מפלגות המרכז, בהובלת "המחנה הממלכתי" ו"יש עתיד", מציגות את עצמן כמובילות המתווה הריאלי היחיד לגיוס חובה לכולם. המתווה מתנה הגשת תמיכות וקבלת הטבות כלכליות ממשלתיות בביצוע שירות צבאי או שירות אזרחי, ומטיל סנקציות כלכליות אישיות ישירות על מי שמסרב לשרת.

המציאות הישראלית הנוכחית אינה מאפשרת עוד לדבוק בסיסמאות של העבר. הציבור הדתי, המסורתי והחרדי שותפים לכאב הלאומי ולתחושה העמוקה כי המערכה הביטחונית דורשת משאבים אנושיים חסרי תקדים.

חשיבות לימוד התורה נותרת עמוד התווך של העם היהודי, אך היקף האתגרים מחייב הרחבה מקיפה של מעגלי הנתינה.

נקודות מרכזיות במשבר השותפות

• שחיקת מערך המילואים: הנתונים המבצעיים מצביעים על עומס קיצוני המוטל על חלק קטן מהאוכלוסייה, הנושא בנטל המילואים הרציף.
• יוקר המחיה: העדר כוח אדם במשק והצורך במימון ימי מילואים ארוכים פוגעים באופן ישיר ועקיף בכיס של כל משפחה בישראל ומזניקים את מחירי המוצרים הבסיסיים.

המצב דורש מאיתנו להסתכל לאחים שלנו בעיניים, מתוך הבנה שאי אפשר לבקש שותפות גורל מבלי לקיים שותפות בנטל.

מה אומרים המספרים הרשמיים?

כדי להבין את גודל השעה, חיוני להסתמך על נתונים אובייקטיביים של גופי המחקר הרשמיים במדינה, המציגים תמונה מדאיגה של חוסר איזון כלכלי וחברתי.

על פי דוח גיוס חרדים לצה"ל של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), קיים פער מובנה בין הגידול הדמוגרפי לבין אחוזי ההשתלבות בשירות הציבורי ובשוק התעסוקה.

בנוסף, ניתוח ההשפעות הכלכליות של גיל הפטור במחקר הממ"מ מראה כי אי-שילובם של גברים חרדים בשירות צבאי, או אזרחי, מייצר אובדן פוטנציאל תוצר של מיליארדי שקלים בשנה למשק הישראלי.

הנתונים הרשמיים מוכיחים כי המסלולים הקיימים אינם מספקים, וכי קיים צורך דחוף בהסדרה מבנית מקיפה, שתהפוך את השירות לנגיש ורלוונטי.

המודל הנדרש: חלוקה צודקת של המשאבים במדינת חוק

הפתרון למשבר הגיוס אינו עובר דרך פלוגות מג"ב במאה שערים ואינו כולל סנקציות פליליות, או מעצרים, שהוכחו ככלים לא יעילים המגבירים את ההתנגדות. הדרך הנכונה והיהודית היא יצירת קשר ישיר בין תרומה לחברה לבין קבלת הטבות מהמדינה.

זכויות אזרח מול חובות לאומיות:

התפיסה המקצועית של מכוני מחקר עצמאיים קובעת כי חוק הגיוס הנוכחי שוב לא יוביל לגיוס. עם זאת, חלק ממכוני המחקר סבורים כי המפתח לשילוב אינו כפייה, אלא תימרוץ כלכלי ממוקד. החוזה הישראלי החדש חייב לכלול הרחבה דרמטית של הגדרת השירות.

חובת גיוס או שירות לאומי ואזרחי

הפתרון לבעייה הוא שכל צעיר שאינו משרת בצה"ל יצטרך לקחת חלק בארגוני ההצלה, הרפואה והרווחה הרשמיים של המדינה. שירות במשטרת ישראל, בשירותי הכבאות וההצלה, במד"א, בזק"א או בבתי החולים הממשלתיים מהווה תרומה ביטחונית ואזרחית קריטית לחוסן הלאומי.

ההיגיון המשפטי והציבורי מורה כי מדינת חוק אינה יכולה להרשות לעצמה מצב בו אזרח נהנה מהגנת המערכת ומסבסוד כספי המסים של חברו, מבלי שהוא עצמו תורם שעות פעילות למען הכלל.

לא מדובר בעונש, אלא בניהול אחראי וצודק של הקופה הציבורית. הפתרון הזה תואם גם את פסיקת בג"צ על הסנקציות הכלכליות.

עמדת מפלגות המרכז והנהגתן

כל מפלגות האופוזיציה הציוניות דורשות לקשור באופן ישיר בין מילוי החובות האזרחיות לבין קבלת זכויות תקציביות.

במפלגות הללו מציעים להקים מנהלת שירות אזרחי ולאומי, שתקלוט את מי שלא משרת בצבא, מתוך תפיסה לפיה המציאות השתנתה ואי אפשר להמשיך להטיל את כל כובד המערכה על מחצית מהעם בלבד.

במקביל, אנשי המקצוע באגף התקציבים במשרד האוצר מציגים גם הם חוות דעת נגד הצעת "חוק המעונות", המיועד לעקוף את הסנקציות על מי שאינם משרתים, בשל הפגיעה הצפויה של החוק בתמריצים להתגייס ובתעסוקת גברים.

החשש הוא שחוק המעונות יפגע בתעסוקה ובכלל המשק, וכיוצא מכך ייצור פגיעה קשה ומתמשכת בכלכלת המשק כולו ובמאמצים לבלימת יוקר המחיה.

ההמלצות המקצועיות תואמות את פסיקת בית המשפט העליון בעתירות בנושא גיוס בני הישיבות. במלים אחרות: בנוסף לבעיות הכלכליות והחברתיות שהפטור הגורף לתלמידי הישיבות מגיוס גורם להן, אין לו כל בסיס חוקי לפי המצב החוקי הקיים, כפי שפירש אותו העליון בפסיקותיו.

אז מה היא ההכרעה המוסרית בקלפי?

הבחירות הקרובות בשנת 2026 מציבות בפני הבוחר הדתי-מסורתי והחרדי שאלה של יושרה פנימית. השימוש הציני במתווים פוליטיים חלקיים, שנועדו רק לשמר קואליציות זמניות, הגיע לסוף דרכו המעשית והמשפטית.

חיוני להבין כי עולם התורה יישמר רק כאשר התורה לא תשמש ככלי לעקיפת חובות אזרחיות בסיסיות בזמן מלחמה. 

הגיע הזמן לתמוך בהנהגה שתביא לחלוקה צודקת של המשאבים במדינת חוק ולשותפות אמיתית בנשיאת הנטל.

רום הרפז, בעלת תואר שני בניהול מידע וידע. יוקר המחיה וזכויות אדם בוערים בעצמותיה