אי שם סמוך לחופי ישראל, קרוב לוודאי בקרבתם של סלע או שונית, משייט ברגעים אלה דג זהרון ולא יודע שעל ראשו הוכרז פרס. החל מיום שני (1 ביוני) קיבלו אלפי ישראלים בעלי רישיון דיג ספורטיבי אור ירוק לצוד זהרונים. אחת הקטגוריות בתחרות נושאת הפרסים: מתכון לזהרון.
הזהרון ההדור (Lionfish), דג יפה ביותר אבל גם עושה צרות מקצועי, אחראי להיווצרותה של קואליציה שכמותה לא נראתה כאן. זו הפעם הראשונה שבה הרגולטור (משרד החקלאות), ארגון סביבה ("צלול") והדייגים (עמותת הדיג הספורטיבי), שבימי שגרה נוהגים להתקוטט זה עם זה, חוברים למערכה נגד אויב משותף.
הזהרון זכה בכבוד משום שהוא נחשב לאחד האיומים הגדולים על המערכת האקולוגית הימית באזור. מדובר במין פולש: הוא שייך לאוקיינוס ההודי ולים סוף, שם יש אויבים טבעיים שמרסנים את השתלטנות שלו.
הזהרון נצפה לראשונה בחופי ישראל בתחילת העשור הקודם. אורכו בסך הכל 30–40 סנטימטרים, "אבל הוא טורף מאוד אגרסיבי", אומר מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות
לחופי ישראל והים התיכון הוא הגיע, כמו המדוזות, דרך תעלת סואץ. כשהמהנדס הצרפתי פרדיננד דה לספס חפר את התעלה במאה ה־19 הוא חשב על מסחר ואוניות. הוא לא לקח בחשבון שעוד כמה יצורים ייקחו טרמפ על הפרויקט שלו וידלגו מים לים.
הזהרון נצפה לראשונה בחופי ישראל בתחילת העשור הקודם. אורכו בסך הכל 30–40 סנטימטרים, "אבל הוא טורף מאוד אגרסיבי", אומר גיא רובינשטיין, מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות. "הוא טורף את הדגים הקטנים, משמיד את בתי הגידול שלהם, תופס שטחים.
"התפוצה שלו הולכת ומתרחבת. באזורים שבהם היו מושבות של לובסטרים רואים שהלובסטרים נעלמו ובמקומם יש זהרונים. כשתופסים זהרון ופותחים אותו רואים לפחות עשרה דגים קטנים שהוא בלע.
"הם אוהבים לחיות באזורים סלעיים, אבל בזמן האחרון גם ברשתות של ספינות המכמורת – שנגררות רק על החול – רואים יותר ויותר זהרונים. זה אומר שהם בכל מקום".
הטלה אחת של נקבת הזהרון יכולה להניב 30 אלף ביצים. מחקרים העלו שבטריטוריות שעליהן הזהרון השתלט נרשמה ירידה של כ־80% באוכלוסיית הדגים המקומיים. "זה מין פולש מאוד בעייתי", אומר ד"ר יובל ארבל, סמנכ"ל "צלול", "בכל מקום שבו נתנו לו להתרבות, בקאריביים או בים התיכון, הייתה פגיעה קשה.
"הדייגים כועסים עלינו על הרבה דברים אבל כאן אנחנו חושבים שצריך להקל עליהם ולעודד אותם להוציא יותר זהרונים מהים. וזה גם יכול להוריד קצת את הלחץ מהלוקוסים"
"בשלב מסוים באנו למשרד החקלאות ואמרנו 'בואו נעשה משהו', זה התאים להם כי לכולם ברור שיש בעיה". ההצעה לפעול נגד הזהרונים פגשה שני אתגרים שמשרד החקלאות מתמודד איתם – מול הדג הפולש ומול הדייגים.
בשבתו כרגולטור שאחראי על ההסדרה והפיקוח על הדיג בים, משרד החקלאות נע בין שני קטבים: מצד אחד הירוקים, בראשות החברה להגנת הטבע, שדורשים להשית עוד ועוד הגבלות על הדיג כדי למנוע פגיעה במארג החיים בים; ומנגד הדייגים שתובעים יותר חופש פעולה וטוענים שההשפעה שלהם על המערכת האקולוגית הימית זניחה.
![זהרון שוחה באקווריום בניו אינגלנד, ארה"ב, 30 במאי 2006 (צילום: AP Photo/Michael Dwyer)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/06/AP060530026446-1-1024x640.jpg "זהרון שוחה באקווריום בניו אינגלנד, ארה"ב, 30 במאי 2006 (צילום: AP Photo/Michael Dwyer)")
בתקופה הזו של השנה הקונפליקט מתחדד משום שזו עונת הרבייה של הדגים. בשנים רגילות, בחודש יוני עצם הכניסה לים עם ציוד דיג אסורה ועלולה לעלות לדייג בקנס. זה מתסכל את הדייגים והחיכוך בינם לבין המשרד גובר.
והינה, עלה רעיון: לאפשר לדייגים להיכנס לים ולממש את אהבתם הגדולה לדיג – ובלבד שידוגו רק את הזהרון. גם תרומה למאזן האקולוגי, וגם דייגים מרוצים. שניים בכרטיס אחד.
"הדייגים כועסים עלינו על הרבה דברים אבל כאן אנחנו חושבים שצריך להקל עליהם ולעודד אותם להוציא יותר זהרונים מהים", אומר ארבל, "וזה גם יכול להוריד קצת את הלחץ מהלוקוסים ומינים אחרים שאנחנו רוצים לשמור עליהם".
"זו הפעם הראשונה שאנחנו מעודדים דיג סלקטיבי של מין פולש", אומר רובינשטיין, "הדייגים רוצים את זה ונהנים, ואם אני יכול לאפשר להם את זה אז למה לא"
"זו הפעם הראשונה שאנחנו מעודדים דיג סלקטיבי של מין פולש", אומר רובינשטיין, "הדייגים רוצים את זה ונהנים, ואם אני יכול לאפשר להם את זה אז למה לא, מה עוד שאני מכוון ככה את מאמץ הדיג אל הזהרון במקום המינים שאנחנו לא רוצים שיפגעו בהם".
הדילול הזה בכלל אפקטיבי? הניסיון ביבשה מלמד שמינים שמדוללים באמצעות ירי מתרבים אחר כך בקצב מוגבר.
"זו שאלה טובה. אנחנו עדיין לא יודעים. אני יוצא מנקודת הנחה שגם אם הדילול לא יתגלה כיעיל, הוא לא מזיק ולפחות יש את התועלת מול הדייגים.
"בימים אלה מתבצע מחקר של ד"ר שבי רוטמן ממוזיאון הטבע ואוניברסיטת תל אביב שחוקרת את יעילות הדילול. אחרי שנה–שנתיים של תצפיות והשוואה בין אזורים שבהם מתבצע דילול לכאלה שלא נדע אם זה עובד. בכל מקרה בינתיים נוצר אמון ושיתוף פעולה עם הדייגים והם מקבלים את ההרגשה שהם לא אויבים של הים".
אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי והים בחברה להגנת הטבע, מפרגן למיזם דילול הזהרונים אבל עם כמה וכמה כוכביות: "דילול הזהרונים הוא בעיקרון פעולה מבורכת. הוא יכול לתת תרומה מקומית ומוגבלת למערכת האקולוגית לצד הנאה לדייגים.
"אבל חשוב לזכור שני דברים. הראשון – לאורך זמן התחדשות האוכלוסייה שלהם צפויה להיות מהירה. השני – לא ניתן לדלל זהרונים ביד אחת, וביד השנייה לאפשר דיג של מינים כמו דקר ומוסר ולצפות שהמערכת האקולוגית תשתקם".
בימי שגרה הזהרון הוא לא מטרה מועדפת של רוב הדייגים. אחת הסיבות היא רעמה בת 18 קוצים שמעטרת את ראשו. הקוצים מכילים ארס ודקירה של קוץ היא אירוע מכאיב מאוד
במשרד החקלאות ובצלול, בשיתוף פעולה עם עמותת הדיג הספורטיבי, ניסו לשוות לדיג הזהרונים אופי של הפנינג ולהלהיב את הדייגים. נפתח אתר ייעודי לאירוע והוכרזו תחרויות במספר קטגוריות – הזהרון הכי ארוך, הדייג שלכד הכי הרבה זהרונים ביום וכאמור המתכון הכי שווה.
במקביל, נפתחו קבוצות ווטסאפ שבהם הדייגים מתבקשים להעלות תמונות ודיווחים בזמן אמת, גם לצורך איסוף מידע על תפוצת הזהרונים בים.
בימי שגרה הזהרון הוא לא מטרה מועדפת של רוב הדייגים. אחת הסיבות היא רעמה בת 18 קוצים שמעטרת את ראשו. הקוצים מכילים ארס ודקירה של קוץ היא אירוע מכאיב מאוד.
דייגים מנוסים יודעים לגזור את הקוצים מייד לאחר שתפסו את הדג ולנטרל את הסכנה. ברגע שהקוצים הוסרו מדובר בדג טעים (כך לפי העדויות) ובריא שזוכה לפופולריות גדולה במטבחים ברחבי העולם.
"היתרון בזהרון שהוא דג כשר וטעים ואנחנו מקווים שהמהלך הנוכחי יעזור ליצור סביבו מעגל של צריכה", אומר ארבל, "הציבור לא מספיק מודע ליתרונות שלו, חושבים בטעות שהוא רעיל, אבל ברגע שיש לדייגים תמריץ להוציא אותו אנחנו מקווים שזה יעזור להפוך אותו לדג יותר פופולרי, שיהיה לו יותר שוק ושמי שמוציא אותו כשלל יוכל לראות מזה פרנסה".
יצא לך לאכול זהרון?
"כן. טעים. ואני אחד שלא אוכל הרבה דגים. מי שאוכל לוקוס אומר שזה דומה. אכלתי אותו מטוגן בחמאה אחרי ששכב קצת בשום ולימון".
"התחרות היא לחודש", אומר רובינשטיין, "זה פיילוט, ואם נראה שזה עובד טוב אולי ניתן לזה מסגרת גם להמשך"
כארגון סביבה, אתם לא חשים אי נוחות לעודד ציד של דגים?
"היו מחשבות על זה אצלנו. היו אנשים ב'צלול' שראו את זה באופן שלילי, אבל באתיקה סביבתית אתה צריך לשים דבר מול דבר ואנחנו באים מתוך הבנה שלאקולוגיה של הים התיכון אנחנו עושים טוב כשאנחנו מוציאים את הדג הזה שגורם לפגיעה מאוד קשה במגוון האקולוגי. זה גובר על השיקולים האחרים".
הלבטים האלה קיבלו ביטוי גם בפסקה שנכתבה על ידי אנשי "צלול" באתר הייעודי של הפרויקט: "חשוב לנו להדגיש: עמותת צלול אינה תומכת בדיג אלא עוסקת אך ורק בהצלת האוכלוסייה המקומית של דגי הים התיכון".
"התחרות היא לחודש", אומר רובינשטיין, "זה פיילוט, ואם נראה שזה עובד טוב אולי ניתן לזה מסגרת גם להמשך".
זהרון הוא היחיד על הכוונת או שיש עוד דגים שצריכים להתחיל לדאוג?
"יש גם את 'אבו נפחא' שעושה המון נזק גם למערכת האקולוגית וגם לדייגים, אבל הבעיה היא שאין לו ערך כלכלי כי הוא רעיל אם אתה לא מנקה אותו טוב. אף אחד לא רוצה להתעסק איתו.
"אם נגיע למסקנה שהדילול אפקטיבי, אולי נצטרך בעתיד לשלם לציידים כדי שידוגו 'אבו נפחא', אבל כרגע אנחנו עוד לא שם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו