ישראל היא מדינה מרובת שסעים עמוקים. העיקריים שבהם הם השסע העדתי – מזרחים-אשכנזים, הדתי – חילונים-דתיים, והלאומי – ערבים-יהודים, אזרחי המדינה. 

שלושת השסעים האלו מהווים מרכיבים מרכזיים במבנה החברתי והפוליטי של מדינת ישראל ומשפיעים באופן משמעותי על דפוסי ההצבעה בבחירות לכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת הקרובה, שסעים אלו ממשיכים לעצב את סדר היום הפוליטי, את אסטרטגיות המפלגות ואת העדפות הבוחרים, ומשפיעים על הרכב המערכת הפוליטית ועל יחסי הכוחות בה.

לקראת הבחירות לכנסת הקרובה, שסעים אלו ממשיכים לעצב את סדר היום הפוליטי, את אסטרטגיות המפלגות ואת העדפות הבוחרים, ומשפיעים על הרכב המערכת הפוליטית ועל יחסי הכוחות בה

ייחודו של השסע הלאומי בישראל בכך שהוא מבוסס על הבדלים בזהות הלאומית – בין הרוב היהודי לבין המיעוט הערבי – ולא רק על פערים חברתיים, כלכליים או תרבותיים. שסע זה נוגע לסוגיות יסוד כמו הגדרת המדינה, זכויות מיעוטים, ביטחון, יחסי יהודים וערבים והסכסוך הישראלי-פלסטיני.

בשל הקשר שלו לשאלות של זהות, ריבונות ועתיד המדינה, השסע הלאומי נחשב לאחד השסעים העמוקים והרגישים ביותר בחברה הישראלית. השפעתו ניכרת גם במערכת הפוליטית, בשאלת השתתפותן של מפלגות ערביות בקואליציה עתידית.

במשך שנים רבות מפלגות ערביות נותרו מחוץ לקואליציות השלטון, בין היתר בשל מחלוקות אידיאולוגיות וחוסר נכונות של מפלגות יהודיות לשתף עמן פעולה. עם זאת, בשנת 2021 חל שינוי משמעותי, לראשונה בתולדות המדינה, כאשר מפלגת רע"ם הצטרפה כמפלגה ערבית עצמאית לקואליציה הממשלתית.

מהלך זה עורר דיון ציבורי נרחב בנוגע לשילוב האזרחים הערבים בתהליכי קבלת ההחלטות, לשוויון אזרחי וליחסי יהודים וערבים במדינה. מאז ממשיכה שאלת שילובן של מפלגות ערביות בקואליציה להיות נושא בעל חשיבות פוליטית וציבורית רבה, במיוחד בתקופות של בחירות והרכבת ממשלה.

בסקר שנערך במהלך שנת 2025 על ידי מוסד שמואל נאמן, בהובלתו של פרופ' נוהאד עלי, המשיבים (מדגם מייצג של 1500 יהודים ו-700 ערבים), נשאלו בין היתר על ייצוג פוליטי והשתתפות בשלטון.

בשל הקשר שלו לשאלות זהות, ריבונות ועתיד המדינה, השסע הלאומי נחשב לאחד העמוקים והרגישים בחברה הישראלית. השפעתו ניכרת גם במערכת הפוליטית, בשאלת השתתפותן של מפלגות ערביות בקואליציה עתידית

המשיבים היהודים ענו בקווים כלליים ומוכרים: מרביתם סברו שאין לשלב מפלגה ערבית בקואליציה (62 אחוזים). רוב העונים היהודים תופסים את המיעוט הערבי כקבוצה שהמאבק שלה לשוויון עלול לסכן את זהות המדינה ואת ביטחונה. חלקם (21 אחוזים) מוכנים לשקול זאת רק אם אין ברירה וכצעד טקטי באמצעותו ניתן יהיה להרכיב ממשלה, ורק 17 אחוזים תומכים בשילוב מפלגה ערבית בכל מקרה – כלומר, שותפות אידיאולוגית המקרינה על סדר היום, החלטות מדיניות וחלוקת תקציבים.

תמונה שאף היא מורכבת אך פחות מוכרת, עולה מתוך תגובות המשיבים הערבים: 76 אחוזים מהערבים תומכים בהתארגנות של רשימה ערבית שתפעל להשתלבות בקואליציה ממשלתית, ומאמינים שבכך יהיה מענה אפילו חלקי לבעיותיהם. כאשר נשאלו המשיבים הערבים בסקר על כניסה לממשלה, רק 41 אחוזים ענו שהם בעד השתלבות בקואליציה כחברים מלאים, כולל שרים מכהנים.  

הנתונים מצביעים על מתח כפול שמאפיין כיום את החברה הערבית בישראל: מצד אחד, האזרחים הערבים אינם מוותרים על הזירה הפוליטית הישראלית. הם מבקשים ייצוג, תקציבים, פיתוח ישובים, ביטחון אישי, מאבק בפשיעה והכרה מוסדית. לצד הביקורת החריפה כלפי מדיניות המדינה כלפי המיעוט הערבי, קיימת אצלם נכונות גבוהה להשתלבות בחברה הישראלית. מאידך, הציבור הערבי רוכש אמון מוגבל ביותר בהנהגה הערבית, וגם מכיר בחוסר הלגיטימציה מצד המערכת הפוליטית היהודית כלפי הייצוג הערבי והרעיון של שותפות שלטונית.

זוהי תמונת מצב לא אופטימית, בשתי האוכלוסיות, ויש שיאמרו שאיננה מפתיעה – אחרי שנים של סכסוך, ובמציאות בה ישנם מנהיגים שטורחים להגביה את חומות ההפרדה, לכרסם בגשרים ואף לבטל את העקרון הדמוקרטי אם הוא מתנגש עם זהותה היהודית של המדינה.  

תמונת המצב לא אופטימית, בשתי האוכלוסיות – היהודית והערבית בישראל, ויש שיאמרו שלא מפתיעה – אחרי שנות סכסוך, ובמציאות בה ישנם מנהיגים שטורחים להגביה את חומות ההפרדה ולכרסם בגשרים

בחזרה לנקודת הזמן לקראת בחירות 2026, התארגנות מחדש של המפלגות, כולל מפלגות יהודיות-ערביות חדשות, המתמודדות בדיוק עם אותן השאלות: ביום חמישי, 2.7.2026, יתקיים במוסד שמואל נאמן שבטכניון יום עיון. שם ייפגשו חברי כנסת ממספר מפלגות, שכולם מכהנים בכנסת הנוכחית ועוסקים ביחסי יהודים וערבים, לדון ולנתח את נתוני הסקר, להבין את הציפיות הפוליטיות השונות ולדמיין כיצד תראה שותפות פוליטית יהודית וערבית בשנים הבאות.    

פרופ' נוהאד עלי הוא ראש תחום השכלה, שוויון ואחווה, מוסד שמואל נאמן והמכללה האקדמית גליל מערבי.

רונית פיסו היא אחראית קשרי חוץ ושותפויות, מוסד שמואל נאמן.