בשנת 2025 נהרגו 459 איש בתאונות דרכים. מדובר בשיא של כ-19 שנה במספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל. מספר ההרוגים אשתקד עלה בכ-20% ביחס לממוצע הרב-שנתי.
מספר ההרוגים, שמטפס זו השנה השלישית ברציפות, הציב את ישראל בתחתית הדירוג האירופי – ובמקביל חשף פערים עמוקים בין אזורי הארץ ובין מגזרים. אבל התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים עדיין ממתינה לאישור ולתקצוב.
כמה נהרגו בכבישים ב-2025?
לפי דוח סיכום השנה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), ב-2025 נהרגו 459 בני אדם ב-438 תאונות קטלניות – עלייה של כ-5% לעומת 2024 (439 הרוגים) ושל כ-20% מהממוצע לשנים 2022–2024 (שעמד על 384 הרוגים).
שיעור ההרוגים עלה לכ-4.6 בני אדם שנהרגו לכל 100 אלף מתושבי ישראל, לעומת כארבעה בממוצע השנים הקודמות.
הפילוח לפי סוג משתמשי הדרך מצביע על פגיעות גבוהה של הולכי הרגל והרוכבים ברכב דו-גלגלי – אלה שאינם מוגנים בתוך מכונית.
לפי הרלב"ד, 27% מההרוגים היו הולכי רגל – 128 בני אדם, עלייה של כ-15% מהממוצע הרב-שנתי; 31% נסעו ברכב פרטי; 22% היו רוכבי אופנוע וקטנוע, עלייה של 20% מהממוצע; 5% רכבו על אופניים וקורקטינטים.
קבוצת הגיל שנפגעה הכי הרבה היו אלה שנמצאים הכי הרבה בדרכים – בני 25–44. בגילאים הללו נהרגו 134 בני אדם– כ-29% מכלל ההרוגים ועלייה חדה של 37% מהממוצע. במקביל נרשמה עלייה של 17% בהרוגים בתאונות שבהן היו מעורבים נהגים צעירים.
ההשוואה הבינלאומית מחריפה את התמונה. לפי ניתוח של עמותת "אור ירוק", בעוד מדינות האיחוד האירופי צמצמו את מספר ההרוגים בכ-12% בחמש השנים האחרונות, בישראל הוא עלה בכ-24%.
האם במגזרים מסוימים נהרגו יותר אנשים בתאונות דרכים?
הקטל בכבישים אינו מתחלק באופן שווה. הפער המתועד ביותר נוגע לחברה הערבית.
שיעור ההרוגים בחברה הערבית גבוה פי 1.95 ביחס לחלקה באוכלוסייה; לפי ניתוח שפורסם ב-ynet, הסיכוי של ערבי בישראל להיהרג בתאונת דרכים גבוה פי 2.1 מהסיכוי של יהודי. הפער בין המגזרים נותר יציב למעלה מעשור. ב-2024 נהרגו בחברה הערבית 159 בני אדם בתאונות דרכים ו-768 נפצעו קשה.
שרת התחבורה, מירי רגב, האשימה את "תרבות הנהיגה העבריינית של המגזר הערבי", מבלי להתייחס לפערים העצומים בתשתיות כבישים בין היישובים היהודיים והערביים. הפער ניכר כבר בגיל הרך: בקרב פעוטות וילדים בני 0–4, הסיכון של ילדים ערבים להיהרג גבוה פי 8.5 מזה של ילדים יהודים.
לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, גם בערים חרדיות, המאופיינות באוכלוסיית ילדים גדולה, נמצא שיעור נפגעים בקרב ילדים גבוה מהממוצע הארצי.
גם סוג הדרך משמעותי. לפי "אוטוקום", בדרכים הבינעירוניות נרשמה ב-2025 עלייה של 18% בהרוגים ביחס לממוצע השנים הקודמות – נתון שממחיש את הסכנה בכבישי הפריפריה הצרים והדו-סטריים, שבהם תאונה חזיתית עלולה להיות קטלנית במיוחד.
מדוע התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים טרם תוקצבה?
מעבר למחיר האנושי, לתאונות הדרכים מחיר כלכלי כבד. עלות תאונות הדרכים למשק ב-2024 הגיעה לכ-19.6 מיליארד שקל, בעיקר בשל הוצאות על הטיפולים הרפואיים בפצועי התאונות, שהסתכם בכ-16.7 מיליארד שקל.
מול נתון זה עומדת תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים שנתקעה שנים בוועדות ובתקציב.
התוכנית, המבוססת על עבודה קודמת של הרלב"ד, כוללת תקציבים לבטיחות במרחב העירוני, לחינוך והסברה ולתגבור אכיפה ופעילות הרלב"ד – בהיקף מבוקש של כ-350 מיליון שקלים בשנה עד 2030, עם יעד להפחית 25% מההרוגים והנפגעים תוך חמש שנים – מחצית מהיעד שהציבה הרלב"ד לעצמה שנים קודם לכן.
לפי מקור שהתראיין לעיתון כלכליסט, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', התנגד לתקצב את התוכנית במלואה. כתוצאה מהמחלוקת, הממשלה אישרה בנובמבר 2025 רק גרסה מצומצמת של התוכנית – 50 מיליון שקל בלבד ל-2025 במקום 350 מיליון שמשרד התחבורה ביקש, וללא מקור תקציבי לשנים שאחריה.
רק כחצי שנה מאוחר יותר, אושרו 350 מיליון השקלים המבוקשים במסגרת תקציב 2026. אבל תקציב הרלב"ד עצמה נותר בשפל היסטורי של כ-60 מיליון שקלים.
האחריות לעיכובים מוטלת בעיקר על משרד התחבורה. לפי TheMarker, התוכנית הייתה מונחת שלוש שנים על שולחנה של השרה רגב בטרם אושרה. לפי נתוני "אור ירוק", כל שנת עיכוב כזו עולה בחיי אדם.
מהם שלושת הגורמים המרכזיים לקטל בדרכים?
מאחורי המספרים המזעזעים עומדים שלושה כשלים החוזרים בדוחות הרלב"ד ומבקר המדינה: אכיפה שנחלשה, תשתיות שהוזנחו, ותרבות נהיגה שהידרדרה.
היחלשות האכיפה הייתה הגורם הבולט לעלייה בתאונות. לפי אחד מדוחות מבקר המדינה, בישראל פועלת בממוצע ניידת תנועה אחת על כל 100 קילומטר, לעומת ניידת על כל 10 קילומטר בממוצע במדינות ה-OECD.
עוד עולה מדוח המבקר כי בכל משמרת יוצאות לשטח רק כ-120 ניידות – פחות משליש מהיעד של 450 ניידות במשמרת, שנקבע כבר בהחלטת ממשלה בשנת 2005. המבקר מצא כי כ-13% מהתקנים המאושרים באגף התנועה, וכ-20% מתקני שוטרי התנועה במחוזות, אינם מאוישים.
גם האכיפה הדיגיטלית פיגרה: לפי אותו דוח, בישראל פעלו כ-17 מצלמות מהירות למיליון תושבים, לעומת 67 עד 211 מצלמות למיליון תושבים בחמש המדינות המובילות באירופה – פער שהמשטרה מייחסת למחסור מתמשך בכוח אדם ובתקציב.
בתגובה לביקורת, מהמשטרה נמסר למבקר כי היא נמצאת בהליך לגיוס שוטרים ואיוש תקני תנועה בעדיפות גבוהה, וכי בתחילת השנה יצאה לדרך תוכנית לפריסת מאות מצלמות חדשות ותגבור ניידות, במימון מתקציב התוכנית הלאומית שאושר.
בכתבה ב-ynet צוטט גורם בכיר באגף התנועה במשטרה, שציין ירידה דרמטית באכיפה מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, שהביאה לעלייה במספר ההרוגים בתאונות דרכים – בין היתר משום ששוטרי תנועה הוסטו למשימות ביטחוניות.
תשתיות מוזנחות הן הגורם השני לעלייה במספר התאונות.
דוגמה בולטת היא כביש 40, שבו נרשמו בעשור האחרון 557 תאונות ו-61 הרוגים בקטע הדרומי, לפני שהוחל ב-2025 בשדרוג של כ-10 קילומטרים ממנו; בכביש 31 בנגב היו באותה תקופה 346 תאונות ו-55 הרוגים.
לפי עמותת "אור ירוק", כ-326 קילומטרים של כבישים בישראל מוגדרים מסוכנים, ועשרות נהרגו בהם. בדוחות מבקר המדינה נמצא כי הרשויות לא ניצלו את מלוא התקציבים שעמדו לרשותן לשדרוג כבישים מסוכנים.
משרד התחבורה הגיב למבקר ואמר כי הוא מבצע פרויקטים לשיפור תשתיות במספר כבישים מועדים לתאונות, ובהם כביש 90, כביש 6 דרום, כביש 40 וכביש 75.
תרבות הנהיגה: לפי דוח סיכום 2025 של הרלב"ד, מעבר לא-זהיר בין נתיבים ואי-שמירת מרחק אחראים יחד לכ-20% מהתאונות החמורות, ואי-ציות לרמזור יחד עם אי-מתן זכות קדימה להולכי רגל אחראים ליותר ממחצית התאונות.
ההערכה של אנשי המקצוע היא שתרבות הנהיגה בישראל הידרדרה מאז הטבח ב-7 באוקטובר, בשל הלחץ והמצוקה הנפשית בה נמצאים נהגים רבים, וכן בשל הזנחת האכיפה.
| נושא | הנתון | המשמעות |
|---|---|---|
| הרוגים בשנת 2025 | 459 (מול 384 בממוצע 2022–2024) | שיא של כעשרים שנה; עלייה רצופה שלישית |
| הולכי רגל | 128 הרוגים, כ-28% מהכלל | פגיעות גבוהה של משתמשי דרך לא-מוגנים |
| חברה ערבית | שיעור הרוגים גבוה פי 1.95–2.1 | פער מגזרי יציב למעלה מעשור |
| דרכים בינעירוניות | עלייה של 18% בהרוגים | סכנה מוגברת בכבישי הפריפריה |
| השוואה לאירופה | ישראל +24% בחמש שנים מול -12% באיחוד | אחת המדינות הגרועות בצמצום הקטל |
| מחיר למשק | כ-19.6 מיליארד שקל ב-2024 | עלות כלכלית כבדה לצד המחיר האנושי |
כמה אנשים נהרגו בכבישים בישראל ב-2025?
לפי הרלב"ד, 459 בני אדם – עלייה של כ-20% מהממוצע הרב-שנתי והשיא הגבוה ביותר מזה כ-19 שנה.
אילו אוכלוסיות נפגעות יותר בתאונות?
הולכי רגל (28% מההרוגים), בני 25–44, רוכבי אופנוע, והחברה הערבית – שבה שיעור ההרוגים גבוה פי שניים מחלקה באוכלוסייה.
היכן הכבישים המסוכנים ביותר?
בדרכים הבינעירוניות נרשמה עלייה של 18%, ובמרחב העירוני בלטה פתח תקווה עם 11 הרוגים, בנוסף לערים הגדולות (תל אביב – 20 הרוגים, ירושלים – 16 הרוגים).
מדוע מצב הבטיחות בדרכים לא משתפר ואף מידרדר?
ארגוני הבטיחות מצביעים על תוכנית לאומית שטרם אושרה ותוקצבה במלואה, לצד שחיקה באכיפה.
מהם הגורמים המרכזיים לקטל בכבישים, לפי הרלב"ד ומבקר המדינה?
שחיקת אכיפה (רבע מיעד הניידות, פחות ממחצית מיעד המצלמות), תשתיות שלא שודרגו במלואן, ותרבות נהיגה שהידרדרה – מעבר בין נתיבים ואי-ציות לרמזור אחראים למרבית התאונות החמורות.
מקורות עיקריים: הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – סיכום שנת 2025; ynet – שיא ההרוגים, הפער המגזרי והמחיר למשק; חדשות 13 – "כשל מערכתי": 2025 הקטלנית בכבישים; אור ירוק – 2025 הגרועה ביותר בעשרים השנים האחרונות; וואלה – דוח מבקר המדינה על כשל האכיפה בדרכים.
ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו