משטר דמוקרטי נשען על שורה של מוסדות, כגון בחירות הוגנות, מערכת משפט עצמאית ותקשורת חופשית. אבל דמוקרטיה מצריכה עוד יסוד אחד מרכזי: תמיכת הציבור.

כדי שמשטר דמוקרטי יתפקד וישרוד לאורך זמן, וכדי שיצליח להתמודד עם האיומים עליו, הציבור צריך להיות מחויב לדמוקרטיה: רוב האזרחים צריכים להאמין שהדמוקרטיה עדיפה על כל צורת משטר חלופית, ומרביתם צריכים לתמוך בערכים דמוקרטיים בסיסיים של שוויון וזכויות יסוד.

בלא תמיכת הציבור בדמוקרטיה ובערכיה היסודיים, נזרעים הזרעים לערעור המשטר הדמוקרטי. מדידת התמיכה הציבורית בדמוקרטיה מסייעת לנו, לפיכך, להעריך את חוסנו של המשטר הדמוקרטי.

בלא תמיכת הציבור בדמוקרטיה ובערכיה היסודיים, נזרעים הזרעים לערעור המשטר הדמוקרטי. מדידת התמיכה הציבורית בדמוקרטיה מסייעת לנו, לפיכך, להעריך את חוסנו של המשטר הדמוקרטי

חשיבות מיוחדת נודעת לתמיכת האזרחים הצעירים בדמוקרטיה: הצעירים מהווים את הדור הבא של בוחרים, מנהיגים וקובעי מדיניות – עמדותיהם הן שיעצבו את תפקוד הדמוקרטיה בשנים הבאות. 

המכון לחירות ואחריות בחן את עמדותיהם הדמוקרטיות של הצעירים בישראל בגילאי 18-35, בהשוואה לאוכלוסייה המבוגרת יותר מגיל 36 ומעלה. הבחינה נעשתה באמצעות סקר שנערך ב-10-14 במאי 2026 בקרב מדגם מייצג של 1,511 משיבים יהודים וערבים. בשל קושי בהשגת מדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית הצעירה, הניתוח להלן כולל משיבים יהודים בלבד.

הממצאים מעידים על מחויבות נמוכה יותר של ישראלים צעירים למשטר הדמוקרטי ולערכיו הבסיסיים. כך, למשל, רק 74% מהצעירים מסכימים כי דמוקרטיה עדיפה תמיד על כל שלטון אחר, לעומת 84% מהישראלים המבוגרים הסבורים כך. מבין המבוגרים, 29% מסכימים כי לעיתים נדרשים פתרונות יעילים לבעיות ציבוריות, גם אם הפתרונות אינם דמוקרטיים; מבין הצעירים, 39% מוכנים לאמץ פתרונות מדיניות לא דמוקרטיים.

הצעירים מגלים גם פחות מחויבות לחופש הביטוי ונכונות גבוהה יותר להשתיק דברי ביקורת. רוב מבין הצעירים – 53% – סבורים כי יש לאסור על פעילות של ארגון ישראלי אשר מותח ביקורת חריפה על המדינה. בקרב המבוגרים, שיעור התמיכה בהשתקת ביקורת עומד על 39%.

הממצאים מעידים על מחויבות נמוכה יותר של ישראלים צעירים למשטר הדמוקרטי ולערכיו הבסיסיים. כך, למשל, רק 74% מהצעירים מסכימים כי דמוקרטיה עדיפה תמיד על כל שלטון אחר

אך הפערים הגדולים ביותר בין ישראלים צעירים ומבוגרים מצויים בנושא תפיסת השוויון. באופן גורף – ביחס לנשים, לערבים ולקהילה הגאה – הצעירים מגלים פחות מחויבות לשוויון זכויות.

הפער הקטן ביותר מצוי ביחס לקהילה הגאה: 80% מהמבוגרים תומכים במתן זכויות שוות לזוגות גאים, לעומת 69% בלבד בקרב הצעירים.

פער רחב יותר מתגלה ביחס לשוויון נשים: 89% מהמבוגרים מצדדים בהבטחת שוויון בין גברים לנשים; רק 74% מהצעירים תומכים בכך.

את הפער הרחב ביותר אנחנו מזהים בעמדות הנוגעות לשוויון האזרחים הערבים. 52% מהמבוגרים סבורים כי יש להבטיח שוויון בין יהודים וערבים; זאת לעומת 30% בלבד בקרב צעירים. בשאלה הישירה והבוטה ביותר – האם לאזרחים יהודים בישראל צריכות להיות יותר זכויות מאשר ללא יהודים – 58% מהצעירים משיבים בחיוב, לעומת 38% מהמבוגרים. חשבו על המשמעות: למעלה ממחצית הצעירים סבורים כי על יהודים ליהנות ממעמד עליון ומזכויות יתר בהשוואה למי שאינם יהודים.

את הנתונים המלאים ניתן למצוא כאן.

הממצאים, אם כך, עגומים. הישראלים הצעירים מראים, באופן ברור, פחות תמיכה בדמוקרטיה כצורת משטר ופחות מחויבות לערכים דמוקרטיים בסיסיים, בראשם ערך השוויון. אם נרצה לזהות נקודת אור בנתונים נוכל לומר, אולי, שהדברים צפויים להשתנות כאשר בני הדור הצעיר יתבגרו: כאשר יגדלו ויתיישבו בדעתם בשנים הבאות, תגדל הערכתם לדמוקרטיה. אך למרבה הצער, אין כל ודאות שכך יהיה. מחקר אמריקאי מראה על תמיכה נמוכה יותר של הצעירים בדמוקרטיה בארה"ב – תמיכה שאינה מתחזקת בהמשך כאשר אנשים מתבגרים. יתרה מזאת, מחקר אחר מראה שקבוצות גיל נוטות לשמור על עמדות עקביות עם השנים. 

הפערים הגדולים ביותר בין ישראלים צעירים ומבוגרים מצויים בנושא תפיסת השוויון. באופן גורף – ביחס לנשים, לערבים ולקהילה הגאה – הצעירים מגלים פחות מחויבות לשוויון זכויות,  בעיקר בנוגע לשוויון האזרחים הערבים

ישראל נתונה בשנים האחרונות במאבק על הדמוקרטיה אל מול גורמים המנסים לערער אותה. מאבק זה התרכז עד כה בניסיון להגן על המוסדות הדמוקרטיים, ובראשם מערכת המשפט. הנתונים שאספנו מגלים כי את המאמצים לביצור הדמוקרטיה יש להפנות גם לחיזוק התמיכה הדמוקרטית בקרב הציבור הצעיר. את זאת ניתן לעשות בדרכים שונות, כגון תוכניות חינוכיות ופעילויות המעודדות השתתפות דמוקרטית. חשוב במיוחד להגן על הצעירים ברשתות החברתיות, שם הם חשופים למידע שקרי ולהשפעות אנטי-דמוקרטיות.

אך הנקודה העיקרית היא שחובה עלינו להשקיע בחיזוק התמיכה הציבורית בדמוקרטיה, וחובה לעשות זאת עכשיו. אם לא נעשה זאת, לאזרחים ולמנהיגים של ישראל העתידית תהיה תודעה דמוקרטית חלשה – כזו שאינה מאפשרת קיומה של דמוקרטיה אמיתית.  

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.