נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הביע חשש כי מלחמה אמריקאית-ישראלית ממושכת באיראן עלולה לשחוק עוד יותר את התמיכה האמריקאית באוקראינה. כל זאת בשעה שסדרי העדיפויות הגלובליים של וושינגטון משתנים, וקייב נערכת לצמצום משמעותי באספקת טילי הפטריוט, החיוניים להגנתה האווירית.
אוקראינה זקוקה נואשות לעוד מערכות הגנה אווירית מסוג פטריוט מתוצרת ארצות הברית, כדי לסייע לה להתמודד עם מטחי הירי היומיים של רוסיה, אמר זלנסקי בריאיון לסוכנות הידיעות AP שנערך בשעת לילה מאוחרת בשבת באיסטנבול.
ההפגזות הבלתי פוסקות של רוסיה על אזורים עירוניים הרחק מקו החזית, מאז פלישתה המלאה לאוקראינה לפני למעלה מארבע שנים, גבו את חייהם של אלפי אזרחים.
אוקראינה זקוקה נואשות לעוד מערכות הגנה אווירית מסוג פטריוט מתוצרת ארצות הברית, כדי לסייע לה להתמודד עם מטחי הירי היומיים של רוסיה, אמר זלנסקי
בנוסף, הפגזות אלו כוונו ישירות נגד תשתיות האנרגיה של אוקראינה במטרה לשבש את הייצור התעשייתי של הכטב"מים והטילים החדשים שפיתחה קייב, ובמקביל למנוע ממיליוני אזרחים חימום ומים זורמים בחודשי החורף הקרים.
"אנחנו חייבים להכיר בכך שאנחנו לא בעדיפות העליונה כרגע", אמר זלנסקי. "לכן אני חושש שמלחמה ארוכה באיראן תביא לכך שנקבל פחות תמיכה".
אובדן המיקוד באוקראינה
סבב השיחות האחרון שהתקיים בתיווך אמריקאי בין נציגים ממוסקבה וקייב, הסתיים בפברואר ללא כל סימן לפריצת דרך.
זלנסקי, שהאשים את רוסיה בכך שהיא "מנסה למשוך את המשא ומתן" בזמן שהיא ממשיכה במתקפותיה, ציין כי אוקראינה נותרה בקשר רציף עם המתווכים האמריקאים בנוגע להסכם אפשרי לסיום המלחמה, וממשיכה ללחוץ לקבלת ערבויות ביטחוניות חזקות יותר.
עם זאת, לדבריו, גם הדיונים הללו משקפים אובדן מיקוד רחב יותר בכל הנוגע למלחמה באוקראינה.
הדאגה המיידית ביותר שלו, הודה זלנסקי, היא מערכות הפטריוט – החיוניות ליירוט טילים בליסטיים רוסיים – שכן לאוקראינה עדיין אין כל חלופה יעילה עבורן.
הדאגה המיידית ביותר שלו, הודה זלנסקי, היא מערכות הפטריוט – החיוניות ליירוט טילים בליסטיים רוסיים – שכן לאוקראינה עדיין אין כל חלופה יעילה עבורן
מערכות אמריקאיות אלו מעולם לא סופקו בכמויות מספקות מלכתחילה, ציין זלנסקי. לדבריו, אם המלחמה באיראן לא תסתיים בקרוב, "החבילה – שגם כך אינה גדולה במיוחד עבורנו – תלך ותצטמצם מיום ליום לדעתי".
"לכן, מן הסתם, אנחנו חוששים", אמר.
מלחמות שלובות זו בזו
זלנסקי בנה על כך שהשותפות האירופיות יסייעו במימון רכישת מערכות הפטריוט, חרף המלאי העולמי המצומצם ויכולת הייצור המוגבלת בארצות הברית.
אולם המלחמה באיראן, שנמצאת כעת בשבוע השישי שלה, טלטלה את הכלכלה העולמית וגררה לתוכה חלק ניכר מאזור המזרח התיכון הרחב. בכך היא הגבירה עוד יותר את הלחץ על המשאבים המוגבלים ממילא, הסיטה את מלאי התחמושת הקיים, והותירה את ערי אוקראינה חשופות אף יותר למתקפות טילים בליסטיים.
עבור קייב, יעד מרכזי וברור הוא להחליש את כלכלת מוסקבה ולהפוך את המשך הלחימה עבורה ליקר מנשוא. העלייה החדה במחירי הנפט, שנגרמה בעקבות סגירת מצר הורמוז על ידי איראן, חותרת תחת האסטרטגיה הזו. היא מגדילה משמעותית את הכנסות הקרמלין מנפט ומחזקת את יכולתה של מוסקבה להתמיד במאמץ המלחמתי.
בריאיון ל-AP טען זלנסקי כי רוסיה מפיקה תועלת כלכלית ישירה מהמלחמה במזרח התיכון, תוך שהוא מצביע על ההקלה המסוימת בסנקציות שהוטלו על הנפט הרוסי
בריאיון ל-AP טען זלנסקי כי רוסיה מפיקה תועלת כלכלית ישירה מהמלחמה במזרח התיכון, תוך שהוא מצביע על ההקלה המסוימת בסנקציות האמריקאיות שהוטלו על הנפט הרוסי. "רוסיה מקבלת בעקבות זאת כסף נוסף, אז כן, היא מרוויחה מזה", אמר.
במקביל, גורמים רוסיים מסרו היום (ראשון) כי שרפה פרצה בבית זיקוק נפט קריטי במחוז ניז'ני נובגורוד בעקבות פגיעת כטב"ם. זאת בעוד כטב"ם נוסף פגע בצינור נפט בנמל פרימורסק שעל הים הבלטי, המשמש כמסוף מרכזי לייצוא נפט מרוסיה. לא דווח על נפגעים בשני האירועים.
רוסיה עשויה לגרוף רווחי עתק כתוצאה מהזינוק במחירי הנפט, כמו גם מהפטור הזמני שהעניקה ארצות הברית לסנקציות על הנפט הרוסי בניסיון למנוע מחסור באספקה העולמית על רקע המשך הלחימה באיראן.
רוסיה עשויה לגרוף רווחי עתק כתוצאה מהזינוק במחירי הנפט, כמו גם מהפטור הזמני שהעניקה ארצות הברית לסנקציות על הנפט הרוסי בניסיון למנוע מחסור באספקה העולמית על רקע המשך הלחימה באיראן
רוסיה נחשבת לאחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, ומדינות אסיה מתחרות כעת יותר ויותר על הנפט הגולמי הרוסי לאור החרפת משבר האנרגיה הבינלאומי.
בתגובה לכך, אוקראינה הגבירה משמעותית את מתקפות הכטב"מים ארוכי הטווח שלה נגד מתקני נפט ברחבי רוסיה, מהלך שהצליח לטלטל את מוסקבה.
מאמץ דיפלומטי מחודש
על מנת להשאיר את אוקראינה בלב סדר היום הבינלאומי, זלנסקי הציע לחלוק עם ארצות הברית ובעלות בריתה את הניסיון הרב שצבר הצבא האוקראיני בשדה הקרב, במטרה לפתח אמצעי נגד יעילים להתקפות איראניות.
אוקראינה מתמודדת עם השימוש המתפתח של רוסיה בכטב"מי השאהד מתוצרת איראן באמצעות פיתוח אמצעים המתאפיינים בתחכום הולך וגובר, יצירתיות טכנולוגית, ובעיקר עלות ייצור נמוכה.
מוסקבה ערכה שינויים משמעותיים בכטב"ם השאהד-136 המקורי ומיתגה אותו מחדש תחת השם "גראן-2", מה ששיפר את יכולתו לחמוק ממערכות הגנה אווירית ואפשר את ייצורו בהיקפים עצומים.
מוסקבה ערכה שינויים משמעותיים בכטב"ם השאהד-136 המקורי ומיתגה אותו מחדש תחת השם "גראן-2", מה ששיפר את יכולתו לחמוק ממערכות הגנה אווירית ואפשר את ייצורו בהיקפים עצומים
אוקראינה, מצידה, הגיבה בחדשנות טכנולוגית מהירה הכוללת פיתוח של כטב"מי יירוט זולים במיוחד, אשר נועדו לעקוב אחר כטב"מי אויב ולהשמידם בעודם באוויר.
זלנסקי הצהיר כי אוקראינה מוכנה לחלוק עם מדינות המפרץ הערביות – אשר הותקפו אף הן על ידי איראן – את הידע והטכנולוגיה שברשותה. סיוע זה עשוי לכלול כטב"מי יירוט וכן כלי שיט בלתי מאוישים שאוקראינה מייצרת בעזרת מימון מארצות הברית ואירופה, ואף בכמות העולה על צרכיה המיידיים בשטח.
בתמורה, ציין זלנסקי, יוכלו מדינות אלו לסייע לאוקראינה "באספקת טילים ליירוט טילים בליסטיים".
בסוף חודש מרץ, במקביל להסלמה במלחמה מול איראן, ערך זלנסקי ביקור במדינות המפרץ במטרה לקדם את ניסיונה הייחודי של אוקראינה בהתמודדות עם איום השאהד האיראני. מהלך זה הוביל לחתימה על שורת הסכמי שיתוף פעולה ביטחוניים חדשים.
בנוסף, זלנסקי ממצב כעת את אוקראינה כשותפה אפשרית באבטחת נתיבי הסחר הגלובליים. הוא הציע לסייע במאמצים לפתיחה מחדש של מצר הורמוז, תוך שיתוף מניסיונה המוצלח של קייב באבטחת מסדרונות שיט אסטרטגיים בים השחור.
זלנסקי ממצב כעת את אוקראינה כשותפה אפשרית באבטחת נתיבי הסחר הגלובליים. הוא הציע לסייע במאמצים לפתיחת מצר הורמוז, תוך שיתוף מניסיונה של קייב באבטחת מסדרונות שיט אסטרטגיים בים השחור
זלנסקי שהה לאחרונה באיסטנבול לסדרת שיחות עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. הביקור נערך יום בלבד לאחר שהמנהיג הטורקי שוחח עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
לדברי הנשיא האוקראיני, השניים דנו במגעים לשלום ובאפשרות לקיום פסגת מנהיגים עתידית באיסטנבול. הוא אף הוסיף כי בקרוב עשויים להיחתם הסכמים ביטחוניים חדשים בין שתי המדינות.
רוסיה מגבירה את מתקפת האביב
מדי שנה, עם שיפור במזג האוויר, מעלה רוסיה הילוך במלחמת ההתשה השוחקת שלה. למרות זאת, הצבא הרוסי עדיין מתקשה לכבוש ערים אוקראיניות מרכזיות ונאלץ להסתפק בהישגים הדרגתיים בלבד, בעיקר באזורים כפריים.
נכון להיום, רוסיה מחזיקה בכ-20% משטחה של אוקראינה, נתון הכולל גם את חצי האי קרים שסופח באופן חד-צדדי בשנת 2014.
לאורך קו חזית, המשתרע על פני כ-1,250 קילומטרים במזרח ובדרום אוקראינה, נערכים המגינים האוקראינים – הסובלים ממחסור חמור בכוח אדם – להדוף מתקפה חדשה ורחבת היקף מצידו של הצבא הרוסי הגדול יותר.
המפקד העליון של צבא אוקראינה, הגנרל אולכסנדר סירסקי, דיווח כי בימים האחרונים ביצעו הכוחות הרוסיים מספר רב של ניסיונות במקביל לפרוץ את קווי ההגנה האוקראיניים בכמה אזורים אסטרטגיים שונים.
ישנו דבר אחד שעליו זלנסקי מתעקש וטוען כי ימשיך להתעקש: פשרה טריטוריאלית או ויתור כלשהו על שטחים אינם באים בחשבון, והם לעולם לא יעמדו על סדר יומה של אוקראינה
אולם, ישנו דבר אחד שעליו זלנסקי טוען כי הוא התעקש וימשיך להתעקש: פשרה טריטוריאלית או ויתור כלשהו על שטחים אינם באים בחשבון, והם לעולם לא יעמדו על סדר יומה של אוקראינה.



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו