אחד הדיונים המנותקים ביותר שמתנהלים כעת בצמרת הפוליטית הוא הוויכוח בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ש"ס אריה דרעי ונציג יהדות התורה משה גפני. הוא לא נסוב על המלחמה, לא על שיקום הצפון ואף לא על עוטף עזה – אלא על מועד הבחירות.

על השולחן מונחות מספר אפשרויות: 1 בספטמבר, 8 בספטמבר, 15 בספטמבר (מועד חריג שנופל בין ראש השנה ליום כיפור), או מועד הבחירות הקבוע בחוק – 27 באוקטובר. עם השנים אומנם התקבע הנוהג לקיים בחירות בימי שלישי, אך אין לכך חובה חוקית, וניתן לקיים אותן גם ביום שני, למשל ב־31 באוגוסט.

נתניהו מצדו שב ומצהיר כי הבחירות יתקיימו במועדן החוקי, ב־27 באוקטובר. במקביל, שותפיו החרדים ממשיכים לטפח את הרושם כאילו נוצר קרע עמוק בינם לבינו, וכי אינם מוכנים עוד לדון עמו בניסיון להעביר את חוק הפטור מגיוס. אלא שקשה להתייחס ברצינות לתצוגת העימות הזו.

שותפיו החרדים של נתניהו ממשיכים לטפח את הרושם כאילו נוצר קרע עמוק בינם לבינו, וכי אינם מוכנים עוד לדון עמו בניסיון להעביר את חוק הפטור מגיוס. אלא שקשה להתייחס ברצינות לתצוגת העימות הזו

רק לפני שבועות ספורים הצביעו אותן מפלגות, יחד עם הליכוד, בעד תקציב המדינה, שכלל התחייבויות נרחבות ותקציבים נדיבים לחברה החרדית. אם ידעו לשתף פעולה ולתאם מהלכים במרץ 2026, מה בדיוק השתנה באפריל ובמאי? כנראה שלא הרבה, ובוודאי לא בכל הנוגע לסוגיה טכנית כמו מועד הבחירות.

אילו באמת שרר ביניהם משבר אמון עמוק, הם כבר היו פונים ליו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, בוחנים אפשרות להפלת הממשלה, דנים בהעמדת ראש ממשלה חלופי עד הבחירות, ואולי אף מסכמים יחד את מועדן.

ח"כ אריה דרעי מש"ס וח"כ משה גפני מיהדות התורה מסתודדים במליאת הכנסת, 10 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אך מאחר שדרעי, גפני ויצחק גולדקנופף צפויים בסופו של דבר לתאם עם נתניהו מועד בחירות שיתאים בעיקר ללוח השנה החרדי, ומאחר שסביר להניח שיום אחרי הבחירות הם ישובו לשתף עמו פעולה – קשה לראות במשבר הנוכחי יותר מאשר תרגיל מיצוב פוליטי.

מטרת הספינים המשתחררים כמעט מדי יום לכתבי ערוצי הטלוויזיה היא לבסס את המפלגות החרדיות כ"לשון מאזניים" וכגורם מכריע בתקופה הקרובה, למשך שלושה־ארבעה חודשים לכל היותר. לא מעבר לכך.

מטרת הספינים היא לבסס את המפלגות החרדיות כ"לשון מאזניים" וכגורם מכריע בתקופה הקרובה, למשך שלושה־ארבעה חודשים לכל היותר. לא מעבר לכך

המוקש של אוקטובר, היתרון של המשפט

מלכתחילה היה ברור שעבור קואליציית נתניהו, חודש אוקטובר הוא שדה מוקשים פוליטי ורגשי. עצם קיום הבחירות ב־27 באוקטובר מאפשר ליריביו לעסוק באחריות הממשלה לאסון הגדול בתולדות המדינה.

יום ציון הטבח בלוח השנה העברי חל בכ"ד בתשרי, ויחול השנה ב־5 באוקטובר. קודם לכן יצוין חג שמחת תורה, שחל השנה בשבת (3 באוקטובר) – תאריך שיישא עבור ישראלים רבים מטען רגשי כבד.

המשמעות היא שמיום שישי, 2 באוקטובר, ולמשך שבוע לפחות, המדינה תנוע בתוך רצף של ימי זיכרון, טקסים ואזכרות, המהווים פצע פתוח שטרם הגליד. מצב הרוח הציבורי צפוי להיות כאוב ומטלטל.

טקס הזיכרון הלאומי לציון יום השנה הראשון ל-7 באוקטובר, 7 באוקטובר 2024 (צילום: טקס הזיכרון הלאומי)

ועדיין, בחירות ב־27 באוקטובר אינן תרחיש בלתי אפשרי מבחינת נתניהו. אם עיקר הקמפיין שלו יתרכז החל מ־11 באוקטובר, יעמדו לרשותו כשבועיים אינטנסיביים – פרק זמן שבעבר כבר הוכיח שהוא יודע למצות היטב.

מערכות בחירות קודמות זכורות בקצב הראיונות האגרסיבי שהוביל נתניהו בישורת האחרונה. הפעם הוא צפוי להוסיף גם פודקאסטים, שידורים חיים, טיקטוק וכל פלטפורמה זמינה אחרת

מערכות בחירות קודמות זכורות בקצב הראיונות האגרסיבי שהוביל נתניהו בישורת האחרונה. הפעם הוא צפוי להוסיף גם פודקאסטים, שידורים חיים, טיקטוק וכל פלטפורמה זמינה אחרת. באותם שבועות הוא יוכל לבסס את המסר שלפיו האחריות לכישלון מוטלת על הדרג הצבאי, בעוד שמיום שבו "נכנס לתמונה" הוא הוביל את ישראל לשורת סיכולים, מבצעים מיוחדים ופעולות מעבר לקווי האויב.

מדוע, אם כן, 1 בספטמבר אינו מועד נוח לליכוד? משום שהדבר יחייב לקיים את עיקר הקמפיין והעמסת המסרים במהלך אוגוסט – חודש בעייתי לקמפיין פוליטי.

בהנחה שהקיץ יעבור בשקט יחסי (ללא מלחמה אזורית נוספת, למשל), הרי שחלקים גדולים מהציבור – בהם גם רבים מבוחרי הקואליציה – יהיו בחופשות בארץ ובחו"ל. המשפחות מחוץ לשגרה, הילדים בבית, הקשב הציבורי נמוך, והנכונות לצרוך פוליטיקה צונחת. קמפיין כזה עלול להישאר באוויר. מספיק להיזכר בבחירות אוגוסט 2019, כאשר מפלגות הציבו שלטי חוצות בעברית בקפריסין כדי לפגוש את המצביעים הישראלים שנפשו שם.

גם 8 בספטמבר בעייתי, אך מסיבות אחרות. עבור מפלגות שחלק מבוחריהן טסים לאומן לקראת החגים, זהו מועד מורכב לוגיסטית ופוליטית. אך הקושי אינו מוגבל לציבור הדתי: גם עבור הציבור החילוני (כולל מצביעי ליכוד) ראש השנה משתלט על סדר היום, ורבים מקדימים לצאת לחופשות.

בנימין נתניהו בעצרת הכללית של האו"ם, 26 בספטמבר 2025 (צילום: ANGELA WEISS / AFP)

הדבר נכון שבעתיים לגבי עשרת ימי תשובה, ולכן 15 בספטמבר (שנופל בין ראש השנה ליום כיפור) הוא אולי המועד הבעייתי מכולם. בימים אלה תשומת הלב הציבורית נודדת למשפחה ולחגים, הפוליטיקה נדחקת לשוליים, והקמפיין יתקשה לייצר מומנטום.

למועד הבחירות יש השלכות נוספות.

קיום בחירות בשבוע הראשון של ספטמבר פירושו שנתניהו מוותר על אחת מהבמות החשובות מבחינתו – עצרת האו"ם בניו יורק. העצרת מתקיימת מדי שנה בשבוע השלישי של ספטמבר (השנה בין 23 ל־26 בספטמבר, מיד לאחר יום כיפור).

אף שנתניהו במצב בינלאומי מורכב, יש עבורו שותף פוליטי אחד שחשוב מכל האחרים: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. פגישה ביניהם תהפוך מיד לנכס קמפייני עצום. ביקור באו"ם יאפשר לנתניהו לבנות מחדש "קמפיין בינלאומי" של תמונות ולחיצות ידיים, שישודרו כי למרות הבידוד, מנהיגי העולם עדיין מבקשים את קרבתו.

ל־1 בספטמבר יש משמעות פנימית דרמטית: זהו מועד פתיחת שנת המשפט, בו משפטו הפלילי של נתניהו צפוי להתחדש לאחר פגרת הקיץ. עבור נתניהו, אולמות בית המשפט אינם רק זירה משפטית – הם זירת קמפיין

יתרה מכך, ל־1 בספטמבר יש משמעות פנימית דרמטית: זהו מועד פתיחת שנת המשפט, בו משפטו הפלילי של נתניהו צפוי להתחדש לאחר פגרת הקיץ. עבור נתניהו, אולמות בית המשפט אינם רק זירה משפטית – הם זירת קמפיין.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתחילת חקירתו הנגדית. 3 ביוני 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בחלקים נרחבים של הימין, מערכת המשפט נתפסת כאחראית המרכזית לכשלים של המדינה. לכן, גם אם לא יעמוד על דוכן העדים, נתניהו יוכל למנף את הדיונים לנרטיב פוליטי. להגיע לאולם, לצאת אל המצלמות, ולהפוך כל דיון לפרק נוסף בנרטיב "הרדיפה והעוול". ומשם, הדרך לקריאה לציבור "לזכות אותו בקלפי" קצרה מתמיד.

גם אם לא יעמוד על דוכן העדים, נתניהו יוכל למנף את הדיונים לנרטיב פוליטי. להגיע לאולם, לצאת אל המצלמות, ולהפוך כל דיון לפרק נוסף בנרטיב "הרדיפה והעוול"

גם ח"כ טלי גוטליב – שלפי סקרים פנימיים נהנית ממעמד גבוה וצפויה להתברג בחמישייה הפותחת של הליכוד בפריימריז – הפכה את מסדרונות בית המשפט לזירה פוליטית פעילה.

אם הבחירות יתקיימו ב־1 בספטמבר, נתניהו יגיע אליהן אחרי קיץ שלם ללא דיונים משפטיים, ויאבד את אחת מזירות ההדהוד האפקטיביות ביותר שלו. זו עלולה להיות החמצה וויתור על תפאורה קמפיינית שבעבר שירתה היטב את הליכוד ואת נתניהו אישית.