רוב המצביעים ביישובים דתיים-לאומיים הצביעו בבחירות לליכוד ולציונות הדתית/עוצמה יהודית. הערכים המרכזיים שלהם הם ציונות, ביטחון והתיישבות, והם לא השתנו.
אבל בציבור הדתי-לאומי יש אכזבה עצומה מהברית המתמשכת בין הליכוד, הציונות הדתית, עוצמה יהודית והמפלגות החרדיות. הברית הזאת מנציחה את השתמטות החרדים מצה"ל, גם בעיצומן של מלחמות קשות; רבים מהדתיים-לאומיים חשים שנציגיהם בכנסת ובממשלה בוחרים בצרכי החרדים על חשבונם.
למי הצביעו הדתיים-לאומיים בבחירות האחרונות?
רוב המצביעים הדתיים-לאומיים הצביעו בבחירות האחרונות, ב-2022, לליכוד ולרשימה המאוחדת של הציונות הדתית, בראשות בצלאל סמוטריץ', עם עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר, ונעם בראשות אבי מעוז.
מספר המצביעים הדתיים-לאומיים אינו ידוע. לפי הערכות של חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, הבוחרים הדתיים-לאומיים היוו ב-2022 כ-12 מנדטים, אם כי מאז מספרם גדל; לפי הערכות אחרות, כוחו האלקטורלי של המגזר מגיע אף ל-20 מנדטים. הדבר תלוי בהגדרה של "דתי-לאומי", שאינה קבועה.
קשה גם לדעת בוודאות את דפוסי ההצבעה במגזר, כיוון שחלק ניכר מהדתיים-לאומיים גרים יחד עם החילונים ביישובים מעורבים כמו פתח תקווה.
בעיר גבעת שמואל, שחלק ניכר מתושביה דתיים-לאומיים, הליכוד והציונות הדתית/עוצמה יהודית קיבלו בבחירות האחרונות 24% מהקולות כל אחת. שאר המפלגות קיבלו עד 14% מהקולות בעיר.
בהתנחלות הדתית-לאומית אפרת, הליכוד קיבלה כ-19% מהקולות, ואילו הציונות הדתית/עוצמה יהודית קיבלה 48%; שתי המפלגות יחד קיבלו כשני שליש מהקולות. ברבות מההתנחלויות הדתיות הן זכו לרוב עוד יותר גדול.
אך נראה כי משהו השתנה.
הציבור הדתי–לאומי הוא חלק מ"ברית המשרתים". אנשי הציונות הדתית משרתים בצה"ל (ונשות הציונות הדתית – בשירות לאומי), שיעור גבוה מקרבם מתנדבים לקרבי ומתייצבים למילואים, עובדים בהייטק ובמגזר העסקי. הניכור בינם לבין החרדים, שרבים מהם אינם עובדים ואינם משרתים, גדל מאוד.
הברית עם החרדים הפכה לעדיפה
הממשלה הנוכחית מבוססת על ברית ברורה וקבועה בין הכוחות האנטי-ליברליים במדינה: הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ליכוד, ש"ס, יהדות התורה – כולם יושבים ביחד. שאר הימין – כולל רה"מ לשעבר ומנהיג "ביחד", נפתלי בנט והשר לשעבר ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן – נדחקו מחוץ לשולחן.
עבור נתניהו וסמוטריץ', הישרדות הקואליציה עצמה הפכה לעדיפות העליונה. לכן הם נכנעו ללחץ של יו"ר ש"ס, אריה דרעי, ויו"ר יהדות התורה, יצחק גולדקנופף. ההבטחה לגייס את החרדים, שנמצאת בנפשו של הציבור הדתי-לאומי, הוחלפה לטובת פטור גורף.
מי שהצביע לליכוד, שואל את עצמו: האם הליכוד שהצבעתי לו ב-2022 הוא אותו ליכוד שנכנע כליל לש"ס וליהדות התורה בסוגיית הגיוס?
ומי שהצביע לציונות הדתית, עשוי לתהות, כפי שהגדיר זאת גורם פוליטי בכיר שהתראיין לחדשות 12: "אני לא מבין למה סמוטריץ' ובן גביר הפכו לשפוטים של דרעי וגולדקנופף".
מה נשאר מהמצביעים של סמוטריץ'?
היועץ האסטרטגי עופר ענבר אומר כי סמוטריץ' פנה לאורך הקדנציה בעיקר ל"בייס" החרדי-לאומי שלו ולמתיישבים ביו"ש. לדברי ענבר "זה עולה לו ביוקר".
רבים מהדתיים-הלאומיים נמצאים במקום אחר לגמרי: גרים במרכז הארץ (ערים כמו פתח תקווה ויישובים כמו מזכרת בתיה), עובדים בהייטק, מעורים בחברה החילונית, רואים את עצמם כ"ממלכתיים". רבים בציבור הזה מרגישים שהמפלגה כבר לא מדברת אליהם.
האם בן גביר מקיים את הבטחותיו?
רוב הבוחרים הדתיים-הלאומיים מעריכים ממלכתיות, ביטחון, משילות, עשייה שמספקת תוצאות. בכל הדברים הללו בן גביר הוא אכזבה גדולה.
בן גביר מתבטא באופן מפלג ואנטי-ממלכתי, מסוכסך עם כל מערכות אכיפת החוק ועובר בגאווה על החוק. נתוני הפשיעה והרצח רשמו בתקופת כהונתו עלייה חדה מאוד. המשמר הלאומי, שהוקם לטיפול בפשיעה, הופנה בעיקר לפיזור הפגנות נגד הממשלה.
האם מצביעי הליכוד הדתיים מרוצים?
למצביעים דתיים-לאומיים של הליכוד יש סיבות אחרות להתאכזב, עמוקות לא פחות. הליכוד של 2022 הבטיח יציבות, ביטחון וצמיחה כלכלית. הליכוד של 2026 מוציא את רוב האנרגיה שלו על הישרדות. ה"רפורמה המשפטית" פילגה את הציבור; הברית עם החרדים בנושא הגיוס הפכה לנטל. ומעל לכול מרחף צלו של הטבח ב-7 באוקטובר, שנתניהו אחראי לו אך מסרב לקחת עליו אחריות.
נתניהו הפך להיות תלוי בשותפים שלא מייצגים את ערכי המגזר הדתי-לאומי. ב-2022, הליכוד קיבלה 32 מנדטים; לפי הסקרים האחרונים היא צפויה לקבל בין 22 ל–24 מנדטים. עשרה מנדטים הלכו למקומות אחרים. חלק ניכר מהם הם בוחרים דתיים-לאומיים שמחפשים ימין מסוג אחר.
מה מתכוונים הבוחרים הדתיים-לאומיים להצביע?
פרופסור אשר כהן מאוניברסיטת בר אילן מתאר את המצב: "הציבור הדתי הוא כנראה הציבור שהכי יושב על הגדר, וממתין לראות מה יתפתח במפה הפוליטית".
לפי הסקרים, הליכוד צפויה להפסיד בבחירות הבאות כשליש מכוחה, קרוב לעשרה מנדטים. הציונות הדתית ועוצמה יהודית, שקיבלו יחד 14 מנדטים בבחירות האחרונות, צפויות לקבל יחד בין 8 ל-13 מנדטים. ייתכן שחוסר שביעות הרצון עדיין לא בא לידי ביטוי במלואו בסקרים.
רק כמחצית מבוחרי הציונות הדתית/עוצמה יהודית של 2022 אומרים שיצביעו להן שוב. רבע נוסף עדיין מתלבטים.
עוד מראים הסקרים כי שישה מתוך עשרה בוחרים דתיים-לאומיים רוצים לראות את ליברמן ובנט בממשלה, ואילו פחות ממחציתם רוצים לראות בה את ש"ס ויהדות התורה.
האם דתיים-לאומיים יצביעו לישר! ולביחד?
ביחד בראשות נפתלי בנט, וישר! בראשות גדי איזנקוט, יכולות להיות אלטרנטיבה טובה למצביעים מהחברה הדתית-לאומית בבחירות הבאות.
שתי המפלגות הללו אינן שייכות לשמאל. ישר היא מפלגה ביטחונית, שברשימה שלה נמצאים אישים ביטחוניים בכירים, כמו איזנקוט עצמו וראש השב"כ לשעבר, יורם כהן. יש בה נציבות מכובדת של ההמגזר הדתי-לאומי, כמו מתן כהנא, למשל. מצביעי הליכוד יכולים למצוא בה את סוג האנשים שהיו פעם בליכוד עצמו.
ואילו בנט שימוש בעבר כיו"ר מועצת יש"ע, כשר ביטחון עם עמדות ניציות, וכראש ממשלה שהגדיל בהרבה את הבנייה ביו"ש. מפלגתו לא צפויה לעשות דבר שיסכן את קיומה של ההתיישבות בשטחים.
במקביל, בנט, ושותפו לדרך, יאיר לפיד, מתנגדים לרפורמה המשפטית, ועומדים על הצלת עצמאות מערכת המשפט, שומרי הסף וצה"ל. רבים מאוד בציבור הדתי-לאומי מבינים שבלי שומרי סף אין דמוקרטיה, והדמוקרטיה חשובה גם להם.
מי מתחשב בערכי הבוחרים הדתיים-לאומיים?
נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר הוכיחו מעל לכל ספק שהם מתייחסים לבוחרים שלהם כאמצעי בלבד. הם מעדיפים את הקואליציה עם ש"ס ויהדות התורה על הערכים שבגללם הצביעו להם. המצביע הדתי-לאומי, ששירת ומשרת בצה"ל, עובד ומשלם מסים, קיבל עדיפות נמוכה יותר ממי שלא עובד ולא משרת.
רבים מהדתיים-הלאומיים סבורים כי ההצבעה שלהם ב-2022 הייתה הגיונית לזמנה. אך הם רואים כי הממשלה שקמה אחרי הבחירות שינתה את סדר העדיפויות: ש"ס ויהדות התורה קיבלו מנתניהו מה שביקשו, סמוטריץ' צמצם את המדיניות שלו לטובת בייס צר, ובן גביר סיפק כותרות ובטח לא ביטחון.
מה שהצביעו הדתיים-לאומיים בבחירות הקודמות לא חייב להיות מה שיצביעו הפעם. לא בגלל שהערכים שלהם השתנו, אלא בגלל שהמפלגות שהצביעו להן השתנו. אין שום סיבה שיצביעו שוב למי שהפסיק לייצג אותם.
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו