"חיילים רוקדים ושרים זה לא פשע מלחמה, לא משנה מה הם שרים. במידה שחיילים מסוימים עברו על חוקי המלחמה הדבר יידון במערכת המשפט הישראלית…. מעבר לכך יש לקחת בחשבון שלא כל חבר כנסת או שר קובעים מדיניות, ומעבר לכך יש לקחת בחשבון שלא כל אמירה כעוסה שווה ערך למדיניות שמתממשת".  

בדבריו אלו בבית הדין הבינלאומי בהאג, התייחס פרופסור מלקום שאו, מי שנשכר לעמוד בראש צוות ההגנה של ישראל בדיונים, לשלל הציטוטים שהביאה התביעה של פוליטיקאים, חיילים ואפילו זמרים.

בין הציטוטים שהביאה התביעה אפשר לציין את השר אבי דיכטר, שאמר בראיון "אנו עושים עכשיו את נכבת עזה 2023", ניסים ואטורי עם "לכולנו מטרה משותפת אחת עכשיו – מחיקת רצועת עזה מעל פני האדמה". אפילו אייל גולן הגיע להאג עם האמירה "למחוק את עזה, לא להשאיר שם בן אדם אחד" וגם קובי פרץ ששר עם חיילים "שיישרף לכם הכפר, שעזה תימחק".

בין הציטוטים שהביאה התביעה בהאג אפשר למצוא, בין השאר, את השר דיכטר, שאמר "אנו עושים עכשיו את נכבת עזה 2023" ואת ח"כ ואטורי עם "לכולנו מטרה משותפת אחת עכשיו – מחיקת רצועת עזה מעל פני האדמה"

פרופ' שאו וצוות ההגנה של ישראל התנערו מהאמירות האלו, אבל מסתבר שכעת, מדינת ישראל הרשמית מאמצת אמירות דומות שלצידן אף מעשים ומתגמלת עליהן בהדלקת משואה.

"תהילתו" של משיא המשואה הרב אברהם זרביב הגיעה לאחר אותו דיון בהאג, אבל דבריו ומעשיו חמורים לא פחות מאלו שצוינו במהלכו, כנראה אף יותר. זרביב שבאזרחות משמש כדיין בבית הדין הרבני בתל אביב, "עלה לגדולה" בזכות סרטוני הרס שלו כמפעיל 9D במילואים.

למרות שהדבר אסור עליו, הן כחייל מילואים והן כדיין בבית הדין הרבני, הוא לא רק הצטלם בגאווה זורע הרס, אלא אף הרבה להתראיין במהלך המלחמה, ראיונות בהם קרא "לשטח את עזה" ואף זכה לכינוי על שמו "לזרבב את עזה", שהפך אף לסטיקר שזרביב עצמו צולם מדביק בגאווה.

אותו זרביב לא בחל גם בתמונות שלו משחית רכוש פלסטיני,  מרסס גרפיטי "בית הדין הרבני בחאן יונס", בבית מגורים, בוזז פירות וכמובן סימן ההיכר של סרטוניו, הייתה האמירה המסיימת של רבים מהם ובה קריאה להתנחלות בעזה: "עד הסוף, עד הניצחון, עד ההתיישבות, לא מפסיקים".

בראיון לעיתון "בשבע" אמר זרביב:

"הצבא משקיע מאות מיליונים בלהרוס את רצועת עזה…כשבעצם אף אחד לא החליט על דבר כזה. אין החלטת ממשלה או קבינט שזה אופי הלחימה. בעצם מחטיבת גבעתי קמה חבורה נחושה שהתחילה לפתח את תורת הלחימה שלפי חלק מהתמרון והלחימה זה ה-9D".

למרות שהדבר אסור עליו, הן כחייל מילואים והן כדיין בבית הדין הרבני, זרביב לא רק הצטלם בגאווה זורע הרס, אלא אף הרבה להתראיין במהלך המלחמה וקרא "לשטח את עזה" ואף זכה לכינוי על שמו "לזרבב את עזה"

ובכך הציב זרביב סימני שאלה נוספים, לא רק סביב דבריו, אלא אף סביב מעשיו והאם עשה אותם בהנחיה מלמעלה או כפשע מלחמה ביוזמה פרטית שלו ושל חבריו.

אפילו נציב התלונות על השופטים, השופט אשר קולה, מינוי של שר המשפטים יריב לוין, כתב בהתייחסותו לתלונה שהוגשה על הדיין זרביב כי:

"לא הקפיד הדיין על כך ונתן ביטוי מלא להשקפת עולמו בסוגיות השנויות במחלוקת ציבורית ובאופן שאינו הולם את מעמדו כדיין, תוך שהפר את כללי האתיקה".

אך כל אלו לא הפריעו, כנראה אף עודדו את השרה מירי רגב לבחור באותו זרביב כמשיא משואה ובכך לתת לדבריו ולמעשיו תמיכה רשמית של המדינה. זרביב, לדבריה:

"משלב בחייו באופן מעורר השראה בין ספרא לסייפא – בין תורה לצבא, בין לימוד לעשייה ובין הנהגה רוחנית לאחריות ביטחונית. בדמותו הוא מבטא את דרכה של הציונות הדתית, המחברת בין ערכים, אמונה ומעשה".

אם דמותו, על התבטאויותיה ודבריה, משקפת כחמישית מאזרחי המדינה, אז תהיה לנו בעיה להתמודד עם אותן האשמות שבדבריו בבית הדין בהאג, ניסה פרופ' שאו להתנער מהן.

במחי החלטה אחת, בנתה השרה רגב את התיק נגד ישראל. אם זרביב, מי שבעודו במדים קרא לשטח את עזה ולהתנחל בה, הצטלם הורס בגאווה מבנים אזרחיים ומשחית רכוש פלסטיני, יזכה להדליק משואה כהוקרה על מעשיו ודבריו, מדינת ישראל לא תוכל עוד לטעון כי היא מתנערת מאמירות המרמזות על כוונה פלילית ביחס לפשעים הנטענים כלפיה.

ישראל לא תוכל עוד לומר שאין בכוונתה להרוס את עזה, לבזוז את בתיה ולהקים התנחלויות בשטחה – המשואה הבוערת, תבעיר, או שמא נכון יותר לומר "תזרבב", את ניסיונותיה של ישראל הרשמית להתנער מאמירות ומעשים קיצוניים ותהפוך את "תורת הלחימה" של זרביב, לחלק מהאתוס הישראלי הרשמי.

משואה זו תהפוך לאות קלון מוסרי ושתשמש גם כהצדקה בדיעבד להקפאת העברת הציוד ההנדסי לישראל, עליה החליט בעבר הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן – שכן מתברר שגם השימוש הכי בוטה, הרסני וכנראה אף פלילי באותם כלים, מקבל רוח גבית והוקרה מממשלת ישראל.

המשואה הבוערת תבעיר, או שמא יש לומר "תזרבב", את ניסיונותיה של ישראל הרשמית להתנער מאמירות ומעשים קיצוניים, ותהפוך את "תורת הלחימה" של זרביב לחלק מהאתוס הישראלי הרשמי

לצערי, תחת גדעון סער, משרד החוץ איבד את שאריות חוש הביקורת שעוד היו לו, אבל למען מדינת ישראל, למען העתיד של כולנו, אני מקווה שלפחות במחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה יימצאו מי שיפעלו כדי למנוע מזרביב להשיא משואה, כי מדינה שמוקירה אדם כזרביב בכבוד הזה, היא מדינה שמודה באשמה.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.