המתקפה האווירית של איראן על מדינות ערב במפרץ – הנכנסת כעת לשבוע הרביעי שלה – נשלטת על ידי גלי כטב"מי שאהד, שהם זולים וקלים יותר לייצור המוני לעומת הטילים הבליסטיים שטהרן שיגרה במקביל.
למעשה, נתונים שפרסמו כמה ממדינות המפרץ מצביעים על כך שעד כה הן התמודדו עם כמות גדולה פי שלושה של כטב"מים איראניים על כל טיל בליסטי.
אוקראינה, שמתמודדת עם כטב"מים דומים מצד רוסיה מזה ארבע שנות מלחמה, מבקשת כעת להפיק רווח מהניסיון הזה – הן במונחים של צבירת רצון טוב והן במונחים של השקעות ממשיות – באמצעות שיגור צוותי מומחים למזרח התיכון ומתן מענה לבקשות המופנות לחברות שלה המייצרות טכנולוגיות נגד כטב"מים.
אוקראינה, שמתמודדת עם כטב"מים דומים מצד רוסיה, מבקשת כעת להפיק רווח מהניסיון הזה – הן במונחים של צבירת רצון טוב והן במונחים של השקעות ממשיות
אלא שייתכן כי ההזדמנות הזו נמצאת פחות בהישג יד מכפי שנדמה. מומחים מזהירים כי אילוצים טכניים, לצד חששות פוליטיים ואסטרטגיים, עלולים להעיב על מה שיכולה הייתה להיות שעתה היפה של קייב.
כטב"מי השאהד האיראניים הפכו למכה עבור הכוחות האמריקאיים ועבור מדינות המפרץ מאז תחילת המלחמה המשותפת של ארה"ב וישראל נגד איראן ב-28 בפברואר.
הכטב"מים, שעלותם מוערכת ב-20 אלף עד 50 אלף דולר בהתאם לדגם, חמקו מבעד מערכות ההגנה האווירית, הרגו ופצעו כוחות אמריקאיים, השמידו מערכות מכ"ם יקרות ופגעו במטרות אזרחיות וכלכליות ברחבי המזרח התיכון.
"אנחנו רואים טילים שמכוונים לשדות תעופה, אנחנו רואים כטב"מים שמכוונים לבנייני מגורים, אנחנו רואים רסיסים נופלים על אנשים שנוסעים בכביש מהיר", אמר אנואר גרגאש, יועץ דיפלומטי לנשיא איחוד האמירויות.
הדברים נאמרו באירוע שערכה המועצה ליחסי חוץ ביום שלישי, יום אחד בלבד לאחר שכטב"ם פגע במכל דלק בנמל התעופה הבינלאומי של דובאי ואילץ להסיט מספר טיסות ממסלולן.
"אנחנו רואים טילים שמכוונים לשדות תעופה, אנחנו רואים כטב"מים שמכוונים לבנייני מגורים, אנחנו רואים רסיסים נופלים על אנשים שנוסעים בכביש מהיר", אמר אנואר גרגאש, יועץ דיפלומטי לנשיא איחוד האמירויות
גרגאש חשף כי איחוד האמירויות התמודדה עם יותר מ-2,000 שיגורים מאיראן – רובם המכריע כטב"מים – מאז פרוץ העימות לפני שלושה שבועות.
الدفاعات الجوية الإماراتية تتعامل مع الصواريخ الباليستية والجوالة والمسيرات الإيرانية.
UAE Air Defences engaged Iranian
Ballistic and Cruise Missiles and UAVs Attacks#وزارة_الدفاع #وزارة_الدفاع_الإماراتية#MOD#UAEMinistryOfDefence pic.twitter.com/Wc8QYfLbTl— وزارة الدفاع |MOD UAE (@modgovae) March 17, 2026
גם סעודיה ובחריין דיווחו כי הותקפו במאות כטב"מים כל אחת, כאשר ערב הסעודית לבדה ספגה כמעט 100 מתקפות כטב"מים ביום שני האחרוון בלבד – המתקפה הגדולה ביותר של איראן על הממלכה ביום אחד מאז תחילת המלחמה.
קטאר לא פרסמה נתונים מדויקים, אך היא מדווחת כמעט מדי יום על "מספר" מתקפות כטב"מים דרך חשבונות הרשתות החברתיות שלה.
קטאר, בחריין ואיחוד האמירויות דיווחו כולן על שיעור יירוטים גבוה, לפי נתוני ממשלות שאספה "הקרן להגנה על דמוקרטיות" – מכון מחקר מוושינגטון הדוגל בקו ניצי כלפי איראן. "למען האמת, אנחנו מתמודדים עם זה היטב", אמר גרגאש ביום שלישי.
המדינות הללו ניסו להפיל את הכטב"מים באמצעות תמהיל של יכולות, הכולל טילי הגנה אווירית יקרים שנועדו בכלל ליירט טילים בליסטיים. הבעיה היא שמערכות ההגנה הללו נמצאות במחסור ועלותן גבוהה מאוד – לרוב מגיעה למאות אלפי ואף מיליוני דולרים למיירט.
המדינות הללו ניסו להפיל את הכטב"מים באמצעות תמהיל של יכולות, הכולל טילי הגנה אווירית יקרים שנועדו בכלל ליירט טילים בליסטיים. הבעיה היא שמערכות ההגנה הללו נמצאות במחסור ועלותן גבוהה מאוד
בעוד שהזנקת מטוסי קרב ליירוט כטב"מים עשויה להיתפס כחלופה זולה יותר, היא גם "מכבידה מאוד" על הצוותים שמפעילים את המטוסים הללו, לדברי קלי גרייקו, עמיתה בכירה במכון המחקר "סטימסון" בוושינגטון.
"כשמסתכלים על השקעותיהן של מדינות המפרץ במערכות ההגנה האווירית, ברור למדי שהן מתעדפות את איום הטילים הבליסטיים מצד איראן", אמרה גרייקו, "הן לא השקיעו באמצעים ליירוט איומים פשוטים יותר.
"השאהד מבוסס על כמות, ולכן גם הפתרון של הצד המגן צריך להיות מבוסס על כמות. וכדי להשיג כמות, חייבים להוריד את העלויות".
כאן נכנסת אוקראינה לתמונה.
רוסיה תוקפת את אוקראינה כמעט מדי יום באמצעות גרסה מייצור מקומי של השאהד, ושיגרה יותר מ-50 אלף כטב"מים כאלה רק בשנת 2025. כדי להתמודד עמם, צמחו באוקראינה שפע של חברות המייצרות מיירטי כטב"מים זולים, בעלות שיכולה לרדת מתחת ל-2,500 דולר ליחידה.
חברה ביטחונית סעודית חתמה על פי הדיווחים על עסקת רכישה של טילי יירוט מתוצרת אוקראינה. במקביל, ענקית הנפט הסעודית "ארמקו" נכנסה למגעים לרכישת מיירטי כטב"מים מחברות אוקראיניות
על רקע המתקפות האיראניות המתמשכות, חברה ביטחונית סעודית חתמה על פי הדיווחים על עסקת רכישה של טילי יירוט מתוצרת אוקראינה, כך דיווח ה"קייב אינדיפנדנט". במקביל, ענקית הנפט הסעודית "ארמקו" נכנסה למגעים לרכישת מיירטי כטב"מים מהחברות האוקראיניות SkyFall ו-Wild Hornets, כך דיווח ה"וול סטריט ג'ורנל".
"רוב החברות הגדולות זכו להתעניינות עצומה", אמר אנטון ורחובודוב, שותף בקרן ההשקעות D3, המשקיעה במיזמים ביטחוניים אוקראיניים וזוכה לתמיכה של מנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט.
אוקראינה תוכל להגדיל את היקף הייצור במהירות, הוא הוסיף: "צוואר הבקבוק המרכזי הוא השגת הון חוזר לרכישת רכיבים".
בתגובה לשאלת "פוריין פוליסי" לגבי המגעים עם אוקראינה, גרגאש לא אישר במפורש קיומן של עסקאות כטב"מים אפשריות. עם זאת, הוא שיבח את "הניסיון" ואת "הידע" של המדינה כמשהו "מבורך מאוד ונכון לסייע" עבור מדינות המפרץ.
"מתוך התוקפנות האיראנית הזו, אנו רואים בבירור היכן אנו נדרשים להגן על עצמנו", אמר.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ציין כי שיגר מומחי יירוט וכטב"מים כדי לסייע בהגנה על בסיסים צבאיים אמריקאיים בירדן, וכן לסעודיה, לאיחוד האמירויות ולקטאר
בינתיים, נראה שממשלת אוקראינה רואה במלחמה הזדמנות להוכיח את ערכה בפני שותפותיה. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ציין כי שיגר מומחי יירוט וכטב"מים כדי לסייע בהגנה על בסיסים צבאיים אמריקאיים בירדן, וכן לסעודיה, לאיחוד האמירויות ולקטאר.
ב-14 במרץ דווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש לקיים שיחות בנוגע למיירטי כטב"מים אוקראיניים. זלנסקי אף טען שרוסיה סיפקה לאיראן כטב"מים, ובכך קשר בין המלחמה האמריקאית באיראן לבין מאבקה של אוקראינה ברוסיה.
"הניסיון האוקראיני בתחום הכטב"מים הופך למשאב אסטרטגי", כתב ברשת X אולכסנדר קמישין, בכיר ביטחוני לשעבר שכיום משמש יועץ לזלנסקי.
ואולם, הרווח הפוטנציאלי הזה אינו פשוט כפי שהוא עשוי להצטייר במבט ראשון.
ראשית, המיירטים נגד כטב"מים שבהם משתמשת אוקראינה דורשים מדריכים עבור המפעילים שלהם, אמר ורחובודוב מקרן D3. מדובר באתגר לא פשוט כשמבקשים לייצא אותם, משום שאותם מדריכים עסוקים במולדתם בהכשרת הכוחות האוקראיניים להתגונן מפני המתקפות הרוסיות הבלתי פוסקות.
"אומרים שניתן להכשיר בתוך שלושה שבועות מפעיל שיוכל לצאת לשטח ולבצע את העבודה, אבל זה עדיין לוקח שלושה שבועות. זה לא אומר שזה יקרה כבר מחר"
גם אם יעברו את המשוכה הזו, עדיין מדובר בשאלה של זמן. "אומרים שניתן להכשיר בתוך שלושה שבועות מפעיל שיוכל לצאת לשטח ולבצע את העבודה, אבל זה עדיין לוקח שלושה שבועות", אמרה גרייקו. "זה לא אומר שזה יקרה כבר מחר".
אתגר נוסף הוא מערכות לגילוי כטב"מים, הוסיפה קתרינה בונדר, עמיתה במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון. אוקראינה מפעילה רשת ענפה של יכולות גילוי כטב"מים, הכוללת חיישנים אקוסטיים המסוגלים לזהות כטב"מי שאהד הטסים בגובה נמוך כדי לחמוק ממכ"ם. הקמת מערכת כזו מחוץ לאוקראינה "תיקח זמן", אישר ורחובודוב.
גם במישור הפוליטי לא לגמרי ברור עד כמה מהר תציע ממשלת אוקראינה את הטכנולוגיה שלה לסיכול כטב"מים – או עד כמה הביקוש במפרץ באמת יהיה גבוה.
לאחר שצצו דיווחים בתקשורת על חברות אוקראיניות שסוגרות עסקאות עם מדינות המפרץ, לפחות חברה אחת ששמה נקשר בנושא – Wild Hornets – הכחישה ב-13 במרץ כי היא מנהלת מגעים כאלה.
יומיים לאחר מכן, זלנסקי מתח ביקורת על כל ניסיון למכור מיירטי כטב"מים לחו"ל ללא אישור ממשלתי, כשהוא מנמק זאת בצורך לשקול את ההשלכות על צורכי ההגנה של אוקראינה עצמה.
זלנסקי מתח ביקורת על כל ניסיון למכור מיירטי כטב"מים לחו"ל ללא אישור ממשלתי, כשהוא מנמק זאת בצורך לשקול את ההשלכות על צורכי ההגנה של אוקראינה עצמה
במקביל, זלנסקי החל בבליץ תקשורתי בניסיון לדחוף קדימה עסקת ענק תקועה למכירת כטב"מים וטכנולוגיות יירוט לארצות הברית. זלנסקי התבטא לגבי רצונו לסגור את העסקה בריאיון ל"פוליטיקו" ב-11 במרץ, ל"ניו יורק פוסט" ב-16 במרץ, ובנאום מול הפרלמנט הבריטי ב-17 במרץ.
Right now, there are 201 Ukrainians in the Middle East and the Gulf region. And another 34 are ready to deploy.
These are military experts, experts who know how to help, how to defend against "shahed" drones. Our teams are already in the Emirates, Qatar, Saudi Arabia, and on the… pic.twitter.com/euID5BBqUt
— Volodymyr Zelenskyy / Володимир Зеленський (@ZelenskyyUa) March 17, 2026
לדברי בונדר, ייתכן שזלנסקי רוצה להתנות את מכירת יכולות היירוט למפרץ באישור עסקת כטב"מים מול ארצות הברית. עסקה כזו תהפוך את תוכניות ההגנה המערביות לתלויות באוקראינה, ובכך תסייע בהבטחת המשך התמיכה המערבית במדינה.
עם זאת, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבהיר כי אינו מעוניין בעסקה כזו עם אוקראינה: "אנחנו לא זקוקים לעזרתם בהגנה מפני כטב"מים", אמר בריאיון ל"פוקס ניוז" ב-13 במרץ.
בנוסף, לא לגמרי ברור מהו היקף הביקוש ארוך הטווח במפרץ לטכנולוגיה האוקראינית.
מדינות המפרץ, למשל, עשויות לנקוט זהירות בכל הנוגע לחיבוק פומבי של אוקראינה, ציינה בונדר.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבהיר כי אינו מעוניין בעסקה כזו עם אוקראינה: "אנחנו לא זקוקים לעזרתם בהגנה מפני כטב"מים", אמר בריאיון ל"פוקס ניוז" ב-13 במרץ
"רבות מהן מוגדרות כבעלות ברית של ארה"ב, מארחות בסיסים צבאיים אמריקאיים והשקיעו ממון רב בפיתוח בינה מלאכותית. הן גם לא מעוניינות להרגיז את ממשל טראמפ בפנייה ישירה לאוקראינים, בשעה שטראמפ התבטא נגדם באופן כל כך ביקורתי", אמרה.
סעודיה תיקח בחשבון גם את יחסיה עם רוסיה, בעיקר בתחום האנרגיה, טוען עלי אל-אחמד, מנהל "המכון לענייני המפרץ" בוושינגטון. "אני לא מאמין שדבר כזה יתממש בהיקף רחב, משום שסעודיה רגישה גם לעמדתם של הרוסים", אמר אחמד. "סעודיה לא תלך עד כדי כך רחוק".
למדינות המפרץ עומדות חלופות גם מעבר לאוקראינה, כגון החברה הביטחונית האמריקאית Epirus, שביכולתה "לטגן" את האלקטרוניקה של הכטב"מים, או Frankenburg, סטארט-אפ ביטחוני מאסטוניה המייצר טילי יירוט בעלות שקרובה יותר לעלות ייצורו של השאהד.
"אחרי אוקראינה, השוק הגדול ביותר בפער ניכר נמצא במזרח התיכון", אמר קוסטי סאלם, מנכ"ל Frankenburg, ל"פוריין פוליסי".
שני בכירים בתעשייה הביטחונית המערבית, שביקשו להישאר בעילום שם, סיפרו כי הם עדים לזינוק חסר תקדים בהתעניינות מצד מדינות המפרץ במערכות יירוט כטב"מים מאז המתקפה האמריקאית על איראן.
שני בכירים בתעשייה הביטחונית המערבית, שביקשו להישאר בעילום שם, סיפרו כי הם עדים לזינוק חסר תקדים בהתעניינות מצד מדינות המפרץ במערכות יירוט כטב"מים מאז המתקפה האמריקאית על איראן
עם זאת, גם לחברות המערביות יש משוכות משלהן לעבור. "עבור חברות מתפתחות, עדיין יידרשו שבועות כדי לספק את הציוד", אמר סאלם. הוא ציין כי Frankenburg שואפת להקים עד סוף השנה לפחות מפעל אחד שייצר 100 טילים ביום.
הראשון מבין שני הבכירים המערביים שהתראיינו בעילום שם, הצביע אף הוא על קשיים בייצוא טכנולוגיות יירוט כטב"מים לאור מגבלות ייצוא במדינת האם שלו.
בינתיים, איום השאהד על מדינות המפרץ נמשך, כאשר איחוד האמירויות דיווחה כי התעמתה עם 15 כטב"מים איראניים רק ביום חמישי האחרון.
ולמרות כל ההערכה ליכולותיה של אוקראינה, איחוד האמירויות, כווית וירדן קיבלו ביום חמישי אישור חירום ממשרד החוץ האמריקאי לרכש נשק אמריקאי בשווי של למעלה מ-15 מיליארד דולר – הכולל בין היתר גם מערכות ליירוט כטב"מים.
סם סקוב ורישי איינגאר הם כתבי מערכת בפוריין פוליסי.












































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו