JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מעבר לגבול: היחסים בין מדינות המפרץ ואיראן כבר לא יהיו אותו הדבר | זמן ישראל
עמודי עשן מיתמרים ממתקן נפט בפוג’יירה, איחוד האמירויות, 14 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Altaf Qadri)
AP Photo/Altaf Qadri
מעבר לגבול

היחסים בין מדינות המפרץ ואיראן כבר לא יהיו אותו הדבר

המדינות הערביות אולי לא רצו במלחמה, אבל עכשיו הן מבינות היטב שהתסריט המסוכן ביותר עבורן הוא גם הריאלי ביותר: משטר איראני מוחלש ואלים שימשיך לשלוט עוד זמן מה ● וגם: ישראל ולבנון בין שלום למלחמה, בנוהל ● בחסות המלחמה, א-שרע מהדק את שלטון השריעה בסוריה ● והשבוע לפני 34 שנים: הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

יחסי מדינות המפרץ לאן

איראן המשיכה להכות השבוע בשכנותיה הערביות במפרץ בכל כוחה, בדיוק כפי שהבטיחה שתעשה לפני פרוץ המלחמה. הכטב"מים האיראניים התפוצצו בבחריין ובדובאי, ובקטאר האיראנים פגעו ב"עיר הגז", ראס לפאן.

המדינות הערביות אולי לא רצו במלחמה – למרות שמספר דיווחים בתקשורת המערבית מעידים אחרת – אבל עכשיו הן מבינות היטב שהתסריט המסוכן ביותר עבורן הוא התסריט הריאלי ביותר: משטר איראני מוחלש ואלים שימשיך לשלוט עוד זמן מה ברפובליקה האיסלאמית.

במסגרת הלוחמה הפסיכולוגית נגד המדינות הללו, האיראנים גם מפיצים לא מעט פייק ניוז, בעיקר על מנת לזרוע פניקה ולגרום לחברות הזרות לעזוב את מדינות המפרץ ולהוציא משם את העובדים שלהן.

במסגרת הלוחמה הפסיכולוגית נגד המדינות הללו, האיראנים גם מפיצים לא מעט פייק ניוז, בעיקר על מנת לזרוע פניקה ולגרום לחברות הזרות לעזוב את מדינות המפרץ ולהוציא משם את העובדים שלהן

כך, במהלך השבוע, לאחר שבחריין הותקפה, אתרי חדשות איראניים הפיצו מידע על כך שהגשר האדיר המחבר בין בחריין לערב הסעודית הותקף והוחרב. הם הפיצו סרטונים ישנים שצולמו במהלך המלחמה באוקראינה בגשר קרצ' שהותקף מספר פעמים על ידי האוקראינים.

כתוצאה מכך, הרשתות החברתיות התמלאו בפייק ניוז, למרות שדי היה לבדוק בסוכנויות הידיעות הגדולות והאמינות, או אפילו לבדוק את שלמות הגשר דרך יישומונים כגון Google Earth, על מנת לגלות ששום דבר מזה לא ארע.

במדינות הערביות מכירים את האיומים של האיראנים כלפיהם לא מאתמול. בחריין מאז ומתמיד התקיימה בחרדה מפני פלישה איראנית אפשרית, או בחישה איראנית בקהילה השיעית, המהווה את הרוב באוכלוסייה.

הסעודים נפגעו ב-2019 כאשר החות'ים, פרוקסי של איראן, תקפו את שדות הנפט חורייס ואבקייק. האמירתים ספגו פגיעות במכליות ובנמלים.

בסרטון ישן שצולם לפני 2020, אבו מהדי אל-מוהנדס, שעמד בראש כתאאב חזבאללה, מיליציה פרו-איראנית בעיראק, עונה על השאלה, האם בעוד חמש שנים הוא יהרוס את ישראל, לפני שיהפוך לשאהיד. "את סעודיה", עונה ראש המיליציה המחויך, "את סעודיה".

לאחר המלחמה באיראן, אם וכאשר יתברר שהמשטר האיראני שרד ועדיין מסוגל לאיים על שכניו, המדינות הערביות יצטרכו לגבש מדיניות חדשה כלפי איראן. על מנת להגן על עצמן, הן יצטרכו לגייס לא רק ארה"ב הרחוקה, אלא מדינות ערביות אחרות ולגבש חזית מאוחדת על מנת לבלום את התוקפנות האיראנית.

ישראל ולבנון בין שלום למלחמה, בנוהל

מאז שחזבאללה הצטרף לאיראן והחל לתקוף את ישראל, כ-1,000 בני אדם נהרגו בלבנון וכמיליון הפכו לפליטים. בשבוע הבא ישראל צפויה להרחיב את התמרון הקרקעי בלבנון. במקביל, היא גם מתכוננת לשיחות עם הממשל הלבנוני, בהמשך ליוזמה של נשיא צרפת עמנואל מקרון.

האם ניתן לאחוז את המקל בשתי קצותיו – לקדם בעת ובעונה אחת הסכם שלום וגם לכבוש את רצועת הביטחון בדרום לבנון ולהחזיק בה למשך זמן בלתי מוגדר? בקרוב נגלה את התשובה לשאלה הזאת, אך בינתיים נראה שבירושלים יש העדפה ברורה לפתרון הרגיל: מה שלא עובד בכוח, עובד בעוד יותר כוח.

האם ניתן לאחוז את המקל בשתי קצותיו – לקדם בעת ובעונה אחת הסכם שלום וגם לכבוש את רצועת הביטחון בדרום לבנון ולהחזיק בה למשך זמן בלתי מוגדר? בקרוב נגלה את התשובה לשאלה הזאת

הסבל של תושבי הצפון, הלחץ הפוליטי וההרגל לפתור כל בעיה אזורית באמצעות מהלכים צבאיים כנראה יעשו את העבודה. כך ישראל עלולה לפספס את ההזדמנות החד-פעמית שנקרתה בדרכה בלבנון.

ראש ממשלת לבנון נוואף סלאם (מימין) בפגישה עם שר החוץ של צרפת ז'אן-נואל בארו בביירות, 19 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
ראש ממשלת לבנון נוואף סלאם (מימין) בפגישה עם שר החוץ של צרפת ז'אן-נואל בארו בביירות, 19 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

אפשר היה להתנהל אחרת: אילו היחסים עם דמשק היו יותר טובים, ניתן היה לעבוד עם הסורים על מיגור של חזבאללה בגבול בין לבנון לסוריה ולפעול למען מניעת ההברחות.

אפשר היה להתנהל אחרת: אילו היחסים עם דמשק היו יותר טובים, ניתן היה לעבוד עם הסורים על מיגור של חזבאללה בגבול בין לבנון לסוריה ולפעול למען מניעת ההברחות

ניתן היה לעבוד עם המפרציות על יצירה של הזדמנויות כלכליות עבור ממשלת לבנון שמתנגדת בכל מאודה לניסיון של חזבאללה שוב להחריב את המדינה בתקווה שבכאוס הזה תעלם גם הממשלה שנבחרה לפני כשנה ובידה מנדט ברור – פירוז של חזבאללה והחלשת כוחו.

אך קשה להאמין שבממשלת ישראל הנוכחית מישהו ייתן סיכוי אמיתי למהלך דיפלומטי שלא יניב פירות מיידים בחזית.

לבנון, הטיטניק של מזרח התיכון, עלולה שוב למצוא את עצמה בוערת ונחרבת, וחזבאללה, שכבר עשה שימוש מעולה בהחלטה הישראלית לכבוש את רצועת הביטחון בשנות השמונים, שוב ינסה להשתמש בטיקט הזה גם הפעם, אם רק תינתן לו ההזדמנות.

הביצה הלבנונית הטובענית מחכה לכך שישראל תעשה טעות. היא תמיד תהיה שם, על מנת למשוך את ישראל מטה.

טנקים וכלי רכב משוריינים של צה"ל ליד גבול ישראל–לבנון, 12 במרץ 2026 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)
טנקים וכלי רכב משוריינים של צה"ל ליד גבול ישראל–לבנון, 12 במרץ 2026 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

א-שרע מהדק את שלטון השריעה בסוריה

בעוד כל עיני העולם נשואות לאיראן, דמשק עוברת בימים אלו תהליך מואץ של הקצנה דתית תחת שלטונו של נשיא סוריה אחמד אל-שרע.

צו חדש שהוציא השבוע מושל המחוז אוסר באופן גורף על הגשת אלכוהול במסעדות וברים, והופך את עיר הבירה למרחב שמרני ומסוגר.

על פי ההנחיות החדשות, רישיונות של מועדוני לילה יומרו לרישיונות של בתי קפה "יבשים", ומכירת משקאות חריפים תוגבל משמעותית. האלכוהול יותר למכירה רק בבקבוקים חתומים לשימוש ביתי, וזאת אך ורק בשכונות בעלות רוב נוצרי מובהק והרחק ממוסדות חינוך ודת.

במאי 2025 הותקפו מועדוני לילה באלימות על ידי חמושים. במועדון "לילה אל-שרק" המפגעים היו לבושים במדי כוחות הביטחון והכו בליינים, בעוד שבמועדון "אל-כרוואן" נורתה למוות רקדנית צעירה

המהלך הזה אינו עומד בחלל ריק; הוא מהווה עליית מדרגה נוספת במגמה שהחלה כבר לפני כשנה, עם קריסת משטר אסד ועליית האסלאמיסטים. במאי 2025 הותקפו מועדוני לילה באלימות על ידי חמושים. במועדון "לילה אל-שרק" המפגעים היו לבושים במדי כוחות הביטחון והכו בליינים, בעוד שבמועדון "אל-כרוואן" נורתה למוות רקדנית צעירה.

מועדון לילה בדמשק, סוריה, אוקטובר 2025 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
מועדון לילה בדמשק, סוריה, אוקטובר 2025 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

המתקפות ההן שלחו גלי הדף של פחד ברחבי העיר, והבהירו כי ההבטחות של אל-שרע לשמירה על חירויות הפרט כנראה לא יתממשו.

האכיפה אינה עוצרת רק באלכוהול. במהלך רמדאן הנוכחי דווח על מעצרי אזרחים שנחשדו בשבירת הצום בפרהסיה בטענה ל"פגיעה במוסר". בפרברי דמשק עובדים של מאפייה פוטרו בגלל שמכרו את מרכולתם במהלך הצום.

האכיפה אינה עוצרת רק באלכוהול. במהלך רמדאן דווח על מעצרי אזרחים שנחשדו בשבירת הצום בפרהסיה בטענה ל"פגיעה במוסר". בדמשק עובדים של מאפייה פוטרו בגלל שמכרו את מרכולתם במהלך הצום

בעוד שמדינות המפרץ השמרניות הקלו מאוד באכיפה של חוקי הדת, נראה שסוריה בעידן פוסט-אסד בוחרת בכיוון הנגדי.

השבוע במזרח התיכון: פיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה

ב-17 במרץ 1992, בשעה 14:50, מכונית תופת נהוגה בידי מחבל מתאבד התפוצצה ליד שער שגרירות ישראל בבואנוס איירס והחריבה את הבניין בן ארבע הקומות. בפיגוע נהרגו 29 בני אדם, בהם ארבעה עובדי משרד החוץ וארבע נשים מהקהילה היהודית המקומית, ולמעלה מ-240 איש נפצעו.

הפיצוץ בשגרירות הישראלית בבואנוס איירס, 1992 (צילום: AP Photo/DonRypka)
הפיצוץ בשגרירות הישראלית בבואנוס איירס, 1992 (צילום: AP Photo/DonRypka)

זה היה הפיגוע המשמעותי הראשון של חזבאללה מחוץ לגבולות המזרח התיכון, שבוצע תחת שם הכיסוי "הג'יהאד האסלאמי" כנקמה על חיסול מזכ"ל הארגון עבאס מוסאווי בידי צה"ל חודש קודם לכן.

אולם מעבר לנקמה המקומית, האירוע סימן את הפיכתה של דרום אמריקה לזירה פעילה עבור הציר האיראני.

חקירות שנמשכו עשורים – והגיעו לנקודת הכרעה בבתי המשפט בארגנטינה רק לאחרונה – הצביעו בבירור על כך שההחלטה התקבלה בצמרת השלטון בטהרן, והוצאה לפועל על ידי "יחידה 910" של חזבאללה.

הפיגוע בשגרירות, וזה שבא אחריו בבניין הקהילה היהודית (AMIA) ב-1994, מהווים עד היום תזכורת כואבת ליכולת של איראן לייצא חוסר יציבות הרבה מעבר למזרח התיכון.

הפיגוע בשגרירות, וזה שבא אחריו בבניין הקהילה היהודית (AMIA) ב-1994, מהווים עד היום תזכורת כואבת ליכולת של איראן לייצא חוסר יציבות הרבה מעבר למזרח התיכון

כיום, כאשר השלטון האיראני והפרוקסי הלבנוני שלו מקבלים מכה אחרי מכה, כדאי לזכור כמה דם של חסרי ישע נשפך בעקבות הפעילות הזדונית של הציר האיראני שפעל ברחבי העולם באין מפריע במשך עשרות שנים.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 1,091 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 9 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.