את מה שקורה לישראל עם איראן ניתן אכן להקביל במובנים מסוימים למצב היהודים באירופה של לפני השואה, כפי שנרמז מדברי אישים שונים. ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לכך בעקיפין, וגם דברי פרידריך מרץ, קנצלר מערב גרמניה, רומזים על כך.

לדברי מרץ, הם (כלומר היהודים) לא רצו להיתפס שוב בלתי מוגנים. אפשר להשלים את דבריו במילים שלא נאמרו: כשקם מישהו שרוצה להשמיד את היהודים, כפי שקרה בעיקר בשואה. 

במילים אחרות, פירוש הדבר שהקמת מדינת יהודים היא לא רק משאת נפש היסטורית של עם שגלה מארצו, אלא גם תנאי לעצם הקיום הפיזי של יהודים, אשר בהיותם מיעוט בארצות של אחרים היו פעם אחר פעם קורבן לרדיפות ופוגרומים. 

הקמת מדינת יהודים היא לא רק משאת נפש היסטורית של עם שגלה מארצו, אלא גם תנאי לעצם הקיום הפיזי של יהודים, אשר בהיותם מיעוט בארצות של אחרים היו פעם אחר פעם קורבן לרדיפות ופוגרומים

התברר שיש משהו ביהדות או ביהודים שהופך אותם למטרה לעוינות קשה. הם נפלו קורבן לעלילות דם, הואשמו בחתרנות נגד המדינות בהם גרו, ראו בהם לא נאמנים למולדת בעת מלחמות, הם הואשמו בנצלנות ותאות בצע – רשימה ארוכה של סיבות לעוינות ורדיפות. לראשי היהודים, במיוחד בארצות אירופה, היה ברור שהיהודים שם חשופים לסכנה קיומית.

מנהיגים אלה הבינו שמשהו חייב להיעשות בעניין, ובפועל היו לכך במאתיים השנה האחרונות שתי אסטרטגיות מענה עיקריות. האחת היא הגירה ל"עולם החדש", שבתחילה קלט מהגרים בחפץ לב והיהודים נחשבו לבעלי כישרון בתחומים חשובים לבנייה ופיתוח מדינות. ראשונה ברשימה זו הייתה ארה"ב, שעם הזמן גם החלה להתעצם מאוד עד כדי כך שהאפילה על הענקיות האירופאיות ההיסטוריות.

המסלול השני עבור היהודים התמקד בהקמה של מדינה משלהם – אז הם כבר לא מיעוט אצל אחרים וגם, כמדינה עצמאית, יכולים לפתח אמצעי הגנה לעצמם.
בבחירת מיקום המדינה בתבל הרבה יהודים נתנו עדיפות למדינתם העתיקה בציון.

זה היה משהו לא טבעי כלל ועיקר מהבחינה הגיאופוליטית, אך בכל זאת הצליח לקרום עור וגידים. מאמצים קונקרטיים בכיוון זה החלו כבר לפני כמאה שנה ויותר, אך זו הייתה כנראה השואה שהכריעה סופית את הכף. ההחלטה הגורלית של עצרת האו"ם שאישרה את הקמת מדינת ישראל נפלה כמה שנים אחריה, כשהתמונות הנוראיות ממנה היו עדיין טבועות במוחם של רבים.

הייתה זו כנראה השואה שהכריעה סופית את הכף. ההחלטה הגורלית של עצרת האו"ם שאישרה את הקמת מדינת ישראל נפלה כמה שנים אחריה, כשהתמונות הנוראיות ממנה היו עדיין טבועות במוחם של רבים

מה שעוד תרם מאוד לאישור הזה באו"ם היה קשור לאופציית הפתרון השנייה ליהודים באירופה, דהיינו ארה"ב. היא בינתיים כבר הפכה להיות "מלכת המערב" – דחקה מהבכורה בו את המעצמות האירופאיות ה"קלאסיות – ולא עוד אלא שליהודים בה, על אף היותם מיעוט, היה חלק לא קטן בכך. לכן הם גם הגיעו לעמדת השפעה בה.

ארה"ב הפכה להיות תומכת מרכזית של הקמת מדינת ישראל, ועקב מעמדה הרם בעולם הייתה לכך חשיבות רבה לאישור באו"ם. התמיכה שלה במדינת ישראל המשיכה גם אחרי הקמת המדינה והייתה בעלת חשיבות מבחינות מרכזיות שונות למדינה ובצמתים חשובים בתולדותיה.

אפשר לומר מנקודת מבט היסטורית, ששני המהפכים הגדולים האלה בתולדות העם היהודי בכמאתיים השנה האחרונות – היו משולבים זה בזה. גם קמה במזרח התיכון מדינה חדשה – מדינת היהודים ישראל – וגם קמה בעולם מדינה חדשה, ארה"ב, שהפכה למעצמה  מרכזית בו (וגם בסיס תושבות ליהודים מהגרים אליה).

שילוב זה עומד למבחן שוב בימים אלה ממש, מבחינת יכולת היהודים להינצל משונאיהם ורודפיהם. קם גורם, איראן, עם עוינות קשה וכוונה מוצהרת להשמיד את הישות היהודית המדינית – ישראל. אלא שעתה ליהודים יש צבא ואמצעי הגנה על עצמם. ובנוסף, מעצמת העולם החדשה יחסית, ארה"ב, ניצבת לצד ישראל במאבק.

ואכן התוצאות אחרות מאלה שבעבר הגלותי באירופה. מה שניתן לראותו כמהדורה הנוכחית של הניסיון הנאצי להביא להשמדת יהודים קולקטיבית, דהיינו תוכניתו של המשטר הג'יהאדיסטי-שיעי באיראן ביחס לישראל, נהדף. האיראנים אף ספגו מכה קשה.

מה שניתן לראותו כמהדורה הנוכחית של הניסיון הנאצי להביא להשמדת יהודים קולקטיבית, דהיינו תוכניתו של המשטר הג'יהאדיסטי-שיעי באיראן ביחס לישראל, נהדף. האיראנים אף ספגו מכה קשה

המערכה עדיין לא הסתיימה אבל מה שכבר אירע בה עד עתה אינדיקטיבי דיו כדי לסמן את עומק השינוי שהתחולל במאה-מאה וחמישים השנה האחרונות בגורל העם היהודי.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.