JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הם חיים כאן מאז 1967. עכשיו אומרים להם ללכת לירדן | זמן ישראל
המאחז "רועי אברהם", שנבנה סמוך ליישוב הבדואי הקטן אל־חדידייה, יולי 2026 (צילום: טל שניידר)
טל שניידר
יומן מסע מאל־חדידייה

הם חיים כאן מאז 1967. עכשיו אומרים להם ללכת לירדן

מאחז חדש שהוקם מעל יישוב בדואי מגביל את תנועת התושבים והעדרים ● מסע בצפון השומרון ובבקעה חושף את הפער בין הכבישים, התשתיות והגיבוי שמקבלים המאחזים והחוות לבין המעצרים, ההריסות וההזנחה שחוות קהילות הרועים הפלסטיניות

לקראת סיומו של יום לוהט בשיפוליו המזרחיים של צפון השומרון הגענו לתחנה האחרונה במסע: היישוב הבדואי הקטן אל־חדידייה.

תשע המשפחות המתגוררות במקום מתפרנסות מגידול עדרים ומובילות את הצאן והבקר בין הגבעות כדי שילחכו עשב. ברשותן כאלף ראשי צאן. גם בשיא הקיץ, כשהאדמה יבשה והנוף כולו מצהיב, הן ממשיכות להתקיים מהמרעה הפתוח. המבנים הבדואיים פזורים על מורדות הגבעה, ממזרח להתנחלות רועי, רגע לפני הירידה לכביש הבקעה.

במבט ראשון, בין הפחונים והאוהלים הקטנים, לא נראה איש. רק דממה וחום כבד של אחר־הצוהריים ביולי, באחד האזורים הקשים ביותר בארץ מבחינת תנאי מזג האוויר. הליכה של כמאה מטרים במעלה הגבעה פתחה את שדה הראייה, ומעבר לפחונים נגלו בתי השכנים החדשים של אל־חדידייה.

להתנחלות שהתמקמה מעל היישוב הבדואי יש שם: "רועי אברהם". בתוך זמן קצר חוברו הקרוואנים לתשתיות, הוקמו גדרות והונפו דגלים. כל זאת בשעה שהבדואים סופגים שוב ושוב טענות כי המבנים שלהם אינם חוקיים

לפני כשישה חודשים הוצבו שם, במרחק של כ־200 מטר מקו הפחונים הבדואיים, שניים או שלושה קרוואנים פשוטים. צבועים בגוון בהיר ובעלי גג שטוח, הם נראו כמבנים יבילים נטולי אופי. למישהו היה חשוב לבוא ולהתגורר ממש מעל לראשיהם של ע', אביו ובני משפחתו, החיים באל־חדידייה מאז 1967.

ע', צעיר בן 22, מסייע לאביו בניהול הבקר. הוא שוחח עם זמן ישראל לפני כמה ימים, כשהגענו לאזור עם קבוצת מבקרים בהובלתו של אלוף במילואים יעקב מנדי אור.

ע', תושב אל־חדידייה, יולי 2026 (צילום: טל שניידר)
ע', תושב אל־חדידייה, יולי 2026 (צילום: טל שניידר)

לחווה, למאחז או להתנחלות החדשה שהתמקמה מעל היישוב הבדואי יש שם: "רועי אברהם". בתוך זמן קצר חוברו הקרוואנים לתשתיות, הוקמו גדרות והונפו דגלים. כל זאת בשעה שהבדואים סופגים שוב ושוב טענות כי המבנים שלהם אינם חוקיים.

דין אחד ליהודים, שמביאים קרוואנים ומקבלים מייד אישורים, סיוע וחיבורים לתשתיות; ודין אחר לבדואים, שהופכים דרך קבע לחשודים בעיני השלטונות.

מתנחלי "רועי אברהם" לא הסתפקו בגידור סביב המבנים היבילים, והרחיבו את פריסת הגדרות לאורך מורד הוואדי ובסביבתו, למרחק של מאות מטרים. כך נוצרו מגבלות חדשות סביב אל־חדידייה, והבדואים החיים במקום זה עשרות שנים הוגבלו בתנועתם.

ע' סיפר שבעבר יכול היה לצעוד אל שכניו הבדואים בהליכה קצרה. כיום, בעקבות הגידור, עליו לעקוף דרך ואדי אחר וללכת כ־40 דקות. בחום הכבד של הבקעה גם מרחק כזה משנה את המציאות כולה

ע' סיפר שבעבר יכול היה לצעוד אל שכניו הבדואים בהליכה קצרה. כיום, בעקבות הגידור, עליו לעקוף דרך ואדי אחר וללכת כ־40 דקות. בחום הכבד של הבקעה גם מרחק כזה משנה את המציאות כולה. מה שקשה לבני האדם מעיק לא פחות על הבקר, שגם תנועתו מוגבלת בגדרות.

השיחה עם ע' באל־חדידייה, שבה סיפר כיצד חודרים למכלאות הכבשים והפרות שלו, דורסים את הצאן, מיידים אבנים ומקשים על בני המשפחה לנוע במרחב, דמתה לדברים ששמענו בכמה מהתחנות במסע שאורגן בידי מנדי אור.

שרידי אחת הקהילות הבדואיות שננטשו באזור אדומים. 19 בינואר 2026 (צילום: עומר שרביט)
אילוסטרציה: שרידי אחת הקהילות הבדואיות שננטשו באזור אדומים. 19 בינואר 2026 (צילום: עומר שרביט)

בכל מקום אפשר היה לראות מאחזים וחוות שהוקמו סמוך מאוד לבתי תושבים פלסטינים, בשטחי B או C. ע' מואשם בכך שהמבנים שלו אינם חוקיים ושהוא לא ממלא אחר הכללים. נציגי צה"ל והמשטרה שהיו עימו בקשר אמרו לו: "אלה אדמות מדינה, אתה צריך ללכת מכאן. לאן? תלך לירדן, לסעודיה, לוואדי אחר".

מדי כמה שבועות הוא גם נעצר, ביוזמת שכניו החדשים. מעכבים אותו למשך חמש עד שש שעות, פרק זמן שאינו מחייב הבאה בפני שופט, ולאחר מכן משחררים אותו. על מה? לעיתים בשל מבנה שלטענתם אינו חוקי, ולעיתים בשל תשתית שחוברה. כך, במקום לעסוק במרעה ובעדרים, ע' ושאר בני המשפחה נמצאים כל העת במצב של התגוננות.

במסע שמוביל מנדי אור אפשר לראות כבישים חדשים ורחבים בכל מקום בצפון השומרון, בשטחי C ו־B. הכול מרושת במצלמות, וכמעט לכל חווה או מאחז, גם אם יש בהם קרוואן אחד או שניים בלבד, נסללים שבילי גישה. הבדואים במרחב נותרים עזובים לנפשם.

בית ספר אזורי שהוקם בחמאם אל־מליח במימון האיחוד האירופי נהרס לפני כמה חודשים. בית הספר שימש כמה קהילות של רועים בדואים באזור

בית ספר אזורי שהוקם בחמאם אל־מליח במימון האיחוד האירופי נהרס לפני כמה חודשים. בית הספר שימש כמה קהילות של רועים בדואים באזור, וכיום מוטלות על רצפתו חוברות לימוד, עזרי למידה, ארונות וחפצים נוספים. המבנה, הנמצא בטווח תצפית מהגבעה של חטיבת החשמונאים, מחנה תבץ, עומד נטוש ומבולגן.

מדוע בער לתוקפים לשלול מילדים בדואים מסגרת לימודים? הטענה הייתה שבית הספר היה בגדר פלישה של הרשות הפלסטינית וסיפוח בלתי חוקי של שטחים. אבל שטחי C אינם נתונים בריבונות מדינת ישראל, ולילדי הבדואים עדיין עומדת הזכות לקום בבוקר וללכת ללמוד. היכן הם אמורים לעשות זאת?

בית הספר האזורי לשעבר בחמאם אל־מליח, יולי 2026 (צילום: טל שניידר)
בית הספר האזורי לשעבר בחמאם אל־מליח, יולי 2026 (צילום: טל שניידר)

מנדי אור מוציא את המסעות לאזורים שונים בצפון השומרון ובבקעה כדי להתריע בפני הציבור הישראלי על הטיהור האתני המתבצע בחסות הממשלה. קצב השינוי בשטח מהיר מאוד. השיטה, הפועלת בחסות הממשלה, כוללת תגבור ותחזוקה של המאחזים והחוות באמצעות תשתיות, טרקטורונים וגיבוי ממשלתי.

מנגד, המשטרה וצה"ל עושים מעט מאוד כדי לסייע לבדואים או לפלסטינים. הם מגיבים באיטיות לקריאות לעזרה, מאשימים את הבדואים באחריות למתקפות, מעכבים אותם ועוצרים אותם.

אף שרבים מתקשים להתעלם מהפטור הגורף לחרדים מגיוס לצה"ל, עשרות אלפים מתומכי הממשלה רואים את המתחולל בשטחי B ו־C ומכירים לסמוטריץ' תודה

מי שמבקש להבין כיצד הצליח בצלאל סמוטריץ', שהוא שר האוצר אך בפועל משמש גם כשר הביטחון של הגדה המערבית ושולט בתקציב משרד ההתיישבות דרך משרדה של אורית סטרוק, לעלות בסקרים ולהגיע לארבעה עד חמישה מנדטים, ימצא את התשובה בשטח.

כפי שקיווה נתניהו, הציבור המתנחלי־דתי־לאומי הניח את טבח 7 באוקטובר מאחוריו. אף שרבים מתקשים להתעלם מהפטור הגורף לחרדים מגיוס לצה"ל, עשרות אלפים מתומכי הממשלה רואים את המתחולל בשטחי B ו־C ומכירים לסמוטריץ' תודה.

מדובר צה"ל לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 821 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 19 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.