"גם אם תיפול פצצת אטום תהיה היום הצבעה על החוק". סבלנותו של ח"כ יצחק קרויזר, יו"ר ועדת הפנים והסביבה של הכנסת, פקעה. בשלב מסוים של הדיון המי יודע כמה בפרטי החוק לטיפול במפגעי פסולת בניין הוא הכריז שהחוק יעלה להצבעה ויהי מה. הכריז – וקיים.

הדיון שהתקיים לפני כשבועיים הסתיים בהצבעה, החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית ובכך צלח את מה שנחשב למחסום האחרון בפני כניסה לספר החוקים בישראל. הקריאות האחרונות במליאה, כמו שיודע כל עוזר פרלמנטרי מתחיל, הן הליך כמעט טכני. אחרי 20 שנות סחבת, סוף סוף יש לישראל חוק שיסדיר את הטיפול בערמות פסולת הבניין שמכסות את פני הארץ.

או שלא.

בכאוס הפוליטי הנוכחי, כל הליך פורמלי הוא מחסום כמעט בלתי עביר. בגלל המשבר בקואליציה סביב חוקי הגיוס והחרדים, אין הצבעות ואין חוקים.

אנשי המשרד להגנת הסביבה, שכבר פתחו שמפניות מטאפוריות לרגל ההיסטוריה, עוקבים בדאגה אחרי הנעשה במשכן ורואים בסיוטיהם את הכנסת מתפזרת בלי לאשר את החוק

אנשי המשרד להגנת הסביבה, שכבר פתחו שמפניות מטאפוריות לרגל ההיסטוריה – השרה עידית סילמן אפילו הביאה ליו"ר הועדה קרויזר עוגה לגמרי לא מטאפורית – עוקבים בדאגה אחרי הנעשה במשכן ורואים בסיוטיהם את הכנסת מתפזרת בלי לאשר את החוק.

במקרה כזה, המדינה תמשיך להתכסות במיליוני טונות של פסולת. הסביבה, הבריאות ופני הארץ יוקרבו על מזבח הפוליטיקה הקטנה. "אומנם גם אם החוק לא יעבור לפני שהכנסת תתפזר אפשר להחיל עליו דין רציפות", אומר גורם בתחום, "אבל לך תדע מי ייבחר ומה יקרה. אם הוא לא יאושר עכשיו, זה חוק שכתוב על הקרח".

ח"כ יצחק קרויזר והשרה להגנת הסביבה עידית סילמן בדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, 3 ביוני 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

את ההפקרות בתחום פסולת הבניין אי אפשר להחמיץ כשמסתובבים ברחבי ישראל. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, כ־700 אלף טון פסולת בניין, שמהווים כ־9% מכלל פסולת הבניין במדינה, מושלכים בטבע ובשטחים הפתוחים מדי שנה.

רבים מהעוסקים בתחום סבורים שנתוני האמת גרועים בהרבה. קבלנים שאמורים להוביל את פסולת הבנייה או השיפוץ לאתר מוסדר חותכים עם המשאית בדרך, עולים על דרך עפר, מרימים את הכף ושופכים את התכולה בוואדי או בשדה. את התשלום עבור הפינוי הם כבר קיבלו, ואת התשלום שנגבה בכניסה לאתר ההטמנה הם חסכו. רווח כפול למזהם, הפסד עצום לציבור ולטבע.

קשה להאמין, אבל הניסיונות לחוקק חוק שימנע את ההפקרות נמשכים כמעט שני עשורים. בתחילת הקדנציה הנוכחית הכריזו השרה סילמן ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דאז גיא סמט על חוק פסולת הבניין כדגל, יעד שחייב להיכבש במשמרת שלהם.

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, כ־700 אלף טון פסולת בניין, שמהווים כ־9% מכלל פסולת הבניין במדינה, מושלכים בטבע ובשטחים הפתוחים מדי שנה

סמט התייאש באמצע הדרך ונטש. סילמן ממשיכה לקוות. אם החוק יעבור, תהיה לפחות הצלחה אמיתית אחת שבה היא תוכל לנפנף, גם אם לא בטוח שזה ירשים את מצביעי מרכז הליכוד.

ניסיון להתחקות אחרי הוויה דולורוזה שהחוק עבר, ומעקב אחרי הדיונים שנערכו בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, הוא חוויה מתסכלת ומתישה.

פסולת בניין במועצה אזורית גזר, מרץ 2025 (צילום: אביב לביא)

כיאה לחוק סביבתי־כלכלי, יש מניפה רחבה של גורמים שמושפעים ומעורבים: השלטון המקומי (שמתפצל לעיריות ולמועצות אזוריות), השלטון המרכזי (שמתפצל בין משרדי האוצר, הסביבה והמשפטים), הקבלנים והמובילים. וזו לא כל הרשימה.

כל גורם משך לכיוון שלו בכל הכוח, השמיכה הקצרה עברה אינספור פעמים מצד לצד והטונים עלו לא פעם. מה שנראה כמו עניין פשוט – בסך הכל רוצים לוודא שמשאית עמוסת פסולת שיוצאת מאתר בנייה תגיע לאתר מורשה ותפרוק אותה שם – התגלה כאתגר שכמעט לא ניתן לפיצוח.

הוויכוחים נמשכו ונמשכו, והזמן לא ניטרלי: בכל יום שחולף צצות עוד ערמות פסולת בניין שמכסות את הארץ.

"הושגה פשרה שרכבים שמשמשים גם להובלת פסולת וגם לשימוש פרטי יוכלו לכבות את הג'י־פי־אס כשהם מחוץ לעבודה. זה בעייתי כי איך תדע אם הוא לא באמת בעבודה עכשיו ושופך ערמת פסולת בשדה"

אחד המוקשים הגדולים שהיה צריך לנטרל בדרך להסכמה על החוק היתה סוגיית הפרטיות. כדי לעקוב אחרי המשאיות ולוודא שהן מגיעות לאתרים המורשים יהיה צורך להתקין עליהן ג'י־פי־אס. במשך תקופה ארוכה משרד המשפטים עמד על הרגליים האחוריות בטענה שמדובר בחדירה מוגזמת לפרטיות של נהגי המשאיות.

גם אחרי הקשבה לשעות ארוכות של דיונים, קשה להבין על מה המהומה. "בכל אוטובוס בישראל מותקן כיום ג'י־פי־אס", אומר יניב בלייכר מעמותת "אזרחים למען אוויר נקי", שמוביל כבר עשור את המאבק במפגעי הפסולת בישראל.

פסולת בניין במועצה אזורית גזר, מרץ 2025 (צילום: אביב לביא)

"אם מישהו שופך את הפסולת בים אין לי בעיה שכל העולם יידע מזה. לדעתי המעקב אחרי המשאיות צריך להיות פתוח לכולם. הושגה פשרה שרכבים שמשמשים גם להובלת פסולת וגם לשימוש פרטי יוכלו לכבות את הג'י־פי־אס כשהם מחוץ לעבודה. זה בעייתי כי איך תדע אם הוא לא באמת בעבודה עכשיו ושופך ערמת פסולת בשדה, אבל היו פה פשרות על הרבה דברים".

הפשרות שהושגו לבסוף, גם בתחום הנפיץ של הפרטיות, הושגו הרבה בזכות הנחישות של יו"ר הוועדה קרויזר להביא את החוק לידי גמר. קרויזר הוא ההפתעה המרעננת של המושב: מרגע שנכנס בנעליו של יעקב אשר, איש יהדות התורה שפרש במסגרת המשבר הקואליציוני, דחף את החוק ביעילות ובעוצמה. עוצמה יהודית.

"אם ראש הסיעה שלו היה מנהל את המשרד לביטחון לאומי בכזו אפקטיביות ומקצועיות", אמר אחד המשתתפים בדיוני הוועדה, "המדינה והמשטרה היו נראות אחרת".

"אנחנו פשוט חייבים שהחוק הזה יעבור כבר", אמר גורם בשלטון האזורי כמה ימים לפני הדיון המכריע, "גם אם הוא לא מושלם, מבחינתנו אם החוק לא יעבור עכשיו זו קטסטרופה"

אבל גם תחת ההובלה של קרויזר החוק כמעט התפוצץ רגע לפני קו הגמר. בשלטון המקומי הרגישו שהאוצר הכניס לחוק יותר מדי עיזים, יותר מדי מטלות ופחות מדי תקצוב עבור הרשויות המקומיות. מרכז השלטון המקומי ופורום ה־15 (הערים הגדולות) פנו בבהילות למשרד הפנים בדרישה שיטיל וטו, יודיע שאין הסכמה ממשלתית ויחזיר את החוק לנקודת ההתחלה, אל ועדת השרים לחקיקה.

בעוד הערים הגדולות מנסה לבלום את החוק, באגף אחר של השלטון המקומי – המועצות האזוריות – התפללו שהוא יעבור. המועצות האזוריות, שחולשות על שטחים עצומים ומצוידות בכוח אדם ובאמצעים דלים, הן הסובלות העיקריות מההפקרות.

שריפת פסולת, 2024 (צילום: אזרחים למען אוויר נקי)

"אנחנו פשוט חייבים שהחוק הזה יעבור כבר", אמר גורם בשלטון האזורי ימים ספורים לפני הדיון המכריע, "גם אם הוא לא מושלם, מבחינתנו אם החוק לא יעבור עכשיו זו קטסטרופה. אנחנו פשוט לא יכולים להמשיך יותר במצב הקיים".

הפנייה הבהולה של השלטון המקומי למשרד הפנים לא נענתה, בין השאר בגלל מחדל ממשלתי אחר: אין שר פנים. זעקת השבר של העיריות נותרה באוויר. בתום ההצבעה, כשהשרה סילמן בירכה רשימה ארוכה של שותפים, הוסיפה ח"כ מטי צרפתי הרכבי עקיצה: "ותודה גם לשר הפנים".

לא מדובר בחוק מושלם. וגם לא כזה שיתבטא בשטח מחר. בלייכר בילה מאות שעות בישיבות הוועדה. העמותה שהקים, שהפכה לתנועה עממית עם אלפי תושבים מכל הארץ, נאבקת בתופעת שרפות הפסולת בשטחים פתוחים, והשרפות מתחילות בערמות פסולת פיראטיות. הוא מרוצה מהעובדה שהחוק עבר, אבל מודאג מאוד מהיישום.

"אמרנו בוועדה – הטלתם חובה על משאיות להתקין ג'י־פי־אס, אבל אין חובה לנטר את הנתונים ולעקוב אחריהן בזמן אמת. ניסינו שזה יהיה כתוב בחוק אבל האוצר התנגד"

היישום אמור לכלול מנגנון בקרה ומעקב אחרי המשאיות ומנגנון סליקה שיאפשר סגירת מעגל והעברת תשלום לקבלן רק אחרי שהפסולת תגיע לאתר הטמנה מורשה. בלייכר: "אמרנו בוועדה – הטלתם חובה על משאיות להתקין ג'י־פי־אס, אבל אין חובה לנטר את הנתונים ולעקוב אחריהן בזמן אמת. ניסינו שזה יהיה כתוב בחוק אבל האוצר התנגד כי הוא לא רוצה לשים על זה כסף.

"אמרו לנו, 'ממתי כתוב באיזשהו חוק שהמדינה צריכה לאכוף אותו'? כרגע עלול להיות מצב שהנתונים של המשאיות יהיו איפשהו בענן, ואם לא יהיה מערך בקרה אף אחד לא ישתמש בהם.

אילוסטרציה: השלכת פסולת באופן לא חוקי בשטח פתוח (צילום: עדן אוליאל, רשות הטבע והגנים)

"אין בהגדרה של החוק מנגנון שמישהו יושב וממש צופה בנתונים ועוקב אחרי מה שקורה בשטח. לפי החוק, יש שלוש שנים להקים את מנגנון התשלומים והבקרה. במגזר הפרטי היו מקימים את זה בתוך חודשיים".

מהבעיות האלה חוששים גם במועצות האזוריות, שהחוק לא מקנה להן גישה ישירה לנתוני תנועת המשאיות בשל החשש מפגיעה בפרטיות. "אנחנו נוכל לדעת שיש משאית שנמצאת אצלנו בשטח ושופכת פסולת בשדה", אומר גורם בשלטון האזורי, "אבל לא נוכל לדעת מי זה ולטפל בו.

"בשביל זה נצטרך להקפיץ פקח למקום, שעלול להגיע אחרי שהעבירה כבר נעשתה, ולבקש בדיעבד את הנתונים של העבריין מהמשרד להגנת הסביבה. זה עלול להיות מסורבל מאוד ולא אפקטיבי".

"כמובן שהאתגרים כמו תמיד הם ביישום. סיכמנו עם האוצר על תקציב התחלתי שייתן את המענה הראשוני להקמה של המנגנונים ואנחנו חושבים שבשביל להתחיל זה מספק"

אלעד עמיחי, סמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ומי שמוביל את הטיפול בפסולת במשרד, מודע לחששות אבל סבור שהזמן יוכיח אחרת: "אני מרוצה מהגרסה הסופית. מדובר בחוק מורכב שנותן מענה שלם מקצה לקצה ושם דגש על העקרונות שאיתם יצאנו לחקיקה.

"כמובן שהאתגרים כמו תמיד הם ביישום. סיכמנו עם האוצר על תקציב התחלתי שייתן את המענה הראשוני להקמה של המנגנונים ואנחנו חושבים שבשביל להתחיל זה מספק. אחר כך מן הסתם זה ימוכרז לשוק הפרטי אבל תחת אחריות של גורם ממשלתי".

אלעד עמיחי, סמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה (צילום: רפי קוץ/לע"מ)

יש התייחסות בחוק לפינוי הררי הפסולת הקיימים?
"אין לזה התייחסות בחוק אבל הסיכום שלנו עם האוצר היה שכשהחוק יעבור בכנסת ויתחיל היישום אז יינתן מענה תקציבי ומשאבים לניקוי השטחים הפתוחים. אין טעם לנקות את השטחים הפתוחים כל עוד אין מערכת שמונעת את זה שהם יזוהמו שוב. כשהחוק ייצא לדרך זה יקרה".

מרגע שהחוק יעבור, אם יעבור, כמה זמן יחלוף עד שנתחיל לראות שינוי בפועל?
"זה אמור לקרות בתוך שנה וחצי. האם זה ריאלי? שאלה קשה. היו כאלה שאמרו לנו שאפשר לעשות את זה תוך חודשיים ואנחנו אמרנו ששנה וחצי זה מאוד מאתגר, מאוד.

"יש קונצנזוס שזו אחת התופעות הסביבתיות הקשות בישראל ועבדנו על החוק הזה מאוד קשה, אבל עוד אי אפשר לחגוג עד שהוא לא יעבור במליאה"

"זה לא שאנחנו ממציאים פה טכנולוגיות חדשות, ומערכות סליקה עובדות היום דרך אפליקציות, אבל בממשלה הכל הרבה יותר מורכב, מכרזים וכו'. אבל אני אופטימי. זה בהחלט אחד השיאים בשנים שאני במשרד, יש קונצנזוס שזו אחת התופעות הסביבתיות הקשות בישראל ועבדנו על החוק הזה מאוד קשה, אבל עוד אי אפשר לחגוג עד שהוא לא יעבור במליאה".