הרחבה שמשתרעת לפני "רמות ספורטיב", מרכז קהילתי לפנאי, ספורט ותרבות בשכונת רמות בבאר שבע, צרובת שמש בשעת צוהריים מוקדמת של אמצע יוני. כדי לצנן את הרחבה ולהשמיש אותה בחודשים שאינם ינואר ובשעות שאינן ערב, עיריית באר שבע נטעה מקבץ של עצי דולב צעירים שכבר מתחילים לתפוס גובה ולהניב מעט צל.
בגומות של העצים החדשים מונחים צינורות סגולים. הצינורות מזרימים לעצים אספקת מים שנחוצה לקליטה טובה באקלים המדברי. הצבע הסגול של הצינורות הוא קוד במשק המים הישראלי: מדובר במים מושבים (קולחין) – ביוב שעבר טיהור והוחזר לשימוש לטובת החקלאות או במקרה הזה הגינון העירוני.
לכאורה מדובר באוטופיה סביבתית ובמִקסום משאבים: המט"ש (מכון טיהור שפכים) העירוני מטהר את הביוב שמגיע מבתי התושבים ומחזיר אותו להשקיית העצים והצמחים שמספקים לעיר צל ומרחבים ירוקים.
העירייה השקיעה מיליונים בהכנת תשתית צנרת שתוביל את המים מהמט"ש לשכונות לטובת השקיית הגינון העירוני, אבל לפי שעה זורמים בצנרת הסגולה מי ברז רגילים המיועדים לשתייה ולרחצה
רק שבבאר שבע המעגל המבורך הזה לא נסגר. העירייה השקיעה מיליונים בהכנת תשתית צנרת שתוביל את המים מהמט"ש לשכונות לטובת השקיית הגינון העירוני, אבל לפי שעה זורמים בצנרת הסגולה מי ברז רגילים המיועדים לשתייה ולרחצה (מים שפירים). הסיבה: משרד הבריאות אוסר על העירייה להשתמש במי הקולחין להשקיה בקרבת בתי מגורים.
אין ספק שמשרד הבריאות פועל מתוך כוונה טובה ומנסה להגן לפי תפיסתו על בריאות הציבור, אבל במקרה הזה נראה שהוא נוקט במדיניות של שלייקס על שלייקס.
הפארק העירוני הגדול של בירת הנגב, פארק נחל באר שבע, מושקה באמצעות מים מושבים, אבל מדובר במרחק ניכר מבתי תושבים. בכל הנוגע לשכונות המגורים, משרד הבריאות אסר על העירייה השקיה בטפטוף (עצים ושיחים) במים מושבים במרחק של פחות מ־10 מטרים מהשטח הפרטי של הבניין ולפחות 20 מטר כשמדובר בהשקיה בהמטרה של דשא.
בשיחות עם מומחים בתחום המילה "כסת"ח" חזרה על עצמה מספר פעמים. הרי רבים מהגידולים החקלאיים בישראל מושקים במים מושבים, חלקם ברמת טיהור נמוכה יותר מזו של המים בבאר שבע. אם בטוח לאכול מזון שהושקה במים האלה, למה כל כך מסוכן להשקות בהם עץ ברחוב?
לפי גורמים הבקיאים בנעשה, במשרד הבריאות הביעו חשש שאם הצנרת הסגולה תתקרב לגינות הבניינים יהיו תושבים שיתחברו אליה באופן פיראטי וישקו במים המושבים את הגינות הפרטיות. ואז מה? "ואז אולי איזה ילד ישתה מהצינור".
"זה לחלוטין לא סביר שבגלל החשש מגניבות יגבילו את השימוש במים מושבים", אומר גורם במשק המים. "גנב הוא גנב והוא לוקח על עצמו סיכונים, אם בכלל יש כאלה במקרה הזה"
"זה לחלוטין לא סביר שבגלל החשש מגניבות יגבילו את השימוש במים מושבים", אומר גורם במשק המים. "גנב הוא גנב והוא לוקח על עצמו סיכונים, אם בכלל יש כאלה במקרה הזה. אי אפשר לבנות תוכנית שלמה על השאלה מה יקרה אם מישהו יגנוב.
"על בסיס העיקרון הזה צריך לסגור את כל הכבישים במדינה כי אנשים עושים עבירות תנועה. אין שום הצדקה להשקות גינון במי שתייה, בעוד 20 שנה זה משהו שאף אחד לא יעלה על דעתו. לשם זה הולך ממילא".
אחרי שמתקן טיהור השפכים של תאגיד "מי שבע" מביא את השפכים לרמת טיהור שניונית (שמתאימה לחלק מהגידולים החקלאיים), המים המיועדים להשקיה עירונית עוברים לחברת "קולחי הנגב", שם הם עוברים טיהור נוסף לרמה שלישונית – רמת הטיהור המקסימלית.
משם הם אמורים לעבור למתקן הכלרה בטרם יוזרמו להשקיה. בפארק נחל באר שבע פועל מתקן הכלרה ייעודי כזה, והעירייה כבר הקימה מתקן הכלרה נוסף לטובת הגינון בשכונות העיר – אבל הוא עומד מושבת.
"מים אחרי טיהור שלישוני שעברו הכלרה לא מהווים סכנה כמעט בשום מצב", אומר מומחה בתחום, "מה עוד שמתירים לפתוח את ההשקיה במים מושבים רק בין 01:00 ל־05:00 בבוקר, שאף אחד חלילה לא יעבור על המדרכה".
השיח בין עיריית באר שבע למשרד הבריאות בסוגיית המים המושבים נמשך כבר כשלוש שנים. גורמים במשק המים מביעים תסכול ניכר שכן מדובר בבזבוז אדיר של כסף ומים
השיח בין עיריית באר שבע למשרד הבריאות בסוגיית המים המושבים נמשך כבר כשלוש שנים. גורמים במשק המים מביעים תסכול ניכר שכן מדובר בבזבוז אדיר של כסף ומים.
לפי נתונים שהגיעו לידי זמן ישראל, העירייה משתמשת לצורך הגינון העירוני במי שתייה בכמות של 2.5 מיליון קוב בשנה, ומשלמת עליהם כ־24 מיליון שקל.
שימוש במים מושבים היה חוסך לה כ־75% מההוצאה – קרוב ל־20 מיליון שקל, שלא לדבר על כך שמשק המים זקוק לכל ליטר של מים שפירים, וכדי לכסות על המחסור מושקעים סכומי עתק בהתפלת מי ים.
בתקופה האחרונה נראה שהשיח מתחיל להניב תוצאות, ואף נערך סיור משותף של אנשי העירייה והמשרד הממשלתי. העירייה התבקשה לכתוב "נוהל עבודה בקולחין", הגישה אותו למשרד אבל עדיין לא ברור אם זה יביא לריכוך ההגבלות ולמתן אור ירוק להשקיה במים המושבים.
פרופסור עדי וולפסון, מומחה לקיימות שמלווה ומייעץ לעיריית באר שבע, סבור שמדובר בהחמצה. "החזון שלי היה שאנחנו צריכים להחזיר את המים לתושבים", הוא אומר, "הם שילמו עבור הטיפול בביוב, והינה אחרי שהביוב מטופל הוא חוזר אליהם ומשקה את הצמחייה ברחובות שבהם הם גרים. אני עוד מקווה שזה יקרה".
"עם השלמת התיאומים הנדרשים ויישום דרישות משרד הבריאות, ניתן יהיה לקדם את השימוש בקולחין להשקיית שטחים ציבוריים בהתאם להנחיות ולתקנים המקצועיים"
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות ועיריית באר שבע מקיימים בימים אלה עבודת תיאום מקצועית בנושא השימוש בקולחין להשקיית גינון ציבורי בעיר, במטרה להבטיח את ההגנה המרבית על בריאות הציבור.
"עם השלמת התיאומים הנדרשים ויישום דרישות משרד הבריאות, ניתן יהיה לקדם את השימוש בקולחין להשקיית שטחים ציבוריים בהתאם להנחיות ולתקנים המקצועיים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו