JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הרב לנדו קבר את חוק הפטור והותיר את נתניהו בהלם | זמן ישראל
"היינו מעבירים את החוק עד סוף השבוע – אבל הרב בא וחתך הכול עם מאצ'טה"

הרב לנדו קבר את חוק הפטור והותיר את נתניהו בהלם

אנשי ראש הממשלה היו בטוחים שהצליחו לגבש רוב שיאשר את חוק ההשתמטות ויבטיח את שלמות הקואליציה ● אבל אז הגיע מנהיג הליטאים, הדהים את הח"כים החרדים, והטיל וטו שריסק אלפי שעות של תרגילים פוליטיים ● נתניהו מבועת מהאפשרות שהברית תתפרק לקראת הבחירות, אבל ההחלטה של הרב לנדו מעידה שגם ראש הממשלה כבר לא שולט באירוע ● פרשנות

הרב דוב לנדו בחתונה בבני ברק, 15 בינואר 2026 (צילום: שלומי כהן/פלאש90)
שלומי כהן/פלאש90
הרב דוב לנדו בחתונה בבני ברק, 15 בינואר 2026

בלשכת ראש הממשלה עדיין בהלם. אנשיו של בנימין נתניהו לא מבינים איך חוק הפטור מגיוס נפל להם בין הידיים, גם אם זה קורה לשמחתם של מאות אלפים שמשוועים לשוויון בנטל.

החוק, שראש הממשלה, אנשיו בלשכה ושליחיו בכנסת ביחד עם החרדים השקיעו בו אלפי שעות עבודה – במימון ציבורי, כמובן – שבק חיים בקדנציה הזו.

כל המהלכים, התרגילים הפוליטיים, הטריקים והספינים, נאומי התעמולה הראוותנים, השקרים והבלופים לא עזרו. הרב דוב לנדו בן ה-96, המנהיג הרוחני של דגל התורה, הטיל וטו על החוק לפני שלושה ימים והדהים את נתניהו, כמו גם כמה פוליטיקאים חרדים שלא מבינים מה קורה כאן.

נתניהו ואנשיו ראו בחוק הפטור מגיוס תעודת ביטוח חד-משמעית לקשר הפוליטי עם הציבור החרדי. לחרדים אין אופציות אחרות, למעט קואליציית הימין, זה נכון, אבל נתניהו חשש מניתוק ואפילו מפזילה חרדית לעבר גוש השינוי.

נתניהו ואנשיו ראו בחוק הפטור תעודת ביטוח לקשר הפוליטי עם הציבור החרדי. לחרדים אין אופציות אחרות, למעט קואליציית הימין, זה נכון, אבל נתניהו חשש מניתוק ואפילו מפזילה חרדית לעבר גוש השינוי

ראש הממשלה העדיף חוק פטור מגיוס שינציח את הבריחה החרדית מהצבא על פני מצב שבו שלמות הקואליציה שלו נתונה בספק לקראת הבחירות ואחריהן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת, 30 במרץ 2026 (צילום: חיים גולדברג'פלאש90)
ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת, 30 במרץ 2026 (צילום: חיים גולדברג'פלאש90)

הסכנה שחרדים לא ילכו לצבא מבחינת נתניהו חמורה הרבה פחות מניצחון של גוש המרכז-שמאל ושיתוף פעולה אלטרנטיבי עם החרדים, גם אם זה נשמע דמיוני.

צריך לזכור כי נתניהו חייב לצידו את החרדים כדי להעביר חוקים משפטיים שעשויים לפרק גם את המשפט הפלילי שלו בסוף הדרך. ברגע זה הוא גם מעוניין ללכת איתם על תאריך מוסכם לבחירות, רחוק ככל האפשר.

לפני שבועיים הורה הרב לנדו לחברי הכנסת של דגל התורה לתמוך בפיזור הכנסת, במסגרת הצעה שהגיש הליכוד, אבל גם כדי להביע מורת רוח מכל מהלכי ההשהיה סביב חוק הפטור. "כל מיני דיבורים על גוש אינם קיימים יותר", כתב אז הרב על פתק, בכתב ידו.

נתניהו לא נואש והורה לשליחיו להעביר את חוק הפטור ויהי מה עד סוף השבוע הבא, כדי לפייס את החרדים. כאן החל מרוץ דרמטי נגד השעון. ח"כ בועז ביסמוט, יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כינס את הוועדה ביום רביעי שעבר – באותו יום שבו הוחלט גם על פיזור הכנסת – כדי לגבש נוסח סופי להצעת החוק השנויה במחלוקת.

נתניהו לא נואש והורה לשליחיו להעביר את חוק הפטור ויהי מה עד סוף השבוע הבא, כדי לפייס את החרדים. כאן החל מרוץ דרמטי נגד השעון. ביסמוט, כינס את ועדת החוץ והביטחון ביום רביעי שעבר כדי לגבש נוסח סופי

במקביל, עשו נתניהו ואנשיו ספירה דקדקנית והגיעו למסקנה שיש להם רוב להעביר את חוק הפטור. לפני שבוע הם דיווחו על כך בשמחה רבה לחברי הכנסת של דגל התורה, שלא התרשמו במיוחד.

יו
יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט בדיון בוועדה על חוק הגיוס. 20 במאי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

"ישבנו על כל רשימת חברי הכנסת, אחד-אחד", מספר לזמן ישראל בכיר בלשכת נתניהו, "ראינו שדגל התורה איתנו, ש"ס איתנו. כולם איתנו חוץ משלושת המתנגדים שהם כבר לא בקואליציה". הכוונה היא לחברי הכנסת יולי אדלשטיין, שרן השכל ודן אילוז.

הבכיר בלשכת נתניהו מגלה כי במהלך הפגישות של נתניהו עם המתנדנדים הם הקשיחו כמה סעיפים בחוק בנוגע ליעדי הגיוס, שינויים שהתקבלו גם על חברי הכנסת שהיססו וגם על החרדים.

"אריאל אטיאס (מש"ס), שניהל את הדיונים מולנו בשנים האחרונות, נתן אור ירוק. נשארו שלושה-ארבעה מתנדנדים בכנסת. קיימנו דיונים, הפכנו את הקערה על פיה, השגנו רוב ויכולנו להציג את הנוסח המוסכם.

"היינו גומרים את הכול עד סוף השבוע בוועדה ועד סוף השבוע הבא במליאה – אבל אז בא הרב דוב לנדו, חתך את הכול עם מאצ'טה ואמר 'אין חוק גיוס'".

"הפכנו את הקערה על פיה, השגנו רוב ויכולנו להציג את הנוסח המוסכם. היינו גומרים את הכול עד סוף השבוע בוועדה ועד סוף השבוע הבא במליאה – אבל אז בא הרב דוב לנדו, חתך את הכול עם מאצ'טה ואמר 'אין חוק גיוס'"

הרב לנדו זימן את חברי הכנסת של דגל התורה לביתו בבני ברק ביום ראשון האחרון ואמר להם להפסיק לשתף פעולה עם החוק וגם לא לנהל מלחמות של כבוד בתקשורת.

המנהיג הרוחני של דגל התורה דוב לנדו (במרכז) וחברי הכנסת של המפלגה משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר ויצחק פינדרוס, 12 במאי 2026 (צילום: לשכתו של דוב לנדו)
המנהיג הרוחני של דגל התורה דוב לנדו (במרכז) וחברי הכנסת של המפלגה משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר ויצחק פינדרוס, 12 במאי 2026 (צילום: לשכתו של דוב לנדו)

לפי הדיווחים באתרים החרדים, הרב ביקש לקדם מעתה את החוק בשקט, כדי שלא להגביר את הכעס על המגזר החרדי. "כל הצהרה מיותרת רק מדליקה עוד אש ומגבירה את המתיחות מול הציבור הכללי", אמר הרב לפי הדיווחים.

חברי הכנסת החרדים לא יכולים להסביר עד הסוף את ההחלטה של הרב מול חוק הפטור מגיוס. ייתכן שהרב נואש מהבטחות ולא קנה את הדיווחים על הרוב שהשיג ראש הממשלה. אולי הוא לא האמין ביכולת של נתניהו ללכת באמת עד הסוף, או שחשש מהקשיים שיערים בג"ץ.

לדברי הבכיר בלשכת נתניהו, חברי הכנסת מדגל התורה "הגיעו אלינו חיוורים כמו סיד אחרי הפגישה עם הרב לנדו. הם גמגמו. הם לא יודעים להתמודד עם זה.

"אנחנו היינו מעבירים את החוק בשבוע הבא, והיינו משיגים את הרוב – גם אם זה היה קורה בשעות האחרונות. יש לנו ניסיון עם זה. חוק עונש מוות עבר בכנסת שש שעות לפני ההצבעה למרות שאריה דרעי וש"ס לא אהבו אותו, אבל הצלחנו".

"אנחנו היינו מעבירים את החוק בשבוע הבא, והיינו משיגים את הרוב – גם אם זה היה קורה בשעות האחרונות. יש לנו ניסיון עם זה. חוק עונש מוות עבר בכנסת שש שעות לפני ההצבעה למרות שדרעי וש"ס לא אהבו אותו"

סוף פסוק, אולי סוף פרק חוק הפטור מגיוס. אנחת האכזבה שנשמעה אתמול בלשכת נתניהו הגיעה עד בני ברק. מאמצים של שנים ירדו לטמיון, והחשש לפירוק גוש הימין-דתיים-חרדים קיימת עמוק בתודעה, גם אם לא במציאות.

גברים חרדים חוסמים כביש ומתעמתים עם המשטרה בכניסה לירושלים במהלך הפגנה נגד הגיוס, 29 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
גברים חרדים חוסמים כביש ומתעמתים עם המשטרה בכניסה לירושלים במהלך הפגנה נגד הגיוס, 29 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

באופוזיציה מרוצים כמובן מכישלון הממשלה. צריך להצדיע גם לחברי הכנסת האמיצים בקואליציה שהלכו נגד הזרם ולא התקפלו.

נתניהו יכול להמשיך במצגי השווא שלו. בימים הקרובים הוא יודיע שאם החוק היה עובר היו לנו 17 אלף מתגייסים לצה"ל בשלוש השנים הבאות, ורק האופוזיציה אשמה. שטויות. החרדים לא יגיעו לצבא עם חוק או בלי חוק. "הם לא רוצים להתגייס, וזה לא קשור ללימוד תורה", כפי שאמר אתמול ח"כ יולי אדלשטיין בריאיון ל"כאן ב".

נתניהו יכול להמשיך במצגי השווא שלו. בימים הקרובים הוא יודיע שאם החוק היה עובר היו לנו 17 אלף מתגייסים לצה"ל בשלוש השנים הבאות, ורק האופוזיציה אשמה. שטויות. החרדים לא יגיעו לצבא עם חוק או בלי חוק

חוק הפטור היה הרבה יותר נוח מבחינת החרדים כי הבריחה מגיוס הייתה מקבלת גם הקצבות, הטבות ולגיטימציה. עכשיו הם חשופים יותר לצווים ומעצרים, אבל עוד לא שמעתי על עריק שנתפס ועכשיו הוא לוחם בלבנון. להפך: העריק שנעצר לומד בישיבה או עובד או הולך בטל, אבל מקבל פיצוי על ימי המעצר והופך לגיבור קהילתי.

בינתיים צה"ל ימשיך לחפש חיילים ולאותת באלף אורות אדומים על קריסה אפשרית. הרמטכ"ל אייל זמיר אמר אתמול בטקס מצטייני הרמטכ"ל כי "הניצחון מותנה בכך שכל חלקי החברה בישראל יישאו בנטל השוויון בצה"ל. רק שותפות רחבה תבטיח את חוסן הצבא ואת לכידותו. זהו צו השעה".

צו השעה? אולי לחרדים שרק יעמיקו את המלחמה בגיוס. הבכיר בלשכת נתניהו מסכם, ואפשר דווקא להסכים איתו: "המצב עכשיו רק יחמיר. יש לנו עכשיו 80-90 אלף משתמטים. אנחנו הולכים לקרע גדול מדי. אחרי כל מה שעברנו – כל החרדים יהפכו עכשיו לפלג הירושלמי הקיצוני".  

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,052 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 12 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.