"חמש סיבות למה לא כדאי לכם לעבוד איתנו", נכתב בתחילת פוסט בעמוד הפייסבוק של "אדמה חיה", "1. אין לנו פתרונות קסם; 2. תצטרכו לחשוב בעצמכם, לשאול שאלות, להטיל ספק; 3. תידרשו לחזור לשטח, להביט ולגעת באדמה; 4. תהפכו למובילי דעה – יהיה לכם הרבה מה לספר על האתגרים".

הסעיף החמישי הוא כבר איום של ממש: "תצטרכו לקנות הרבה קפה שחור" – כי יגיעו הרבה אורחים לראות את ההצלחה.

הפוסט הזה הוא דרכם של לירון ישראלי ואייל בן שמחון, האנשים שמאחרי מיזם "אדמה חיה", לומר לחקלאי ישראל שהם מציעים להם משהו אחר; לא עוד חומר הדברה קטלני שיחסל את המזיק התורן ובדרך ירעיל את הסביבה הטבעית ואת החקלאי עצמו.

ב"אדמה חיה" מתמחים בפתרונות חקלאיים שמבוססים על הבנה של מורכבות המערכות הטבעיות וניסיון להשתלב בהן במקום להילחם בהן. קוראים לזה "אגרו-אקולוגיה", חקלאות וקיימות בכרטיס אחד

ב"אדמה חיה" מתמחים בפתרונות חקלאיים שמבוססים על הבנה של מורכבות המערכות הטבעיות וניסיון להשתלב בהן במקום להילחם בהן ולהיכשל פעם אחר פעם. קוראים לזה "אגרו-אקולוגיה", חקלאות וקיימות בכרטיס אחד, וזה הדבר הבא – שלא לומר הדבר שקורה עכשיו – בעולם ובהדרגה גם בישראל.

אחרי עשורים שבהם ריססה את עצמה ואת הסביבה לדעת, החקלאות הישראלית מחפשת כיוונים אחרים.

אילוסטרציה: חקלאי מרסס חומרי הדברה (צילום: iStock/valio84sl)

"ברגע שנכנסו הכימיה והפתרונות המהירים", אומר בן שמחון לזמן ישראל, "התהליך החקלאי נהיה שונה לחלוטין. המערכת הטבעית היא מערכת של אינטראקציות. מניהול אינטראקציות, החקלאים עברו למצב שבו הם שוללים את האינטראקציות. הם נכנסו לתודעת מאבק.

"החקלאי הישראלי קם כל יום בבוקר עם משימה למצוא מה הוא הורג היום. יש דבר אחד שהוא רוצה לשמור בחיים – הצמח שלו – ואת כל השאר לחסל. ואז בדרך הורגים גם אורגניזמים טובים"

"החקלאי הישראלי קם כל יום בבוקר עם משימה למצוא מה הוא הורג היום. יש דבר אחד שהוא רוצה לשמור בחיים – הצמח שלו – ואת כל השאר לחסל. להרוג את העשבייה, להרוג את המזיקים, ואז בדרך הורגים גם אורגניזמים טובים. מערכות טבעיות לא יודעות לעבוד ככה. אנחנו מציעים להכניס מורכבות למערכת. לנהל מערכות יחסים".

זה לא  ניסיון לשחק את אלוהים?
"שיחקנו את אלוהים בזה שאמרנו 'אני מסדר פה שורה יפה של רימונים', בלי שום קשר לטבע. אם כבר לשחק, אז עדיף לשחק משחק חכם ומורכב".

שניהם נמצאים בשלבים מתקדמים בעבודות הדוקטורט שלהם – ישראלי באוניברסיטת תל אביב ומוזיאון הטבע ובן שמחון במכון וולקני; ושניהם גרים במרחב הכפרי – ישראלי בהררית שבגליל ובן שמחון בכרמי יוסף שבשפלה. והדבר האחרון שהם רוצים זה להצטייר כמחבקי עצים שמציעים לחקלאים לשמור על כדור הארץ ולפשוט את הרגל. להפך.

לירון ישראלי ואייל בן שמחון (צילום: באדיבות "אדמה חיה")

"אנחנו מדברים ביזנס", אומר ישראלי, "מתוך הבנה שבעולם החקלאי אם אתה לא עובר את התחשיב אין לך ערך אמיתי. אני יכול לבוא עם מתק שפתיים ואני יכול להציע רעיונות יפים אבל אם בסוף זה לא נכנס להיגיון הכלכלי של החקלאות, אין לזה זכות קיום.

"בעולם החקלאי אם אתה לא עובר את התחשיב אין לך ערך אמיתי. אני יכול לבוא עם מתק שפתיים ואני יכול להציע רעיונות יפים אבל אם בסוף זה לא נכנס להיגיון הכלכלי של החקלאות, אין לזה זכות קיום"

"כשאתה מדבר עם חקלאי על שמירת טבע ואתה רואה את האישונים מסתובבים זה לא בגלל שהוא לא אוהב אותך. הם אוהבים טבע, הם נמצאים בחוץ כל הזמן. זה מקצוע מאוד פרקטי עם רווח כלכלי מאוד שולי, החקלאי ישר חייב לחשב את המשמעות של מה שאתה מבקש ממנו – ואם אתה לא יודע לדבר בשפה שלו שמתחילה מהתחשיב ומ'מה יוצא לי מזה' – זה לא יעבוד. כל הכוונה הטובה לא תניע משהו אמיתי אם זה לא פוגש את המאזן".

כשאני מבקש מהם דוגמה למקרה שבו המעבר לשיטות מורכבות וירוקות יותר שיפר את מאזן הרווח של החקלאי, בן שמחון שולף את הטלפון ומציג כמה תמונות. מצולם שם מטע אבוקדו עם מה שנראה כמו כתמי פיח. כאילו משהו חרך את המטע.

"אבוקדו מאוד רגיש לחוסר בחמצן בקרקע", הוא מסביר, "השוק רוצה הרבה אבוקדו, באירופה משלמים יפה, אז כולם נוטעים אבוקדו, גם בשרון שבו הקרקעות כבדות ולא מאווררות. ואז כשמשקים נוצר מצב שהקרקע לא מתפקדת, אין חלחול מים, העצים מתחילים להירקב מהשורש ונופלים ומתים. הייתי במטעים שהיו בהם 30%-40% תמותה. זה נזק כלכלי מטורף".

מטעי אבוקדו (צילום: באדיבות "אדמה חיה")

אז מה עושים?
"עוצרים את ההשקיה לתקופה מסוימת. פותחים את האדמה עם כלי מכני כדי שלא תהיה דחוסה. לזה מוסיפים פתרון ביולוגי – צמחיית שירות שתתחיל להחזיק את הקרקע ולהכניס פנימה חומר אורגני שייצר שכבת מגן. ומסכמים עם החקלאי שימתן את הפעילות של הכלים הכבדים כי הם דוחסים את הקרקע. וזה עובד. כשאדמה משתקמת, המטע חוזר לעצמו".

חוץ ממזג האוויר החם שהוא גן עדן למזיקים, איך קרה שהחקלאות הישראלית התמכרה לחומרי הדברה הרבה יותר מאשר באירופה?
"בגלל שלא הייתה פה מסורת של סבא וסבתא חקלאים שייתנו לך כאפה ולא ייתנו לך לעשות שטויות. לא הייתה פה תשתית תרבותית של חקלאות של מאות שנים והחקלאות הפכה מוכוונת כסף עם כמויות של חומרי הדברה. עכשיו אנחנו צריכים להדביק את הפער".

זה לא מקרי שהמילה "אדמה" ניצבת בחזית המותג של ישראלי ובן שמחון. ההנחה היא שחקלאות בריאה מתחילה מאדמה בריאה. החקלאות המתועשת, זו שמתבססת על אותו גידול שנה אחר שנה על פני שטחי ענק (מונוקולטורה), רוקנה את הקרקע מערכיה ודלדלה את המרקם שלה. התוצאה – קרקעות לא פוריות שנסחפות בקלות בגשם ומותירות בכל העולם חקלאים מיואשים.

ההנחה היא שחקלאות בריאה מתחילה מאדמה בריאה. החקלאות המתועשת, זו שמתבססת על אותו גידול שנה אחר שנה על פני שטחי ענק (מונוקולטורה), רוקנה את הקרקע מערכיה ודלדלה את המרקם שלה

כחודשיים אחרי אסון השבעה באוקטובר, בביקור במטעי האבוקדו והמנגו של קיבוץ בארי שבעוטף עזה, נחשפתי למראה שבו חלקים גדולים מהשכבה העליונה של הקרקע נסחפו בגשם. ירדן צמח, מנהל המטעים של הקיבוץ, היה עסוק בזריעת תערובת זרעי צמחיית שירות המוכוונת לייצוב הקרקע והעשרתה בחנקן – תערובת שהגיעה אליו בסיוע התארגנות של "אדמה חיה" וחקלאי "ישראל אורגנית".

עובדים במטע האבוקדו בקיבוץ בארי, דצמבר 2023 (צילום: אביב לביא)

"אדמה חיה" היא חברה קטנה – שבעה עובדים, אין משרד. "החלקות של 200 החקלאים שאנחנו עובדים איתם הם המשרד שלנו", אומר ישראלי. והחברה מנסה, רגב אחר רגב, להביא לשינוי התרבות החקלאית בישראל. זה לא קל. החקלאים הם עם קשה עורף, גיל ממוצע 60, לך תשכנע אותם לשנות הרגלים.

איך אתם גורמים לחקלאים להקשיב לכם?
"אנחנו שואלים אותם מה מציק להם. מה כואב. וכואבים להם הרבה דברים. השיח הוא לא אידיאליסטי, הוא שיח אגרונומי. דבר איתנו על בעיות הדישון והיבולים. אחד אומר שהדישון נהיה יותר ויותר יקר, אחר מוטרד מעשבי קיץ, או ממים עומדים, או שהוא צריך שירותי האבקה למטע שלו.

"אנחנו מחפשים ביחד פתרונות מבוססי טבע, כמו שימוש במיקס זרעים שימשוך מאביקים, שימוש בצמחים שיעשירו את הקרקע ויעזרו לה לחזור לתפקד. אנחנו לא מחליפים מוצר במוצר אחר, אלא משנים תפיסה. מביאים את הרעיון שנקרא אקולוגיה לתוך החקלאות המדוברת".

"אנחנו מחפשים ביחד פתרונות מבוססי טבע, כמו שימוש במיקס זרעים שימשוך מאביקים, שימוש בצמחים שיעשירו את הקרקע ויעזרו לה לחזור לתפקד. אנחנו לא מחליפים מוצר במוצר אחר, אלא משנים תפיסה"

בעולם הרפואה, המקבילה לתפיסה הזו נמצאת כבר עמוק במיינסטרים: כולם מבינים שרפואה מונעת – אורח חיים בריא, תזונה טובה, פעילות גופנית והימנעות מעישון – חוסכת הרבה קלקולים שאחר כך קשה לתקן עם תרופות. בחקלאות ההבנה הזו מחלחלת לאט יותר, אבל זה קורה.

תערובת זרעים של "אדמה חיה" (צילום: באדיבות "אדמה חיה")

"אנחנו בשלב שבו החקלאים מבינים שהכדור נגד תעוקת לב לא עובד יותר", אומר לירון ישראלי, "התרופות, כלומר חומרי ההדברה והדישון, נהיות יותר ויותר יקרות, יש יותר רגולציה ובחלקן אסור להשתמש. יותר ויותר חקלאים אומרים 'די, נמאס לי, אני לא יכול לנצח במלחמה הזאת ולרוץ כל היום אחרי עשבים'.

"יש מגדלי תפוחי אדמה שמוציאים 400 שקל לדונם על ריסוסים וזה כבר לא עוזר. כמעט בכל ענף שתסתכל יש בעיות קשות של דישון ושל מזיקים. יש עוד ועוד חקלאים שמחפשים את הדרך להפסיק לרסס"

"יש מגדלי תפוחי אדמה שמוציאים 400 שקל לדונם על ריסוסים וזה כבר לא עוזר. כמעט בכל ענף שתסתכל יש בעיות קשות של דישון ושל מזיקים. יש עוד ועוד חקלאים שמחפשים את הדרך להפסיק לרסס".

למרבה התסכול, החקלאים בישראל מתמודדים לבדם עם האתגרים הללו. בניגוד לתמיכות הנדיבות שמקבלים חקלאים אקולוגיים במדינות האיחוד האירופי, בישראל המדינה לא מתמרצת חקלאות מקיימת, נקייה ובריאה יותר.

משרד החקלאות, אחרי הרבה שנים של קיבעון, הקים לאחרונה אגף חדש שייעודו לטפח את החקלאות המקומית, המקיימת והאורגנית. "אם המדינה הייתה מכירה בערך הציבורי האמיתי של המוצרים הסביבתיים והבריאותיים שהחקלאים מייצרים, הכול היה הרבה יותר קל", אומר ישראלי, "כל עוד זה לא קורה זה צריך לבוא מתוך המיינד-סט של החקלאי".

אייל בן שמחון עם חקלאי במועצה אזורית גזר, לומדים ביחד את האדמה (צילום: באדיבות "אדמה חיה")

בינתיים, בשטח, הגוף השלטוני היחיד שהרים את הכפפה הוא מועצה אזורית גזר, שייסדה שולחן עגול לקידום חקלאות אגרו-אקולוגית ושכרה את שירותי "אדמה חיה" ללוות את כלל החקלאים במועצה בתקווה לעבור איתם, או לפחות עם חלקם, את השינוי המיוחל.

בעוד במודל הרגיל החקלאי משלם עבור הייעוץ והליווי, גזר החליטה לספק את השירות הזה לחקלאים, שמקבלים אותו בחינם. כרגע היא המועצה היחידה, אבל יש עוד כמה שמתעניינות במודל הזה ועשויות לבוא בעקבותיה.

"הפרויקט בגזר חשוב לי מאוד ברמה האישית", אומר בן שמחון, "אני גר שם ומושקע בזה. מרגיש בר מזל לגור במועצה שמנסה לדבר את השפה. אבל חשוב להבין שרוב החקלאות במועצה מאוד אינטנסיבית, עובדת בשיטות של פעם.

"גילינו שהדבר הראשון שאנחנו צריכים להתמודד איתו זה חוסר האמון בין המועצה לחקלאים. היה צריך לפרק הרבה תפיסות של החקלאים על המועצה ולהפך. החקלאים צריכים להפסיק לראות את המועצה כגורם עוין והמועצה את החקלאים ככאלה ששורפים פסולת וזורקים אותה בשדות.

"היה צריך לפרק הרבה תפיסות של החקלאים על המועצה ולהפך. החקלאים צריכים להפסיק לראות את המועצה כגורם עוין והמועצה את החקלאים ככאלה ששורפים פסולת וזורקים אותה בשדות"

"יותר קל לעבוד עם הצעירים – הם יותר מודעים. בגיל מאוחר יותר קשה לעשות שינוי התנהגותי. חילופי דורות הם זמן טוב לעצב נורמות חדשות".

לירון ישראלי (במרכז) עם חקלאים בשטח (צילום: באדיבות "אדמה חיה")

אומרים שמי שנמצא בשטח מושפע הרבה יותר משינוי האקלים. מה אתם והחקלאים שעובדים איתכם מרגישים?
בן שמחון: "קח לדוגמה את גידולי החיטה בחורף שעבר, שבו הייתה בצורת, הפסקות גדולות בין הגשמים, גלי חום. החיטה נזרעה מאוחר כי לא היה גשם, ואז הגיעו קצת גשמים, ואז עצירה של חודש.

"את רוב החיטה שנזרעה נאלצו לקלטר וזרעו מחדש תלתן בשביל בהמות – מה שלא היה בתוכנית. הלכה החיטה. וגם במקומות שהיו בהם יותר מים, לא היו כמעט חיטים שהגיעו לגרעינים. חקלאים קיבלו פיצויים גדולים מהקרן לנזקי טבע. אלה דברים שלא היו פעם. זה היה מאוד קיצוני.

"ומצד שני פתאום מכות גשם חזקות של 100 מילימטר כמו במישור החוף הצפוני בתחילת החורף הנוכחי, לפני תחילת העונה ולפני שהקרקע מבוססת. זה יוצר אירוע סחף קשה מאוד, הרבה אדמה שהלכה ונשטפה, וזו הקרקע העידית – הקרקע העליונה שבה יש הכי הרבה חומרי הזנה וכל הפעילות הביולוגית. יש אזורים שלמים שיצאו מכלל שימוש כי הגיעו לסלע וכבר אי אפשר לגדל בהם שום דבר".

ירק, עלה או פרי שגדל בשיטות מקיימות יהיה יותר טעים?
ישראלי: "תשאל את הייננים. אלה הפרקטיקות שאליהן הם מכוונים. זה הטרואר שהם רוצים לראות. ברגע שאתה יודע לנהל תהליכים דינמיים לאורך זמן מרגישים את זה בטעם, אבל זה תלוי ברמת הביצועים שלך".

"תשאל את הייננים. אלה הפרקטיקות שאליהן הם מכוונים. זה הטרואר שהם רוצים לראות. ברגע שאתה יודע לנהל תהליכים דינמיים לאורך זמן מרגישים את זה בטעם, אבל זה תלוי ברמת הביצועים שלך"

כיסוח במטע (צילום: באדיבות "אדמה חיה")

בן שמחון: "לצערי כיום השוק בארץ, חוץ מיין ולפעמים שמן זית, עדיין לא יודע להעריך איכות של טעמים. הוא בעיקר מעריך חיי מדף ארוכים".

עם כל הקשיים, יש באוויר גם יותר מקורט אופטימיות. לפני חודש, בשבוע הראשון למלחמה באיראן, ובתום שנתיים של עבודה משותפת, מדווח לירון ישראלי, הגיעו מגדלי הכותנה – השולטים על עשרות אלפי דונם חקלאיים בישראל – למסקנה שהם רוצים להתקדם ללא ריסוסים לבניית פוריות הקרקע. "השטח בתנועה", מסכם ישראלי, "וזה ממש מרגש".