היהודים מהווים 0.2 אחוזים מאוכלוסיית העולם. קומץ זה זכה ביותר מ-20 אחוז מפרסי הנובל. מה גרם לעולם להשתנות בזכות אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד, קרל מרקס, מארק צוקרברג, סרגיי ברין, לארי פייג' ואחרים? בין הסיבות: תרבות שרואה במוח כלי קדוש.

 *  *  *

נכון לסוף שנת 2025, 221 יהודים מתוך 965 זוכים קיבלו פרס נובל – יותר מ-20 אחוז מכלל הזוכים. מספר מרשים ביותר משום שהיהודים מהווים כ-0.2% בלבד מאוכלוסיית העולם.

הגניוס היהודי אינו נובל. חלק מהזוכים הם יהודים למחצה, עם סבתא שהכריחה אותם לסיים שיעורי בית לפני ארוחת הערב.

נכון לסוף שנת 2025, 221 יהודים מתוך 965 זוכים קיבלו פרס נובל – יותר מ-20 אחוז מכלל הזוכים. מספר מרשים ביותר משום שהיהודים מהווים כ-0.2% בלבד מאוכלוסיית העולם

החלוקה לקטגוריות נראית כמו רשימת קניות של האמא היהודייה:

כלכלה: כ-40 אחוזים – כי מישהו צריך לנהל את התקציב המשפחתי, ואם אפשר – גם את זה של העולם.

רפואה: כ-26 אחוזים – כדי שיהיה דוקטור במשפחה ועוד מישהו שיסבול מהתלונות שלנו. 

פיזיקה: כ-25 אחוזים – כדי להבין למה העולם מסתובב סביבנו ולמה זה קורה דווקא כשצריך לצאת מהבית.

כימיה: כ-19 אחוזים – מה שלא עוזר לכימיה שלנו עם העולם אבל לפחות אפשר לערבב חומרים מעניינים.

ספרות: 14 אחוזים – כנראה כי אנחנו עסוקים מדי בפירושי מילים ואחר כך בפירוש הפירוש ואז להתווכח עליו.

שלום: כ-8 אחוזים בלבד – אולי משום שעדיין עובדים על שלום בית.

*  *  *

איך הפך סיר הלחץ ההיסטורי לסיר פלא היסטרי? ההסבר הבולט של החוקרים: הגניוס היהודי הוא, במידה רבה, תוצר של אלפי שנות תרבות שקידשה למידה, של היסטוריה שתבעה הסתגלות מתמדת כדי לשרוד פיזית ושל מסורת שלא הפסיקה לשאול שאלות. גם כשלא ביקשו ממנה, גם  כשמישהו כבר סימן בידו בייאוש "די, הבנתי" וגם כשהתשובה הייתה "תשתוק ותאכל".

ההסבר הבולט של החוקרים: הגניוס היהודי הוא, במידה רבה, תוצר של אלפי שנות תרבות שקידשה למידה, של היסטוריה שתבעה הסתגלות מתמדת כדי לשרוד פיזית ושל מסורת שלא הפסיקה לשאול שאלות

העם שנתן את התנ"ך ומאז לא נח ראה בספר לא רק חפץ לקשט את הספרייה אלא חדר כושר למוח. בעת שעמים אחרים סגדו לכוח החרב ופיתחו שרירי זרוע, היהודים פיתחו קוביות בתוך הגולגולת.

ה"תוכנה" היהודית – בת 5,000 שנות עדכוני גירסה – מוכיחה שהמשאב היקר ביותר לקידום האנושות אינו נפט, גז או זהב אלא הסקרנות והחשיבה הביקורתית. היכולת לשאול "למה?" ואז, כמובן, "למה לא?" ומייד "מי אמר?" ולאחר מכן "על מה זה מבוסס?" ולבסוף "אוקיי, אבל בואו נדבר על זה עוד קצת".

יהודים חונכו לשאול שאלות, להתווכח ולהעמיק. כבר לפני כאלפיים שנה נתנו חכמי ישראל את דעתם לצורך באוריינות (ידיעת קרוא וכתוב). המורה היה לאחת הדמויות המרכזיות בקהילות היהודיות, חשוב לא פחות מהגביר העשיר. הגביר נותן צדקה אבל המורה נותן עתיד.

בתלמוד מסופר על יהושע בן גמלא "שתיקן שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכול מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע".

יש יסוד לכך שהסוד גלום בשתי מילים מספר דברים: "ושיננתם לבניך". לא "ושיננתם לעצמכם": להעביר את הלפיד הלאה לפני שהילד יגלה את הטיקטוק, ורק לקראת הבר והבת מצווה יתפנה לשוחח איתכם כמה מילים. בעיקר איזו מתנה תיתנו לו לאירוע, על הדי-ג'יי ו"למה אי אפשר להזמין את כל הכיתה, קמצנים"

העם שנתן את התנ"ך ומאז לא נח ראה בספר לא רק חפץ לקשט את הספרייה אלא חדר כושר למוח. בעת שעמים אחרים סגדו לכוח החרב ופיתחו שרירי זרוע, היהודים פיתחו קוביות בתוך הגולגולת

*  *  *

ההסבר לפלא הגאונות היהודית מתמקד איפוא בברירה – בסלקציה הטבעית של המוח. דורות רבים נאסר על היהודים, שרובם גרו במזרח אירופה, להחזיק אדמות. כשנבצר מאבותינו להיות חקלאים ולסמוך על היבול שיצמח מהאדמה, הם נאלצו לסמוך על היבול שצמח בראש. כשאין שדה לעבד,  מעבדים את התודעה. כשאין שדה לחרוש, חורשים בלימודים.

מי שקטן ורדוף, חייב להיות מהיר. ואם אינו יכול לרוץ מהר עם הרגליים, כדאי מאוד שהמוח יטוס במהירות האור או לפחות במהירות שבה האמא שואלת: "יפה מאוד שקיבלת 99 במבחן אבל איפה הנקודה שחסרה לנובל?"

איזידור ראבי, זוכה פרס נובל לפיזיקה, סיפר שהיה למדען בזכות אימו: כשחזרנו מבית הספר, כול האימהות שאלו את ילדיהן מה למדו היום. רק אימי שאלה אותי: איזי, שאלת היום את המורה איזו שאלה מעניינת? וההבדל הקטן הזה, סיכם ראבי, הוא שהפך אותי למדען.

*  *  *

העולם מגרד בראשו בתמיהה: איך קרה שהקומץ הזה הוא מפעל לייצור גאונים? מארק טוויין כתב לפני יותר ממאה שנים: "היהודי נלחם את קרבותיו בעולם הזה עם ידיו קשורות מאחורי גבו… המצרים, הבבלים והפרסים מילאו את העולם ברעש ובתפארת, ואז נמוגו. היהודי ניצח את כולם… כל הדברים הם בני חלוף, פרט ליהודי".

מארק טוויין כתב: "היהודי נלחם את קרבותיו בעולם הזה עם ידיו קשורות מאחורי גבו… המצרים, הבבלים והפרסים מילאו את העולם ברעש ובתפארת, ואז נמוגו. היהודי ניצח את כולם… כל הדברים הם בני חלוף, פרט ליהודי"

אלברט איינשטיין אמר: "החיפוש אחר ידע לשמו, אהבת הצדק הגובלת בפנאטיות, והשאיפה לעצמאות אישית – אלה הם המאפיינים של המסורת היהודית שגורמים לי להודות לכוכבים שאני שייך אליה".

בין ההשפעות של הגניוס היהודי על העולם:

במדע: איינשטיין שסידר לנו את היקום – ולאחריו הבנו שהכול יחסי, לרבות זמן ההגעה לארוחת השבת.

בנפש: פרויד שחפר בתת-מודע – ומצא שם את האמא שלנו. 

בכלכלה: קרל מרקס שעיצב את המחשבה הפוליטית-כלכלית של המאה ה-20 – לטוב ולרע, ובעיקר לרעש.

בעידן הדיגיטלי: מארק צוקרברג שהפיל 3 מיליארד אנשים לרשת הפייסבוק, המבזבז זמן שהיה יכול להצמיח עוד זוכי נובל, וסרגיי ברין ולארי פייג' שבנו את גוגל – רב שיודע הכול אבל בלי הזקן ועם הרבה פרסומות.

ועדיין לא הזכרנו את ההומור היהודי, מנגנון ההגנה במציאות מגונה שבה נדרשת מגננה. אם היתה קטגוריה של פרס נובל להומור, היהודים היו הזוכים העיקריים בה. הראשון ביניהם – אפרים קישון שהיה זוכה פעמיים: פעם על ההומור ופעם שנייה על ההומורסקות שהיה כותב מייד והופך גם בהן את הזכייה לבדיחה ולנושא שיחה.

ועדיין לא הזכרנו את ההומור היהודי, מנגנון ההגנה במציאות מגונה שבה נדרשת מגננה. אם היתה קטגוריה של פרס נובל להומור, היהודים היו הזוכים העיקריים בה. הראשון ביניהם – אפרים קישון

השורה התחתונה לימינו? ההיסטוריה מוכיחה שההשקעה הטובה ביותר, עם התשואה הגבוהה ביותר וללא מס רווחי הון, היא החינוך וההשכלה. ישראל חייבת להבין שהנכס האסטרטגי שלה אינו מרבצי נפט – שאינם קיימים – אלא האנרגיה שבתוך קודקודי התלמידים.

עו"ד בני דון-יחייא הוא מבכירי עורכי הדין בתחום הירושה והמשפחה. כתב 18 ספרים. ספרו האחרון הוא "תורת דיני הירושה".