגדת לעסקה, שלדבריה "מנוגדת לאינטרסים החיוניים של המדינה", ופנתה בעניין לשר דודי אמסלם, הממונה על רשות החברות. מעבר לכך, גם בוועד העובדים מבטיחים להילחם בעסקה, שהתגבשה מבלי לשתף אותם. המתנגדים הביעו את עמדתם באופן נחרץ בדיון שנערך בתחילת השבוע בוועדת הכלכלה.

החתימה על עסקת "צים", מימין לשמאל: גילון בק, שותף בכיר בפימי; יאיר סרוסי, יו"ר צים; ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי; רולף האבן יאנסן, מנכ"ל האפאג לויד; סאמר חאג' יחיא, פברואר 2026 (צילום: שוקה כהן/דוברות פימי)

כל הגורמים העוסקים בענף מזהירים מפני החלשת "צים החדשה" והקטנה יותר, וכתוצאה מכך מפני סיכון אפשרי להבטחת האספקה בשעת חירום, שרובה המוחלט מגיע דרך הים.

"גם אם היו נותנים לי מיליון דולר לא הייתי לוקח את החברה", אמר יורם זבה, לשעבר מנהלה של "צים", בדיון בכנסת. לדבריו, רוב האוניות של "צים" נבנו לפני עשור וחצי, כך שהן מתקרבות לסוף דרכן ויש להחליפן בעלות של כמיליארד דולר.

"אתה לא מכיר את האוניות", העיר לו ישי דוידי, שהתייצב בעצמו לדיון. "אני יכול לתת את הרשימה של האוניות, את רובן קניתי כשהייתי מנכ"ל צים" השיב לו זבה.

"מה התכנון לקופת המזומנים? מה יהיה לה על מנת לשרוד את התקופה הקשה? לא רואים היתכנות לחברה עם 16 אוניות לעמוד בזכות עצמה. מה יהיה הקשר שלה עם החברה האם? מי יחזיק את המכון להכשרה ימית?"

גם אסף הדר, יו"ר איגוד קציני הים, חזר על האזהרות שהשמיע בשבועות האחרונים. לדבריו, הקו לארה"ב, שאותו תחזיק החברה החדשה, אינו רווחי, ו"בקו הזה מועסקות אוניות קטנות ולא מלאות, חלקן ישנות בנות 15 שנים ויותר, וזה משך החיים של אוניות הקונטיינר והחשש הוא שייגמר הכסף. הקו הזה לא יעמוד בזכות עצמו ויצטרך תמיכה מאסיבית.

"מה התכנון לקופת המזומנים? מה יהיה לה על מנת לשרוד את התקופה הקשה? לא רואים היתכנות לחברה עם 16 אוניות לעמוד בזכות עצמה. מה יהיה הקשר שלה עם החברה האם? מי יחזיק את המכון להכשרה ימית?"

"צים" שלחה לדיון רק עורך דין חיצוני, שאמר כי פרטי העסקה טרם הועברו לרשות החברות, ולכן הדיון מוקדם מדי.

מכולות של צים בנמל חיפה, 14 בנובמבר 2011 (צילום: יעקב נאומי/פלאש90)

המעסיק הגדול בישראל

נציגת רשות החברות לא חשבה שהדיון מוקדם מדי, וציינה כי פנתה כמה פעמים בבקשה לקבל את הפרטים ואף התריעה בפני החברה שעליה לפעול בהתאם לתנאי מניית הזהב.

גם מנהל רשות הספנות, צדוק רדקר, הזהיר מפני העסקה: "אנחנו לא רואים שום דבר טוב למדינת ישראל. אנחנו יודעים בוודאות שענף הספנות הולך להיכנס לאחד השפלים הנמוכים שהיו אי פעם" ולכן "אין לחברה הישראלית הרזה היתכנות כלכלית […] אנחנו לא רואים שום סיכוי שזה יחזיק מעמד. זה עסק עתיר הון עם הוצאות מטורפות. להגיע למצב כלכלי לא נוח – מגיעים מהר מאוד".

כדי להמחיש את האחריות שלו כלפי המדינה, דוידי ציין בתחילת דבריו את שירותו שלו ושל שותפו בסיירת מטכ"ל, המשיך בתיאור השירות של אשתו ובנותיו, ואף הזכיר את שירותו של עורך הדין של החברה

ההופעה של דוידי בכנסת הייתה חריגה. מדובר באחד הטייקונים האחרונים שנותרו כאן, המצדיק את השיוך למה שמכונה "ראשי המשק". הקרן שייסד ושאותה הוא מנהל שולטת בעשרות חברות תעשייה ומגייסת כספים ממשקיעים מוסדיים, כלומר מהציבור, אך אינה מספקת גילוי שוטף על התשואות ובעיקר על הכספים שמקבלים דוידי ושותפיו.

דוידי ביקש לדבר ללא הפרעה וירה את כל התחמושת שבאמתחתו. כדי להמחיש את האחריות שלו כלפי המדינה, ציין בתחילת דבריו את שירותו שלו ושל שותפו גילון בק בסיירת מטכ"ל, המשיך בתיאור השירות של אשתו ובנותיו במודיעין, ואף הזכיר את שירותו כקצין תותחנים של עורך הדין של החברה.

ישי דוידי, מנהל קרן פימי, בדיון על צים בוועדת הכלכלה. 22 בפברואר 2026 (צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת)

"פימי [היא] קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל, הקמנו אותה ב־1996 ורכשנו שליטה ב־108 חברות. אנחנו מעסיקים 55 אלף עובדים בלמעלה מ־50 מפעלים, המעסיק הגדול במשק ביי פאר והגוף התעשייתי הגדול בישראל. אנחנו משקיעים בהייטק ולואו־טק, לא נדל"ן ולא פיננסים", אמר דוידי.

הוא הדגיש את היותה של הקרן בעלת שליטה בכל החברות שבניהולה ואת יכולותיה בהשבחתן. בין השאר הזכיר את מפעל "עשות" אשקלון, הכולל צו אינטרסים גבוה יותר ממניית הזהב של "צים", כזה ש"צריך אישור ראש הממשלה, שר הביטחון ושב"כ".

דוידי הבהיר ש"פימי" תהיה הבעלים של "צים החדשה"; שהמנהלים יהיו ישראלים, שהמטה יישאר בארץ, ושהמותג נרכש אף הוא, זאת בעוד שכיום מניות החברה נסחרות בניו יורק

הוא הוסיף כי הקרן מחזיקה גם בחברות ביטחוניות אחרות, ובהן "אורדן", "מרעום דולפין" ו"מנועי בית שמש", עם "הסכמים של עשרות שנים ומאות מיליוני דולרים בבלעדיות מול המדינה מתוך אחריות שאוי ואבוי אם נצא מהם".

לגופו של עניין הבהיר ש"פימי" תהיה הבעלים המלאים של "צים החדשה"; שהמנהלים יהיו ישראלים, שהמטה יישאר בישראל, ושהמותג נרכש אף הוא. זאת בעוד שכיום מניות החברה נסחרות בניו יורק ו"גורם אחר יכול לקנות 20% מצים ואף אחד לא שואל אף אחד פה שלא יכול להגיד לו מה הוא עושה". על כך העיר יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, כי ייתכן שהמדינה עשתה טעות בהפרטת החברה.

ישי דוידי, מנהל קרן פימי, בוועדת הכלכלה בכנסת, 22 בפברואר 2026

"קומבינה של כסף קטארי"

דוידי השיב כי כיום אין לחברה גרעין שליטה, ומכאן החשיבות של הבעלות החדשה, שתהיה "100% ישראלית". לדבריו, מדובר בחברה שלא יהיו לה חובות, ויירכשו עבורה אוניות חדשות מהחברה הגרמנית, "בממוצע גיל צעיר יותר מאלה שיש כיום". ח"כ ביטן שאל: "במקרה של מלחמה, תספק את צורכי המדינה?"

על כך השיב הקונה הפוטנציאלי: "כן, סימן קריאה". לדבריו, בשנים קודמות המדינה ויתרה לצים על דרישת המינימום של 11 אוניות בבעלות, ולמעשה לא עמדה בתנאי מניית הזהב. עוד הוסיף כי החברה הייתה "על סף פשיטת רגל ואי אפשר להגיד שאנחנו לא בעד הצלחה של חברות, זה מה שאנחנו עושים כל חיינו".

"הם מציעים עבודה ל־120 עובדים מתוך אלף וחוזה עבודה לשנה בלבד. זה מריח לי קומבינה של כסף קטארי מלוכלך ואני מקווה שהמדינה תתעשת ולא תיתן לזה לקרות"

כצפוי, הוא לא שכנע את יו"ר ועד העובדים, אורן כספי, שחושש לפרנסת העובדים ומזהיר מפני החלשת האיתנות של החברה, שמכירתה קיבלה את ברכת הדרך ממשקיעים מקטאר ומערב הסעודית, השותפים בהאפאג לויד הגרמנית: "לא תהיה עצמאות. הוא אמר שנדאג לעובדים וזרקו אותנו לכלבים.

"הוא אמר שנקום בבוקר ולא נמצא כותרת שהחברה נמכרה לפני שיישבו עם העובדים וזה מה שקרה. הם מציעים עבודה ל־120 עובדים מתוך אלף וחוזה עבודה לשנה בלבד. זה מריח לי קומבינה של כסף קטארי מלוכלך ואני מקווה שהמדינה תתעשת ולא תיתן לזה לקרות.

יו"ר ועד עובדי צים אורן כספי בוועדת הכלכלה, 22 בפברואר 2026

"פולו דה מאני. הנציג הקטארי והסעודי אישרו את העסקה. בונים טבעת חנק, קונים סייבר ועכשיו יהיה להם ספנות, כי צים תהיה תלויה בהאפאג לויד. לנהל ספנות זה לא מפעל ולא הייטק, זה עולם קשה.

"החוסן של חברה הוא הגודל: כשהסחר בסין מפסיד, יש את אמריקה. במקרה של מלחמה מי שייתן מענה – אתם או גם החברה האם? אם צריך 30 אוניות? אם צריך להביא מכולה מקוריאה או מהודו – איך תעשו את זה?".

"מציעים לנו להחליף דירה בתל אביב, אומנם עם משכנתה, בדירה בקריית גת בלי חוב. יש פה אלף משפחות שקיבלו את הבשורה דרך העיתון וזאת בושה וחרפה, ונילחם בזה"

נציג ההסתדרות, ניר אייזנברג, הוסיף: "מציעים לנו להחליף דירה בתל אביב, אומנם עם משכנתה, בדירה בקריית גת בלי חוב. יש פה אלף משפחות שקיבלו את הבשורה דרך העיתון וזאת בושה וחרפה, ונילחם בזה עד הסוף".

באמצע השבוע הוריד ועד העובדים את הטון והקל בעיצומים. לפי אחד הפרסומים, הוועד כבר מסכים לפרישתם של כ־500 עובדים; 120 יעברו ל"צים החדשה", ועוד כמה מאות יועסקו במטה שתקים החברה הגרמנית בישראל.

מכולות של צים בנמל חיפה, 14 בנובמבר 2011 (צילום: יעקב נאומי/פלאש90)

המחיר הוא לא הכל

דוידי ציין כי הוא מכיר היטב את "צים", לאחר שבחן את ההשקעה בה כמה פעמים בעבר, ולכן הוא יכול לקבוע ש"צים החדשה מהיום הראשון תרוויח כסף בוודאות, לא בסימן שאלה, לא בערך […] לא נפסיד לירה!" אין ספק שהוא מגלם את הדרישה הרצויה לרוכש של נכס אסטרטגי – אדם בעל שם ופנים, תעודת זהות ישראלית ומחויבות ערכית מוצהרת למדינה.

הבטחתו להשבחת החברה ולחיזוק חוסנה נשענת על רקורד מוכח, אך כזה שכולל בדרך כלל סבבים של כמה שנים בחברות שנרכשו, לעיתים גם תוך פיטורים מאסיביים, עד לאקזיט הבא המאפשר גיוס כספים חדש. לא בהכרח שזהו הכיוון הרצוי במקרה הנוכחי.

"צים" אינה "עשות" ואינה "מנועי בית שמש". עסקה מסוג זה אינה קלה לאישור, ואין צורך להמתין שפקיד מרשות הספנות יודיע להם זאת באופן חגיגי בכנסת

בסיכום הדיון הסוער ביקש ח"כ ביטן מרשות החברות ומרשות הספנות לבצע פרה־רולינג לעסקה עם "פימי", והבטיח כי "נעשה ישיבה חסויה" כדי לדון בהשלכות האסטרטגיות והאחרות. המוכרים והקונים ידעו מראש שצפויות להם רוחות נגדיות חזקות בדרכם לחוף מבטחים. לא ברור מדוע המתינו להנחיית ועדת הכלכלה כדי לפתוח בהליך פרה־רולינג, ומדוע לא שיתפו קודם לכן את העובדים.

למרות המחיר הגבוה שעליו סיכמו, ההודעה המוקדמת על המוגמר לכאורה מטילה צל כבד על שיקול הדעת של המעורבים בעסקה, שמיהרו ליטול לעצמם קרדיט על הובלתה – סרוסי, יו"ר ענקית הספנות, ודוידי, המנהל את כספי המשקיעים המוסדיים. היה עליהם להפנים את הסימנים המוקדמים לסופה המתחשרת בענף הספנות ובממשלה עוד לפני שיצאו בהודעה החגיגית.

דיון על מכירת "צים" בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן, 22בפברואר 2026 (צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת)

לאומץ יש מחיר

היכולת של חברה ציבורית לחשוף פרטים על עסקה מסוג זה בטרם התגבשה היא כמעט לא קיימת. לכל היותר ניתן היה להגיב לשמועות, אך לא הייתה אפשרות מעשית לנהל הליך מסודר של הידברות עם הגורמים הממשלתיים השונים. ייתכן שניתן היה לקיים שיחות מקדימות עם העובדים.

אולם, את הפרה־רולינג הנדרש מול הרשויות היה על הצדדים לבצע בינם לבין עצמם ולהגיע למסקנות המתבקשות: "צים" אינה "עשות" ואינה "מנועי בית שמש". עסקה מסוג זה אינה קלה לאישור, ואין צורך להמתין שפקיד מרשות הספנות יודיע להם זאת באופן חגיגי בכנסת.

את מחיר האומץ שהפגין אז הוא עלול לשלם כעת, בדרכו להשלמת אחת העסקאות הגדולות בחייו, כשיידרש בסופו של דבר גם לעבור את המשוכה הפוליטית של השרים שנגדם מחה

לשלל המשוכות שיעמדו בדרכם יש להוסיף שיקול נוסף, שאף שהוא זר לעסקה עצמה אך אינו פחות מהותי: דוידי היה אחד המתנגדים הבולטים למהפכה המשפטית. "ההשלכות הכלכליות קטלניות. ברגע שהמשקיעים מזהים שהדמוקרטיה עלולה להיפגע הם לא יהיו פה", הזהיר לפני שנתיים וחצי.

העמדה הזו עומדת לזכותו, כמי שיצא מאזור הנוחות והטיל את מלוא משקלו נגד מהלכים שנתפסו בעיניו כפגיעה ישירה בדמוקרטיה, ומכאן גם במשק. אולם את מחיר האומץ שהפגין אז הוא עלול לשלם כעת, בדרכו להשלמת אחת העסקאות הגדולות בחייו, כשיידרש בסופו של דבר גם לעבור את המשוכה הפוליטית של השרים שנגדם מחה.