בפברואר 2003 שימשה עדנה ארבל בתפקיד פרקליטת המדינה. היא הייתה בתפקיד זה במשך תקופה ארוכה מאוד, תקופה שבה הקשיחה התביעה הכללית את מדיניותה ביחס לעבירות שחיתות שלטונית של נבחרי ציבור, אף שבמקרים רבים לא נחלה הצלחה רבה.
הפרקליטות הגישה עוד ועוד כתבי אישום נגד פוליטיקאים בעבירת מרמה והפרת אמונים, אך בתי המשפט זיכו את הנאשמים שוב ושוב, תוך מתן פרשנות מופרכת לעבירה הזו.
לאחר שבית המשפט העליון החליט לזכות מעבירה זו את שמעון שבס, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת יצחק רבין – החליטה ארבל לעשות מהלך שובר-שוויון.
לאחר שבית המשפט העליון החליט לזכות מעבירה זו את שמעון שבס, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת יצחק רבין – החליטה ארבל לעשות מהלך שובר-שוויון
ביחד עם מי ששימש אז היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, היא יזמה הגשת עתירה לדיון נוסף בתיק שבס, בפני הרכב מורחב של בית המשפט העליון, שתתמקד אך ורק בהגדרת גבולותיה של עבירת מרמה והפרת אמונים.
באופן חריג, ארבל חתמה בעצמה על הבקשה לדיון נוסף. כך היא סיימה את העתירה לעליון:
"בשל חשיבות הדברים וההשלכות המשמעותיות שיש לפסק הדין על תרבות השלטון במדינת ישראל, על נורמות ההתנהגות המחייבות את עובדי הציבור ונבחריו, על ההשלכות שיש לכך על הציבור כולו, כמו גם על יכולת אכיפת החוק – מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על קיום דיון נוסף".
למרבה המזל, הבקשה נחתה על שולחנו של השופט מישאל חשין – והוא הורה על כינוס הרכב מורחב. השאר היסטוריה.
"הלכת שבס" שנקבעה בנובמבר 2004 מהווה זה למעלה משני עשורים אבן דרך בתולדות המאבק המשפטי בשחיתות שלטונית, והיא מקור מרכזי לפרשנות עבירת מרמה והפרת אמונים, המהווה כלי כמעט יחיד בארגז הכלים של מערכת אכיפת החוק, אל מול נבחרי ציבור ועובדי ציבור שסטו מדרכם.
"הלכת שבס" מהווה זה למעלה משני עשורים אבן דרך בתולדות המאבק המשפטי בשחיתות שלטונית, והיא מקור מרכזי לפרשנות עבירת מרמה והפרת אמונים
אתמול (רביעי) הלכה ארבל לעולמה, בגיל 82. את עיקר חותמה על המשפט הישראלי היא הטביעה בשני תפקידיה האחרונים – פרקליטת המדינה במשך שמונה שנים, ולאחר מכן שופטת בית המשפט העליון במשך 10 שנים, עד לפרישתה בשנת 2014.
המאבק הנחוש בשחיתות השלטונית, לצד תפיסה חברתית רגישה לגורמים החלשים בחברה, אפיינה הן את תקופתה כפרקליטת המדינה, והן את כהונתה בבית המשפט העליון. בפרשת שבס היא סייעה לגבש הלכה חדשה ופרשנות חדשה לעבירה זו, אך אקורד הסיום של כהונתה בפרקליטות התמקד בפרשת שחיתות אחרת – פרשת האי היווני, שבה היו חשודים ראש הממשלה דאז אריאל שרון ובנו גלעד.
ארבל וצוות הפרקליטות הבכירות שהיו עמה תמכו בהגשת כתב אישום בעבירת שוחד נגד שרון. היועץ רובינשטיין פרש מכהונתו מבלי להחליט בתיק. ארבל שימשה ממלאת מקום היועץ המשפטי לממשלה במשך חודש, בתפר שבין רובינשטיין למני מזוז.
יומו הראשון של מזוז בתפקיד היועץ היה יומה האחרון של ארבל בפרקליטות. היא נכנסה ללשכתו, הניחה על שולחנו טיוטת כתב אישום נגד ראש הממשלה שרון, ועזבה – בדרכה לבית המשפט העליון, יחד עם רובינשטיין.
"בכל תיק מתעוררות בעיות משפטיות. הדברים אינם חד-משמעיים בבחינת שחור ולבן. אני מקבלת את החלטת היועץ המשפטי, משום שההחלטות מתקבלות על ידי בעל הסמכות"
מזוז חשב אחרת, וסגר את תיק האי היווני. "בכל תיק מתעוררות בעיות משפטיות", סנגרה ארבל על החלטתו של מזוז בריאיון שהעניקה לספר "ללא גלימה" בשנת 2017, "הדברים אינם חד-משמעיים בבחינת שחור ולבן. אני מקבלת את החלטת היועץ המשפטי, משום שההחלטות מתקבלות על ידי בעל הסמכות".
בעליון החלטות מתקבלות לעיתים על ידי הרוב. ארבל נותרה במיעוט בפרשת מינויו המחודש של חיים רמון לשר בממשלה, לאחר הרשעתו במעשה מגונה בפרשת "הנשיקה הכפויה". השופטים אשר גרוניס ואילה פרוקצ'יה, בדעת רוב, דחו את העתירה והתירו את חזרתו של רמון לממשלה.
"העובדה שאדם הינו מועמד כשיר לכהונת שר בהתאם לדרישות הכשירות הסטטוטוריות", היא כתבה בפסק הדין, "אינה שוללת את האפשרות – ולטעמי את החובה – להתחשב בעברו הפלילי, לצד שיקולים ענייניים אחרים, במסגרת הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה בשאלת המינוי".
"העובדה שאדם הינו מועמד כשיר לכהונת שר אינה שוללת את האפשרות – ולטעמי את החובה – להתחשב בעברו הפלילי, לצד שיקולים ענייניים אחרים, במסגרת הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה בשאלת המינוי"
כשופטת היא נחשבה ליברלית מתונה, אינטואיטיבית ופחות פורמליסטית. היא העידה על עצמה כי בפסקי הדין שכתבה בעליון, הייתה נכונה להגמיש את כללי הפרוצדורה על מנת להגיע לתוצאה שנראתה בעיניה צודקת. "לעתים, כשהעניין זעק", אמרה, "הייתי נכונה אף לרבע את המעגל".
היא הייתה חברתה הקרובה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש. דרכיהן הצטלבו לראשונה כשביניש כיהנה כמשנה לפרקליט המדינה וארבל כמשנה לפרקליטת מחוז מרכז, ושתיהן אספו חומר בוועדת החקירה הממלכתית לחקר הטבח בסברה ושתילה. ביניש שימשה לפני ארבל בתפקיד פרקליטת המדינה, מונתה לפניה לעליון וכיהנה לצידה עד לפרישתה ב-2012, שנתיים לפני ארבל.
"הייתי בת-מזל לגדול ולהתחנך במדינה חופשית", אמרה ארבל בטקס פרישתה מבית המשפט העליון, רגע לפני שירדה מן הבמה הציבורית. "ראיתי את אבי טוען כתובע במשפט ואדי סאליב בחיפה – זקוף, נחוש, רוחו עזה ובדבריו אחריות עמוקה לשלטון החוק ואמת פנימית קורנת מהם.
"במעמד זה, כנערה, ניטע בי הרצון, שהלך והתעצם עם השנים, להיות שופטת".
"ראיתי את אבי טוען כתובע במשפט ואדי סאליב בחיפה – זקוף, נחוש, רוחו עזה ובדבריו אחריות עמוקה לשלטון החוק ואמת פנימית קורנת מהם. במעמד זה, כנערה, ניטע בי הרצון, שהלך והתעצם עם השנים, להיות שופטת"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו