הצלחה אחת כבר נרשמה למלחמה באיראן, לפחות בשלב הזה. ישראל וארה"ב הצליחו להערים על האיראנים בכל הנוגע למהלך הפתיחה. האיראנים לא העריכו נכון את המועד ואופן הפתיחה, וסברו שכמו בתקיפות קודמות, היא תחל בלילה. זו הסיבה לשאננות היחסית ולעובדה שהמנהיג העליון היה רגוע, ובכירים, הן בדרג המדיני והן בדרג הצבאי, נפגשו לאור יום בטהרן.

גורם ביטחוני סיפר אתמול (שבת) כי בישראל זיהו בשבועות האחרונים האצה משמעותית בקצב ייצור הטילים. האיראנים עברו מייצור של עשרות טילים בחודש למאות. נוסף על כך זוהתה פעילות אינטנסיבית באזור אתרי הגרעין שהופצצו; חלקם כוסו מחדש בעפר כדי לבצרם מפני תקיפה חוזרת.

כמו כן זוהה ניסיון להסתיר פעילות חשודה במרכיבי התוכנית הגרעינית. לא בכדי נשיא צרפת הדגיש אתמול כי העולם היה "עיוור" לחלוטין בחודשיים האחרונים בכל הקשור לגרעין האיראני. תמונת המודיעין המדאיגה הזו נפרסה בפני האמריקאים, בעודם מנהלים שיחות בווליום משתנה עם האיראנים.

בישראל ובארה"ב מבינים כי שינוי משטר לא יושג בהפצצות מהאוויר בלבד ובחיסול עלי חמינאי. לשם כך נדרשים שני גורמים נוספים: תהליך קריסה פנימית בממסד הפוליטי והצבאי ויציאה מחודשת של מפגינים לרחובות

השאלה כעת היא מה יהיה מנגנון הסיום של המלחמה. בישראל מכוונים לכל הרוחב: גרעין, תעשיית הטילים והפלת המשטר. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ היה זהיר מאוד בדבריו; הוא לא הזכיר את הפלת המשטר, אלא הסתפק בפנייה למפגינים לצאת לרחובות. מבחינתו, הוא עמד בהבטחה שלו – העזרה הגיעה.

הקריאה הזו אינה מקרית: בישראל ובארה"ב מבינים כי שינוי משטר לא יושג בהפצצות מהאוויר בלבד ובחיסול עלי חמינאי. לשם כך נדרשים שני גורמים נוספים: תהליך קריסה פנימית בממסד הפוליטי והצבאי ויציאה מחודשת של מפגינים לרחובות. בלי המרכיבים הללו, סיכויי השרידות של המשטר גבוהים, גם אם חמינאי כבר אינו בזירה.

עשן מיתמר בקו הרקיע לאחר פיצוץ בטהרן, איראן, 28 בפברואר 2026 (צילום: AP Photo)

חמינאי עמד בראש רשימת החיסול של ישראל וארה"ב. השפעת הסתלקותו חורגת בהרבה מפגיעה במדינה עצמה; מדובר בקו פרשת מים אזורי ותאולוגי. זו פגיעה קשה במאבק הדתי של השיעה מול הסונה.

משטר האייתוללות תפס את עצמו מאז המהפכה של 1979 כמבצר האחרון של הדת השיעית; ללא איראן, כך לשיטתו, הדת הזו מצויה בסכנת היעלמות. מכאן נגזרה המדיניות: גרעין כתעודת ביטוח, מימון טרור אזורי כחגורת הגנה להרחקת האיום מגבולות המדינה, וצבא חזק המאיים במערך טילים מהמפרץ ועד אירופה.

במשך כמעט ארבעה עשורים היה חמינאי מי שהתווה את מדיניות הבדלנות המתריסה של איראן, שהובילה אותה עד הקצה. בסופו של דבר, בשם אותה קנאות, הוא הוביל את איראן המהפכנית להימור מסוכן שספק אם תשרוד – עימות צבאי עם שתי מעצמות.

טעות נוספת היא הבחירה במלחמה אזורית כתגובה למתקפה אמריקאית־ישראלית. התקיפות האיראניות בבחריין, ערב הסעודית, קטאר, איחוד האמירויות וכווית איחדו נגדה את המחנה הסוני המפרצי

טעות נוספת שלו ביממה האחרונה היא הבחירה במלחמה אזורית כתגובה למתקפה אמריקאית־ישראלית. התקיפות האיראניות בבחריין, ערב הסעודית, קטאר, איחוד האמירויות וכווית איחדו נגדה את המחנה הסוני המפרצי. בתוך פחות מ־24 שעות התגבשה מול איראן השיעית קואליציה אזורית. מי שעד שלשום ניסו בכל כוחן למנוע מלחמה בשם איראן, יצאו אתמול נגדה.

השיא היה בשיחת שרי החוץ של איחוד האמירויות וערב הסעודית – שתי מדינות שמצאו את עצמן במצב של כמעט התנגשות צבאית לפני חודש על אדמת תימן. מבחינת ישראל וארה"ב זו בשורה מצוינת, במיוחד לאור חזונו של הנשיא טראמפ לברית הגנה אזורית חדשה.

מוסלמים שיעים מתאבלים על חיסול המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, במהלך הפגנה נגד ארה"ב בסרינגאר, הודו, 1 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Mukhtar Khan)

אומנם מוקדם מדי להסיק מסקנות לגבי איראן שלאחר חמינאי או לגבי המבנה האזורי שלאחר המלחמה, אך לפחות בשלב הזה התוצאות המדיניות והצבאיות נראות חיוביות. דגש על בינתיים.