בין מטח טילים אחד לאחר, כשהמלחמה מול איראן וחזבאללה נמצאת במרכז ההוויה שלנו, ברקע הפכו שטחי המריבה בגדה המערבית למערב הפרוע. זר לא יבין איך במרחק 45 דקות ממרכז הארץ, קמה לה ארץ יהודה עם כללים אחרים, תקנות אחרות, עם חוקי אפרטהייד.

במהלך הנסיעה אל הישובים הפלסטינים, במעבר דרך שטחים צחיחים ושטיחי מרעה, בין עצי זית לבין שטחים שגולחו מעצים, פגשנו בעובדי אדמה פלסטינים שחרדים לחייהם בכל רגע נתון.

מתנחלים שיכולים לתקוף בכל שעה, להעלות באש את הבתים, את הסככות, את היבולים, ילדים יהודים בני עשר ואחת עשרה מלווים בעדרי צאן עוברים עם העדרים בסמטאות היישובים והבתים ומשאירים אחריהם הרס וחורבן. מתנחלים המכונים נוער הגבעות שהפכו לנוער הפרעות.

זר לא יבין איך במרחק 45 דקות ממרכז הארץ, קמה לה ארץ יהודה עם כללים אחרים, תקנות אחרות, עם חוקי אפרטהייד. מתנחלים שיכולים לתקוף בכל שעה, להעלות באש את הבתים, את הסככות, את היבולים

אנשי "נוכחות מגינה" מנסים לסייע. הם נמצאים בישובים הפלסטינים 24/7 במשמרות, כדי להרתיע, פעילותם מצילה לא אחת חיי אדם. כשהגענו, אנשי תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל", במהלך השבוע החולף לגדה המערבית, לאזור עקרבה על גבול שטח b ו-c, זה היה ממש לאחר הרצח של שלושה פלסטינים על ידי מתנחלים.

פגשנו את דורון מיינרט, אל"מ במילואים ממובילי "נוכחות מגינה". הוא יודע לספר על תוכנית סדורה לפיה המתנחלים מתעללים בפלסטינים כדי שירימו ידיים ויעזבו. הוא מצביע לעבר הגבעות, שם נבנות "החוות החקלאיות" שמשמשות נקודות תצפית ואיום על הפלסטינים.

צעירים שלא גויסו לצה"ל לובשים מדי צה"ל ומקבלים נשק להגנה. הם צופים מהגבעות ואי אפשר אף פעם לדעת מתי יחליטו שחבורה של פלסטינים העוברת במדרון מהווה איום המחייב שימוש באש חיה.

בכל כניסה לישובים הערביים מוצבים שערים שנסגרים בבריחים מדי לילה, ישובים שהופכים בלילות לבתי כלא סגורים.

אם צריך לצאת לבית חולים – חולים או יולדות, צריך לעשות איגוף שאורך כשעה.
אלוף במיל' יעקב אור מנדי נמצא שם כבר שנים, עוקב מקרוב אחרי התעצמות הוונדליזם. "מדובר כאן במערכת מאורגנת ומסודרת, שמצויה בריצת אמוק לשינוי השטח. בשלוש השנים האחרונות הוקמו 190 חוות חקלאיות, והכול שזור בהכול", הוא מדגיש. 

צעירים שלא גויסו לצה"ל לובשים מדי צה"ל ומקבלים נשק להגנה. הם צופים מהגבעות ואי אפשר אף פעם לדעת מתי יחליטו שחבורה של פלסטינים העוברת במדרון מהווה איום המחייב שימוש באש חיה

אור-מנדי ששימש מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שמכיר כל גבעה וכל בית, שרואה את השינוי אשר חל בשטח ומבין שהמטרה, היעד של הממשלה הזו, הוא יישום תוכנית ההכרעה של בצלאל סמוטריץ'. לא סתם דרש סמוטריץ' להתמנות לשר שני במשרד הביטחון, לצד כהונתו בתפקיד שר האוצר. גם אחראי על ההחלטות לגבי שינויים בשטח וגם לגבי הקצאת המימון הדרוש.

זאת ועוד, אומר אור מנדי, "המהפכה המשטרית באה כדי להכשיר את האפרטהייד שלא יכול להתקיים בחוק הליברלי". והוא מוסיף: "הפורעים הם 'חיילי' השטח שמשלימים באלימות את תפיסת סמוטריץ' לגירוש, טיהור אתני וניקוי השטח מערבים. הטרור והאלימות באים לידי ביטוי באיומים, בפגיעה ברכוש ונפש, בפגיעה בצנעת המשפחה, בחיסול מרחב מחיה ויכולות פרנסה".

איפה צה"ל, אני שואלת אותו. "צה"ל הוא הריבון, אבל צה"ל והמשטרה במרבית המקרים מעלימים עין מהאלימות והטרור היהודי", משיב אור מנדי. "חמור מכך, יש שלובשי מדים, בין באמת או באצטלה של חיילים, שותפים או משתתפים במעשי האלימות. לפתחו של צה"ל והחברה הישראלית עומדת התבהמות מוסרית וערכית מבהילה. צריך להבין – הסכנה הביטחונית המהותית הינה בהבערת השטח, "דחיפת הפלסטינים הבלתי מעורבים לטרור. פתיחת חזית מלחמה נוספת, שאיבת צה"ל ואנשי המילואים ללא גבול וללא תכלית, מיטוט הרשות הפלסטינית, הרחקת כל פתרון מדיני, פגיעה אנושה ביחסי החוץ שלנו ובקהילות היהודיות בגולה", הוא מנסה לסכם.

אף אחד לא מכחיש – הבעירה הזו יכולה להפוך לאינתיפאדה שלישית. זו הסיבה שהרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, נזעק לומר: "בתקופה האחרונה חלה עלייה באירועי הפשיעה הלאומנית, כשחלק מהם מכוונים ישירות נגד חיילינו וכלפי אוכלוסייה אזרחית. לא ייתכן שבעת מלחמה רב-זירתית, צה"ל נאלץ להתמודד גם עם מיעוט מאיים מבית. מדובר בפורעים שאינם מייצגים את ההתיישבות. להפך, הם מסכנים את ההתיישבות, את היציבות הביטחונית ואת ערכינו כעם וכמדינה. אני קורא לכלל הגורמים במדינה לצאת נגד התופעה ולגדוע אותה בטרם יהיה מאוחר מדי. מי שחושב שהפעולות הללו עוזרות לביטחון טועה – הן פסולות מוסרית וערכית, והן יוצרות נזק אסטרטגי בלתי רגיל למאמצי צה"ל".

הסכנה הביטחונית המהותית היא בהבערת השטח, אומר אור מנדי: "דחיפת הפלסטינים הבלתי מעורבים לטרור. פתיחת חזית מלחמה נוספת, שאיבת צה"ל ואנשי המילואים ללא גבול וללא תכלית, מיטוט הרשות הפלסטינית" ועוד

בעקבותיו גם אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט, המזוהה בדרך כלל עם התושבים היהודים ביו"ש, החרה והחזיק אחרי הרמטכ"ל, ובהתייחסו לפשיעה הלאומנית הוא כתב לראשי היישובים מכתב ובו אזהרה חריפה: "לצערי תופעה זו אינה מתקיימת בחלל ריק. היא ניזונה מרוח גבית ציבורית. כאן נדרשת הנהגה ציבורית שמממשת את תפקידה ומשמיעה קול ברור".

וזו אזהרה אדומה בוהקת לדרג המדיני רגע לפני הסלמה בגדה – אם תפרוץ, היא עלולה להבעיר את האזור כולו. ולכולם ברור כי עם סיום המלחמה מול איראן זו תהיה החזית המסוכנת ביותר.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.